חזור
דניאל
פרק יאואֲנִי בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי למַחֲזִיק וּלְמָעוֹז לוֹ
בהווה מיכאל מחזק אותי במלחמתי, ואילו בעבר אֲנִי, גבריאל, בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי עָמְדִי, הייתי עומד להיות מַחֲזִיק וּלְמָעוֹז לוֹ – למיכאל.
וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה־עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר־גָּדוֹל מִכֹּל וּכְחֶזְקָתוֹ בְעָשְׁרוֹ יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן
וְעַתָּה בשורת אֱמֶת הנוגעת בעתיד אַגִּיד לָךְ: הִנֵּה־עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס, וְהמלך הָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר־גָּדוֹל מִכֹּל. וּכְחֶזְקָתוֹ, כשיתחזק ְחֶזְקָתוֹבְעָשְׁרוֹ יָעִיר, יעורר כנגדו למלחמה את הַכֹּל,
וְעָמַד מֶלֶךְ גִּבּוֹר וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ
וְעָמַד ביוון מֶלֶךְ גִּבּוֹר וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב, שלטון נרחב, וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ.
וּכְעָמְדוֹ תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ וְתֵחָץ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם וְלֹא לְאַחֲרִיתוֹ וְלֹא כְמָשְׁלוֹ אֲשֶׁר מָשָׁל כִּי תִנָּתֵשׁ מַלְכוּתוֹ וְ לאֲחֵרִים מִלְּבַד אֵלֶּה
וּכְעָמְדוֹ, כשיעמוד בשיא כוחו,
וְיֶחֱזַק מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב וּמִן־שָׂרָיו וְיֶחֱזַק עָלָיו וּמָשָׁל מִמְשָׁל רַב מֶמְשַׁלְתּוֹ
וְיֶחֱזַק מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב, המלך הדרומי. יתעצם יותר מיריבו השולט במרחבים האחרים וּמִן־שָׂרָיו של יריבו, או: על מי שהיה אחד משריו, וְיֶחֱזַק עָלָיו, וּמָשָׁל מִמְשָׁל רַב, חזק ולאורך זמן במֶמְשַׁלְתּוֹ.
וּלְקֵץ שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ וּבַת מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב תָּבוֹא אֶל־מֶלֶךְ הַצָּפוֹן לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים וְלֹא־תַעְצֹר כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ וְלֹא יַעֲמֹד וּזְרֹעוֹ וְתִנָּתֵן הִיא וּמְבִיאֶיהָ וְהַיֹּלְדָהּ וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים
וּלְקֵץ, אחרי שָׁנִים יִתְחַבָּרוּ, ינסו להשלים זה עם זה. וּבַת מֶלֶךְ־הַנֶּגֶב תָּבוֹא אֶל־מֶלֶךְ הַצָּפוֹן היריב לַעֲשׂוֹת מֵישָׁרִים, דברי אמת וצדק, כחלק מניסיון הפיוס, לצורך הסכם כלשהו, וְלֹא־תַעְצֹר, תעכב, תבלום את כּוֹחַ הַזְּרוֹעַ, וְלֹא יַעֲמֹד למלך הנגב כוחו וּזְרֹעוֹ הצבאית. ניסיון החיבור לא יעלה ביד הבת, וְתִנָּתֵן, ולא תחזיק מעמד ותמות הִיא וּמְבִיאֶיהָ, מלוויה וְהַיֹּלְדָהּ, אביה או ילדהּ וּמַחֲזִקָהּ בָּעִתִּים, המחזק אותה בזמנים הקשים; או: ובעלה ימות באותם זמנים. כל אלו לא יחזיקו מעמד וייהרגו או ימותו.
וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ כַּנּוֹ וְיָבֹא אֶל־הַחַיִל וְיָבֹא בְּמָעוֹז מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְעָשָׂה בָהֶם וְהֶחֱזִיק
וְעָמַד, יצמח בן מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ, ממשפחת בתו של מלך הדרום על כַּנּוֹ, ישוב לתפוס את השלטון, וְיָבֹא אֶל־הַחַיִל, הכוח הצבאי או האוצרות, וְיָבֹא בְּמָעוֹז, במבצר החזק של מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, וְעָשָׂה בָהֶם שַׁמות, או: לָחץ וְהֶחֱזִיק בחלקים מן הממלכה.
וְגַם אֱלֹהֵיהֶם עִם־נְסִכֵיהֶם עִם־כְּלֵי חֶמְדָּתָם כֶּסֶף וְזָהָב בַּשְּׁבִי יָבִא מִצְרָיִם וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד מִמֶּלֶךְ הַצָּפוֹן
וְגַם את אֱלֹהֵיהֶם עִם־נְסִכֵיהֶם עִם־כְּלֵי חֶמְדָּתָם העשויים כֶּסֶף וְזָהָב בַּשְּׁבִי יָבִא למִצְרָיִם, וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד בארץ שאותה כבש מִמֶּלֶךְ הַצָּפוֹן,
וּבָא בּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְשָׁב אֶל־אַדְמָתוֹ
וּבָא לאחר זמן שוב בּחזרה לתחום מַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְשָׁב אֶל־אַדְמָתוֹ.
וּבָנָו יִתְגָּרוּ וְאָסְפוּ הֲמוֹן חֲיָלִים רַבִּים וּבָא בוֹא וְשָׁטַף וְעָבָר וְיָשֹׁב וְיִתְגָּרֶה עַד־מָעֻזֹּה
וּבָנָו של מלך הצפון יִתְגָּרוּ בו, וְאָסְפוּ הֲמוֹן חֲיָלִים רַבִּים, וּבָא בוֹא, צבא הצפון יבוא וְשָׁטַף וְעָבָר, ישעט בכוח דרומה וְיָשֹׁב וְיִתְגָּרֶה, יפתח במלחמה עַד־מָעֻזֹּה – של מלך הדרום.
וְיִתְמַרְמַר מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיָצָא וְנִלְחַם עִמּוֹ עִם־מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רָב וְנִתַּן הֶהָמוֹן בְּיָדוֹ
וְיִתְמַרְמַר, יתמלא מרירות ורוגז מֶלֶךְ הַנֶּגֶב על פשיטת בני מלך הצפון בתחומו, וְיָצָא וְנִלְחַם עִמּוֹ – עִם־מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, וְהֶעֱמִיד מלך הנגב הָמוֹן רָב, וְנִתַּן הֶהָמוֹן של מלך הצפון בְּיָדוֹ.
וְנִשָּׂא הֶהָמוֹן וְרָם לְבָבוֹ וְהִפִּיל רִבֹּאוֹת וְלֹא יָעוֹז
וְנִשָּׂא, יילקח בשבי הֶהָמוֹן, וְרָם לְבָבוֹ של מלך הנגב, וְהִפִּיל רִבֹּאוֹת מחיילי האויב וְאף על פי כן לֹא יָעוֹז, יצליח לשלוט ולנצח.
וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רַב מִן־הָרִאשׁוֹן וּלְקֵץ הָעִתִּים שָׁנִים יָבוֹא בוֹא בְּחַיִל גָּדוֹל וּבִרְכוּשׁ רָב
וְשָׁב מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְהֶעֱמִיד הָמוֹן רַב, צבא גדול יותר מִן־הָרִאשׁוֹן, וּלְקֵץ הָעִתִּים, לאחר שיעברו שָׁנִים, יָבוֹא בוֹא בְּחַיִל גָּדוֹל וּבִרְכוּשׁ, בציוד צבאי רָב, או: ישוב מהקרב בביזה גדולה.
וּבָעִתִּים הָהֵם רַבִּים יַעַמְדוּ עַל־מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזוֹן וְנִכְשָׁלוּ
וּבָעִתִּים הָהֵם אויבים
וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלְלָה וְלָכַד עִיר מִבְצָרוֹת וּזְרֹעוֹת הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ וְעַם מִבְחָרָיו וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹד
וְיָבֹא מֶלֶךְ הַצָּפוֹן להילחם, וְיִשְׁפֹּךְ סוֹלְלָה, יקים תל עפר ליד החומה וְלָכַד עִיר מִבְצָרוֹת, ערים מבוצרות. וּזְרֹעוֹת הַנֶּגֶב לֹא יַעֲמֹדוּ במתקפה, וְלמרות עַם מִבְחָרָיו, אנשי צבאו המובחרים – וְאֵין בהם כֹּחַ לַעֲמֹד.
וְיַעַשׂ הַבָּא אֵלָיו כִּרְצוֹנוֹ וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ־הַצְּבִי וְכָלָה בְיָדוֹ
וְיַעַשׂ מלך הצפון הַבָּא אֵלָיו – אל מלך הדרום כִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין עוֹמֵד לְפָנָיו, וְיַעֲמֹד, יתגבר בְּאֶרֶץ־הַצְּבִי, בארץ ישראל, וְיביא כָלָה בְיָדוֹ, יגרום להשמדה.
וְיָשֵׂם פָּנָיו לָבוֹא בְּתֹקֶף כָּל־מַלְכוּתוֹ וִישָׁרִים עִמּוֹ וְעָשָׂה וּבַת הַנָּשִׁים יִתֶּן־לוֹ ללְהַשְׁחִיתָהּ וְלֹא תַעֲמֹד וְלֹא־לוֹ תִהְיֶה
וְיָשֵׂם פָּנָיו לָבוֹא בְּתֹקֶף כָּל־מַלְכוּתוֹ, ימשיך אל הדרום בכל חוזקו, וִישָׁרִים, דברי פשרה, או: אנשים מפשרים עִמּוֹ, וְעָשָׂה הסכם שלום, וּבַת מהַנָּשִׁים יִתֶּן־לוֹ – למלך הנגב
וְיָשֵׂם פָּנָיו לְאִיִּים וְלָכַד רַבִּים וְהִשְׁבִּית קָצִין חֶרְפָּתוֹ לוֹ בִּלְתִּי חֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ
וְיָשֵׂם מלך הצפון את פָּנָיו לְאִיִּים, ארצות חוף, וְלָכַד רַבִּים, וְהִשְׁבִּית קָצִין, מצביא שאינו מלך יקום כנגד מלך הצפון ויכלה את חֶרְפָּתוֹ, חירופיו של מלך הצפון לוֹ. בִּלְתִּי, רק את חֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ אך לא ינצחו.
וְיָשֵׁב פָּנָיו לְמָעוּזֵּי אַרְצוֹ וְנִכְשַׁל וְנָפַל וְלֹא יִמָּצֵא
וְיָשֵׁב, מלך הצפון ישיב את פָּנָיו לְמָעוּזֵּי, מצודות אַרְצוֹ, וְנִכְשַׁל וְנָפַל וְלֹא יִמָּצֵא, הוא יאבד.
וְעָמַד עַל־כַּנּוֹ מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת ובְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה
בהמשך לתיאור המהומות הפנימיות שיהיו בשתי הממלכות הללו –וְעָמַד עַל־כַּנּוֹ, כיסא מלכותו של המלך הצפוני מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ, מי שיעביר את המושל מתפקידו. למלך החדש יהיה אמנם הֶדֶר, יופי מַלְכוּת, ואולם הוא לא יחזיק מעמד כי בְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר, וְלֹא בְאַפַּיִם, בכעס,
וְעָמַד עַל־כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא־נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת
וְעָמַד עַל־כַּנּוֹ איש נִבְזֶה, בזוי, וְלֹא־נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת, משום שלא ייראה כמלך, ולא יהיה שייך למלוכה, וּבָא בְשַׁלְוָה, וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת. הוא יטען לכתר ויצליח לתפוס את המלכות בדרכי פיתוי וערמה.
