חזור
יחזקאל
פרק בוַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן־אָדָם עֲמֹד עַל־רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ
וַיֹּאמֶר אֵלָי הקול: בֶּן־אָדָם, עֲמֹד עַל־רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ, אתך.
וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַתַּעֲמִדֵנִי עַל־רַגְלָי וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי
וַתָּבֹא בִי רוּחַ חיצונית, או: נאזרתי ברוח חדשה, כַּאֲשֶׁר, בזמן
וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן־אָדָם שׁוֹלֵחַ אֲנִי אוֹתְךָ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ־בִי הֵמָּה וַאֲבוֹתָם פָּשְׁעוּ בִי עַד־עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה
וַיֹּאמֶר אֵלַי: בֶּן־אָדָם, שׁוֹלֵחַ אֲנִי אוֹתְךָ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל־גּוֹיִם, שבטים, קבוצות
וְהַבָּנִים קְשֵׁי פָנִים וְחִזְקֵי־לֵב אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים
וְגם הַבָּנִים קְשֵׁי, עזי פָנִים וְחִזְקֵי־לֵב, עקשנים, קשים. אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: "כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים". אתה תהיה זה שמוסר לעם הקשה את דבר ה',
וְהֵמָּה אִם־יִשְׁמְעוּ ואִם־יֶחְדָּלוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה וְיָדְעוּ כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם
וְהֵמָּה, בין אִם־יִשְׁמְעוּ ובין אִם־יֶחְדָּלוּ – כִּי בֵּית מְרִי, קבוצת מרדנים הֵמָּה, וחוסר הציות והזלזול טבוע בהם כמסורת אבות – וְיָדְעוּ לאחר זמן, כאשר דבריך יתקיימו, כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם.
וְאַתָּה בֶן־אָדָם אַל־תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל־תִּירָא כִּי סָרָבִים וְסַלּוֹנִים אוֹתָךְ וְאֶל עַקְרַבִּים אַתָּה יוֹשֵׁב מִדִּבְרֵיהֶם אַל־תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל־תֵּחָת כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה
וְאַתָּה, בֶן־אָדָם, אַל־תִּירָא מֵהֶם, וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל־תִּירָא, כִּי סָרָבִים, סרבנים, או: עצמים צורבים
וְדִבַּרְתָּ אֶת־דְּבָרַי אֲלֵיהֶם אִם־יִשְׁמְעוּ וְאִם־יֶחְדָּלוּ כִּי מְרִי הֵמָּה
וְדִבַּרְתָּ אֶת־דְּבָרַי אֲלֵיהֶם, אִם־יִשְׁמְעוּ וְאִם־יֶחְדָּלוּ, כִּי אנשי מְרִי הֵמָּה. השפעתך על ישראל מפוקפקת, ודרכך לא תהיה פשוטה וקלה. אולם תפקידך למסור לישראל את דברי בכל תנאי, שכן באמצעותך יזכור העם שגם בזמן גלותו הוא לא נעזב. היה אתם נביא ה' שעמד על המשמר והזהיר.
וְאַתָּה בֶן־אָדָם שְׁמַע אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ אַל־תְּהִי מֶרִי כְּבֵית הַמֶּרִי פְּצֵה פִיךָ וֶאֱכֹל אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ
וְאַתָּה, בֶן־אָדָם, שְׁמַע אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ: אַל־תְּהִי בן מֶרִי כְּבֵית הַמֶּרִי, שאתה חי בתוכו. ציית למצוותי ואל תסרב: פְּצֵה, פתח פִיךָ וֶאֱכֹל אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ.
וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה־יָד שְׁלוּחָה אֵלָי וְהִנֵּה־בוֹ מְגִלַּת־סֵפֶר
וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה־יָד שְׁלוּחָה, מושטת אֵלָי וְהִנֵּה־בוֹ – בתוך היד מְגִלַּת־סֵפֶר.
וַיִּפְרשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי
וַיִּפְרשׂ הפורש אוֹתָהּ לְפָנַי, וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר, משני צדיה, וְכָתוּב אֵלֶיהָ, בה קִנִים, דברי קינה, וָהֶגֶה, יללה, דברים שהומים ונאנחים עליהם, וָהִי, נהי, בכי.