וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

נבואת זעם נוספת על ארץ ישראל ויושביה החוטאים: וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

בֶּן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְהִנָּבֵא אֲלֵיהֶם

בֶּן־אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ, פנה בדיבורך אֶל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל, כנקודות ציון שייצגו את הארץ כולה, וְהִנָּבֵא אֲלֵיהֶם, ובעיקר על מה שמסביבם,

וְאָמַרְתָּ הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר־ה' אֱלוֹהִים כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת הִנְנִי אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם חֶרֶב וְאִבַּדְתִּי בָּמוֹתֵיכֶם

וְאָמַרְתָּ: הָרֵי יִשְׂרָאֵל, שִׁמְעוּ דְּבַר־ה' אֱלוֹהִים: כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת, לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת, לנחלים ולעמקים: הִנְנִי אֲנִי. כפילות המלים מורה על נכונות ונחרצות. מֵבִיא עֲלֵיכֶם חֶרֶב מלחמה, וְאִבַּדְתִּי בה את בָּמוֹתֵיכֶם, מבנים גבוהים שהוקמו לפולחן.

וְנָשַׁמּוּ מִזְבְּחוֹתֵיכֶם וְנִשְׁבְּרוּ חַמָּנֵיכֶם וְהִפַּלְתִּי חַלְלֵיכֶם לִפְנֵי גִּלּוּלֵיכֶם

וְנָשַׁמּוּ, יחרבו מִזְבְּחוֹתֵיכֶם, וְנִשְׁבְּרוּ חַמָּנֵיכֶם, סמלי שמש שנעשו לעבודה זרה. וְהִפַּלְתִּי חַלְלֵיכֶם לִפְנֵי גִּלּוּלֵיכֶם, כינוי מבזה לעבודה זרה.

וְנָתַתִּי אֶת־פִּגְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי גִּלּוּלֵיהֶם וְזֵרִיתִי אֶת־עַצְמוֹתֵיכֶם סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם

וְנָתַתִּי אֶת־פִּגְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי גִּלּוּלֵיהֶם, וְזֵרִיתִי, אפזר אֶת־עַצְמוֹתֵיכֶם סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם השוממים.

בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם הֶעָרִים תֶּחֱרַבְנָה וְהַבָּמוֹת תִּישָׁמְנָה לְמַעַן יֶחֶרְבוּ וְיֶאְשְׁמוּ מִזְבְּחוֹתֵיכֶם וְנִשְׁבְּרוּ וְנִשְׁבְּתוּ גִּלּוּלֵיכֶם וְנִגְדְּעוּ חַמָּנֵיכֶם וְנִמְחוּ מַעֲשֵׂיכֶם

בְּכֹל מקומות מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם הֶעָרִים תֶּחֱרַבְנָה, וְהַבָּמוֹת תִּישָׁמְנָה, לְמַעַן יֶחֶרְבוּ וְיֶאְשְׁמוּ, יהיו שוממים מִזְבְּחוֹתֵיכֶם. וְנִשְׁבְּרוּ וְנִשְׁבְּתוּ, יחדלו מלהתקיים גִּלּוּלֵיכֶם, וְנִגְדְּעוּ חַמָּנֵיכֶם, וְנִמְחוּ מַעֲשֵׂיכֶם.

וְנָפַל חָלָל בְּתוֹכְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'

וְנָפַל חָלָל, הרוגים בְּתוֹכְכֶם, וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'.

וְהוֹתַרְתִּי בִּהְיוֹת לָכֶם פְּלִיטֵי חֶרֶב בַּגּוֹיִם בְּהִזָּרוֹתֵיכֶם בָּאֲרָצוֹת

וְהוֹתַרְתִּי, בִּהְיוֹת לָכֶם כל זאת, פְּלִיטֵי חֶרֶב בַּגּוֹיִם בְּהִזָּרוֹתֵיכֶם, כשתהיו פזורים בָּאֲרָצוֹת.

