חזור
הושע
פרק אדְּבַר־ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל־הוֹשֵׁעַ בֶּן־בְּאֵרִי בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן־יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
דְּבַר־ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל־הוֹשֵׁעַ בֶּן־בְּאֵרִי. היו שפירשו שהוא בארה, נשיא שבט ראובן,
תְּחִלַּת דִּבֶּר־ה' בְּהוֹשֵׁעַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל־הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח־לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי־זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי ה'
תְּחִלַּת דִּבֶּר־ה' בְּהוֹשֵׁעַ, ראשון הנביאים שדיבר אליהם ה' באותה תקופה היה הושע,
וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת־גֹּמֶר בַּת־דִּבְלָיִם וַתַּהַר וַתֵּלֶד־לוֹ בֵּן
וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת־גֹּמֶר בַּת־דִּבְלָיִם, ייתכן שזהו שם סמלי הרומז למעשיה.
וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו קְרָא שְׁמוֹ 'יִזְרְעֶאל' כִּי־עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת־דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל־בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל
וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו: קְרָא את שְׁמוֹ של הילד 'יִזְרְעֶאל' על שם בירת החורף של מלכי ישראל, ואולי נרמזת כאן גם זרייתו של העם בין האומות, כִּי־עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת־דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל־בֵּית יֵהוּא. יהוא הוא אבי השושלת שממנה בא ירבעם, ובמצוות הנביא הוא קם למלוך תחת ממלכת בית עמרי.
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְשָׁבַרְתִּי אֶת־קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, וְשָׁבַרְתִּי אֶת־קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל, כלומר תהיה מפלה מוחלטת לעם
וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בַּת וַיֹּאמֶר לוֹ קְרָא שְׁמָהּ 'לֹא רֻחָמָה' כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי־נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם
וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בַּת. וַיֹּאמֶר לוֹ ה': קְרָא את שְׁמָהּ 'לֹא רֻחָמָה', כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם, לרחם אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל. היא תסמל את בני ממלכת ישראל שלא יזכו לרחמים כִּי־נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם, אותם לגלות.
ואֶת־בֵּית יְהוּדָה אֲרַחֵם וְהוֹשַׁעְתִּים בַּה' אֱלֹהֵיהֶם וְלֹא אוֹשִׁיעֵם בְּקֶשֶׁת וּבְחֶרֶב וּבְמִלְחָמָה בְּסוּסִים וּבְפָרָשִׁים
ולעומת בית ישראל, אֶת־בֵּית יְהוּדָה, שהיא מדינה קטנה הרבה יותר, אֲרַחֵם, וְהוֹשַׁעְתִּים בַּה' אֱלֹהֵיהֶם, מפני שהם שומרים לי אמונים, וְלֹא אוֹשִׁיעֵם בְּקֶשֶׁת וּבְחֶרֶב וּבְמִלְחָמָה, בְּסוּסִים וּבְפָרָשִׁים, אלא באופן נסי.
וַתִּגְמֹל אֶת־לֹא רֻחָמָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן
וַתִּגְמֹל, פסקה אשתו של הושע להניק אֶת־לֹא רֻחָמָה, וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן נוסף.
וַיֹּאמֶר קְרָא שְׁמוֹ 'לֹא עַמִּי' כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וְאָנֹכִי לֹא־אֶהְיֶה לָכֶם
וַיֹּאמֶר: קְרָא שְׁמוֹ 'לֹא עַמִּי', כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, וְאָנֹכִי לֹא־אֶהְיֶה לָכֶם לאלוקים.