וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת־הַבָּיִת

וּכְכַלּוֹת, וכשסיים שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל – וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת־הַבָּיִת. ֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת־הַבָּיִת.

וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לָבוֹא אֶל־בֵּית ה' כִּי־מָלֵא כְבוֹד־ה' אֶת־בֵּית ה'

וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לָבוֹא אֶל־בֵּית ה', כִּי־מָלֵא כְבוֹד־ה' אֶת־בֵּית ה'.

וְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רֹאִים בְּרֶדֶת הָאֵשׁ וּכְבוֹד ה' עַל־הַבָּיִת וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל־הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

וְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רֹאִים בְּרֶדֶת הָאֵשׁ וּבכְבוֹד ה' המתגלה עַל־הַבָּיִת, בין אם בהופעת הענן או באופן אחר של התגלות הכבוד במקום, וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל־הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ, וְהוֹדוֹת, והודו לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

וְהַמֶּלֶךְ וְכָל־הָעָם זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי ה'

וְהַמֶּלֶךְ וְכָל־הָעָם זֹבְחִים זֶבַח לִפְנֵי ה'.

וַיִּזְבַּח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת־זֶבַח הַבָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף וַיַּחְנְכוּ אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ וְכָל־הָעָם

וַיִּזְבַּח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אֶת־זֶבַח הַבָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף, וְצֹאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף, וַיַּחְנְכוּ אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ וְכָל־הָעָם. רוב הקרבנות היו קרבנות שלמים, שבשרם נאכל על ידי כל אדם מישראל שאיננו טמא.

וְהַכֹּהֲנִים עַל־מִשְׁמְרוֹתָם עֹמְדִים וְהַלְוִיִּם בִּכְלֵי־שִׁיר ה' אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד הַמֶּלֶךְ לְהֹדוֹת לַה' כִּי־לְעוֹלָם חַסְדּוֹ בְּהַלֵּל דָּוִיד בְּיָדָם וְהַכֹּהֲנִים מַחְצְרִים נֶגְדָּם וְכָל־יִשְׂרָאֵל עֹמְדִים

וְהַכֹּהֲנִים עַל־מִשְׁמְרוֹתָם עֹמְדִים, וְהַלְוִיִּם בִּכְלֵי־שִׁיר ה' אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִיד הַמֶּלֶךְ, לְהֹדוֹת לַה' כִּי־לְעוֹלָם חַסְדּוֹ בְּשירי הַלֵּל דָּוִיד, שכנראה היו כתובים ומוחזקים בְּיָדָם, והם שרו מתוך הכתב. לחלופין: בסיוע הכלים שבידם שרו את הלל דויד, וְהַכֹּהֲנִים מַחְצְרִים, מריעים בחצוצרות נֶגְדָּם, ממולם, וְכָל־יִשְׂרָאֵל עֹמְדִים.

וַיְקַדֵּשׁ שְׁלֹמֹה אֶת־תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית־ה' כִּי־עָשָׂה שָׁם הָעֹלוֹת וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי־מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לֹא יָכוֹל לְהָכִיל אֶת־הָעֹלָה וְאֶת־הַמִּנְחָה וְאֶת־הַחֲלָבִים

וַיְקַדֵּשׁ שְׁלֹמֹה גם אֶת־תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית־ה', כִּי־עָשָׂה שָׁם את הָעֹלוֹת וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים. הוא קידש את רצפת החצר כדי שתתקדש כמזבח, כִּי־מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לֹא יָכוֹל לְהָכִיל אֶת־הָעֹלָה הנשרפת כולה על המזבח, וְאֶת־הַמִּנְחָה וְאֶת־הַחֲלָבִים, שהם חלקי השלמים הנשרפים על המזבח. אף על פי שהמזבח היה גדול מאוד, הוא לא הכיל מספר כזה של קרבנות, ולכן שרפו אותם בחצר הבית.

וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת־הֶחָג בָּעֵת הַהִיא שִׁבְעַת יָמִים וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מְאֹד מִלְּבוֹא חֲמָת עַד־נַחַל מִצְרָיִם

וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת־הֶחָג – חג הסוכות בָּעֵת הַהִיא שִׁבְעַת יָמִים, וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מְאֹד, כי ישראל ישבו אז בכל גבולות הארץ הרחבים, מִלְּבוֹא חֲמָת שבצפון סוריה עַד־נַחַל מִצְרָיִם הקצה הדרומי של תחום שלטונו.

וַיַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצָרֶת כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים

וַיַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצָרֶת, כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים לפני סוכות, וְהֶחָג אחריה שִׁבְעַת יָמִים. באותה שנה ביטלו את יום הכיפורים וגם בו הקריבו קרבנות ואכלו. מעשים חריגים כאלה יכולים להיעשות על פי נביא.

וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת־הָעָם לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ

וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, לאחר שבעת ימי חג הסוכות ושמיני עצרת, שִׁלַּח אֶת־הָעָם לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.

וַיְכַל שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית ה' וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל־הַבָּא עַל־לֵב שְׁלֹמֹה לַעֲשׂוֹת בְּבֵית־ה' וּבְבֵיתוֹ הִצְלִיחַ

וַיְכַל שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית ה' וְאֶת־בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל־הַבָּא עַל־לֵב שְׁלֹמֹה, כל מה שעלה בדעתו לַעֲשׂוֹת בְּבֵית־ה' וּבְבֵיתוֹ הוא הִצְלִיחַ.

וַיֵּרָא ה' אֶל־שְׁלֹמֹה בַּלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּפִלָּתֶךָ וּבָחַרְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה לִי לְבֵית זָבַח

וַיֵּרָא ה' אֶל־שְׁלֹמֹה שוב בַּלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּפִלָּתֶךָ וּבָחַרְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה – במקדש שבנית, לִי לְבֵית זָבַח, למקום שבו יזבחו קרבנות לשמי.

הֵן אֶעְצֹר הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר וְהֵן אֲצַוֶּה עַל־חָגָב לֶאֱכוֹל הָאָרֶץ וְאִם־אֲשַׁלַּח דֶּבֶר בְּעַמִּי

שמעתי גם את המשך תפילתך – הֵן, אם אֶעְצֹר הַשָּׁמַיִם, וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר, וְהֵן אֲצַוֶּה עַל־חָגָב לֶאֱכוֹל הָאָרֶץ, וְאִם־אֲשַׁלַּח דֶּבֶר בְּעַמִּי,

וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא־שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן־הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת־אַרְצָם

אם יקרו דברים כאלו, וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא־שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים – וַאֲנִי אֶשְׁמַע את תפילתם מִן־הַשָּׁמַיִם, וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת־אַרְצָם.

עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה

עַתָּה עֵינַי יִהְיוּ פְתֻחוֹת וְאָזְנַי קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה.

וְעַתָּה בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה לִהְיוֹת־שְׁמִי שָׁם עַד־עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל־הַיָּמִים

וְעַתָּה בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה לִהְיוֹת־שְׁמִי שָׁם עַד־עוֹלָם, וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל־הַיָּמִים. המקום הזה יהיה חשוב מאוד בעיני, כפי שביקשת בתפילתך.

וְאַתָּה אִם־תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וְחֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמוֹר

וְאַתָּה אִם־תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ, וְתקפיד לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ וְאת חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמוֹר –

וַהֲקִימוֹתִי אֵת כִּסֵּא מַלְכוּתֶךָ כַּאֲשֶׁר כָּרַתִּי לְדָוִיד אָבִיךָ לֵאמֹר לֹא־יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל

וַהֲקִימוֹתִי, אייצב אֵת כִּסֵּא מַלְכוּתֶךָ, כַּאֲשֶׁר כָּרַתִּי ברית לְדָוִיד אָבִיךָ לֵאמֹר: לֹא־יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל, מלוכתך תימשך לדורות.

וְאִם־תְּשׁוּבוּן אַתֶּם וַעֲזַבְתֶּם חֻקּוֹתַי וּמִצְוֹתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם

וְאִם־תְּשׁוּבוּן, תתחרטו, תסורו אַתֶּם וַעֲזַבְתֶּם חֻקּוֹתַי וּמִצְוֹתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם –

וּנְתַשְׁתִּים מֵעַל אַדְמָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְאֶת־הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנָי וְאֶתְּנֶנּוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל־הָעַמִּים

וּנְתַשְׁתִּים, אעקור אותם מֵעַל אַדְמָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם, וְאֶת־הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אַשְׁלִיךְ מֵעַל פָּנָי, והוא ייחרב, וְאֶתְּנֶנּוּ לְמָשָׁל, לדוגמא וְלִשְׁנִינָה, לעג בְּפי כָל־הָעַמִּים.

וְהַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־הָיָה עֶלְיוֹן לְכָל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְאָמַר בַּמֶּה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה

וְהַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־הָיָה עֶלְיוֹן, לְכָל, כל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם, ישתומם וְאָמַר: "בַּמֶּה, על מה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה?"

וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיַּחֲזִיקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדוּם עַל־כֵּן הֵבִיא עֲלֵיהֶם אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת

וְאָמְרוּ אלה שידברו בנושא: "עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיַּחֲזִיקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּעַבְדוּם. עַל־כֵּן הֵבִיא עֲלֵיהֶם ה' אֵת כָּל־הָרָעָה הַזֹּאת". ה' הסכים שהבית יהיה בית הבחירה וישמש לתפילה ולתחינה, אך הוא גם הזהיר שהדבר תלוי במעשיהם של ישראל ומלכיהם. המשך מלכותו של שלמה לדורות, מעמדו של המקדש, ואפילו עצם ישיבת ישראל בארצם, עלולים להיפגע אם ישראל יחטאו.