וְזָכְרוּ פְלִיטֵיכֶם אוֹתִי בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ־שָׁם אֲשֶׁר נִשְׁבַּרְתִּי אֶת לִבָּם הַזּוֹנֶה אֲשֶׁר־סָר מֵעָלַי וְאֵת עֵינֵיהֶם הַזֹּנוֹת אַחֲרֵי גִּלּוּלֵיהֶם וְנָקֹטּוּ בִּפְנֵיהֶם אֶל־הָרָעוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ לְכֹל תּוֹעֲבֹתֵיהֶם

בסופו של דבר פליטי הגלות יבינו את פשר החורבן. וְזָכְרוּ פְלִיטֵיכֶם אוֹתִי בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ־שָׁם אֲשֶׁר נִשְׁבַּרְתִּי אֶת, גרמתי שיישבר. או: נשברתי ונעצבתי, כביכול, עם לִבָּם הַזּוֹנֶה אֲשֶׁר־סָר מֵעָלַי וְאֵת עֵינֵיהֶם הַזֹּנוֹת אַחֲרֵי גִּלּוּלֵיהֶם, וְנָקֹטּוּ בִּפְנֵיהֶם הם ימאסו בעצמם, יתביישו ויתחרטו אֶל־הָרָעוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ לְכֹל תּוֹעֲבֹתֵיהֶם.

וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה' לֹא אֶל־חִנָּם דִּבַּרְתִּי לַעֲשׂוֹת לָהֶם הָרָעָה הַזֹּאת

וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה', לֹא אֶל־חִנָּם דִּבַּרְתִּי לַעֲשׂוֹת לָהֶם הָרָעָה הַזֹּאת. הגלות אינה רק עונש על המעשים הרעים שנעשו בעבר, יש בה גם היבט של תיקון חיובי וחינוכי שיבוא אם העם יהיה מודע לכך שסבלו ונדודיו באו בעקבות העבודה הזרה שלו.

כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים הַכֵּה בְכַפְּךָ וּרְקַע בְּרַגְלְךָ וֶאֱמָר־אָח אֶל כָּל־תּוֹעֲבוֹת רָעוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר יִפֹּלוּ

כאן באה נבואת המשך:כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים הַכֵּה בְכַפְּךָ וּרְקַע בְּרַגְלְךָ, אלו הן מחוות גוף לא פורמליות המבטאות התרגשות לשמע ידיעות רעות. וֶאֱמָר־אָח, אוי אֶל כָּל־תּוֹעֲבוֹת רָעוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בגלל תועבותיהם בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר יִפֹּלוּ.

הָרָחוֹק בַּדֶּבֶר יָמוּת וְהַקָּרוֹב בַּחֶרֶב יִפּוֹל וְהַנִּשְׁאָר וְהַנָּצוּר בָּרָעָב יָמוּת וְכִלֵּיתִי חֲמָתִי בָּם

הָרָחוֹק ממרכזי הערים ומזירת הקרב בַּדֶּבֶר יָמוּת, וְהַקָּרוֹב אל המלחמה בַּחֶרֶב יִפּוֹל, וְהַנִּשְׁאָר מהחרב ומהדבר וְהַנָּצוּר בתוך הערים בָּרָעָב יָמוּת, וְכִלֵּיתִי חֲמָתִי בָּם בעונשים השונים.

וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה' בִּהְיוֹת חַלְלֵיהֶם בְּתוֹךְ גִּלּוּלֵיהֶם סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם אֶל כָּל־גִּבְעָה רָמָה בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל אֵלָה עֲבֻתָּה מְקוֹם אֲשֶׁר נָתְנוּ־שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ לְכֹל גִּלּוּלֵיהֶם

וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה', בִּהְיוֹת חַלְלֵיהֶם מושלכים בְּתוֹךְ מתחמי גִּלּוּלֵיהֶם בסְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם, אֶל כָּל־גִּבְעָה רָמָה, בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל עץ אֵלָה עֲבֻתָּה, מסובכת בענפיה, שלא קצצו אותה מפני שהייתה סוג של פולחן. כל המקומות הללו הם מְקוֹם אֲשֶׁר נָתְנוּ־שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ לְכֹל גִּלּוּלֵיהֶם.

וְנָטִיתִי אֶת־יָדִי עֲלֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה מִמִּדְבַּר דִּבְלָתָה בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה'

וְנָטִיתִי אֶת־יָדִי עֲלֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה, שיממון כפול, אינה מיושבת וגם הרוסה מִמִּדְבַּר דִּבְלָתָה, אולי זהו כינוי לגבול דרומי במדבר יהודה, או: מהמדבר שבדרום עד 'רבלה' שבגבול הצפון. בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם. וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה'.