חזור
יחזקאל
פרק הוְאַתָּה בֶן־אָדָם קַח־לְךָ חֶרֶב חַדָּה תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ וְהַעֲבַרְתָּ עַל־רֹאשְׁךָ וְעַל־זְקָנֶךָ וְלָקַחְתָּ לְךָ מֹאזְנֵי מִשְׁקָל וְחִלַּקְתָּם
וְאַתָּה, בֶן־אָדָם, קַח־לְךָ חֶרֶב חַדָּה, לא חרב ממש אלא תַּעַר הַגַּלָּבִים, סכין של ספָּרים
שְׁלִשִׁית בָּאוּר תַּבְעִיר בְּתוֹךְ הָעִיר כִּמְלֹאת יְמֵי הַמָּצוֹר וְלָקַחְתָּ אֶת־הַשְּׁלִשִׁית תַּכֶּה בַחֶרֶב סְבִיבוֹתֶיהָ וְהַשְּׁלִשִׁית תִּזְרֶה לָרוּחַ וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם
שְׁלִשִׁית, שליש מהשער בָּאוּר, באש תַּבְעִיר בְּתוֹךְ הָעִיר הסמלית שחקקת בלבנה, כִּמְלֹאת, בהשלמת יְמֵי הַמָּצוֹר שאתה 'צר' על העיר, וְלָקַחְתָּ אֶת־הַשְּׁלִשִׁית, ואותה תַּכֶּה בַחֶרֶב סְבִיבוֹתֶיהָ, מסביב לעיר, וְהַשְּׁלִשִׁית תִּזְרֶה, והשליש הנותר תעיף לָרוּחַ, וְחֶרֶב אָרִיק, אשלוף מנדנה אַחֲרֵיהֶם, אחרי השערות הזרויות.
וְלָקַחְתָּ מִשָּׁם מְעַט בְּמִסְפָּר וְצַרְתָּ אוֹתָם בִּכְנָפֶיךָ
וְלָקַחְתָּ מִשָּׁם מְעַט בְּמִסְפָּר, שערות ספורות וְצַרְתָּ, קשׁוֹר אוֹתָם בִּכְנָפֶיךָ, בקצה בגדך.
וּמֵהֶם עוֹד תִּקָּח וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתָם אֶל־תּוֹךְ הָאֵשׁ וְשָׂרַפְתָּ אֹתָם בָּאֵשׁ מִמֶּנּוּ תֵצֵא־אֵשׁ אֶל־כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל
וּמֵהֶם – מהשליש האחרון עוֹד תִּקָּח וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתָם אֶל־תּוֹךְ הָאֵשׁ וְשָׂרַפְתָּ אֹתָם בָּאֵשׁ. מִמֶּנּוּ, ממעשה זה,
כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים זֹאת יְרוּשָׁלִַם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת
כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: זֹאת יְרוּשָׁלִַם שבְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ, ושמסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת –
וַתֶּמֶר אֶת־מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה מִן־הַגּוֹיִם וְאֶת־חֻקּוֹתַי מִן־הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ כִּי בְמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְחֻקּוֹתַי לֹא־הָלְכוּ בָהֶם
וַתֶּמֶר, החליפה אֶת־מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה, להרשיע יותר מִן־הַגּוֹיִם, וְאֶת־חֻקּוֹתַי המרתה יותר מִן־הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ, ירושלים אימצה מהעמים שסביבה את הדברים הגרועים שאפשר ללמוד, כִּי בְמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ, וְחֻקּוֹתַי לֹא־הָלְכוּ בָהֶם.
לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים יַעַן הֲמָנְכֶם מִן־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם בְּחֻקּוֹתַי לֹא הֲלַכְתֶּם וְאֶת־מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם וכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם
לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: יַעַן הֲמָנְכֶם, כיוון שהרביתם להרשיע,
לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים הִנְנִי עָלַיִךְ גַּם־אָנִי וְעָשִׂיתִי בְתוֹכֵךְ מִשְׁפָּטִים לְעֵינֵי הַגּוֹיִם
לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הִנְנִי עָלַיִךְ גַּם־אָנִי, וְעָשִׂיתִי בְתוֹכֵךְ מִשְׁפָּטִים, שפטים, תוכחות ועונשים לְעֵינֵי הַגּוֹיִם.
