וַיְהִי מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית ה' וְאֶת־בֵּיתוֹ

וַיְהִי מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה בהן שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית ה' וְאֶת־בֵּיתוֹ.

וְהֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם וַיּוֹשֶׁב שָׁם אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

וְהֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה, בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם, וַיּוֹשֶׁב שָׁם אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לכאורה אלה הן ערים שנתן שלמה לחורם מלך צור ולא להיפך, אבל לפי האמור במלכים, חורם לא היה מרוצה מן המקומות הללו, שתוצרתן הייתה מועטת. העברת השטחים הללו לרשות חורם נועדה לתשלום חלק מחובותיו של שלמה, ומסתבר ששלמה לקחם בחזרה מידי מלך צור, בנה אותם ויישבם, ובתוצרתם החקלאית הוא הצליח לשלם לחורם את המגיע לו.

וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה חֲמָת צוֹבָה וַיֶּחֱזַק עָלֶיהָ

וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אל חֲמָת צוֹבָה וַיֶּחֱזַק, התגבר עָלֶיהָ. לא נראה שנערכה שם מלחמה של ממש. שלמה רק ייצב את שלטונו במקום.

וַיִּבֶן אֶת־תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר וְאֵת כָּל־עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בַּחֲמָת

וַיִּבֶן אֶת־תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר, וְאֵת כָּל־עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת, מקומות שנועדו לאחסון ואולי גם למסחר, אֲשֶׁר בָּנָה בַּחֲמָת שבצפון הארץ.

וַיִּבֶן אֶת־בֵּית חוֹרוֹן הָעֶלְיוֹן וְאֶת־בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן עָרֵי מָצוֹר חוֹמוֹת דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ

וַיִּבֶן גם אֶת־בֵּית חוֹרוֹן הָעֶלְיוֹן וְאֶת־בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן, שהיו כנראה יישובים כפריים, והוא הפך אותם לעָרֵי מָצוֹר, ערים בצורות בחוֹמוֹת, דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ. לביצורם של היישובים הללו הייתה משמעות הן מבחינת השליטה על הדרך והן כסמל שלטוני, שכן בכך ביטא שלמה את המאמץ לאיחוד הממלכה וכפיפותה להנהגתו.

וְאֶת־בַּעֲלָת וְאֵת כָּל־עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר־הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל־עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים וְאֵת כָּל־חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ

וְאֶת־בַּעֲלָת, וְאֵת כָּל־עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר־הָיוּ לִשְׁלֹמֹה, וְאֵת כָּל־עָרֵי הָרֶכֶב, הערים ששימשו לריכוזם וחנייתם של כלי הרכב, וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים, שאולי הן ערי אורוות לסוסים, וְאֵת כָּל־חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ. שלמה בנה מבנים, חומות וערים בכל מרחבי ממלכתו. בהמשך יתברר כי מימון מפעלי הבנייה המסיביים הללו הביא להכבדת עול המסים. שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ.

כָּל־הָעָם הַנּוֹתָר מִן־הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר לֹא מִיִּשְׂרָאֵל הֵמָּה

מהביצורים והבנייה הנרחבת עובר התיאור אל דבר המס:כָּל־הָעָם הַנּוֹתָר מִן־הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר לֹא מִיִּשְׂרָאֵל הֵמָּה,

מִן־בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נוֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־כִלּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עַד הַיּוֹם הַזֶּה

כלומר, מִן־בְּנֵיהֶם של כל עמי כנען אֲשֶׁר נוֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר לֹא־כִלּוּם, השמידו אותם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עובד עַד הַיּוֹם הַזֶּה. את כל אלה שמבחינה חוקית לא היו אמורים לשבת בארץ, לקח שלמה כפועלים למלאכות הנצרכות למלך ולמפעלי הבנייה שלו.

וּמִן־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא־נָתַן שְׁלֹמֹה לַעֲבָדִים לִמְלַאכְתּוֹ כִּי־הֵמָּה אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְשָׂרֵי שָׁלִישָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו

וּלעומת זאת, מִן־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לֹא־נָתַן שְׁלֹמֹה לַעֲבָדִים לִמְלַאכְתּוֹ, כִּי־הֵמָּה היו לו אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְשָׂרֵי שָׁלִישָׁיו, מפקדי הצבא וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו. תפקידים אלה לא רצה לתת בידי זרים, ולכן הנכרים שגרו בארץ היו בעיקר פועלי בניין וסבלים פשוטים.

וְאֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר־לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם הָרֹדִים בָּעָם

וְאֵלֶּה – מבני ישראל היו לא רק שרי צבא אלא גם שָׂרֵי הַנִּצָּבִים, הממונים על ניהול העבודה של רבבות הפועלים ועל תפקידים אזרחיים כלליים אֲשֶׁר־לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם אנשים הָרֹדִים, מושלים בָּעָם.

וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹה הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה מֵעִיר דָּוִיד לַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה־לָהּ כִּי אָמַר לֹא־תֵשֵׁב אִשָּׁה לִי בְּבֵית דָּוִיד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל כִּי־קֹדֶשׁ הֵמָּה אֲשֶׁר־בָּאָה אֲלֵיהֶם אֲרוֹן ה'

וְאֶת־בַּת־פַּרְעֹה הֶעֱלָה, העביר שְׁלֹמֹה מֵעִיר דָּוִיד לַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה־לָהּ. בהיותה בתו של מלך גדול, נישואי שלמה עמה היו בוודאי הישג דיפלומטי גדול, ומעמדה בקרב נשותיו ופילגשיו הרבות של שלמה היה גבוה. כעת, מאחר שהארון הגיע לעיר דויד הוא העביר אותה משם לבית במקום אחר, כִּי אָמַר: לֹא־תֵשֵׁב אִשָּׁה לִי בְּבֵית דָּוִיד מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל, כִּי־קֹדֶשׁ הֵמָּה אֲשֶׁר־בָּאָה, בא אֲלֵיהֶם אֲרוֹן ה'.

אָז הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה עֹלוֹת לַה' עַל מִזְבַּח ה' אֲשֶׁר בָּנָה לִפְנֵי הָאוּלָם

אָז הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה עֹלוֹת לַה' עַל מִזְבַּח ה' אֲשֶׁר בָּנָה לִפְנֵי הָאוּלָם.

וּבִדְבַר יוֹם בְּיוֹם לְהַעֲלוֹת כְּמִצְוַת מֹשֶׁה לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וְלַמּוֹעֲדוֹת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת

וּבִדְבַר, כדבר הנעשה יוֹם בְּיוֹם, יום יום לְהַעֲלוֹת קרבנות התמיד כְּמִצְוַת מֹשֶׁה, והקרבנות לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וְלַמּוֹעֲדוֹת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה – בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת.

וַיַּעֲמֵד כְּמִשְׁפַּט דָּוִיד־ אָבִיו אֶת־מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים עַל־עֲבֹדָתָם וְהַלְוִיִּם עַל־מִשְׁמְרוֹתָם לְהַלֵּל וּלְשָׁרֵת נֶגֶד הַכֹּהֲנִים לִדְבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ וְהַשֹּׁעֲרִים בְּמַחְלְקוֹתָם לְשַׁעַר וָשָׁעַר כִּי כֵן מִצְוַת דָּוִיד אִישׁ־הָאֱלֹהִים

וַיַּעֲמֵד כְּמִשְׁפַּט דָּוִיד־ אָבִיו אֶת־מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים עַל־עֲבֹדָתָם, וְאת הַלְוִיִּם עַל־מִשְׁמְרוֹתָם לְהַלֵּל וּלְשָׁרֵת נֶגֶד, מול הַכֹּהֲנִים לִדְבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְהַשֹּׁעֲרִים נחלקו בְּמַחְלְקוֹתָם לְשַׁעַר וָשָׁעַר, כִּי כֵן מִצְוַת דָּוִיד אִישׁ־הָאֱלֹהִים.

וְלֹא סָרוּ מִצְוַת הַמֶּלֶךְ עַל־הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכָל־דָּבָר ול אֹצָרוֹת

וְלֹא סָרוּ ממִצְוַת הַמֶּלֶךְ עַל־הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכָל־דָּבָר ודבר ולענייני האֹצָרוֹת.

וַתִּכֹּן כָּל־מְלֶאכֶת שְׁלֹמֹה עַד־הַיּוֹם מוּסַד בֵּית־ה' וְעַד־כְּלֹתוֹ שָׁלֵם בֵּית ה'

וַתִּכֹּן, נעשתה כדרוש, התחזקה כָּל־מְלֶאכֶת שְׁלֹמֹה עַד־הַיּוֹם מוּסַד, עוד ביום שהונחו יסודותיו של בֵּית־ה' וְעַד־כְּלֹתוֹ, עד שנתסיימה העבודה ושָׁלֵם בֵּית ה'.

אָז הָלַךְ שְׁלֹמֹה לְעֶצְיוֹן־גֶּבֶר וְאֶל־אֵילוֹת עַל־שְׂפַת הַיָּם בְּאֶרֶץ אֱדוֹם

עוד מפעל המעיד על היקף מלכות שלמה ועוצמתה: אָז הָלַךְ שְׁלֹמֹה לְעֶצְיוֹן־גֶּבֶר וְאֶל־אֵילוֹת שעַל־שְׂפַת הַיָּם – ים סוף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.

וַיִּשְׁלַח־לוֹ חוּרָם בְּיַד־עֲבָדָיו אֳנִיּוֹת וַעֲבָדִים יוֹדְעֵי יָם וַיָּבֹאוּ עִם־עַבְדֵי שְׁלֹמֹה אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע־מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב וַיָּבִיאוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה

וַיִּשְׁלַח־לוֹ חוּרָם בְּיַד־עֲבָדָיו אֳנִיּוֹת וַעֲבָדִים יוֹדְעֵי יָם, ספנים מנוסים. ייתכן שלשלמה עצמו לא היו עדיין מומחי ספנות, ולכן לקח ספנים מערי הספנים החשובות צור וצידון. וַיָּבֹאוּ עִם־עַבְדֵי שְׁלֹמֹה, שהיו אנשי הצבא והממונים על המסע אוֹפִירָה, לאופיר, וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע־מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב, וַיָּבִיאוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. זה היה מקור נוסף לרכוש הגדול שהגיע לידי המלך שלמה.