חזור
חבקוק
פרק גתְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת
תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת, מחשבות, שגיאות, או: סוג של שירה או כלי זמר.
ה' שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי ה'פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר
ה', שָׁמַעְתִּי את שִׁמְעֲךָ – ויָרֵאתִי. ה', את פָּעָלְךָ הנעשה בְּקֶרֶב שָׁנִים – חַיֵּיהוּ. החיה את מפעלך שאתה פועל במשך השנים, וגַלה את פשרו. ייתכן שהכוונה לגאולת ישראל, האדם או העולם בכלל.
אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר־פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ
אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן, מקצה הדרום יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ יופיע מֵהַר־פָּארָן. ה' מתגלה ממרחק, כעין הנאמר על שעת מתן התורה.
וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזּוֹ
וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה, הזוהר ילך ויאיר כשמש,
לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו
כשה' יתגלה, לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר, מגפה,
עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי־עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ
עָמַד וַיְמֹדֶד, בוחן
תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן
תַּחַת אָוֶן, בעקבות חטאים רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן, כוש, שבטים נוודים במדין,
הֲבִנְהָרִים חָרָה ה'!אִם־בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ ! אִם־בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ ! כִּי תִרְכַּב עַל־סוּסֶיךָ מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה
הֲאם בִנְהָרִים, בנהרות חָרָה, כעס ה'?! אִם־בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ, זעמך?! אִם־בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ, כעסך?! אינך רוגז על הנהרות ועל הים, אלא כִּי תִרְכַּב עַל־סוּסֶיךָ – מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה. אתה מתגלה בתוקף מלחמה כדי להביא ישועה.
עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה נְהָרוֹת תְּבַקַּע אָרֶץ
בצאתך לרכב למלחמה עֶרְיָה תֵעוֹר, עירומה תיחשף קַשְׁתֶּךָ החבויה בנרתיקה. גבורתך תתגלה כדי לקיים שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר, מה שנשבעת לשבטים.
רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים זֶרֶם מַיִם עָבָר נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא
רָאוּךָ ויָחִילוּ, ירעדו ההָרִים, זֶרֶם מַיִם עָבָר, חלף ונעלם, נָתַן, השמיע תְּהוֹם את קוֹלוֹ, רוֹם, כלפי מעלה את יָדֵיהוּ נָשָׂא התהום, כלומר הציף את מימיו, או: הגביהם. ייתכן שמרומזים כאן מאורעות עבר, כגון בקיעת ים סוף ועצירת מי הירדן.
שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ
שֶׁמֶשׁ ויָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה, עומדים אי-שם במקומם.
בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם
בְּזַעַם תִּצְעַד, תדרוך על האָרֶץ, בְּאַף תָּדוּשׁ ותרמוס גּוֹיִם.
ָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת־מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרוֹת יְסוֹד עַד־צַוָּאר סֶלָה
אז יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ, לְיֵשַׁע, להושיע אֶת־מְשִׁיחֶךָ, מלכך. מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת, חשפת והרסת מן היְסוֹד עַד־צַוָּאר. סֶלָה.
נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָיו יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמוֹ־לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר
נָקַבְתָּ בְמַטָּיו, במקל האויב את רֹאשׁ פְּרָזָיו, מנהיגי הערים, או: ראשי הצבא. הכנעת אותם, את אלה שיִסְעֲרוּ, אשר באים כסערה לַהֲפִיצֵנִי, שעֲלִיצֻתָם, עולצים וששים כְּמוֹ־לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר, כאילו באו להשמיד עני בסתר, שאינם חוששים מכל נקמה ועונש. פירוש חלופי: עליצותם התנפצה, האנשים התפזרו למחבואיהם, ולא נשאר לכל אחד מהם אלא לאכול משהו קטן בסתר.
דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים
דָּרַכְתָּ בַיָּם בסוּסֶיךָ, על חֹמֶר, געש, או: ערמת
שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי; לְקוֹל צָלְלוּ שְׂפָתַי; יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ
כעת מדבר הנביא עצמו: שָׁמַעְתִּי את הדברים הללו, וַתִּרְגַּז, רעדה
כִּי תְאֵנָה לֹא־תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא־עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים
כִּי באותו זמן תְאֵנָה לֹא־תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים. כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה, פֵּרות הזַיִת, וּשְׁדֵמוֹת שדות התבואה לֹא־עָשָׂה, הצמיחו אֹכֶל. גָּזַר מִמִּכְלָה, מהמכלאות צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים.
וַאֲנִי בַּה' אֶעֱלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי
הנבואה על השיגיונות היא תפילתו של הנביא הרואה בחזונו הרס של העולם כולו. דבר אינו נותר על מקומו – לא הממלכות והכוחות הגדולים ולא הפרטים הקטנים. ואף על פי כן – וַאֲנִי בַּה' אֶעֱלוֹזָה, אָגִילָה, אשמח בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי. למרות שאני רואה את כל המהומה המתחוללת בעולם, אני יושב לבדי ושמח בכך שרצונו של ה' נעשה בשמים ובארץ.
אֱלוֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי
כשלעצמי, אינני יכול לעשות דבר, אבל אֱלוֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי, כוחי, וַיָּשֶׂם רַגְלַי מהירות כָּאַיָּלוֹת לברוח בשעת הצורך, וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי, יעמידני בשלווה על פסגות הארץ. שיר זה מיועד לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי, במנגינותי. כשה' מתגלה בזעמו, העולם כולו חסר משמעות לפניו. אין דרך לפעול כנגד ההתגלות הזו. גם אלו הדבקים בה' יצטרכו לפעמים לברוח כאיילות מפניו, ובזמנים אחרים הם יישארו שלווים על במותי ארץ. מי שעומד מול ההתגלות הזאת צריך לקבלה בהכנעה.