חזור
יחזקאל
פרק טוַיִּקְרָא בְאָזְנַי קוֹל גָּדוֹל לֵאמֹר קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר וְאִישׁ כְּלִי מַשְׁחֵתוֹ בְּיָדוֹ
וַיִּקְרָא בְאָזְנַי קוֹל גָּדוֹל של כרוז לֵאמֹר: "קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת, עונשי
וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְ־שַׁעַר הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָה וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ וְאִישׁ־אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת
וְהִנֵּה לנגדי שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְ־שַׁעַר הָעֶלְיוֹן של בית ה',
וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו אֶל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיִּקְרָא אֶל־הָאִישׁ הַלָּבֻשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר קֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו
וּבאותה שעה כְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה, הסתלק מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו. הקדוש ברוך הוא מכונה יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים.
וַיֹּאמֶר ה' אֵלָו עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרֽוּשָׁלִַם וְהִתְוִיתָ תָּו עַל־מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל־הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ
וַיֹּאמֶר ה' אֵלָו: עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר, בְּתוֹךְ יְרֽוּשָׁלִַם, וְהִתְוִיתָ תָּו, שים סימן עַל־מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים, הכואבים עַל כָּל־הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ. סמן בדיו את אלו שסובלים בחוסר אונים את הסתאבותה של העיר.
וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי עִבְרוּ בָעִיר אַחֲרָיו וְהַכּוּ אַל־תָּחֹס עֵינְכֶם וְאַל־תַּחְמֹלוּ
וּלְאֵלֶּה האנשים הנושאים את כלי הנפץ אָמַר ה' בְּאָזְנַי: עִבְרוּ בָעִיר אַחֲרָיו אחרי האיש לבוש הבדים שהולך ומסמן את אלה שצריך לחוס עליהם, וְהַכּוּ. אַל־תָּחֹס עֵינְכֶם וְאַל־תַּחְמֹלוּ.
זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל־כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־עָלָיו הַתָּו אַל־תִּגַּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ
זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית, להשחתה,
וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם טַמְּאוּ אֶת־הַבַּיִת וּמַלְאוּ אֶת־הַחֲצֵרוֹת חֲלָלִים צֵאוּ וְיָצְאוּ וְהִכּוּ בָעִיר
ואכן – וַיָּחֵלּוּ הממונים על הענישה להכות בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: טַמְּאוּ אֶת־הַבַּיִת, וּמַלְאוּ אֶת־הַחֲצֵרוֹת חֲלָלִים. השאירו את החללים במקומם, ואל תחששו מפני טומאת המקדש וחצרותיו. צֵאוּ העירה. וְיָצְאוּ וְהִכּוּ בָעִיר.
וַיְהִי כְּהַכּוֹתָם וְנֵאשְׁאַר אָנִי וָאֶפְּלָה עַל־פָּנַי וָאֶזְעַק וָאֹמַר אֲהָהּ ה' אֱלוֹהִים! הֲמַשְׁחִית אַתָּה אֵת כָּל־שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל בְּשָׁפְכְּךָ אֶת־חֲמָתְךָ עַל־יְרוּשָׁלִַם! !
וַיְהִי כְּהַכּוֹתָם בעיר וְנֵאשְׁאַר, ואשאר, כלומר נשארתי אָנִי הנביא לבד במקום המקדש ומסביבי רק הרוגים, וָאֶפְּלָה עַל־פָּנַי וָאֶזְעַק, וָאֹמַר: אֲהָהּ, ה' אֱלוֹהִים! הֲמַשְׁחִית אַתָּה אֵת כָּל־שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁפְכְּךָ אֶת־חֲמָתְךָ עַל־יְרוּשָׁלִַם?! האם אתה מתכוון להרוס את העיר כולה, ובכך להשחית את כל שארית ישראל?!
וַיֹּאמֶר אֵלַי עֲוֹן בֵּית־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה גָּדוֹל בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה מֻטֶּה כִּי אָמְרוּ עָזַב ה' אֶת־הָאָרֶץ וְאֵין ה' רֹאֶה
וַיֹּאמֶר אֵלַי: אכן, עֲוֹן בֵּית־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה גָּדוֹל בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ דָּמִים, הרציחות רבו בארץ, והן דורשות נקמה, וְהָעִיר מָלְאָה מֻטֶּה, הטיית דין,
וְגַם־אֲנִי לֹא־תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹל דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתָתִּי
וְגַם־אֲנִי, בהתאם לאכזריותם, לֹא־תָחוֹס עֵינִי וְלֹא אֶחְמֹל. דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתָתִּי. העונש יחול על ראשם בדרך שחטאו. מידה כנגד מידה אעניש אותם.
וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר הַקֶּסֶת בְּמָתְנָיו מֵשִׁיב דָּבָר לֵאמֹר עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי
וְהִנֵּה הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, אֲשֶׁר הַקֶּסֶת בְּמָתְנָיו, מֵשִׁיב דָּבָר, כפקוד החוזר אל אדונו, לֵאמֹר: עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי.