אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה' אָמַר לִשְׁכּוֹן בַּעֲרָפֶל

אָז אָמַר שְׁלֹמֹה: ה' אָמַר, רצה לִשְׁכּוֹן בַּעֲרָפֶל. ניכר שכבוד ה' שוכן אתנו.

וַאֲנִי בָּנִיתִי בֵית־זְבֻל לָךְ וּמָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים

וַאֲנִי בָּנִיתִי בֵית־זְבֻל, היכל, מעון לָךְ, וּמָכוֹן, מקום קבוע ומבוסס לְשִׁבְתְּךָ, כדי שתשב בו לעוֹלָמִים.

וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת־פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל וְכָל־קְהַל יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד

לאחר הפתיחה הפונה אל ה' כשפני שלמה אל הקודש – וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת־פָּנָיו אל העם וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל־קְהַל יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד ושומע את דבריו.

וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו אֵת דָּוִיד אָבִי וּבְיָדָיו מִלֵּא לֵאמֹר׃

וַיֹּאמֶר: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו אֵת, עם דָּוִיד אָבִי, וּבְיָדָיו, בשלטונו מִלֵּא את הבטחתו לֵאמֹר׃

מִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת־עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא־בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וְלֹא־בָחַרְתִּי בְאִישׁ לִהְיוֹת נָגִיד עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל

"מִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת־עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא־בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בה בַּיִת, בית אבן שלם וקבוע לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם אלא שכנתי במשכנים שקוּרו ביריעות המשכן שליווה את ישראל במדבר, וְלֹא־בָחַרְתִּי בְאִישׁ לִהְיוֹת נָגִיד, מלך עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל. שאול אמנם מָלַך על ישראל אבל שלמה איננו מזכיר אותו משום שלא הובטח לו שמלכותו תימשך לזרעו, ואכן היא הייתה זמנית.

וָאֶבְחַר בּירוּשָׁלִַם לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִיד לִהְיוֹת עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל

וָאֶבְחַר בּעיר ירוּשָׁלִַם לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם, וָאֶבְחַר בְּדָוִיד לִהְיוֹת מלך עַל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל".

וַיְהִי עִם־לְבַב דָּוִיד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

וַיְהִי עִם־לְבַב, עלה בלב דָּוִיד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל־דָּוִיד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם־לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבוֹתָ כִּי הָיָה עִם־לְבָבֶךָ

וַיֹּאמֶר ה' אֶל־דָּוִיד אָבִי באמצעות הנביא: "יַעַן אֲשֶׁר, מכיוון שהָיָה עִם־לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי – הֱטִיבוֹתָ כִּי הָיָה עִם־לְבָבֶךָ, מחשבותיך וכוונותיך כשלעצמן טובות הן;

רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי בִנְךָ הַיּוֹצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא־יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי

רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת, כִּי אם בִנְךָ הַיּוֹצֵא מֵחֲלָצֶיךָ, הוּא־יִבְנֶה את הַבַּיִת לִשְׁמִי". שלמה לא הזכיר את טעם הדבר – שדויד היה איש מלחמה. מכל מקום העובדה היא ששלמה, שהיה איש מנוחה ושלום, השלים את את מה שאביו רצה לעשות.

וַיָּקֶם ה' אֶת־דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקוּם תַּחַת דָּוִיד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

וַיָּקֶם ה' אֶת־דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר, וָאָקוּם תַּחַת דָּוִיד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל־כִּסֵּא המלוכה של יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה', וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

וָאָשִׂים שָׁם אֶת־הָאָרוֹן אֲשֶׁר שָׁם בְּרִית ה' אֲשֶׁר כָּרַת עִם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

וָאָשִׂים שָׁם אֶת־הָאָרוֹן אֲשֶׁר שָׁם הלוחות שבהם בְּרִית ה' אֲשֶׁר כָּרַת עִם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בלוחות כתובים עשרת הדיברות, שאפשר לראות בהם את תמצית התורה, כעין שטר ‘כתובה' שנתן ה' לעמו בסיני, שבה מפורטת הברית שכרת ה' עם בני ישראל.

וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי מִזְבַּח ה' נֶגֶד כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו

וַיַּעֲמֹד שלמה לִפְנֵי מִזְבַּח ה' נֶגֶד כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו כלפי מעלה.

כִּי־עָשָׂה שְׁלֹמֹה כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וַיִּתְּנֵהוּ בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה חָמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רָחְבּוֹ וְאַמּוֹת שָׁלוֹשׁ קוֹמָתוֹ וַיַּעֲמֹד עָלָיו וַיִּבְרַךְ עַל־בִּרְכָּיו נֶגֶד כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיְמָה

כִּי־עָשָׂה שְׁלֹמֹה כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת לרחיצת ידיהם ורגליהם של הכהנים, וַיִּתְּנֵהוּ בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה, חָמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רָחְבּוֹ וְאַמּוֹת שָׁלוֹשׁ קוֹמָתוֹ. ומכיוון שהכיור היה מוגבה – וַיַּעֲמֹד עָלָיו וַיִּבְרַךְ, כרע עַל־בִּרְכָּיו נֶגֶד כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיְמָה. תפילה זו הגיעה, מן הסתם, גם לאוזני הנוכחים. זוהי אחת התפילות הארוכות, המורכבות והמקיפות במקרא, המכילה בצד הבקשות שבה גם חזון רחב לגבי מהותו של המקדש.

וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵין־כָּמוֹךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לַעֲבָדֶיךָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל־לִבָּם

וַיֹּאמַר: ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין־כָּמוֹךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לַעֲבָדֶיךָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל־לִבָּם, ָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל־לִבָּם,

אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִיד אָבִי אֵת אֲשֶׁר־דִּבַּרְתָּ לוֹ וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ כַּיּוֹם הַזֶּה

כאֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִיד אָבִי אֵת אֲשֶׁר־דִּבַּרְתָּ לוֹ, וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ, קיימת את הדברים כַּיּוֹם הַזֶּה, כפי שאנחנו רואים עכשיו.

וְעַתָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹר לְעַבְדְּךָ דָוִיד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לּוֹ לֵאמֹר לֹא־יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מִלְּפָנַי יוֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל רַק אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת־דַּרְכָּם לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי כַּאֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְפָנָי

וְעַתָּה, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹר לְעַבְדְּךָ דָוִיד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לּוֹ לֵאמֹר: לֹא־יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מִלְּפָנַי יוֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל, רַק אִם־יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת־דַּרְכָּם לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי כַּאֲשֶׁר הָלַכְתָּ אתה לְפָנָי. ההבטחה שניתנה לדויד הותנתה בנאמנותם של בניו ללכת בדרכי ה'.

וְעַתָּה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֵאָמֵן דְּבָרְךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְדָוִיד

וְעַתָּה, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יֵאָמֵן, יתאמת דְּבָרְךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְדָוִיד.

כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עַל־הָאָרֶץ ! הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי

שלמה מסביר לנוכחים את עניינו הפנימי של בית המקדש: כִּי הַאֻמְנָם, האם באמת יֵשֵׁב אֱלֹהִים אֶת, עם הָאָדָם בבית עַל־הָאָרֶץ?! הִנֵּה אפילו שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, לא יכילו אותך, אַף כִּי בוודאי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. אני יודע שאין מקום שיכול להכילך, אבל במקום התקשרות זה, שער השמים, תתגלה לבני אדם ותענה להם.