וּזְרֹעוֹת הַשֶּׁטֶף יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ וְגַם נְגִיד בְּרִית
וּזְרֹעוֹת הַשֶּׁטֶף, חיילי אויביו יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ, וְיישטף מפניו גַם נְגִיד בְּרִית, המושל בישראל.
וּמִן הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה וְעָלָה וְעָצַם בִּמְעַט־גּוֹי
וּמִן, מכוח ההִתְחַבְּרוּת אֵלָיו הוא יַעֲשֶׂה מִרְמָה, וְעָלָה וְעָצַם, ילך ויגדל בִּמְעַט־גּוֹי, ולצדו מעט אנשים.
בְּשַׁלְוָה וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה יָבוֹא וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא־עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבוֹת אֲבֹתָיו בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם יִבְזוֹר וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו וְעַד־עֵת
בְּשַׁלְוָה וּבְמִשְׁמַנֵּי, באוצרות מְדִינָה יָבוֹא, וְעָשָׂה מעשים אֲשֶׁר לֹא־עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבוֹת אֲבֹתָיו – בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם – לאנשי המדינה יִבְזוֹר, יחלק, וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּׁב מַחְשְׁבֹתָיו. הוא יתכנן להקים מבצרים חדשים ולשכן בהם את אנשיו וְעַד־עֵת, עד שיבוא הזמן הראוי לצאת ולכבוש.
וְיָעֵר כֹּחוֹ וּלְבָבוֹ עַל־מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדוֹל וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל־גָּדוֹל וְעָצוּם עַד־מְאֹד וְלֹא יַעֲמֹד כִּי יַחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת
וְיָעֵר, הוא יעורר את כֹּחוֹ וּלְבָבוֹ עַל־מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדוֹל, וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה כנגדו ויצא לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל־גָּדוֹל וְעָצוּם עַד־מְאֹד, וְאולם לֹא יַעֲמֹד כנגדו כִּי אנשיו שלו יַחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת, יעשו תחבולות וימרדו בו,
וְאֹכְלֵי פַת־בָּגוֹ יִשְׁבְּרוּהוּ וְחֵילוֹ יִשְׁטוֹף וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים
וְאֹכְלֵי פַת־בָּגוֹ, לחמו, אולי: שכירי החרב שלו יִשְׁבְּרוּהוּ, וְחֵילוֹ יִשְׁטוֹף, יסתער, וְנָפְלוּ מהם חֲלָלִים רַבִּים.
וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים לְבָבָם לְמֵרָע וְעַל־שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ וְלֹא תִצְלָח כִּי־עוֹד קֵץ לַמּוֹעֵד
וּשְׁנֵיהֶם – שני הַמְּלָכִים – מלך הצפון ומלך הנגב, לְבָבָם לְמֵרָע, יחשבו בלבם להרע, וְעַל־שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ. הם ישבו ליד שולחן אחד כאילו אין ביניהם ריב, וירמו זה את זה,
וְיָשֹׁב אַרְצוֹ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל וּלְבָבוֹ עַל־בְּרִית קֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב לְאַרְצוֹ
וְיָשֹׁב מלך הצפון לאַרְצוֹ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, וּלְבָבוֹ, רצונו ומחשבותיו יהיו עַל־בְּרִית קֹדֶשׁ, העם הקדוש, להרע לו, וְעָשָׂה את תכניתו וְשָׁב לְאַרְצוֹ.
