וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר

וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר:

בֶּן־אָדָם בְּתוֹךְ בֵּית־הַמֶּרִי אַתָּה יֹשֵׁב אֲשֶׁר עֵינַיִם לָהֶם לִרְאוֹת וְלֹא רָאוּ אָזְנַיִם לָהֶם לִשְׁמֹעַ וְלֹא שָׁמֵעוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵם

בֶּן־אָדָם, בְּתוֹךְ בֵּית־הַמֶּרִי, המרדנים אַתָּה יֹשֵׁב, בני הגולה שאתה יושב בתוכם הם ציבור של מורדים בה', אֲשֶׁר עֵינַיִם לָהֶם לִרְאוֹת וְלֹא רָאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם לִשְׁמֹעַ וְלֹא שָׁמֵעוּ. העם שבבבל ממאן לקבל את התוכחות, וייתכן שהוא מסרב להאמין שנגזרה גלות ממושכת על העם וכי ירושלים תיחרב, כִּי בֵּית מְרִי הֵם. כיוון שזה אופיים וזה נוהגם, תצטרך אתה לגרום להם לראות ולשמוע:

וְאַתָּה בֶן־אָדָם עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה וּגְלֵה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם וְגָלִיתָ מִמְּקוֹמְךָ אֶל־מָקוֹם אַחֵר לְעֵינֵיהֶם אוּלַי יִרְאוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה

וְאַתָּה, בֶן־אָדָם, עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה, בגדים פשוטים ואביזרים שמתאימים להיטלטלות בדרך הארוכה לגלות, וּגְלֵה יוֹמָם, לאור היום לְעֵינֵיהֶם. וְגָלִיתָ מִמְּקוֹמְךָ אֶל־מָקוֹם אַחֵר לְעֵינֵיהֶם. הם יראו אותך נודד מביתך. בכך תמחיש להם את הרעיון, שעונש הגלות נגזר על העם ועתיד להיות אף חמור מכפי שהוא נתפס בהווה. אוּלַי על ידי מעשיך המתמיהים יִרְאוּ, יתבוננו, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה, ודיבורים לבדם כנראה אינם מספיקים להם.

וְהוֹצֵאתָ כֵלֶיךָ כּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם וְאַתָּה תֵּצֵא בָעֶרֶב לְעֵינֵיהֶם כְּמוֹצָאֵי גּוֹלָה

וְהוֹצֵאתָ כֵלֶיךָ כּפי שאדם מכין לו ליציאה לדרך, כְלֵי גוֹלָה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם, ביום הם יראו אותך אוסף ומכין כלי נדודים, וְאַתָּה תֵּצֵא מצויד בכלים אלו בָעֶרֶב לְעֵינֵיהֶם, כְּמוֹצָאֵי גּוֹלָה, כפי שבדרך כלל יוצא אדם לגלות.

לְעֵינֵיהֶם חֲתָר לְךָ בַקִּיר וְהוֹצֵאתָ בּוֹ

לְעֵינֵיהֶם חֲתָר, חפור לְךָ בַקִּיר עד שייפער בו חור גדול, וְהוֹצֵאתָ בּוֹ את כלי הגולה עמך.

לְעֵינֵיהֶם עַל־כָּתֵף תִּשָּׂא בָּעֲלָטָה תוֹצִיא פָּנֶיךָ תְכַסֶּה וְלֹא תִרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ כִּי־מוֹפֵת נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל

לְעֵינֵיהֶם עַל־כָּתֵף תִּשָּׂא, בָּעֲלָטָה, בחשכת הערב תוֹצִיא את מיטלטליך עמך. את פָּנֶיךָ תְכַסֶּה, כמי שמפחד שיראו אותו או מתבייש, וְלֹא תִרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ, כשתצא יהיו פניך מכוסים כך שטווח ראייתך יצומצם, כִּי־מוֹפֵת, דוגמא נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל. התנהגותך תמחיש להם את עתידם העלום.

