חזור
יחזקאל
פרק מזוַיְשִׁבֵנִי אֶל־פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה כִּי־פְנֵי הַבַּיִת קָדִים וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ
וַיְשִׁבֵנִי אֶל־פֶּתַח הַבַּיִת, וְהִנֵּה אני מבחין בקילוח מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת קָדִימָה, כִּי־פְנֵי, חזית הַבַּיִת קָדִים פונים למזרח, וְהַמַּיִם יֹרְדִים מִתַּחַת מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית, מהצד הימני של השער וממשיכים מִנֶּגֶב, מדרום לַמִּזְבֵּחַ.
וַיּוֹצִאֵנִי דֶּרֶךְ־שַׁעַר צָפוֹנָה וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ אֶל־שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים וְהִנֵּה־מַיִם מְפַכִּים מִן־הַכָּתֵף הַיְמָנִית
וַיּוֹצִאֵנִי מהמקדש דֶּרֶךְ־שַׁעַר צָפוֹנָה וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ, האיש הפנה אותי סביב למקדש מבחוץ אֶל־שַׁעַר הַחוּץ אל הדֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים, מזרחה, וְהִנֵּה־מַיִם מְפַכִּים, פורצים
בְצֵאת־הָאִישׁ קָדִים וְקַו בְּיָדוֹ וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם
ובְצֵאת־הָאִישׁ קָדִים, מזרחה בכיוון זרימת המים, וְקַו, חוט המידה
וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם
וַיָּמָד עוד אֶלֶף לאורך האפיק, וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם, מַיִם בִּרְכָּיִם, נוכחתי שהמים הגיעו עד הברכיים.בַמַּיִם, מַיִם בִּרְכָּיִם, וַיָּמָד אֶלֶף אמה נוספות וַיַּעֲבִרֵנִי במֵי מָתְנָיִם. מים המגיעים לגובה המותניים.
וַיָּמָד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא־אוּכַל לַעֲבֹר כִּי־גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ נַחַל אֲשֶׁר לֹא־יֵעָבֵר
וַיָּמָד אֶלֶף, והנה כבר נַחַל אֲשֶׁר לֹא־אוּכַל לַעֲבֹר בו, כִּי־גָאוּ הַמַּיִם, מֵי שָׂחוּ, מים ששוחים בהם, נַחַל אֲשֶׁר לֹא־יֵעָבֵר, מרוב שהוא עמוק וחזק.
וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲרָאִיתָ בֶן־אָדָם וַיּוֹלִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי שְׂפַת הַנָּחַל
וַיֹּאמֶר אֵלַי: הֲרָאִיתָ, בֶן־אָדָם, את מראה המקדש, את שכינת הכבוד שבו ואת ברכת המים הנשפעת ממנו? וַיּוֹלִכֵנִי וַיְשִׁבֵנִי אל שְׂפַת הַנָּחַל.
בְּשׁוּבֵנִי וְהִנֵּה אֶל שְׂפַת הַנַּחַל עֵץ רַב מְאֹד מִזֶּה וּמִזֶּה
בְּשׁוּבֵנִי, בהשיבו אותי, וְהִנֵּה אני רואה לפתע אֶל, אצל שְׂפַת הַנַּחַל עֵץ רַב מְאֹד, מִזֶּה וּמִזֶּה. משני עברי הנחל.
וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל־הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה וְיָרְדוּ עַל־הָעֲרָבָה וּבָאוּ הַיָּמָּה אֶל־הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים וְנִרְפּאוּ הַמָּיִם
וַיֹּאמֶר אֵלַי: הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל־הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה, חבל הארץ המזרחי למקדש וְיָרְדוּ עַל־הָעֲרָבָה, השקע של עמק הירדן וּבָאוּ הַיָּמָּה, ים המלח, שנקרא גם 'ים הערבה',
וְהָיָה כָל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר־יִשְׁרֹץ אֶל כָּל־אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ וָחָי כֹּל אֲשֶׁר־יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל
וְהָיָה כָל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר־יִשְׁרֹץ, ינוע אֶל כָּל־אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם, הנחל המוכפל או המתפצל לכמה נחלים, יִחְיֶה, וְהָיָה הַדָּגָה, כלל הדגים באזור רַבָּה מְאֹד: כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה וְיֵרָפְאוּ המים ממליחותם וָחָי כֹּל אֲשֶׁר־יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל. במצב הרגיל, דגים שהיו יוצאים מן הירדן אל ים המלח היו מתים מיד. כאן מי המקדש הנסיים ימתיקו את המים המלוחים, והיצורים שיגיעו אליהם ימשיכו לחיות ויתרבו.
וְהָיָה עָמְדוּ עָלָיו דַּוָּגִים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד־עֵין עֶגְלַיִם מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד
וְהָיָה עָמְדוּ, בחזוני היו עומדים עָלָיו, על הנחל דַּוָּגִים, דייגים, מֵעֵין גֶּדִי וְעַד־עֵין עֶגְלַיִם מִשְׁטוֹחַ, מקומות פרישה לַחֲרָמִים, רשתות דיג יִהְיוּ, לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם, הדגה תכלול מינים מגוונים כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל, רַבָּה מְאֹד. ים המלח יהפוך חי ושוקק.