לַמּוֹעֵד יָשׁוּב וּבָא בַנֶּגֶב וְלֹא־תִהְיֶה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרוֹנָה
לַמּוֹעֵד, לאחר זמן
וּבָאוּ בוֹ צִיִּים כִּתִּים וְנִכְאָה ושָׁב וְזָעַם עַל בְּרִית־קוֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב וְיָבֵן עַל־עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ
וּבָאוּ בוֹ צִיִּים, כלי השיט של הכִּתִּים, וְנִכְאָה, ונשבר. ומכשלונו הצורב בדרום שָׁב וְזָעַם, יכלה את חמתו עַל בני בְּרִית־קוֹדֶשׁ, ישראל, וְעָשָׂה להם רעות; יאסוף עליהם צבא, או: ילחץ עליהם. וְשָׁב וְיָבֵן, ישים לבו עַל־עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ. הוא ינסה לבנות קשר עם העוזבים את ברית הקודש.
וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד וְנָתְנוּ הַשִּׁקּוּץ מְשֹׁמֵם
וּזְרֹעִים, זרועות, כוחות צבא מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ, וְחִלְּלוּ את הַמִּקְדָּשׁ, שהוא הַמָּעוֹז, וְהֵסִירוּ, יבטלו את הקרבת קרבן הַתָּמִיד, וְנָתְנוּ במקדש את הַשִּׁקּוּץ מְשֹׁמֵם, פסל של עבודה זרה.
וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית יַחֲנִיף בַּחֲלַקּוֹת וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו יַחֲזִקוּ וְעָשׂוּ
וּלמַרְשִׁיעֵי בְרִית המלך יַחֲנִיף בַּחֲלַקּוֹת, ינסה לקיים אתם מערכת יחסים טובה. וְאולם עַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו, יודעי אלוקים יַחֲזִקוּ בברית, בתורה וְעָשׂוּ את מצוותיה.
וּמַשְׂכִּילֵי עָם יָבִינוּ לָרַבִּים וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב וּבְלֶהָבָה בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה יָמִים
וּמַשְׂכִּילֵי, חכמי העָם יָבִינוּ, יסבירו לָרַבִּים, וְנִכְשְׁלוּ בְּחֶרֶב וּבְלֶהָבָה, בִּשְׁבִי וּבְבִזָּה במשך יָמִים רבים.
וּבְהִכָּשְׁלָם יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעָט וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם רַבִּים בַּחֲלַקְלַקּוֹת
וּבְהִכָּשְׁלָם יֵעָזְרוּ עֵזֶר מְעָט, לא יהיו אתם נאמנים רבים, וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם רַבִּים בַּחֲלַקְלַקּוֹת, בדרך חנופה. רַבִּים בַּחֲלַקְלַקּוֹת,
וּמִן־הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד־עֵת קֵץ כִּי־עוֹד לַמּוֹעֵד
וּמִן־הַמַּשְׂכִּילִים יהיו כאלו שיִכָּשְׁלוּ בניסיונם לִצְרוֹף, לטהר בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן, להבהיר, עַד־עֵת קֵץ. הם ייכשלו כִּי־עוֹד זמן לַמּוֹעֵד. עוד לא יגיע הזמן.
וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ הַמֶּלֶךְ וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל־כָּל־אֵל וְעַל אֵל אֵלִים יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת וְהִצְלִיחַ עַד־כָּלָה זַעַם כִּי נֶחֱרָצָה נֶעֱשָׂתָה
וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ הַמֶּלֶךְ, מלך הצפון, וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְגַּדֵּל עַל־כָּל־אֵל, יראה את עצמו כגדול מכל האלים, מעין אל עליון. וְעַל, כנגד אֵל אֵלִים, הקדוש ברוך הוא יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת, דברי רהב, וְהִצְלִיחַ עַד־כָּלָה, גְמר הזַעַם, כִּי נֶחֱרָצָה, נגזרה הגזרה ונֶעֱשָׂתָה.