וָאַעַשׂ כֵּן כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי כֵּלַי הוֹצֵאתִי כִּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם וּבָעֶרֶב חָתַרְתִּי־לִי בַקִּיר בְּיָד בָּעֲלָטָה הוֹצֵאתִי עַל־כָּתֵף נָשָׂאתִי לְעֵינֵיהֶם

הנביא איננו שואל שאלות אלא ממלא פקודות גם כשאינן נוחות לו.וָאַעַשׂ כֵּן כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי. כֵּלַי הוֹצֵאתִי כִּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם, וּבָעֶרֶב חָתַרְתִּי־לִי בַקִּיר בְּיָד, כאדם הנס על נפשו בלי להקים רעש וללא אמצעים ועזרת אנשים. בָּעֲלָטָה הוֹצֵאתִי, עַל־כָּתֵף נָשָׂאתִי לְעֵינֵיהֶם.

וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי בַּבֹּקֶר לֵאמֹר׃

וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי בַּבֹּקֶר שלמחרת לֵאמֹר׃

בֶּן־אָדָם הֲלֹא אָמְרוּ אֵלֶיךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בֵּית הַמֶּרִי מָה אַתָּה עֹשֶׂה

בֶּן־אָדָם, הֲלֹא אָמְרוּ אֵלֶיךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בֵּית הַמֶּרִי, מָה אַתָּה עֹשֶׂה? למרות אופיים המרדני הם סקרנים להבין את מעשיך. ייתכן גם שזו שאלה היפותטית.

אֱמֹר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים הַנָּשִׂיא הַמַּשָּׂא הַזֶּה בִּירוּשָׁלִַם וכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־הֵמָּה בְתוֹכָם

אֱמֹר אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הַנָּשִׂיא, המלך, והכוונה כאן כנראה לצדקיהו מלך יהודה – עליו הַמַּשָּׂא, המטען הפיסי שעל הכתף, וגם: החזון הנבואי הַזֶּה בִּירוּשָׁלִַם, ולכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־הֵמָּה בְתוֹכָם, בתוכה. כאן נאמר לצופים במעשה, שמה שנגלה לעיניהם הוא נבואה.

אֱמֹר אֲנִי מוֹפֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן יֵעָשֶׂה לָהֶם בַּגּוֹלָה בַשְּׁבִי יֵלֵכוּ

אֱמֹר: אֲנִי מוֹפֶתְכֶם, הדוגמה לכם, וכן: האות לאמתות הנבואה לכשתתממש. כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, כֵּן יֵעָשֶׂה לָהֶם – ליושבי ירושלים. בַּגּוֹלָה, בַשְּׁבִי יֵלֵכוּ.

וְהַנָּשִׂיא אֲשֶׁר־בְּתוֹכָם אֶל כָּתֵף יִשָּׂא בָּעֲלָטָה וְיֵצֵא בַּקִּיר יַחְתְּרוּ לְהוֹצִיא בוֹ פָּנָיו יְכַסֶּה יַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִרְאֶה לָעַיִן הוּא אֶת־הָאָרֶץ

וְהַנָּשִׂיא אֲשֶׁר־בְּתוֹכָם, אֶל, על כָּתֵף יִשָּׂא בָּעֲלָטָה וְיֵצֵא. בדרך כלל, מלך לא יברח ומשא על כתפו, אבל במקרה זה יצטרך המלך להימלט בחשאי מתוך העיר עם שאר הבורחים ולא לבלוט במהומה. בַּקִּיר יַחְתְּרוּ לו לְהוֹצִיא בוֹ, את פָּנָיו יְכַסֶּה, יַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִרְאֶה לָעַיִן הוּא אֶת־הָאָרֶץ. אמנם המלך יכסה את פניו בעיקר כדי שלא ייראה, אבל גם נוח לו בכך שעינו לא תפגוש באיש מחמת הבושה. ובעניין המלך ה' מוסיף:

וּפָרַשְׂתִּי אֶת־רִשְׁתִּי עָלָיו וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי וְהֵבֵאתִי אֹתוֹ בָבֶלָה אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְאוֹתָהּ לֹא־יִרְאֶה וְשָׁם יָמוּת

וּפָרַשְׂתִּי אֶת־רִשְׁתִּי עָלָיו, וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי. הוא יכול להימלט באפלת הלילה ולהתחמק מכל רודפיו הצרים עליו, ומכל מקום במלכודת שלי הוא ייתפס ולא יצא לחופשי. וְהֵבֵאתִי אֹתוֹ בָבֶלָה, אל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, וְאוֹתָהּ לֹא־יִרְאֶה, וְשָׁם יָמוּת.

וְכֹל אֲשֶׁר סְבִיבֹתָיו עֶזְרֹה וְכָל־אֲגַפָּיו אֱזָרֶה לְכָל־רוּחַ וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם

וְאת כֹל אֲשֶׁר סְבִיבֹתָיו, עֶזְרֹה, עוזריו של צדקיהו וְכָל־אֲגַפָּיו, זרועות שלטונו, אֱזָרֶה לְכָל־רוּחַ, הם יברחו, וְחֶרֶב אָרִיק, אשלוף אַחֲרֵיהֶם.

וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה' בַּהֲפִיצִי אוֹתָם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת

וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה', בַּהֲפִיצִי אוֹתָם בַּגּוֹיִם, וְזֵרִיתִי, כשאפזר אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת.

וְהוֹתַרְתִּי מֵהֶם אַנְשֵׁי מִסְפָּר מֵחֶרֶב מֵרָעָב וּמִדָּבֶר לְמַעַן יְסַפְּרוּ אֶת־כָּל־תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה'

וְהוֹתַרְתִּי מֵהֶם אַנְשֵׁי מִסְפָּר, אנשים ספורים, כי כל האחרים ימותו מֵחֶרֶב, מֵרָעָב וּמִדָּבֶר, ואותם הפליטים ייוותרו לְמַעַן יְסַפְּרוּ אֶת־כָּל־תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם, את כל מה שעשו ומה שנעשה בהם, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר־בָּאוּ שָׁם. וְיָדְעוּ הכול כִּי־אֲנִי ה'.

וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

נבואה נוספת המלֻווה במעשה הנביא: וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

בֶּן־אָדָם לַחְמְךָ בְּרַעַשׁ תֹּאכֵל וּמֵימֶיךָ בְּרָגְזָה וּבִדְאָגָה תִּשְׁתֶּה

בֶּן־אָדָם, לַחְמְךָ בְּרַעַשׁ,דָם, לַחְמְךָ בְּרַעַשׁ בזעזוע תֹּאכֵל, וּמֵימֶיךָ בְּרָגְזָה וּבִדְאָגָה תִּשְׁתֶּה. גם כאן על יחזקאל להמחיש את נבואתו בהצגה ממשית: עליו לאכול ולשתות תוך כדי הקמת מהומה ומתוך מתח וחרדה.

וְאָמַרְתָּ אֶל־עַם הָאָרֶץ כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים לְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לַחְמָם בִּדְאָגָה יֹאכֵלוּ וּמֵימֵיהֶם בְּשִׁמָּמוֹן יִשְׁתּוּ לְמַעַן תֵּשַׁם אַרְצָהּ מִמְּלֹאָהּ מחֲמַס כָּל־הַיּשְׁבִים בָּהּ

וְאָמַרְתָּ אֶל־עַם הָאָרֶץ: כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים לְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶל, שעל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: לַחְמָם בִּדְאָגָה יֹאכֵלוּ, וּמֵימֵיהֶם בְּשִׁמָּמוֹן, בתדהמה יִשְׁתּוּ, לְמַעַן, מתוך שתֵּשַׁם, תתרוקן אַרְצָהּ מִמְּלֹאָהּ, מפני חֲמַס כָּל־הַיּשְׁבִים בָּהּ.

וְהֶעָרִים הַנּוֹשָׁבוֹת תֶּחֱרַבְנָה וְהָאָרֶץ שְׁמָמָה תִהְיֶה וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'

וְהֶעָרִים הַנּוֹשָׁבוֹת, המיושבות תֶּחֱרַבְנָה, וְהָאָרֶץ שְׁמָמָה תִהְיֶה. וכיוון שהעונשים הללו יתקיימו על פי גזרתי, כאשר הם יתרחשו – וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'.

וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

בֶּן־אָדָם מָה־הַמָּשָׁל הַזֶּה לָכֶם עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יַאַרְכוּ הַיָּמִים וְאָבַד כָּל־חָזוֹן

בֶּן־אָדָם, מָה־הַמָּשָׁל, הפתגם המליצי הַזֶּה לָכֶם הרווח עַל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: "יַאַרְכוּ הַיָּמִים – וְאָבַד כָּל־חָזוֹן", הזמן יחלוף ובינתיים הנבואות יחדלו מלהתקיים עד שייבטלו. כשאנשים ראו שהפורענויות שחזו הנביאים הקודמים לא התקיימו, שכן ירושלים עדיין ניצבה על עומדה, הם לא טענו שהנבואה היא שקר, אלא ראו בנבואה, גם זו המתייחסת לימים הקרובים, חזון המתייחס לעתיד הרחוק. בדחייה זו מנעו מן הנבואה לגעת בהם.

לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים הִשְׁבַּתִּי אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה וְלֹא־יִמְשְׁלוּ אֹתוֹ עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כִּי אִם־דַּבֵּר אֲלֵיהֶם קָרְבוּ הַיָּמִים ודְבַר כָּל־חָזוֹן

לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם: כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הִשְׁבַּתִּי אֶת־הַמָּשָׁל הַזֶּה, וְלֹא־יִמְשְׁלוּ אֹתוֹ עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי אִם־דַּבֵּר אֲלֵיהֶם פתגם הפוך: "קָרְבוּ, יקרבו הַיָּמִים ועמהם דְבַר כָּל־חָזוֹן". דברי החזונות יתקיימו בקרוב.

כִּי לֹא יִהְיֶה עוֹד כָּל־חֲזוֹן שָׁוְא וּמִקְסַם חָלָק בְּתוֹךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל

כִּי אז, כשיתממשו הדברים, לֹא יִהְיֶה עוֹד כָּל־חֲזוֹן שָׁוְא וּמִקְסַם חָלָק, דברי חלקות וחנופה של קוסמים בְּתוֹךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל. לא יאבד כל חזון כדברי הפתגם; חזונות השווא המציגים תמונה אופטימית, הם שיאבדו.

כִּי אֲנִי ה' אֲדַבֵּר אֵת אֲשֶׁר אֲדַבֵּר דָּבָר וְיֵעָשֶׂה לֹא תִמָּשֵׁךְ עוֹד כִּי בִימֵיכֶם בֵּית הַמֶּרִי אֲדַבֵּר דָּבָר וַעֲשִׂיתִיו נְאֻם ה' אֱלוֹהִים

כִּי אֲנִי ה' אֲדַבֵּר רק אֵת אֲשֶׁר אֲדַבֵּר דָּבָר וְיֵעָשֶׂה, כל דברי מתממשים. לֹא תִמָּשֵׁךְ עוֹד התגשמות דברי, כִּי בִימֵיכֶם, בֵּית הַמֶּרִי, אֲדַבֵּר דָּבָר וַעֲשִׂיתִיו. נְאֻם ה' אֱלוֹהִים.

וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

בֶּן־אָדָם הִנֵּה בֵית־יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים הֶחָזוֹן אֲשֶׁר־הוּא חֹזֶה לְיָמִים רַבִּים וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא נִבָּא

בֶּן־אָדָם, הִנֵּה בֵית־יִשְׂרָאֵל אֹמְרִים: הֶחָזוֹן אֲשֶׁר־הוּא – יחזקאל חֹזֶה, לְעוד יָמִים רַבִּים וּלְעִתִּים רְחוֹקוֹת הוּא נִבָּא. על כן אנו יכולים להמשיך את חיינו הטובים בנחת ושלווה.

לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים לֹא־תִמָּשֵׁךְ עוֹד כָּל־דְּבָרָי אֲשֶׁר אֲדַבֵּר דָּבָר וְיֵעָשֶׂה נְאֻם ה' אֱלוֹהִים

לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: לֹא־תִמָּשֵׁךְ עוֹד התקיימות כָּל־דְּבָרָי, את אֲשֶׁר אֲדַבֵּר דָּבָר וְיֵעָשֶׂה, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים. הנבואות שאתם שומעים מפי עומדות להתגשם. אמתות הנבואה תתגלה במהרה, ואז ישתנה גם מעמדו של הנביא, והוא יהפוך מאדם המנבא את העתיד, שחושדים בו שאינו דובר אמת, למי שכל נבואתו התממשה והוא הוכר כנביא אמת.