וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל־בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא־נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל־הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר

דברי הנבואה הבאים, שהם המשך דברי המלאך אל דניאל, עוסקים בקץ הימים. הם מתארים באופן חיוני מאוד דברים שיתרחשו בעתיד הרחוק: וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד להמליץ ולהתפלל על ישראל, או: יחדל לדבר בעד ישראל מִיכָאֵל, הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל־בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה באותה תקופה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא־נִהְיְתָה כמוה מִהְיוֹת ישראל גּוֹי, עַם, עַד הָעֵת הַהִיא שבאחרית הימים. וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט, יינצל עַמְּךָ, יינצל כָּל־הַנִּמְצָא מבני עמך הכָּתוּב בַּסֵּפֶר, בספר החיים.

וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת־עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם

וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת־עָפָר, מהמתים יָקִיצוּ. זוהי אחת הנבואות שמדובר בהן באופן ברור על תחיית המתים. אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, לחיים מאושרים, וְאֵלֶּה – האחרים, הרשעים, אמנם יקומו לתחייה, אבל לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם, הם ישמשו מושא לקללות ולבושה תמידית.

וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד

וְהַמַּשְׂכִּלִים שבעם יַזְהִרוּ, יבהיקו כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, שאינם רק משכילים אלא גם דואגים לטפל באנשים אחרים ולזכות את הרבים, יתנוצצו כַּכּוֹכָבִים שברקיע לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאַתָּה דָנִיֵּאל סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם הַסֵּפֶר עַד־עֵת קֵץ יְשֹׁטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדָּעַת

וְאַתָּה, דָנִיֵּאל, גם אם אתה מבין או יודע יותר, סְתֹם את הַדְּבָרִים, השאֵר אותם סתומים ומטושטשים, וַחֲתֹם, סגור את הַסֵּפֶר עַד־עֵת קֵץ, אז יְשֹׁטְטוּ רַבִּים אנה ואנה לחפש את ה', וְתִרְבֶּה הַדָּעַת. אולי אז יוכלו המשכילים להבין את הכתוב בספר.

וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל וְהִנֵּה שְׁנַיִם אֲחֵרִים עֹמְדִים אֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר וְאֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר

וְרָאִיתִי, אֲנִי, דָנִיֵּאל, וְהִנֵּה שְׁנַיִם, שני מלאכים אֲחֵרִים עֹמְדִים, אֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר, וְאֶחָד הֵנָּה לִשְׂפַת הַיְאֹר, סמוכים לשתי גדות הנהר.

וַיֹּאמֶר לָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר עַד־מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת

וַיֹּאמֶר אחד לָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים, בגדי פשתן, שהוא כנראה השר גבריאל, ואולי השר מיכאל, אֲשֶׁר ניצב מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר: עַד־מָתַי יתאחר קֵץ הַפְּלָאוֹת? מתי יגיע הקץ שבו יקרו כל הדברים הנפלאים? הרי בינתיים הזמנים רעים.

וָאֶשְׁמַע אֶת־הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל־הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד עַם־קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כָל־אֵלֶּה

וָאֶשְׁמַע אֶת־הָאִישׁ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר מְדבר, וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל־הַשָּׁמַיִם במחווה של שבועה, וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם, בה': כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי, כחלוף זמן ידוע, ועוד אותו זמן ואחר כך חצי הזמן, שלא נאמר מה משכוֹ, וּכְכַלּוֹת, כאשר יגמרו נַפֵּץ יַד, לשבור את כוחם של אנשי עַם־קֹדֶשׁ, תִּכְלֶינָה כָל־אֵלֶּה הצרות, ואז יבוא הקץ.

וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי וְלֹא אָבִין וָאֹמְרָה אֲדֹנִי מָה אַחֲרִית אֵלֶּה

וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי את כל זה, וְלֹא אָבִין על מה מדובר. וָאֹמְרָה: אֲדֹנִי, מָה אַחֲרִית, סוף החשבונות האֵלֶּה שאמרת?

וַיֹּאמֶר לֵךְ דָּנִיֵּאל כִּי סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד־עֵת קֵץ

וַיֹּאמֶר: לֵךְ, דָּנִיֵּאל, כִּי יישארו סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים שרצונך לדעת עַד־עֵת קֵץ. רק כאשר תבוא הגאולה, הכול יתברר.

יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ ויִצָּרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְלֹא יָבִינוּ כָּל־רְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ

הדברים יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ, יהפכו ברורים, בהירים ונקיים יותר במשך הזמן, ומתוך הייסורים והצרות יִצָּרְפוּ, ינוקו ויזדקקו רַבִּים. וְהִרְשִׁיעוּ, יתנהגו ברֶשע הרְשָׁעִים, וְלֹא יָבִינוּ כָּל־רְשָׁעִים את הנבואות הללו, וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ.

וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים

וּמֵעֵת שהוּסַר קרבן הַתָּמִיד, וְלָתֵת, וניתן במקדש שִׁקּוּץ שֹׁמֵם, עבודה זרה, יהיו יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים. לא ברור אם מדובר בימים ממש. רבים מפרשים שהכוונה לשנים שבהן יימשכו הצרות.

אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה

אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה ארבעים וחמישה יום או שנה נוספים, וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה. לא ידוע ממתי יתחיל המניין הזה, מתי הוא יסתיים, ומהם התאריכים המצוינים בו. גם לדניאל עצמו הדברים סתומים וחתומים.

וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין

וְאַתָּה, דניאל, לֵךְ לַקֵּץ, לקץ ימיך שלך, וְתָנוּחַ, תמות וְאחרי שכיבתך תַעֲמֹד, תקום לְגֹרָלְךָ, למה שיעלה בחלקך לְקֵץ הַיָּמִין, הימים. אתה תהיה בין הקמים באחרית הימים המבינים את משמעות נבואתך.