וְעַל־אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו לֹא יָבִין וְעַל־חֶמְדַּת נָשִׁים וְעַל־כָּל־אֱלוֹהַּ לֹא יָבִין כִּי עַל כֹּל יִתְגַּדָּל
וְעַל־אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו לֹא יָבִין, יתבונן, יתייחס, וְעַל־חֶמְדַּת נָשִׁים וְעַל־כָּל־אֱלוֹהַּ לֹא יָבִין. הוא יהיה איש מוזר, המנותק מדת אבותיו, מנשים ואף מכל דת אחרת,
וְלֶאֱלֹהַּ מָעֻזִּים עַל־כַּנּוֹ יְכַבֵּד וְל אֱלוֹהַּ אֲשֶׁר לֹא־יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדוֹת
וְאף על פי כן, לֶאֱלֹהַּ של מָעֻזִּים, שפסלו מוצב עַל־כַּנּוֹ, בסיסו, יְכַבֵּד. המלך יסייע לעבודה זרה כלשהי, וְלאותו אֱלוֹהַּ אֲשֶׁר לֹא־יְדָעֻהוּ אֲבֹתָיו, יְכַבֵּד בְּזָהָב וּבְכֶסֶף וּבְאֶבֶן יְקָרָה וּבַחֲמֻדוֹת, בחפצי חן.
וְעָשָׂה לְמִבְצְרֵי מָעֻזִּים עִם־אֱלוֹהַּ נֵכָר אֲשֶׁר יַכִּיר יַרְבֶּה כָבוֹד וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים וַאֲדָמָה יְחַלֵּק בִּמְחִיר
וְעָשָׂה לְמִבְצְרֵי מָעֻזִּים עִם־אֱלוֹהַּ נֵכָר, הוא יציב את אלוהו הזר במבצריו החזקים, ואֲשֶׁר יַכִּיר, לאנשים שהוא מכיר, או: לאנשים המכירים באלוהו יַרְבֶּה כָבוֹד, וְהִמְשִׁילָם בָּרַבִּים, על רבים. וַאֲדָמָה יְחַלֵּק בִּמְחִיר מועט.לֵּק בִּמְחִיר
וּבְעֵת קֵץ יִתְנַגַּח עִמּוֹ מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפוֹן בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיּוֹת רַבּוֹת וּבָא בַאֲרָצוֹת וְשָׁטַף וְעָבָר
וּבְעֵת קֵץ יִתְנַגַּח עִמּוֹ – עם מלך הצפון מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, וְיִשְׂתָּעֵר, ויסתער עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפוֹן במתקפה גדולה מאוד – בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיּוֹת רַבּוֹת, וּבָא בַאֲרָצוֹת וְשָׁטַף צבאו כמו זרם מים וְעָבָר.
וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן
וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי, בארץ ישראל, וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ, יפלו על ידו, בין אם בנפילה בקרב בין אם יעביר אותם על דתם. וְאֵלֶּה הארצות שיִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ: אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית, מבחר,
וְיִשְׁלַח יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה
וְיִשְׁלַח יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת, וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה. גם אותה הוא יכבוש.
וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו
וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי, במטמוני הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם, נכסיה היקרים, וְאף לֻבִים וְכֻשִׁים, אנשי המדינות הסמוכות למצרים והכפופות לה שהיו בהן מכרות זהב וכסף,
וּשְׁמֻעוֹת יְבַהֲלֻהוּ ממִּזְרָח וּמִצָּפוֹן וְיָצָא בְּחֵמָא גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים רַבִּים
וּשְׁמֻעוֹת רעות ומאיימות יְבַהֲלֻהוּ מארצות מִּזְרָח וּמִצָּפוֹן, וְיָצָא בְּחֵמָא, בחמה גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים, להמית רַבִּים.
וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ בֵּין יַמִּים לְהַר־צְבִי־קֹדֶשׁ וּבָא עַד־קִצּוֹ וְאֵין עוֹזֵר לוֹ
וְיִטַּע, הוא יקים את אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ, משכנו העראי, בֵּין יַמִּים לְהַר־צְבִי־קֹדֶשׁ, בין הים להרי ישראל,