בִּצֹּאתָו וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִתָּנוּ
ועם זאת, בִּצֹּאתָו וּגְבָאָיו ביצותיו והגומות שלידו בהן נאספים מי הגשמים, וְלֹא יֵרָפְאוּ, יתמתקו, אלא לְמֶלַח נִתָּנוּ. לשם המשך הפקת המלח, כפי שהיה בכל השנים.
וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל־עֵץ־מַאֲכָל לֹא־יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא־יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן־הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה
וְעַל־הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל־שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל־עֵץ־מַאֲכָל, לֹא־יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא־יִתֹּם, ייפסק פִּרְיוֹ, תנובת הנחל תהיה מבורכת מאוד – לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר, הפרות יחנטו ויבשילו בכל חודש מחדש, כִּי מֵימָיו מִן־הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים, והוא יאציל על המים כוחות לא טבעיים, וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ, עלי העצים הגדלים מהנחל יהיו לִתְרוּפָה.
כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת־הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יוֹסֵף חֲבָלִים
יג כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: גֵּה, זה
וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ אִישׁ כְּאָחִיו אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת־יָדִי לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם וְנָפְלָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם בְּנַחֲלָה
וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ אִישׁ כְּאָחִיו, בחלוקה ישרה של חלקים חופפים, לא כבימי יהושע שחילקו נחלה לכל שבט לפי צורכי אוכלוסייתו.
וְזֶה גְּבוּל הָאָרֶץ לִפְאַת צָפוֹנָה מִן־הַיָּם הַגָּדוֹל הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן לְבוֹא צְדָדָה
וְזֶה גְּבוּל הָאָרֶץ: לִפְאַת, בקצה צָפוֹנָה, מִן־הַיָּם הַגָּדוֹל, הים התיכון שבמערב, הַדֶּרֶךְ, דרך המקום שנקרא חֶתְלֹן, כנראה בסוריא הצפונית, לְבוֹא צְדָדָה, בואכה צדד,
חֲמָת בֵּרוֹתָה סִבְרַיִם אֲשֶׁר בֵּין־גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת חָצֵר הַתִּיכוֹן אֲשֶׁר אֶל־גְּבוּל חַוְרָן
חֲמָת, בֵּרוֹתָה, סִבְרַיִם אֲשֶׁר שוכנת בֵּין־גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת, והלאה במזרח: חָצֵר הַתִּיכוֹן אֲשֶׁר אֶל־גְּבוּל חבל חַוְרָן שמעבר לגולן.
וְהָיָה גְבוּל מִן־הַיָּם חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וְצָפוֹן צָפוֹנָה וּגְבוּל חֲמָת וְאֵת פְּאַת צָפוֹן
וְהָיָה הגְבוּל מִן־הַיָּם במערב עד
וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיַּרְדֵּן מִגְּבוּל עַל־הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי תָּמֹדּוּ וְאֵת פְּאַת קָדִימָה
וּפְאַת קָדִים, הגבול המזרחי של הארץ עובר מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד שבעבר הירדן המזרחי, וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הצד המערבי של הירדן, הקו שנמתח בין מקומות אלה, יהיה הגבול. הַיַּרְדֵּן מִגְּבוּל, מקצהו, מהתחלתו עַל־הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, עד ים המלח תָּמֹדּוּ, תקבעו לכם כגבול, וְאֵת, והרי לך פְּאַת קָדִימָה. ייתכן שבשונה מהגבולות שבספר במדבר,
וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד־מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל־הַיָּם הַגָּדוֹל וְאֵת פְּאַת־תֵּימָנָה נֶגְבָּה
יט וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה, הגבול הדרומי נמשך מִתָּמָר עַד־מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ, קדש ברנע, שם רבו בני ישראל עם משה ואהרן בשל מחסור מים,
וּפְאַת־יָם הַיָּם הַגָּדוֹל מִגְּבוּל עַד־נֹכַח לְבוֹא חֲמָת זֹאת פְּאַת־יָם
וּפְאַת־יָם, הקצה המערבי הוא הַיָּם הַגָּדוֹל, מִגְּבוּל, מהפינה הדרומית של הגבול עַד־נֹכַח, מול לְבוֹא חֲמָת, זֹאת פְּאַת־יָם.
וְחִלַּקְתֶּם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
ומכאן לחלוקת הארץ – וְחִלַּקְתֶּם אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,
וְהָיָה תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם אֲשֶׁר־הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
וְהָיָה בבוא הזמן, תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם אֲשֶׁר־הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם, וְהָיוּ לָכֶם הגרים כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, הגרים יסופחו למקבלי הנחלות, מפני שהם חיים בקרב שבטי ישראל ואף נטמעו בהם במידה רבה. אִתְּכֶם יִפְּלוּ, ישכנו בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. הנחלות ייפלו אפוא גם בחלקם.
וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר־גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ נְאֻם ה' אֱלוֹהִים
וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר־גָּר הַגֵּר אִתּוֹ, שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים. מבחינת מוצאם הגרים אינם שייכים לשבט כלשהו, אבל כל גר ישב עם השבט שאתו ישב בעבר, וייטול חלק בנחלת השבט. הגרים יקבלו אפוא נחלה עם שבטי ישראל ולא כקהל נפרד, ובאופן זה הם ייטמעו בשבטים השונים.