וכ הִתְפַּלֵּל עֶזְרָא וּכְהִתְוַדֹּתוֹ בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב־מְאֹד אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים כִּי־בָכוּ הָעָם הַרְבֵּה בֶכֶה

עזרא לא הסתפק בתפילתו הפרטית, אלא ניסה לעורר את ישראל לשוב מחטא ההתבוללות. וכאשר הִתְפַּלֵּל עֶזְרָא וּכְהִתְוַדֹּתוֹ, בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל, משתטח לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים, נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב־מְאֹד, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים, כִּי־בָכוּ הָעָם הַרְבֵּה בֶכֶה, בכי. הוא ערך אבל גדול, ואנשים רבים הצטרפו אליו.

וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן־יְחִיאֵל מִבְּנֵי עֵילָם וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וְעַתָּה יֵשׁ־מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל עַל־זֹאת

וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן־יְחִיאֵל מִבְּנֵי עֵילָם, אחת ממשפחות העולים, וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא: אמנם אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב אתנו נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, וְעַתָּה עדיין יֵשׁ־מִקְוֶה, תקווה לְיִשְׂרָאֵל עַל־זֹאת.

וְעַתָּה נִכְרָת־בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם בַּעֲצַת אֲדֹנָי והַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה

וְעַתָּה נִכְרָת־בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל הנָשִׁים הנכריות וְאת הַנּוֹלָד מֵהֶם, הילדים שנולדו להן, בַּעֲצַת אֲדֹנָי ובהתעוררות הַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ, וְכַתּוֹרָה, לפי התורה יֵעָשֶׂה הדבר.

קוּם כִּי־עָלֶיךָ הַדָּבָר וַאֲנַחְנוּ עִמָּךְ חֲזַק וַעֲשֵׂה

קוּם, כִּי־עָלֶיךָ מוטל להנהיג את הַדָּבָר, וַאֲנַחְנוּ נשתף עִמָּךְ פעולה. חֲזַק וַעֲשֵׂה.

וַיָּקָם עֶזְרָא וַיַּשְׁבַּע אֶת־שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְכָל־יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה וַיִּשָּׁבֵעוּ

וַיָּקָם עֶזְרָא וַיַּשְׁבַּע אֶת־שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְכָל־יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה – לשמוע בקולו ולעשות את כל מה שיידרש כדי לתקן את העניין. וַיִּשָּׁבֵעוּ.

וַיָּקָם עֶזְרָא מִלִּפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ אֶל־לִשְׁכַּת יְהוֹחָנָן בֶּן־אֶלְיָשִׁיב וַיֵּלֶךְ שָׁם לֶחֶם לֹא־אָכַל וּמַיִם לֹא־שָׁתָה כִּי מִתְאַבֵּל עַל־מַעַל הַגּוֹלָה

וַיָּקָם עֶזְרָא מִלִּפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ אֶל־לִשְׁכַּת יְהוֹחָנָן בֶּן־אֶלְיָשִׁיב, וַיֵּלֶךְ שָׁם בזמן שלֶחֶם לֹא־אָכַל וּמַיִם לֹא־שָׁתָה, כִּי היה מִתְאַבֵּל עַל־מַעַל עולי הַגּוֹלָה.

וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בִּיהוּדָה וִירוּשָׁלִַם לְכֹל בְּנֵי הַגּוֹלָה לְהִקָּבֵץ ירוּשָׁלִָם

וַיַּעֲבִירוּ קוֹל, הכריזו בִּיהוּדָה וִירוּשָׁלִַם לְכֹל בְּנֵי הַגּוֹלָה לְהִקָּבֵץ לירוּשָׁלִָם.

וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל־רְכוּשׁוֹ והוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה

וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יָבוֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים, בעוד שלושה ימים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים, יָחֳרַם כָּל־רְכוּשׁוֹ, כאן ניצל עזרא את הסמכות שהעניק לו המלך במכתבו להחרים את רכושו של מי שלא יציית לו. ויתרה מזו, הוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה, יוטל עליו חרם.

וַיִּקָּבְצוּ כָל־אַנְשֵׁי־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן ירוּשָׁלִַם לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים הוּא חֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ וַיֵּשְׁבוּ כָל־הָעָם בִּרְחוֹב בֵּית הָאֱלֹהִים מַרְעִידִים עַל־הַדָּבָר וּמֵהַגְּשָׁמִים

וַיִּקָּבְצוּ כָל־אַנְשֵׁי־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן לירוּשָׁלִַם לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים, והתאריך הוּא החֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, כסלו, בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ, וַיֵּשְׁבוּ כָל־הָעָם בִּרְחוֹב בֵּית הָאֱלֹהִים מַרְעִידִים עַל־הַדָּבָר, מעצם העניין וּמֵהַגְּשָׁמִים, שכן ישבו ברחוב בימי הגשמים הקרים ללא מחסה.

וַיָּקָם עֶזְרָא הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם מְעַלְתֶּם וַתֹּשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת לְהוֹסִיף עַל־אַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל

וַיָּקָם עֶזְרָא הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אַתֶּם – החוטאים בנישואי תערובת – מְעַלְתֶּם וַתֹּשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת לְהוֹסִיף אשמה עַל־אַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל.

וְעַתָּה תְּנוּ תוֹדָה לַה' אֱלֹהֵי־אֲבֹתֵיכֶם וַעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ וְהִבָּדְלוּ מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וּמִן־הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת

וְעַתָּה תְּנוּ תוֹדָה, התוודו לַה' אֱלֹהֵי־אֲבֹתֵיכֶם וַעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ וְהִבָּדְלוּ מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וּמִן־הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת.

וַיַּעֲנוּ כָל־הַקָּהָל וַיֹּאמְרוּ קוֹל גָּדוֹל כֵּן כִּדְבָרְךָ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת

וַיַּעֲנוּ כָל־הַקָּהָל וַיֹּאמְרוּ בקוֹל גָּדוֹל: כֵּן, כִּדְבָרְךָ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת.

אֲבָל הָעָם רָב וְהָעֵת גְּשָׁמִים וְאֵין כֹּחַ לַעֲמוֹד בַּחוּץ וְהַמְּלָאכָה לֹא־לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם כִּי־הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ בַּדָּבָר הַזֶּה

אֲבָל הָעָם רָב, וְהָעֵת גְּשָׁמִים, וְאֵין לנו כֹּחַ לַעֲמוֹד בַּחוּץ, וְהַמְּלָאכָה הזו – בדיקתה של כל משפחה היא לֹא־לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם, כִּי־הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ בַּדָּבָר הַזֶּה. כדי לערוך בדיקה יסודית נזדקק לזמן רב.

יַעַמְדוּ־נָא שָׂרֵינוּ לְכָל־הַקָּהָל וְכֹל אֲשֶׁר בֶּעָרֵינוּ הַהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת יָבֹא לְעִתִּים מְזֻמָּנִים וְעִמָּהֶם זִקְנֵי־עִיר וָעִיר וְשֹׁפְטֶיהָ עַד לְהָשִׁיב חֲרוֹן אַף אֱלֹהֵינוּ מִמֶּנּוּ עַד לַדָּבָר הַזֶּה

יַעַמְדוּ־נָא שָׂרֵינוּ לְייצג את כָל־הַקָּהָל, וְכֹל אֲשֶׁר בֶּעָרֵינוּ הַהֹשִׁיב, שהושיב בביתו נָשִׁים נָכְרִיּוֹת יָבֹא לְעִתִּים מְזֻמָּנִים, בזמנים קבועים, וְעִמָּהֶם זִקְנֵי־עִיר וָעִיר וְשֹׁפְטֶיהָ, עַד שיפעלו לְהָשִׁיב חֲרוֹן אַף, לשכך את כעסו של אֱלֹהֵינוּ מִמֶּנּוּ עַד לַדָּבָר, בעבור הדבר הַזֶּה. אין צורך שכל העם ישתתפו בזה.

אַךְ יוֹנָתָן בֶּן־עֲשָׂהאֵל וְיַחְזְיָה בֶן־תִּקְוָה עָמְדוּ עַל־זֹאת וּמְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵּוִי עֲזָרֻם

אַךְ יוֹנָתָן בֶּן־עֲשָׂהאֵל וְיַחְזְיָה בֶן־תִּקְוָה עָמְדוּ עַל־זֹאת, התאמצו על הדבר וּמְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵּוִי עֲזָרֻם.

וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי הַגּוֹלָה וַיִּבָּדְלוּ עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֲנָשִׁים רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְבֵית אֲבֹתָם וְכֻלָּם בְּשֵׁמוֹת וַיֵּשְׁבוּ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי לְדַרְיוֹשׁ הַדָּבָר

וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי הַגּוֹלָה, וַיִּבָּדְלוּ, התייחדו לתפקיד עֶזְרָא הַכֹּהֵן ואֲנָשִׁים רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְבֵית אֲבֹתָם, וְכֻלָּם נקבו בְּשֵׁמוֹת, וערכו רשימה של אלה שיעסקו בדבר. וַיֵּשְׁבוּ, ניגשו למשימה בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, חודש טבת, לְדַרְיוֹשׁ, לדרוש ולתקן את הַדָּבָר.

