חזור
חגי
פרק אבִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־ה' בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא אֶל־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה ואֶל־יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר׃
בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ, בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, אלול, בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־ה' בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא, שהיה מהנביאים החשובים בראשית ימי הבית השני, כנזכר גם בספר עזרא.
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ לֹא עֶת־בֹּא עֶת־בֵּית ה' לְהִבָּנוֹת
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר: הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ: לֹא עֶת־בֹּא, עוד לא הגיעה עֶת־בֵּית ה' לְהִבָּנוֹת. אמנם קם מלך חדש, ואפשר שפקודות מלכותיות שניתנו בשעתן לא יישארו על כנן, אבל העם חושש לפעול כנגד ההוראה לחדול מבניין המקדש.
וַיְהִי דְּבַר־ה' בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר
וַיְהִי דְּבַר־ה' בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר, במטבע העם׃
הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב!
הַאם עֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים, מסוככים וטמונים,
וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל־דַּרְכֵיכֶם
וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל־דַּרְכֵיכֶם. שימו לב למהלך חייכם:
זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט אָכוֹל וְאֵין־לְשָׂבְעָה שָׁתוֹ וְאֵין־לְשָׁכְרָה לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל־צְרוֹר נָקוּב
עד כה, זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה – וְהָבֵא מְעָט יבול הביתה, אָכוֹל – וְאֵין־לְשָׂבְעָה. אתם אוכלים ואינכם שבעים, שָׁתוֹ – וְאֵין־לְשָׁכְרָה, ללא רוויה,
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל־דַּרְכֵיכֶם
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל־דַּרְכֵיכֶם. עליכם לעשות ככל יכולתכם כדי לבנות את בית ה' מחדש.
עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת וְאֶרְצֶה־בּוֹ וְאֶכָּבְדָ אָמַר ה'
ואם אינכם יכולים לבנות אותו באבנים, בכל הפאר הראוי – עֲלוּ אל הָהָר שמסביב לירושלים, וַהֲבֵאתֶם עֵץ, עצים וּבְנוּ את הַבָּיִת מעצים. וְאֶרְצֶה־בּוֹ וְאֶכָּבְדָ, יהיה לי הכבוד לשכון בבית זה, אָמַר ה'.
פָּנֹה אֶל־הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי בוֹ יַעַן מֶה נְאֻם ה' צְבָאוֹת יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר־הוּא חָרֵב וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתוֹ
כי כעת פָּנֹה, אתם פונים אֶל־הַרְבֵּה, לכאורה, וְהִנֵּה מתברר שכל השקעתכם ופעולתכם לא הייתה אלא לִמְעָט. מארה וקללה השתלחה במעשה ידיכם – וַהֲבֵאתֶם את היבול אל הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי, אני נושב בוֹ, והכול מתפזר כמוץ ונעלם. יַעַן מֶה? מדוע? ן מֶה?נְאֻם ה' צְבָאוֹת – יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר־הוּא חָרֵב, וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתוֹ.
עַל־כֵּן עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ כָּלְאָה יְבוּלָהּ
עַל־כֵּן – בגלל מחדלכם,
וָאֶקְרָא חֹרֶב עַל־הָאָרֶץ וְעַל־הֶהָרִים וְעַל־הַדָּגָן וְעַל־הַתִּירוֹשׁ וְעַל־הַיִּצְהָר וְעַל אֲשֶׁר תּוֹצִיא הָאֲדָמָה וְעַל־הָאָדָם וְעַל־הַבְּהֵמָה וְעַל כָּל־יְגִיעַ כַּפָּיִם
וָאֶקְרָא חֹרֶב, יובש עַל־הָאָרֶץ וְעַל־הֶהָרִים וְעַל־הַדָּגָן וְעַל־הַתִּירוֹשׁ, היין וְעַל־הַיִּצְהָר, השמן וְעַל אֲשֶׁר תּוֹצִיא הָאֲדָמָה, וְעַל־הָאָדָם, בריאותו ורווחתו, וְעַל־הַבְּהֵמָה ותוצריה, וְעַל כָּל־יְגִיעַ כַּפָּיִם. שום דבר אינו מבורך ומשגשג, משום שאינכם נוהגים כראוי.
וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֹל שְׁאֵרִית הָעָם בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיהֶם וְעַל דִּבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' אֱלֹהֵיהֶם וַיִּירְאוּ הָעָם מִפְּנֵי ה'
וַיִּשְׁמַע זְרֻבָּבֶל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְכֹל שְׁאֵרִית הָעָם בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיהֶם, וְעַל, אל, או: בשל דִּבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' אֱלֹהֵיהֶם, וַיִּירְאוּ הָעָם מִפְּנֵי ה'. שלא כמו בתקופת הנביאים הראשונים, בתקופה זו המנהיגים והעם מכבדים את דברי ה' שבפי הנביא ומקבלים את ההוראה היוצאת מפיו.
וַיֹּאמֶר חַגַּי מַלְאַךְ ה'בְּמַלְאֲכוּת ה' לָעָם לֵאמֹר אֲנִי אִתְּכֶם נְאֻם־ה'
וַיֹּאמֶר חַגַּי מַלְאַךְ, שליח ה', שבא בְּמַלְאֲכוּת, בשליחות ה' לָעָם לֵאמֹר: אֲנִי אִתְּכֶם. נְאֻם־ה'.
וַיָּעַר ה' אֶת־רוּחַ זְרֻבָּבֶל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶת־רוּחַ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת־רוּחַ כֹּל שְׁאֵרִית הָעָם וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית־ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם
וַיָּעַר, עורר ה' אֶת־רוּחַ זְרֻבָּבֶל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶת־רוּחַ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת־רוּחַ כֹּל שְׁאֵרִית הָעָם, וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה בְּבֵית־ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם. האנשים ניגשו לעבודה, ומכיוון שהיו אלה ימי סוף הקיץ, הם יצאו החוצה ועסקו במלאכה בקלות יחסית.
בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ
בפועל התחילה העבודה בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּחודש השִּׁשִּׁי, בכ"ד באלול, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ. עוד לפני שהסתיים חודש מאז שמעו את הנבואה הראשונה, כבר התארגנו האנשים והתחילו לעבוד בפועל.