חזור
דברי הימים ב
פרק הוַתִּשְׁלַם כָּל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר־עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית ה' וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת־קָדְשֵׁי דָּוִיד אָבִיו וְאֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב וְאֶת־כָּל־הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים
וַתִּשְׁלַם כָּל־הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר־עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית ה', וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת־קָדְשֵׁי דָּוִיד אָבִיו, וְאֶת־הַכֶּסֶף וְאֶת־הַזָּהָב וְאֶת־כָּל־הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים.
אָז יַקְהֵיל שְׁלֹמֹה אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת־כָּל־רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת־אֲרוֹן בְּרִית־ה' מֵעִיר דָּוִיד הִיא צִיּוֹן
אָז – כאשר נשלמה המלאכה יַקְהֵיל, כינס שְׁלֹמֹה אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת־כָּל־רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, השבטים, נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת, המשפחות הגדולות לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־יְרוּשָׁלִָם כדי לְהַעֲלוֹת אֶת־אֲרוֹן בְּרִית־ה' אל בית המקדש שבהר המוריה מֵעִיר דָּוִיד, הִיא צִיּוֹן.
וַיִּקָּהֲלוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי
וַיִּקָּהֲלוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּחָג – חג הסוכות, יִשְׂרָאֵל בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי, החודש הנקרא בפינו בשם הבבלי ‘תשרי'.
וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת־הָאָרוֹן
וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת־הָאָרוֹן.
וַיַּעֲלוּ אֶת־הָאָרוֹן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת־כָּל־כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל הֶעֱלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם
וַיַּעֲלוּ אֶת־הָאָרוֹן וְגם אֶת חלקי המבנה של אֹהֶל מוֹעֵד לאוצרות שבבית המקדש, וְאֶת־כָּל־כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל הֶעֱלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. אֹתָם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.
וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו לִפְנֵי הָאָרוֹן מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא־יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב
וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו, שנאספו אליו, הולכים לִפְנֵי הָאָרוֹן, מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא־יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב. בתהלוכה הקריבו קרבנות רבים מאוד לשם ה' לכבוד העלאת הארון וכמתנות למשתתפים בשמחה.
וַיָּבִיאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת־אֲרוֹן בְּרִית־ה' אֶל־מְקוֹמוֹ אֶל־דְּבִיר הַבַּיִת אֶל־קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶל־תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים
וַיָּבִיאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת־אֲרוֹן בְּרִית־ה' אֶל־מְקוֹמוֹ, אֶל־דְּבִיר, החלק הפנימי של הַבַּיִת, כלומר אֶל־קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אֶל־תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים הגדולים שמילאו את הדביר.
וַיִּהְיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם עַל־מְקוֹם הָאָרוֹן וַיְכַסּוּ הַכְּרוּבִים עַל־הָאָרוֹן וְעַל־בַּדָּיו מִלְמָעְלָה
וַיִּהְיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם עַל־מְקוֹם הָאָרוֹן, וַיְכַסּוּ, סוככו בכנפיהם הַכְּרוּבִים עַל־הָאָרוֹן וְעַל־בַּדָּיו, מוטות הנשיאה שלו מִלְמָעְלָה.
וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן־הָאָרוֹן עַל־פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיְהִי־שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה
וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים. משכו את הבדים,
אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי הַלֻּחוֹת אֲשֶׁר־נָתַן מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם
אֵין בָּאָרוֹן דבר, אלא רַק שְׁנֵי הַלֻּחוֹת – לוחות הברית אֲשֶׁר־נָתַן מֹשֶׁה בְּחֹרֵב, אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם.
וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן־הַקֹּדֶשׁ כִּי כָּל־הַכֹּהֲנִים הַנִּמְצְאִים הִתְקַדָּשׁוּ אֵין לִשְׁמוֹר לְמַחְלְקוֹת
וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן־הַקֹּדֶשׁ, לאחר שהניחו את הארון. וכאן באה הערה:
וְהַלְוִיִּם הַמְשֹׁרְרִים לְכֻלָּם לְאָסָף לְהֵימָן לִידֻתוּן וְלִבְנֵיהֶם וְלַאֲחֵיהֶם מְלֻבָּשִׁים בּוּץ בִּמְצִלְתַּיִם וּבִנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת עֹמְדִים מִזְרָח לַמִּזְבֵּחַ וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים מַחְצְרִים בַּחֲצֹצְרוֹת
וְהַלְוִיִּם הַמְשֹׁרְרִים לְכֻלָּם, כולם – לְאָסָף, לְהֵימָן, לִידֻתוּן וְלִבְנֵיהֶם וְלַאֲחֵיהֶם, היו מְלֻבָּשִׁים בּוּץ, בגדי פשתן, מצוידים בִּמְצִלְתַּיִם וּבִנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת ועֹמְדִים ממִזְרָח לַמִּזְבֵּחַ, וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים, מאה ועשרים כהנים מַחְצְרִים, מריעים בַּחֲצֹצְרוֹת. החצוצרות הללו לא היו כלי נגינה מובהקים אלא הפיקו בעיקר קולות תרועה, שאולי השתלבו במנגינה.
וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל־אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַה' וּכְהָרִים קוֹל בַּחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתַּיִם וּבִכְלֵי הַשִּׁיר ובְהַלֵּל לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְ הַבַּיִת מָלֵא עָנָן בֵּית ה'
וַיְהִי כְאֶחָד, כתזמורת מתואמת לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל־אֶחָד, לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַה', וּכְהָרִים קוֹל, כשהתחילו לנגן בַּחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתַּיִם וּבִכְלֵי הַשִּׁיר הנוספים ויחד עם הנגינה בכלים שרו בפה בְהַלֵּל לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ – וְהנה הַבַּיִת מָלֵא עָנָן, בֵּית ה'.
וְלֹא־יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי־מָלֵא כְבוֹד־ה' אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים
וְלֹא־יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן, כִּי־מָלֵא כְבוֹד־ה' אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים. הענן סימן את כבוד ה' השוכן ומתגלה במקדש.