וְעָשִׂיתִי בָךְ אֵת אֲשֶׁר לֹא־עָשִׂיתִי וְאֵת אֲשֶׁר־לֹא־אֶעֱשֶׂה כָמֹהוּ עוֹד יַעַן כָּל־תּוֹעֲבֹתָיִךְ
וְעָשִׂיתִי בָךְ אֵת אֲשֶׁר לֹא־עָשִׂיתִי וְאֵת אֲשֶׁר־לֹא־אֶעֱשֶׂה כָמֹהוּ עוֹד, עונשך יהיה גרוע יותר מזה של עמים אחרים, יַעַן כָּל־תּוֹעֲבֹתָיִךְ.
לָכֵן אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ וּבָנִים יֹאכְלוּ אֲבוֹתָם וְעָשִׂיתִי בָךְ שְׁפָטִים וְזֵרִיתִי אֶת־כָּל־שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל־רוּחַ
לָכֵן מרוב רעב אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ, וּבָנִים יֹאכְלוּ אֲבוֹתָם, אנשים יאכלו גוויות קרוביהם המתים, וְעָשִׂיתִי בָךְ שְׁפָטִים, וְזֵרִיתִי אֶת־כָּל־שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל־רוּחַ.
לָכֵן חַי־אָנִי נְאֻם ה' אֱלוֹהִים אִם־לֹא יַעַן אֶת־מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת בְּכָל־שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל־תּוֹעֲבֹתָיִךְ וְגַם אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא־תָחוֹס עֵינִי וְגַם־אֲנִי לֹא אֶחְמוֹל
לָכֵן חַי־אָנִי, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים, אִם־לֹא, בשבועה, כך יהיה: יַעַן אֶת־מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת בְּכָל־שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל־תּוֹעֲבֹתָיִךְ, וְגַם, גם אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא־תָחוֹס, תרחם עֵינִי, וְגַם־אֲנִי לֹא אֶחְמוֹל.
שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתוֹכֵךְ וְהַשְּׁלִשִׁית בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ וְהַשְּׁלִישִׁית לְכָל־רוּחַ אֱזָרֶה וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם
שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתוֹכֵךְ, היא בערת האש שבעיר המוזכרת לעיל, וְהַשְּׁלִשִׁית בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ, וְהַשְּׁלִישִׁית לְכָל־רוּחַ אֱזָרֶה, וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם.
וְכָלָה אַפִּי וַהֲנִחֹתִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי בְּכַלּוֹתִי חֲמָתִי בָּם
וְכָלָה אַפִּי, כעסי, וַהֲנִחֹתִי, אשכך את חֲמָתִי, כעסי בָּם, וְהִנֶּחָמְתִּי התנחמתי,
וְאֶתְּנֵךְ לְחָרְבָּה וּלְחֶרְפָּה בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ לְעֵינֵי כָּל־עוֹבֵר
וְאֶתְּנֵךְ לְחָרְבָּה, לחורבן וּלְחֶרְפָּה בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ, ירושלים תהיה שוממה ומבוישת לְעֵינֵי כָּל־עוֹבֵר.
וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה מוּסָר וּמְשַׁמָּה לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי
וְהָיְתָה העיר דגם חֶרְפָּה וּגְדוּפָה, כשירצו לקלל מקום, יאמרו: "גורלכם יהיה כגורל ירושלים". וכן תהיה העיר ללקח מוּסָר וּמְשַׁמָּה, השתוממות
בְּשַׁלְּחִי אֶת־חִצֵּי הָרָעָב הָרָעִים בָּהֶם אֲשֶׁר הָיוּ לְמַשְׁחִית אֲשֶׁר־אֲשַׁלַּח אוֹתָם לְשַׁחֶתְכֶם וְרָעָב אֹסֵף עֲלֵיכֶם וְשָׁבַרְתִּי לָכֶם מַטֵּה־לָחֶם
בְּשַׁלְּחִי אֶת־חִצֵּי הָרָעָב הָרָעִים בָּהֶם – בגויים המקיפים אותך, אֲשֶׁר הָיוּ החצים לְמַשְׁחִית, אֲשֶׁר־אֲשַׁלַּח אוֹתָם גם בכם לְשַׁחֶתְכֶם, וְרָעָב אֹסֵף עֲלֵיכֶם, יותר מן הגויים
וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה וְשִׁכְּלֻךְ וְדֶבֶר וָדָם יַעֲבָר־בָּךְ וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי
וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה וְשִׁכְּלֻךְ, ישמידו אתכם, וְדֶבֶר וָדָם יַעֲבָר־בָּךְ, וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ. אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי.