חזור
יחזקאל
פרק יזוַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר
וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר:
בֶּן־אָדָם חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל
בֶּן־אָדָם, חוּד חִידָה, משל, אלגוריה
וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר מָלֵא הַנּוֹצָה אֲשֶׁר־לוֹ הָרִקְמָה בָּא אֶל־הַלְּבָנוֹן וַיִּקַּח אֶת־צַמֶּרֶת הָאָרֶז
וְאָמַרְתָּ: כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל, גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם, אֶרֶךְ הָאֵבֶר, שעצמות כנפיו ארוכות, כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל, גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם, אֶרֶךְ הָאֵבֶר, מָלֵא הַנּוֹצָה, אֲשֶׁר־לוֹ הָרִקְמָה, נוצות מגוונות הנראות יחד כעין רקמה, בָּא אֶל־הַלְּבָנוֹן, הידוע בארזיו הרמים,
אֵת רֹאשׁ יְנִיקוֹתָיו קָטָף וַיְבִיאֵהוּ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן בְּעִיר רֹכְלִים שָׂמוֹ
אֵת רֹאשׁ יְנִיקוֹתָיו, יונקותיו, ענפיו הרכים קָטָף, וַיְבִיאֵהוּ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן, ארץ סוחרים, בְּעִיר רֹכְלִים שָׂמוֹ. הוא העביר את ראש הענפים ממעמדו ומקומו הטבעי אל עיר מסחר כלשהי.
וַיִּקַּח מִזֶּרַע הָאָרֶץ וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה־זָרַע קָח עַל מַיִם רַבִּים צַפְצָפָה שָׂמוֹ
וַיִּקַּח הנשר זרע מִזֶּרַע הָאָרֶץ, וַיִּתְּנֵהוּ בִּשְׂדֵה־זָרַע, בשדה המיועדת לזריעה, במקומו קָח, לקח
וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו וְשָׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו יִהְיוּ וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּראוֹת
וַיִּצְמַח הזרע, וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת, שרועה על הקרקע שִׁפְלַת קוֹמָה, נמוכה. מגמת הצמח הזה הייתה לִפְנוֹת, להפנות את דָּלִיּוֹתָיו, ענפיו הארוכים אֵלָיו – אל הנשר,
וַיְהִי נֶשֶׁר־אֶחָד גָּדוֹל גְּדוֹל כְּנָפַיִם וְרַב נוֹצָה וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת כָּפְנָה שָׁרָשֶׁיהָ עָלָיו וְדָלִיּוֹתָיו שִׁלְחָה־לּוֹ לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָהּ
וַיְהִי שם עוד נֶשֶׁר־אֶחָד גָּדוֹל, גְּדוֹל כְּנָפַיִם וְרַב נוֹצָה, וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת כָּפְנָה, כפפה, הטתה
אֶל־שָׂדֶה טּוֹב אֶל־מַיִם רַבִּים הִיא שְׁתוּלָה לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת
אֶל־שָׂדֶה, בשדה טּוֹב, אֶל־מַיִם רַבִּים הִיא שְׁתוּלָה כעת, לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי, לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת, הדר.
אֱמֹר כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים תִּצְלָח הֲלוֹא אֶת־שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק וְאֶת־פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס וְיָבֵשׁ כָּל־טַרְפֵּי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ וְלֹא־בִזְרֹעַ גְּדוֹלָה וּבְעַם רָב לְמַשְׂאוֹת אוֹתָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ
אֱמֹר, בן אדם, לשומעיך: כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: האם הגפן תִּצְלָח במהלכה זה?! נראה שהגפן מעוניינת לעלות ממעמדה הנחות, לפרוץ גבולות ולהתנשא, והיא סבורה למצוא גיבוי זר למהלכה. אך הֲלוֹא הנשר הראשון אֶת־שָׁרָשֶׁיהָ יְנַתֵּק, וְאֶת־פִּרְיָהּ יְקוֹסֵס, יכרסם וְיָבֵשׁ, כָּל־טַרְפֵּי, עלי צִמְחָהּ תִּיבָשׁ. וְלֹא־בִזְרֹעַ גְּדוֹלָה, לא יהיה צורך בכוח רב
וְהִנֵּה שְׁתוּלָה הֲתִצְלָח! הֲלֹא כְּגַעַת בָּהּ רוּחַ הַקָּדִים תִּיבַשׁ יָבֹשׁ עַל־עֲרֻגֹת צִמְחָהּ תִּיבָשׁ
וְהִנֵּה אף שהייתה שְׁתוּלָה במקומה – הֲתִצְלָח?! הֲלֹא כְּגַעַת בָּהּ, כשתגיע אליה רוּחַ הַקָּדִים, הרוח השרבית ממזרח, הגפן תִּיבַשׁ יָבֹשׁ. עַל־עֲרֻגֹת צִמְחָהּ תִּיבָשׁ. אין לה סיכוי להיתלות במימיו של הנשר החדש, שכן הרוח המזרחית עזה דיה לייבש אותה בקלות.
וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר
כאן עובר הנביא מהמשל לנמשל: וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר:
אֱמָר־נָא לְבֵית הַמֶּרִי הֲלֹא יְדַעְתֶּם מָה אֵלֶּה! אֱמֹר הִנֵּה־בָא מֶלֶךְ־בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיִּקַּח אֶת־מַלְכָּהּ וְאֶת־שָׂרֶיהָ וַיָּבֵא אוֹתָם אֵלָיו בָּבֶלָה
אֱמָר־נָא לְבֵית הַמֶּרִי. כך מכונים בספר אנשי בית ישראל, משום שאינם שומעים ומצייתים לדבר ה'. הֲלֹא יְדַעְתֶּם מָה הדימויים האֵלֶּה!? אֱמֹר, פרש להם: הִנֵּה־בָא מֶלֶךְ־בָּבֶל, נבוכדראצר, הנשר הגדול, אל יְרוּשָׁלִַם, המקבילה לראש הלבנון,
וַיִּקַּח מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַיִּכְרֹת אִתּוֹ בְּרִית וַיָּבֵא אֹתוֹ בְּאָלָה וְאֶת־אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח
וַיִּקַּח גם מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, נבוכדראצר בחר בדודו של יכניה, מתניה – הוא צדקיהו, ומינה אותו למלך על יהודה וַיִּכְרֹת אִתּוֹ בְּרִית, וַיָּבֵא אֹתוֹ בְּאָלָה. בשבועה שהשביע נבוכדראצר את צדקיהו לקיים את הברית, כרוכה קללה אם יפר אותה.
לִהְיוֹת מַמְלָכָה שְׁפָלָה לְבִלְתִּי הִתְנַשֵּׂא לִשְׁמֹר אֶת־בְּרִיתוֹ לְעָמְדָהּ
לִהְיוֹת מַמְלָכָה שְׁפָלָה, לְבִלְתִּי הִתְנַשֵּׂא, לִשְׁמֹר אֶת־בְּרִיתוֹ, לְעָמְדָהּ, לקיימה.
וַיִּמְרָד־בּוֹ לִשְׁלֹחַ מַלְאָכָיו מִצְרַיִם לָתֶת־לוֹ סוּסִים וְעַם־רָב הֲיִצְלָח! הֲיִמָּלֵט הָעֹשֵׂה אֵלֶּה! וְהֵפֵר בְּרִית וְנִמְלָט!
אבל – וַיִּמְרָד־בּוֹ צדקיהו, לִשְׁלֹחַ מַלְאָכָיו, שליחיו למִצְרַיִם, הנשר הגדול השני במשל, לָתֶת־לוֹ סוּסִים וְעַם־רָב – הֲיִצְלָח?! הֲיִמָּלֵט הָעֹשֵׂה אֵלֶּה?! וְהֵפֵר בְּרִית – וְנִמְלָט?! האם מי שהפר ברית והפר אמונים כלפי הממונה על ידי המלך ישרוד בשלום?!