וּפָנִיתָ אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תְּחִנָּתוֹ ה' אֱלֹהָי לִשְׁמֹעַ אֶל־הָרִנָּה וְאֶל־הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ

וּפָנִיתָ אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תְּחִנָּתוֹ, תפילתי ותחינתי, ה' אֱלֹהָי, לִשְׁמֹעַ אֶל־הָרִנָּה, את השיר והשבח וְאֶל־הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ. ותמציתה של התפילה היא שהמקדש אכן יהיה בית תפילה ושער השמים –

לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחוֹת אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לָשׂוּם שִׁמְךָ שָׁם לִשְׁמוֹעַ אֶל־הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה

לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחוֹת אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה, אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לָשׂוּם שִׁמְךָ שָׁם, לִשְׁמוֹעַ אֶל־הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה.

וְשָׁמַעְתָּ אֶל־תַּחֲנוּנֵי עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן־הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ

וְשָׁמַעְתָּ אֶל־תַּחֲנוּנֵי עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל־הַמָּקוֹם, במקום הַזֶּה, וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ, מִן־הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ את בקשתם וְסָלָחְתָּ לעוונם.

אִם־יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְנָשָׁא־בוֹ אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ וּבָא אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ בַּבַּיִת הַזֶּה

אִם־יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְנָשָׁא־בוֹ רעהו אָלָה, קללה לְהַאֲלֹתוֹ, וּבָא אָלָה, ויגיע לקלל את מי שעשה לו עוול, או שיתפלל על כך לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ בַּבַּיִת הַזֶּה –

וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן־הַשָּׁמַיִם וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת־עֲבָדֶיךָ לְהָשִׁב לְרָשָׁע לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ

וְאַתָּה תִּשְׁמַע לו מִן־הַשָּׁמַיִם וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת־עֲבָדֶיךָ, לְהָשִׁב לְרָשָׁע כגמולו, לָתֵת דַּרְכּוֹ הרעה בְּרֹאשׁוֹ, וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ. אתה תדון את דין האמת. בית המקדש יהיה הכתובת לכל מי שנפגע ומבקש שאלוקים יעשה משפט בעולמו.

וְאִם־יִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אוֹיֵב כִּי יֶחֶטְאוּ־לָךְ וְשָׁבוּ וְהוֹדוּ אֶת־שְׁמֶךָ וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ לְפָנֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה

כיוצא בזה – וְאִם־יִנָּגֵף, יובס עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אוֹיֵב, כִּי, כיוון שיֶחֶטְאוּ־לָךְ, וְשָׁבוּ וְהוֹדוּ אֶת־שְׁמֶךָ, יתוודו לפניך, יודו שהרעה הגיעה להם מפני עוונם, וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ לְפָנֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה.

וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן־הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַהֲשֵׁיבוֹתָם אֶל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נָתַתָּה לָהֶם וְלַאֲבֹתֵיהֶם

וְאַתָּה תִּשְׁמַע את תחינתם מִן־הַשָּׁמַיִם, וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. וגם אם יילקחו בשבי – וַהֲשֵׁיבוֹתָם אֶל־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר־נָתַתָּה לָהֶם וְלַאֲבֹתֵיהֶם.

בְּהֵעָצֵר הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר כִּי יֶחֶטְאוּ־לָךְ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהוֹדוּ אֶת־שְׁמֶךָ מֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן כִּי תַעֲנֵם

בְּהֵעָצֵר הַשָּׁמַיִם וְלֹא־יִהְיֶה מָטָר, גשם, ואף זאת כִּי יֶחֶטְאוּ־לָךְ, וְהִתְפַּלְלוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהוֹדוּ אֶת־שְׁמֶךָ וְפַּלְלוּ אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהוֹדוּ אֶת־שְׁמֶךָ מֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן כִּי, כדי שתַעֲנֵם.

וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כִּי תוֹרֵם אֶל־הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ־בָהּ וְנָתַתָּה מָטָר עַל־אַרְצְךָ אֲשֶׁר־נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה

וְאַתָּה תִּשְׁמַע מן הַשָּׁמַיִם, וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי תוֹרֵם, תנחה אותם אֶל־הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ־בָהּ, וְנָתַתָּה מָטָר עַל־אַרְצְךָ אֲשֶׁר־נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה.

רָעָב כִּי־יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי־יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן אַרְבֶּה וְחָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר־לוֹ אֹיְבָיו בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל־נֶגַע וְכָל־מַחֲלָה

רָעָב כִּי־יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי־יִהְיֶה, שִׁדָּפוֹן, אבדן משקל של תבואה או גוף חי, וְיֵרָקוֹן הבא בעקבות השידפון, אַרְבֶּה וְחָסִיל, מין ארבה כִּי יִהְיֶה, או כִּי יָצַר־לוֹ, ילחצו עליו אֹיְבָיו בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו, בעריו. ובכלל – כָּל־נֶגַע וְכָל־מַחֲלָה העלולים להתרחש –

כָּל־תְּפִלָּה כָל־תְּחִנָּה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְכָל־הָאָדָם וּלְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּ אִישׁ נִגְעוֹ וּמַכְאֹבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה

כָּל־תְּפִלָּה, כָל־תְּחִנָּה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְכָל־הָאָדָם וּלְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יֵדְעוּ אִישׁ נִגְעוֹ וּמַכְאֹבוֹ, אני אינני יודע הכול, אבל כל אדם יודע מה כואב לו – וּפָרַשׂ כַּפָּיו בתחינה אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה. כאן הוא יתפלל על צרותיו.

וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן־הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל־דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת־לְבָבוֹ כִּי־אַתָּה לְבַדְּךָ יָדַעְתָּ אֶת־לְבַב בְּנֵי הָאָדָם

וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן־הַשָּׁמַיִם, ממְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְסָלַחְתָּ, וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל־דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת־לְבָבוֹ, כִּי־אַתָּה לְבַדְּךָ יָדַעְתָּ, רק אתה יודע אֶת־לְבַב בְּנֵי הָאָדָם, ולכן רק אתה משלם לכל אדם את גמולו הראוי לו.

לְמַעַן יִירָאוּךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכֶיךָ כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר־הֵם חַיִּים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ

לְמַעַן יִירָאוּךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכֶיךָ כָּל־הַיָּמִים אֲשֶׁר־הֵם חַיִּים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ. כשידעו שבבית המקדש כל התפילות נשמעות, יחושו שאי-אפשר לשקר שם, ויגיעו לידי יראה והליכה בדרך ה'. המקדש הוא מקום התפילה של ישראל, ושלמה מבקש מה' שייענה לתפילות הבאות מן הפתח הזה.

וְגַם אֶל־הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא־מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְיָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָאוּ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה

וְגַם אֶל־הַנָּכְרִי, אֲשֶׁר לֹא־מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא, וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְיָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה, הנודעת גם בגויים,ָ הַגָּדוֹל וְיָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָאוּ הנכרים וְהִתְפַּלְלוּ אֶל־הַבַּיִת הַזֶּה.

וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן־הַשָּׁמַיִם מִמְּכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר־יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי לְמַעַן יֵדְעוּ כָל־עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת־שְׁמֶךָ וּלְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָדַעַת כִּי־שִׁמְךָ נִקְרָא עַל־הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי

וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן־הַשָּׁמַיִם מִמְּכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר־יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי, לְמַעַן יֵדְעוּ כָל־עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת־שְׁמֶךָ וּלְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלָדַעַת כִּי־שִׁמְךָ נִקְרָא עַל־הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. המקדש אינו מיועד לישראל בלבד. הוא בית תפילה לכל העמים.

כִּי־יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבָיו בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר־בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ

כִּי־יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל־אֹיְבָיו בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם, ובגופם יהיו רחוקים מן המקדש, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְדרך הַבַּיִת אֲשֶׁר־בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ.

וְשָׁמַעְתָּ מִן־הַשָּׁמַיִם אֶת־תְּפִלָּתָם וְאֶת־תְּחִנָּתָם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם

וְשָׁמַעְתָּ מִן־הַשָּׁמַיִם אֶת־תְּפִלָּתָם וְאֶת־תְּחִנָּתָם, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם.

כִּי יֶחֶטְאוּ־לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא־יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב וְשָׁבוּם שׁוֹבֵיהֶם אֶל־אֶרֶץ רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה

וגם כִּי יֶחֶטְאוּ־לָךְ, וזה דבר טבעי כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא־יֶחֱטָא. דרכם של אנשים לחטוא, והם טועים ואף עושים מעשים בזדון, ובעקבות חטאם וְאָנַפְתָּ בָם, תכעס עליהם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב, וְשָׁבוּם, יִשבּוּ אותם שׁוֹבֵיהֶם אֶל־אֶרֶץ רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה,

וְהֵשִׁיבוּ אֶל־לְבָבָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ־שָׁם וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם לֵאמֹר חָטָאנוּ הֶעֱוִינוּ וְרָשָׁעְנוּ

וְהֵשִׁיבוּ אֶל־לְבָבָם, יתנו את דעתם, ישיבו ללבם השואל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ־שָׁם, וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם לֵאמֹר: "חָטָאנוּ, הֶעֱוִינוּ וְרָשָׁעְנוּ".

וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל־לִבָּם וּבְכָל־נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם אֲשֶׁר־שָׁבוּ אֹתָם וְהִתְפַּלְלוּ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם וְהָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְלַבַּיִת אֲשֶׁר־בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ

וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל־לִבָּם וּבְכָל־נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם אֲשֶׁר־שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם, וְהָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ, וְלַבַּיִת אֲשֶׁר־בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ. אפילו כאשר הם יהיו בגלות בארץ זרה, רחוקים מן המקדש, הם ישובו ויתפללו לה' דרך הארץ, דרך העיר ודרך בית ה'.

וְשָׁמַעְתָּ מִן־הַשָּׁמַיִם מִמְּכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶת־תְּפִלָּתָם וְאֶת־תְּחִנֹּתֵיהֶם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ־לָךְ

וְשָׁמַעְתָּ מִן־הַשָּׁמַיִם, מִמְּכוֹן שִׁבְתְּךָ, אֶת־תְּפִלָּתָם וְאֶת־תְּחִנֹּתֵיהֶם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם, וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ־לָךְ.

עַתָּה אֱלֹהַי יִהְיוּ־נָא עֵינֶיךָ פְּתֻחוֹת וְאָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה

עַתָּה, אֱלֹהַי, יִהְיוּ־נָא עֵינֶיךָ פְּתֻחוֹת וְאָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה. זה עיקרה של התפילה. שלמה מבקש שהמקדש יהיה שער השמים, שדרכו כל התפילות יבואו ויעלו מקרוב ומרחוק, תחינותיהם של ישראל ותחינות שאינן של ישראל.

וְעַתָּה קוּמָה ה' אֱלֹהִים לְנוּחֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ כֹּהֲנֶיךָ ה' אֱלֹהִים יִלְבְּשׁוּ תְשׁוּעָה וַחֲסִידֶיךָ יִשְׂמְחוּ בַטּוֹב

וְעַתָּה קוּמָה, ה' אֱלֹהִים, לְנוּחֶךָ, שכון במקום משכנך הקבוע, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ, המסמל את השכינה המתגלה, ואז כֹּהֲנֶיךָ, ה' אֱלֹהִים, יִלְבְּשׁוּ תְשׁוּעָה, ישועתך תקיף אותם, וַחֲסִידֶיךָ יִשְׂמְחוּ בַטּוֹב.

ה' אֱלֹהִים אַל־תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ

ה' אֱלֹהִים, אַל־תָּשֵׁב, תעביר את פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ, מי שנמשח על ידך למלך. זָכְרָה, זכור לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ.