וַיְהִי בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּשְּׁלִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

וַיְהִי בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה. המניין הרווח בספר יחזקאל הוא לגלות יהויכין ומלכות צדקיהו, ואם כן השנה האחת-עשרה היא שנת חורבן ירושלים. בַּחודש השְּׁלִישִׁי, סיוון, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

בֶּן־אָדָם אֱמֹר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאֶל־הֲמוֹנוֹ אֶל־מִי דָּמִיתָ בְגָדְלֶךָ

בֶּן־אָדָם, אֱמֹר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאֶל־הֲמוֹנוֹ, אנשיו הרבים. הדברים אינם מכוונים רק לפרעה כאדם פרטי, אלא כשליט המעצמה העתיקה והגדולה של אותו זמן: אֶל־מִי דָּמִיתָ בְגָדְלֶךָ?

הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ

הִנֵּה אַשּׁוּר, האימפריה הגדולה שקדמה לאותו זמן, הדומה לך ביותר – כאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, הגבוה והחזק בעצי האזור יְפֵה עָנָף, שענפיו מפוארים, וְחֹרֶשׁ מֵצַל. הארז העצום הוא כעין יער קטן העושה צל, וּגְבַהּ קוֹמָה, וּבֵין עֲבֹתִים, ענפים עבים, או: עננים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ.

מַיִם גִּדְּלוּהוּ תְּהוֹם רֹמְמָתְהוּ אֶת־נַהֲרֹתֶיהָ הֹלֵךְ סְבִיבוֹת מַטָּעָהּ וְאֶת־תְּעָלֹתֶיהָ שִׁלְחָה אֶל כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה

מַיִם גִּדְּלוּהוּ, תְּהוֹם, מי המעמקים רֹמְמָתְהוּ, הגביהה אותו. אֶת־נַהֲרֹתֶיהָ, השטף העצום של התהום הֹלֵךְ, הוליכה התהום סְבִיבוֹת הארז שהוא מַטָּעָהּ, וְאֶת־תְּעָלֹתֶיהָ הקטנות יותר שִׁלְחָה התהום אֶל כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה שסביב הארז. הַשָּׂדֶה

עַל־כֵּן גָּבְהָא קֹמָתוֹ מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָו מִמַּיִם רַבִּים בְּשַׁלְּחוֹ

עַל־כֵּן גָּבְהָא, גבהה קֹמָתוֹ של הארז מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה, וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו, סעיפיו, ענפיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָו, ענפיו נעשו מסופעים ומפוארים מִכוחם של מַּיִם רַבִּים, בְּשַׁלְּחוֹ את ענפיו. הגדילה המועצמת של הארז הייתה תוצאה של השקאתו הרצופה במים רבים. כך צמיחתה של אשור התהוותה על ידי כיבושם של עמים רבים, שעבודם וההשתלטות על משאביהם.

בִּסְעַפֹּתָיו קִנְנוּ כָּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם וְתַחַת פֹּארֹתָיו יָלְדוּ כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְצִלּוֹ יֵשְׁבוּ כֹּל גּוֹיִם רַבִּים

בִּסְעַפֹּתָיו, בענפי הארז קִנְנוּ כָּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְתַחַת פֹּארֹתָיו יָלְדוּ את גוריהן כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, ובמעבר לנמשל – וּבְצִלּוֹ יֵשְׁבוּ כֹּל גּוֹיִם רַבִּים. אשור פרשה את חסותה על עמים וממלכות.

וַיִּיף בְּגָדְלוֹ בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו כִּי־הָיָה שָׁרְשׁוֹ אֶל־מַיִם רַבִּים

וַיִּיף, הארז נעשה יפה בְּגָדְלוֹ, בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו, בענפיו הארוכים שנמשכים ממנו עד למרחוק, כִּי־הָיָה שָׁרְשׁוֹ שתול אֶל־מַיִם רַבִּים.

אֲרָזִים לֹא־עֲמָמֻהוּ בְּגַן־אֱלֹהִים בְּרוֹשִׁים לֹא דָמוּ אֶל־סְעַפֹּתָיו וְעַרְמֹנִים לֹא־הָיוּ כְּפֹרֹאתָיו כָּל־עֵץ בְּגַן־אֱלֹהִים לֹא־דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ

גם אֲרָזִים לֹא־עֲמָמֻהוּ, האפילו על הארז המרשים בְּגַן־אֱלֹהִים, בְּרוֹשִׁים, ברושי הלבנון התמירים לֹא דָמוּ אֶל־סְעַפֹּתָיו, ענפיו, וְעַרְמֹנִים, שגם הם עצים גדולים וענֵפים, לֹא־הָיוּ כְּפֹרֹאתָיו, פארותיו, כָּל־עֵץ בְּגַן־אֱלֹהִים לֹא־דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ. לא היה לו מתחרה בעצמתו ובפארו.