חַי־אָנִי נְאֻם ה' אֱלוֹהִים אִם־לֹא בִּמְקוֹם הַמֶּלֶךְ הַמַּמְלִיךְ אֹתוֹ אֲשֶׁר בָּזָה אֶת־אָלָתוֹ וַאֲשֶׁר הֵפֵר אֶת־בְּרִיתוֹ אִתּוֹ בְתוֹךְ־בָּבֶל יָמוּת
חַי־אָנִי, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים, אִם־לֹא בִּמְקוֹם הַמֶּלֶךְ הַמַּמְלִיךְ אֹתוֹ, אֲשֶׁר בָּזָה אֶת־אָלָתוֹ, וַאֲשֶׁר הֵפֵר אֶת־בְּרִיתוֹ אִתּוֹ, כלומר בְתוֹךְ־בָּבֶל יָמוּת.
וְלֹא בְחַיִל גָּדוֹל וּבְקָהָל רָב יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ פַרְעֹה בַּמִּלְחָמָה בִּשְׁפֹּךְ סֹלְלָה וּבִבְנוֹת דָּיֵק לְהַכְרִית נְפָשׁוֹת רַבּוֹת
וְלֹא בְחַיִל גָּדוֹל וּבְקָהָל רָב יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ, עמו פַרְעֹה חפרע
וּבָזָה אָלָה לְהָפֵר בְּרִית וְהִנֵּה נָתַן יָדוֹ וְכָל אֵלֶּה עָשָׂה לֹא יִמָּלֵט
וּבָזָה צדקיהו אָלָה לְהָפֵר בְּרִית, וְהִנֵּה נָתַן יָדוֹ, בא לידי הסכמה, תקע כפו כמחווה לחיזוק השבועה.
לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים חַי־אָנִי אִם־לֹא אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר וּנְתַתִּיו בְּרֹאשׁוֹ
לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: חַי־אָנִי, אִם־לֹא אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה, וּבְרִיתִי, הברית שכרת בשמי
וּפָרַשְׂתִּי עָלָיו רִשְׁתִּי וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי וַהֲבִיאוֹתִיהוּ בָבֶלָה וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ שָׁם מַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל־בִּי
וּפָרַשְׂתִּי עָלָיו רִשְׁתִּי, וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי, וַהֲבִיאוֹתִיהוּ בָבֶלָה, וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ שָׁם, אתדיין אתו במַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל־בִּי, בכך ששיקר בשבועה שנשבע לפני.
וְאֵת כָּל־מִבְרָחָו בְּכָל־אֲגַפָּיו בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ וְהַנִּשְׁאָרִים לְכָל־רוּחַ יִפָּרֵשׂוּ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי
וְאֵת כָּל־מִבְרָחָו, בורחיו, אלו שיִּברחו אתו.
כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה וְנָתָתִּי מֵרֹאשׁ יֹנְקוֹתָיו רַךְ אֶקְטֹף וְשָׁתַלְתִּי אָנִי עַל הַר־גָּבֹהַּ וְתָלוּל
הנבואה מסתיימת בנחמה:כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: וְלָקַחְתִּי אף אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה, וְנָתָתִּי, אשתול אותו, מֵרֹאשׁ יֹנְקוֹתָיו רַךְ אֶקְטֹף, וְשָׁתַלְתִּי אָנִי, לא בארץ כשדים, אלא עַל הַר־גָּבֹהַּ וְתָלוּל,
בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֳּלֶנּוּ וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר וְשָׁכְנוּ תַחְתָּיו כֹּל צִפּוֹר כָּל־כָּנָף בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו תִּשְׁכֹּנָּה
בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֳּלֶנּוּ, וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי, וְהָיָה לְאֶרֶז אַדִּיר, לא לגפן נמוכת קומה. בעץ זה שוב לא ישלטו בעלי כנף כמקודם, אלא להפך – וְשָׁכְנוּ תַחְתָּיו כֹּל צִפּוֹר כָּל־כָּנָף, בְּצֵל דָּלִיּוֹתָיו תִּשְׁכֹּנָּה.
וְיָדְעוּ כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי
וְיָדְעוּ כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי ה' הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ, הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח, וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ, אֲנִי ה', דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי. אחרי מפלתה של ממלכת יהודה וגלותה לבבל, תהיה תקומה לישראל: ה' ייקח דבר-מה שלכאורה אין סיכוי שיתקיים, ובכל זאת הוא יגדל ויצמח. בית ישראל ייבנה מחדש.