וַיְכַלּוּ בַכֹּל אֲנָשִׁים הַהֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת עַד יוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן

וַיְכַלּוּ, סיימו לטפל בַכֹּל, בְּכל האֲנָשִׁים הַהֹשִׁיבוּ, שהושיבו נָשִׁים נָכְרִיּוֹת עַד יוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, חודש ניסן.

וַיִּמָּצֵא מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מִבְּנֵי יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק וְאֶחָיו מַעֲשֵׂיָה וֶאֱלִיעֶזֶר וְיָרִיב וּגְדַלְיָה

וַיִּמָּצֵא מִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים אנשים אֲשֶׁר הֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת: מִבְּנֵי יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק הכהן הגדול, וְאֶחָיו – מַעֲשֵׂיָה וֶאֱלִיעֶזֶר וְיָרִיב וּגְדַלְיָה.

וַיִּתְּנוּ יָדָם לְהוֹצִיא נְשֵׁיהֶם ואֲשֵׁמִים אֵיל־צֹאן עַל־אַשְׁמָתָם

וַיִּתְּנוּ יָדָם, החליטו בהתחייבות לְהוֹצִיא את נְשֵׁיהֶם ואף להביא אֲשֵׁמִים, קרבנות אשם לכפרה, אֵיל־צֹאן עַל־אַשְׁמָתָם.

וּמִבְּנֵי אִמֵּר חֲנָנִי וּזְבַדְיָה

וּמִבְּנֵי אִמֵּר, שאף הם כהנים – נמצאו חֲנָנִי וּזְבַדְיָה.

וּמִבְּנֵי חָרִם מַעֲשֵׂיָה וְאֵלִיָּה וּשְׁמַעְיָה וִיחִיאֵל וְעֻזִּיָּה

וּמִבְּנֵי חָרִם – מַעֲשֵׂיָה וְאֵלִיָּה וּשְׁמַעְיָה וִיחִיאֵל וְעֻזִּיָּה.

וּמִבְּנֵי פַּשְׁחוּר אֶלְיוֹעֵינַי מַעֲשֵׂיָה יִשְׁמָעֵאל נְתַנְאֵל יוֹזָבָד וְאֶלְעָשָׂה

וּמִבְּנֵי פַּשְׁחוּר – אֶלְיוֹעֵינַי, מַעֲשֵׂיָה, יִשְׁמָעֵאל, נְתַנְאֵל, יוֹזָבָד וְאֶלְעָשָׂה.

וּמִן־הַלְוִיִּם יוֹזָבָד וְשִׁמְעִי וְקֵלָיָה הוּא קְלִיטָא פְּתַחְיָה יְהוּדָה וֶאֱלִיעֶזֶר

וּמִן־הַלְוִיִּם – יוֹזָבָד וְשִׁמְעִי וְקֵלָיָה הוּא קְלִיטָא, זה היה כנראה שמו הארמי, פְּתַחְיָה, יְהוּדָה וֶאֱלִיעֶזֶר.

וּמִן־הַמְשֹׁרְרִים אֶלְיָשִׁיב וּמִן־הַשֹּׁעֲרִים שַׁלֻּם וָטֶלֶם וְאוּרִי

וּמִן־הַמְשֹׁרְרִים – אֶלְיָשִׁיב. וּמִן־הַשֹּׁעֲרִים – שַׁלֻּם וָטֶלֶם וְאוּרִי.

וּמִיִּשְׂרָאֵל מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ רַמְיָה וְיִזִּיָּה וּמַלְכִּיָּה וּמִיָּמִן וְאֶלְעָזָר וּמַלְכִּיָּה וּבְנָיָה

וּמִיִּשְׂרָאֵל: מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ – רַמְיָה וְיִזִּיָּה וּמַלְכִּיָּה וּמִיָּמִן וְאֶלְעָזָר וּמַלְכִּיָּה וּבְנָיָה.

וּמִבְּנֵי עֵילָם מַתַּנְיָה זְכַרְיָה וִיחִיאֵל וְעַבְדִּי וִירֵמוֹת וְאֵלִיָּה

וּמִבְּנֵי עֵילָם – מַתַּנְיָה, זְכַרְיָה וִיחִיאֵל וְעַבְדִּי וִירֵמוֹת וְאֵלִיָּה.

וּמִבְּנֵי זַתּוּא אֶלְיוֹעֵנַי אֶלְיָשִׁיב מַתַּנְיָה וִירֵמוֹת וְזָבָד וַעֲזִיזָא

וּמִבְּנֵי זַתּוּא – אֶלְיוֹעֵנַי, אֶלְיָשִׁיב, מַתַּנְיָה, וִירֵמוֹת וְזָבָד וַעֲזִיזָא.

וּמִבְּנֵי בֵּבָי יְהוֹחָנָן חֲנַנְיָה זַבַּי עַתְלָי

וּמִבְּנֵי בֵּבָי – יְהוֹחָנָן, חֲנַנְיָה, זַבַּי, עַתְלָי.

וּמִבְּנֵי בָּנִי מְשֻׁלָּם מַלּוּךְ וַעֲדָיָה יָשׁוּב וּשְׁאָל וְרָמוֹת

וּמִבְּנֵי בָּנִי – מְשֻׁלָּם, מַלּוּךְ וַעֲדָיָה, יָשׁוּב וּשְׁאָל וְרָמוֹת.

וּמִבְּנֵי פַּחַת מוֹאָב עַדְנָא וּכְלָל בְּנָיָה מַעֲשֵׂיָה מַתַּנְיָה בְצַלְאֵל וּבִנּוּי וּמְנַשֶּׁה

וּמִבְּנֵי פַּחַת מוֹאָב – עַדְנָא וּכְלָל, בְּנָיָה, מַעֲשֵׂיָה, מַתַּנְיָה, בְצַלְאֵל וּבִנּוּי וּמְנַשֶּׁה.

וּבְנֵי חָרִם אֱלִיעֶזֶר יִשִּׁיָּה מַלְכִּיָּה שְׁמַעְיָה שִׁמְעוֹן

וּבְנֵי חָרִם – אֱלִיעֶזֶר, יִשִּׁיָּה, מַלְכִּיָּה, שְׁמַעְיָה, שִׁמְעוֹן,

בִּנְיָמִן מַלּוּךְ שְׁמַרְיָה

בִּנְיָמִן, מַלּוּךְ, שְׁמַרְיָה.

מִבְּנֵי חָשֻׁם מַתְּנַי מַתַּתָּה זָבָד אֱלִיפֶלֶט יְרֵמַי מְנַשֶּׁה שִׁמְעִי

מִבְּנֵי חָשֻׁם – מַתְּנַי, מַתַּתָּה, זָבָד, אֱלִיפֶלֶט, יְרֵמַי, מְנַשֶּׁה, שִׁמְעִי.

מִבְּנֵי בָנִי מַעֲדַי עַמְרָם וְאוּאֵל

מִבְּנֵי בָנִי – מַעֲדַי, עַמְרָם וְאוּאֵל,

בְּנָיָה בֵדְיָה כְּלוּהוּ

בְּנָיָה, בֵדְיָה, כְּלוּהוּ,

וַנְיָה מְרֵמוֹת אֶלְיָשִׁיב

וַנְיָה, מְרֵמוֹת, אֶלְיָשִׁיב,

מַתַּנְיָה מַתְּנַי וְיַעֲשָׂי

מַתַּנְיָה, מַתְּנַי וְיַעֲשָׂי

וּבָנִי וּבִנּוּי שִׁמְעִי

וּבָנִי וּבִנּוּי, שִׁמְעִי

וְשֶׁלֶמְיָה וְנָתָן וַעֲדָיָה

וְשֶׁלֶמְיָה וְנָתָן וַעֲדָיָה,

מַכְנַדְבַי שָׁשַׁי שָׁרָי

מַכְנַדְבַי, שָׁשַׁי, שָׁרָי,

עֲזַרְאֵל וְשֶׁלֶמְיָהוּ שְׁמַרְיָה

עֲזַרְאֵל וְשֶׁלֶמְיָהוּ, שְׁמַרְיָה,

שַׁלּוּם אֲמַרְיָה יוֹסֵף

שַׁלּוּם, אֲמַרְיָה, יוֹסֵף.

מִבְּנֵי נְבוֹ יְעִיאֵל מַתִּתְיָה זָבָד זְבִינָא יַדַּי וְיוֹאֵל בְּנָיָה

מִבְּנֵי נְבוֹ – יְעִיאֵל, מַתִּתְיָה, זָבָד, זְבִינָא, יַדַּי וְיוֹאֵל, בְּנָיָה.

כָּל־אֵלֶּה נָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וְיֵשׁ־מֵהֶם נָשִׁים ויָּשִׂימוּ בָּנִים

כָּל־אֵלֶּה נָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת, וְיֵשׁ־מֵהֶם שנשאו נָשִׁים וגם יָּשִׂימוּ, הולידו בינתיים בָּנִים. את נשותיהם וילדיהם של כל אלה הפרידו, שלחו לעמם ולמשפחות המוצא שלהם, וכך טיהרו את היהודים שבארץ ישראל מנישואי התערובת.