חזור
עזרא
פרק גוַיִּגַּע הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּעָרִים וַיֵּאָסְפוּ הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל־יְרוּשָׁלִָם
העולים הגיעו לארץ מן הסתם בקיץ, שכן זו העונה שבה אפשר לערוך מסעות ארוכים כאלה. וַיִּגַּע, הגיע הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, תשרי, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יושבים בֶּעָרִים, וַיֵּאָסְפוּ הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל־יְרוּשָׁלִָם.
וַיָּקָם יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וּזְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל וְאֶחָיו וַיִּבְנוּ אֶת־מִזְבַּח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת עָלָיו עֹלוֹת כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ־הָאֱלֹהִים
וַיָּקָם יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק הכהן הגדול וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וּזְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל הנשיא מזרע המלוכה, מבני יהויכין וְאֶחָיו, וַיִּבְנוּ אֶת־מִזְבַּח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת עָלָיו עֹלוֹת, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ־הָאֱלֹהִים.
וַיָּכִינוּ הַמִּזְבֵּחַ עַל־מְכוֹנֹתָו כִּי בְּאֵימָה עֲלֵיהֶם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וַיַּעֲל עָלָיו עֹלוֹת לַה' עֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב
וַיָּכִינוּ, הם קוממו את הַמִּזְבֵּחַ ההרוס עַל־מְכוֹנֹתָו, יסודותיו הראשונים, כִּי פעלו בְּאֵימָה המוטלת עֲלֵיהֶם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת. הם עדיין פחדו מעמי האזור וחששו לבנות את ירושלים בשלמות. לכן הסתפקו בהקמת המזבח על מכונו ונמנעו מצעדים שעלולים להיראות מאיימים או בולטים מדי.
וַיַּעֲשׂוּ אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת כַּכָּתוּב וְעֹלַת יוֹם בְּיוֹם בְּמִסְפָּר כְּמִשְׁפַּט דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ
וַיַּעֲשׂוּ אֶת־חַג הַסֻּכּוֹת כַּכָּתוּב בתורה, וְעֹלַת יוֹם בְּיוֹם בְּמִסְפָּר מסוים, כְּמִשְׁפַּט דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ. בכל יום ויום מימי החג מקריבים מספר עולות שונה, כאמור בתורה.
וְאַחֲרֵי כֵן עֹלַת תָּמִיד ול חֳדָשִׁים וּלְכָל־מוֹעֲדֵי ה' הַמְקֻדָּשִׁים וּלְכֹל מִתְנַדֵּב נְדָבָה לַה'
וְאַחֲרֵי כֵן, גם בימים הבאים המשיכו להקריב עֹלַת תָּמִיד שמקריבים בכל יום, ולראשי חֳדָשִׁים וּלְכָל־מוֹעֲדֵי ה' הַמְקֻדָּשִׁים וּלְכֹל מִתְנַדֵּב קרבן נְדָבָה לַה'.
מִיּוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הֵחֵלּוּ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לַה' וְהֵיכַל ה' לֹא יֻסָּד
מִיּוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, ראש השנה הֵחֵלּוּ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לַה', וְהֵיכַל ה' עדיין לֹא יֻסָּד. רק המזבח היה בנוי, ואפשר היה להקריב עליו.
וַיִּתְּנוּ כֶסֶף לַחֹצְבִים וְלֶחָרָשִׁים וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן־הַלְּבָנוֹן אֶל־יָם יָפוֹא כְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַס עֲלֵיהֶם
וַיִּתְּנוּ בינתיים כֶסֶף לַחֹצְבִים בסלעים וְלֶחָרָשִׁים, בעלי מלאכה בחומרים קשים, וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וָשֶׁמֶן נתנו לַצִּדֹנִים וְלַצֹּרִים, לאנשי צידון וצור כדי לְהָבִיא עֲצֵי אֲרָזִים מִן־הַלְּבָנוֹן אֶל־יָם יָפוֹא, יפו כְּרִשְׁיוֹן שנתן כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַס עֲלֵיהֶם לבנות את המקדש.
וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְבוֹאָם אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים לִירוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶן־שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל־הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמִידוּ אֶת־הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ עַל־מְלֶאכֶת בֵּית־ה'
וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְבוֹאָם אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים לִירוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, אייר הֵחֵלּוּ זְרֻבָּבֶל בֶן־שְׁאַלְתִּיאֵל הפחה וְיֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק הכהן הגדול וּשְׁאָר אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל־הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי, מהגולה אל יְרוּשָׁלִַם, וַיַּעֲמִידוּ אֶת־הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ, לפקח ולפקד
וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ בָּנָיו וְאֶחָיו קַדְמִיאֵל וּבָנָיו בְנֵי־יְהוּדָה כְּאֶחָד לְנַצֵּחַ עַל־עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה בְּבֵית הָאֱלֹהִים בְּנֵי חֵנָדָד בְּנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם
וַיַּעֲמֹד יֵשׁוּעַ יחד עם בָּנָיו וְאֶחָיו, קַדְמִיאֵל וּבָנָיו ובְנֵי־יְהוּדָה כְּאֶחָד, כולם יחד לְנַצֵּחַ עַל־עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה בְּבֵית הָאֱלֹהִים, ואִתם בְּנֵי חֵנָדָד, בְּנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם, הַלְוִיִּם.
וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת־הֵיכַל ה'וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי־אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת־ה' עַל־יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל
וְכאשר יִסְּדוּ, הניחו את היסודות ואולי התחילו בבניית הכתלים, הַבֹּנִים אֶת־הֵיכַל ה', וַיַּעֲמִידוּ את הַכֹּהֲנִים כשהם מְלֻבָּשִׁים בבגדיהם ותוקעים בַּחֲצֹצְרוֹת, וְהַלְוִיִּם בְּנֵי־אָסָף, שהיה מראשי המשוררים בזמן המלך דוד,
וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי־לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל־יִשְׂרָאֵל וְכָל־הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַה' עַל הוּסַד בֵּית־ה'
וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת, ובהודיה לַה' כִּי טוֹב, כִּי־לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל־יִשְׂרָאֵל. ביטוי השבח הזה היה כנראה הפזמון המוכר שחזר בשירים. וְכָל־הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה של שמחה בְהַלֵּל לַה' עַל הוּסַד, היווסד, הנחת היסוד של בֵּית־ה'.
וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת־הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל ורַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל
ייתכן שכשבעים שנה עברו מאז שכבש נבוכדנצר את יהויקים, אבל הגלות הגדולה בימי צדקיהו אירעה שנים רבות לאחר מכן, כך שהיו ביניהם אנשים כבני שבעים שעוד יכלו לזכור את מראה המקדש הראשון – וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת־הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ, בעודו בנוי, כאשר אלו ראו את זֶה הַבַּיִת ההולך ונבנה בְּעֵינֵיהֶם, היו בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל, כי הבית הזה היה נראה בעיניהם עלוב לעומת הבניין המפואר של מקדש שלמה, ובמיוחד בלט הפער כשצפו בשלבי הבנייה הראשונים. גם אם גודלו של הבית השני היה דומה לגודל קודמו, הוא היה פחות הדור ממנו. ולעומתם רַבִּים אחרים, צעירים יותר, הגיבו בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים, בהרמת קוֹל.
וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד־לְמֵרָחוֹק
וְאֵין הָעָם מַכִּירִים, מבחינים בין קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם. קולות הבכי והצהלה התערבו אלה באלה, כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד־לְמֵרָחוֹק.