יָפֶה עֲשִׂיתִיו בְּרֹב דָּלִיּוֹתָיו וַיְקַנְאֻהוּ כָּל־עֲצֵי־עֵדֶן אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים

יָפֶה עֲשִׂיתִיו בְּרֹב דָּלִיּוֹתָיו, בריבוי ענפיו המסועפים, וַיְקַנְאֻהוּ כָּל־עֲצֵי־עֵדֶן אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים. אשור התפתחה לממלכה יפה ועצומה שאין כמותה בכל הארצות האחרות.

לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים יַעַן אֲשֶׁר גָּבַהְתָּ בְּקוֹמָה וַיִּתֵּן צַמַּרְתּוֹ אֶל־בֵּין עֲבוֹתִים וְרָם לְבָבוֹ בְּגָבְהוֹ

לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים לארז-אשור: יַעַן אֲשֶׁר גָּבַהְתָּ בְּקוֹמָה, וַיִּתֵּן העץ את צַמַּרְתּוֹ אֶל־בֵּין עֲבוֹתִים, וְרָם לְבָבוֹ בְּגָבְהוֹ. אשור התרחבה על חשבון עמים אחרים והתרברבה בכוחה העצום. הדבר עולה גם מנאומו של שליח סנחריב, רבשקה, שתיאר את כיבושיה וניצחונותיה הנרחבים של אשור.

וְאֶתְּנֵהוּ בְּיַד אֵיל גּוֹיִם עָשׂוֹ יַעֲשֶׂה לוֹ בְּרִשְׁעוֹ גֵּרַשְׁתִּיהוּ

וְאֶתְּנֵהוּ בְּיַד אֵיל גּוֹיִם, החזק שבעמים. ייתכן שבביטוי הזה נרמז איל הברזל השובר את החומות. איל הגויים עָשׂוֹ יַעֲשֶׂה, גמל לוֹ – לאשור בְּרִשְׁעוֹ, וגֵּרַשְׁתִּיהוּ, סילק את אשור.

וַיִּכְרְתֻהוּ זָרִים עָרִיצֵי גוֹיִם וַיִּטְּשֻׁהוּ אֶל הֶהָרִים וּבְכָל־גֵּאָיוֹת נָפְלוּ דָלִיּוֹתָיו וַתִּשָּׁבַרְנָה פֹרֹאתָיו בְּכָל־אֲפִיקֵי הָאָרֶץ וַיֵּרְדוּ מִצִּלּוֹ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ וַיִּטְּשֻׁהוּ

יתר על כן – וַיִּכְרְתֻהוּ זָרִים עָרִיצֵי גוֹיִם. כמו הארז, גם אשור אחרי נפילתה לא התמוטטה סופית עד שהכשדים האכזריים החריבו אותה עד היסוד – וַיִּטְּשֻׁהוּ, פיזרו והשליכו את העץ הכרות אֶל, על הֶהָרִים וּבְכָל־גֵּאָיוֹת, העמקים שבין ההרים, ונָפְלוּ דָלִיּוֹתָיו, וַתִּשָּׁבַרְנָה פֹרֹאתָיו בְּכָל־אֲפִיקֵי הָאָרֶץ, ערוצי הנחלים, וַיֵּרְדוּ מִצִּלּוֹ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ שחסו תחתיו, וַיִּטְּשֻׁהוּ.

עַל־מַפַּלְתּוֹ יִשְׁכְּנוּ כָּל־עוֹף הַשָּׁמָיִם וְאֶל פֹּרֹאתָיו הָיוּ כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה

עַל־מַפַּלְתּוֹ, הגדע שנפל, יִשְׁכְּנוּ כָּל־עוֹף הַשָּׁמָיִם שהיו מקננים בו קודם שנפל, וְאֶל, על פֹּרֹאתָיו הָיוּ כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה.

לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִגְבְּהוּ בְקוֹמָתָם כָּל־עֲצֵי־מַיִם וְלֹא־יִתְּנוּ אֶת־צַמַּרְתָּם אֶל־בֵּין עֲבֹתִים וְלֹא־יַעַמְדוּ אֵלֵיהֶם בְּגָבְהָם כָּל כִּי כֻלָּם נִתְּנוּ לַמָּוֶת אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּית בְּתוֹךְ בְּנֵי אָדָם אֶל־יוֹרְדֵי בוֹר

הפלתי את הארז לְמַעַן אֲשֶׁר, כדי שלֹא־יִגְבְּהוּ בְקוֹמָתָם כָּל־עֲצֵי־מַיִם, העצים השתולים על מים רבים, וְלֹא־יִתְּנוּ אֶת־צַמַּרְתָּם אֶל־בֵּין עֲבֹתִים, וְלֹא־יַעַמְדוּ, ייתמרו עד אֵלֵיהֶם בְּגָבְהָם כָּל העציםשֹׁתֵי מָיִם,כִּי בסופו של דבר כֻלָּם נִתְּנוּ לַמָּוֶת, אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּית, בְּתוֹךְ בְּנֵי אָדָם, אֶל־יוֹרְדֵי בוֹר. העץ האדיר והחזק נפל ונעלם. אפילו מלכים גדולים ועצומים נופלים לבסוף לאבדון לנצח.

כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִסֵּתִי עָלָיו אֶת־תְּהוֹם וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ וַיִּכָּלְאוּ מַיִם רַבִּים וָאַקְדִּר עָלָיו לְבָנוֹן וְכָל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה עָלָיו עֻלְפֶּה

כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: בְּיוֹם רִדְתּוֹ, נפילתו של הארז הענק שְׁאֹלָה הֶאֱבַלְתִּי, החרבתי, ייבשתי וכִסֵּתִי עָלָיו אֶת־תְּהוֹם, וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ, וַיִּכָּלְאוּ, נעצרו בתוך התהום מַיִם רַבִּים, וָאַקְדִּר, החשכתי, דיכאתי עָלָיו את הלְבָנוֹן, מקום גידולו, וְכָל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה עָלָיו, בגללו עֻלְפֶּה, בעילפון בהיוודע להם גורל הארז גדול הקומה ובייבוש מקור חיותם.

מִקּוֹל מַפַּלְתּוֹ הִרְעַשְׁתִּי גוֹיִם בְּהוֹרִדִי אֹתוֹ שְׁאֹלָה אֶת יוֹרְדֵי בוֹר וַיִּנָּחֲמוּ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּית כָּל־עֲצֵי־עֵדֶן מִבְחַר וְטוֹב לְבָנוֹן כָּל־שֹׁתֵי מָיִם

מִקּוֹל מַפַּלְתּוֹ הִרְעַשְׁתִּי, הבהלתי גוֹיִם, בְּהוֹרִדִי אֹתוֹ שְׁאֹלָה אֶת, עם יוֹרְדֵי בוֹר. וַיִּנָּחֲמוּ, מצאו ניחומים בְּאֶרֶץ תַּחְתִּית כָּל־עֲצֵי־עֵדֶן שנגדעו ונפלו, מִבְחַר וְטוֹב הלְבָנוֹן, כָּל־שֹׁתֵי מָיִם.

גַּם־הֵם אִתּוֹ יָרְדוּ שְׁאֹלָה אֶל־חַלְלֵי־חָרֶב וּזְרֹעוֹ יָשְׁבוּ בְצִלּוֹ בְּתוֹךְ גּוֹיִם

גַּם־הֵם – העצים-העמים שחסו תחת פטרונותו של ארז-אשור, אִתּוֹ יָרְדוּ שְׁאֹלָה אֶל־חַלְלֵי־חָרֶב, וּזְרֹעוֹ, העמים שחברו לממלכת אשור שיָשְׁבוּ בְצִלּוֹ בְּתוֹךְ גּוֹיִם.

אֶל־מִי דָמִיתָ כָּכָה בְּכָבוֹד וּבְגֹדֶל בַּעֲצֵי־עֵדֶן וְהוּרַדְתָּ אֶת עֲצֵי־עֵדֶן אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּית בְּתוֹךְ עֲרֵלִים תִּשְׁכַּב אֶת חַלְלֵי־חֶרֶב הוּא פַרְעֹה וְכָל־הֲמוֹנוֹ נְאֻם ה' אֱלוֹהִים

עד כאן תוארה מפלת אשור שאירעה לפני זמן. עתה חוזר הנביא ופונה אל פרעה:אֶל־מִי, אל זה שדָמִיתָ כָּכָה, בְּכָבוֹד וּבְגֹדֶל, בַּעֲצֵי־עֵדֶן – אשור – וְהוּרַדְתָּ גם אתה אֶת, עם עֲצֵי־עֵדֶן אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּית. בְּתוֹךְ עֲרֵלִים, בין הבזויים תִּשְׁכַּב אֶת חַלְלֵי־חֶרֶב – הוּא פַרְעֹה וְכָל־הֲמוֹנוֹ. נְאֻם ה' אֱלוֹהִים. דינה של אשור יהיה גם דינם של פרעה וכל אנשי מצרים. אלו ואלו יאבדו עם ממלכות כבירות אחרות.