וַיִּקְחוּ עַם־הָאָרֶץ אֶת־יְהוֹאָחָז בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּמְלִיכֻהוּ תַחַת־אָבִיו בִּירוּשָׁלִָם

אחרי מותו של המלך יאשיהו – וַיִּקְחוּ עַם־הָאָרֶץ אֶת־יְהוֹאָחָז בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ, שלא היה בנו הבכור, וַיַּמְלִיכֻהוּ תַחַת־אָבִיו בִּירוּשָׁלִָם.

בֶּן־שָׁלוֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ וּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן־שָׁלוֹשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ, וּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. חלפו שלושה חודשים עד שחזר פרעה נכו מלך מצרים מהמלחמה בכרכמיש ללא הצלחה, ועבר שוב בארץ יהודה, ובעקבות כשלונו כנראה הייתה רוחו זועפת ומרה. לאחר שהרג את יאשיהו, החשיב פרעה את עצמו כשליט העליון של יהודה, ועל כן סירב לקבל את מינויו של יהואחז.

וַיְסִירֵהוּ מֶלֶךְ־מִצְרַיִם בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעֲנֹשׁ אֶת־הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר־כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב

וַיְסִירֵהוּ מֶלֶךְ־מִצְרַיִם ממלכותו בִּירוּשָׁלִָם, וַיַּעֲנֹשׁ אֶת־הָאָרֶץ בהטלת קנס על המדינה – מֵאָה כִכַּר־כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב. ומכיוון שהיה בידו כוח, צייתו אנשי יהודה לדבריו.

וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ־מִצְרַיִם אֶת־אֶלְיָקִים אָחִיו עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וַיַּסֵּב אֶת־שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים וְאֶת־יוֹאָחָז אָחִיו לָקַח נְכוֹ וַיְבִיאֵהוּ מִצְרָיְמָה

וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ־מִצְרַיִם אֶת־אֶלְיָקִים אָחִיו של יהואחז המודח עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם, וַיַּסֵּב אֶת־שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים. הוא שינה את שמו, לשם שמשמעותו זהה. כנראה עשה זאת כדי להדגיש את המהפך שחל במעמדה של מלכות יהודה מול מצרים, וְאֶת־יוֹאָחָז אָחִיו לָקַח נְכוֹ בשבי וַיְבִיאֵהוּ מִצְרָיְמָה. מלך יהודה שהוגלה למצרים לא חזר עוד, ואחריתו אינה ידועה.

בֶּן־עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו

בֶּן־עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. מכאן שיהויקים היה הבן הבכור, ויהואחז השני או השלישי. בכל זאת העם בחר ביהואחז מפני שכנראה אחיו הגדול היה אהוב פחות. ואכן, יהויקים לא היה איש מרומם ואהוד, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו.

עָלָיו עָלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם לְהֹלִיכוֹ בָּבֶלָה

לאחר זמן עָלָיו עָלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. אמנם פרעה הוא שהמליך את יהויקים, אבל במשך השנים הפך נבוכדנאצר לשליט גדול ותקיף הרבה יותר. הוא כבש את האזור כולו והמשיך במסע כיבושים שהגיע עד למצרים. בדרכו עבר ביהודה ומצא בה את המלך יהויקים. כיוון שיהויקים הומלך על ידי שליט עוין, וכנראה נטה אליו – וַיַּאַסְרֵהוּ, נבוכדנאצר קשר אותו בַּנְחֻשְׁתַּיִם, בכבלי מתכת כמו שנוהגים בפושעים, והתכוון לְהֹלִיכוֹ בָּבֶלָה, במקום אחר מסופר שיהויקים מרד במלך בבל. נבוכדנאצר שבה את יהויקים ורצה להורידו לבבל, כשם שפרעה נכו לקח את יהואחז אחיו למצרים. נראה כי יהויקים לא הגיע בפועל לבבל, אולי משום שהיה זקן מדי או חולה.

וּמִכְּלֵי בֵּית ה' הֵבִיא נְבוּכַדְנֶאצַּר לְבָבֶל וַיִּתְּנֵם בְּהֵיכָלוֹ בְּבָבֶל

וּמִכְּלֵי בֵּית ה' הֵבִיא נְבוּכַדְנֶאצַּר לְבָבֶל, וַיִּתְּנֵם בְּהֵיכָלוֹ בְּבָבֶל.

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְתֹעֲבֹתָיו אֲשֶׁר־עָשָׂה וְהַנִּמְצָא עָלָיו הִנָּם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְתֹעֲבֹתָיו אֲשֶׁר־עָשָׂה, שאינן מפורטות, וְהַנִּמְצָא כתוב עָלָיו, כמו הדברים הכתובים אצל ירמיהו הנביא, שהתעמת כמה פעמים עם יהויקים, הִנָּם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו.

בֶּן־שְׁמוֹנֶה שָׁנִים יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה'

בֶּן־שְׁמוֹנֶה שָׁנִים יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ. בספר מלכים נאמר שהיה מבוגר יותר כשמלך. וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַעֲשֶׂרֶת יָמִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה'. בימי מלכותו הקצרים הוא לא נהג כראוי בעיני ה'.

וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר וַיְבִאֵהוּ בָבֶלָה עִם־כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית־ה' וַיַּמְלֵךְ אֶת־צִדְקִיָּהוּ אָחִיו עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם

וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה, כששבה השנה, לאחר שנה שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר וַיְבִאֵהוּ בָבֶלָה עִם־כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית־ה'. נבוכדנאצר שב לארץ בפעם השנייה, לאחר שכבר שלל מכלי בית ה' בפעם הראשונה, שכן הפעם רצה לשלוט יותר בנעשה ביהודה. תחילה החרים כלי מקדש נוספים, שכן למרות מצבה הירוד של יהודה היו מחדשים את כלי הקודש. לאחר מכן לקח את יהויכין מלך יהודה לבבל, כאסיר בן תערובת. וַיַּמְלֵךְ נבוכדנאצר אֶת־צִדְקִיָּהוּ אָחִיו, כלומר אחי אביו עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. לפי האמור במקום אחר, שמו המקורי של צדקיהו היה מתניה, והמלך נבוכדנאצר הוא שבחר לו שם מלכות.

בֶּן־עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן־עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו לֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא מִפִּי ה'

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו. לֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא שניבא אליו מִפִּי ה', ולא קיבל את דבריו.

וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים וַיֶּקֶשׁ אֶת־עָרְפּוֹ וַיְאַמֵּץ אֶת־לְבָבוֹ מִשּׁוּב אֶל־ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד, אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים. לא היה זה רק מרד במלך בבל, אלא הפרה של שבועה בשם ה'. וַיֶּקֶשׁ, הקשה אֶת־עָרְפּוֹ, הוא התעקש וַיְאַמֵּץ, הוא חיזק אֶת־לְבָבוֹ מִשּׁוּב אֶל־ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. נראה שאישיותו של המלך צדקיהו הייתה רכרוכית. שוב ושוב הוא התנדנד בין חששו מדברי העם לחשש מפני אלוקים.

גַּם כָּל־שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהָעָם הִרְבּוּ לִמְעָל־מַעַל כְּכֹל תֹּעֲבוֹת הַגּוֹיִם וַיְטַמְּאוּ אֶת־בֵּית ה' אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ בִּירוּשָׁלִָם

בימיו גַּם כָּל־שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים וְהָעָם הִרְבּוּ לִמְעָל־מַעַל, לבגוד בה' כְּכֹל תֹּעֲבוֹת הַגּוֹיִם, וַיְטַמְּאוּ אֶת־בֵּית ה' אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ בִּירוּשָׁלִָם.

וַיִּשְׁלַח ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם בְּיַד מַלְאָכָיו הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ כִּי־חָמַל עַל־עַמּוֹ וְעַל־מְעוֹנוֹ

וַיִּשְׁלַח ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם בְּיַד מַלְאָכָיו, נביאיו, הַשְׁכֵּם וְשָׁלוֹחַ. הוא חזר והורה להם לשוב אליו, כִּי־חָמַל עַל־עַמּוֹ וְעַל־מְעוֹנוֹ, ביתו.

וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו עַד עֲלוֹת חֲמַת־ה' בְּעַמּוֹ עַד־לְאֵין מַרְפֵּא

וַיִּהְיוּ אנשי יהודה וירושלים מַלְעִבִים, מעליבים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים וּבוֹזִים, מבזים דְּבָרָיו וּמִתַּעְתְּעִים, מתעללים, מרמים בִּנְבִאָיו, עַד עֲלוֹת חֲמַת־ה' בְּעַמּוֹ, עד שהוא כעס עליהם עַד־לְאֵין מַרְפֵּא.

וַיַּעַל עֲלֵיהֶם אֶת־מֶלֶךְ כַּשְׂדִּים וַיַּהֲרֹג בַּחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב בְּבֵית מִקְדָּשָׁם וְלֹא חָמַל עַל־בָּחוּר וּבְתוּלָה זָקֵן וְיָשֵׁשׁ הַכֹּל נָתַן בְּיָדוֹ

וַיַּעַל עֲלֵיהֶם אֶת־מֶלֶךְ כַּשְׂדִּים, וַיַּהֲרֹג בַּחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב בְּבֵית מִקְדָּשָׁם, וְלֹא חָמַל עַל־בָּחוּר וּבְתוּלָה, זָקֵן וְיָשֵׁשׁ, ישיש. עֲלֵיהֶם אֶת־מֶלֶךְ כַּשְׂדִּים, וַיַּהֲרֹג בַּחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב בְּבֵית מִקְדָּשָׁם, וְלֹא חָמַל עַל־בָּחוּר וּבְתוּלָה, זָקֵן וְיָשֵׁשׁ, הַכֹּל נָתַן ה' בְּיָדוֹ.

וְכֹל כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים הַגְּדֹלִים וְהַקְּטַנִּים וְאֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו הַכֹּל הֵבִיא בָבֶל

וְכֹל כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים שנמצאו במקדש, הַגְּדֹלִים וְהַקְּטַנִּים, וְאֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו – הַכֹּל הֵבִיא נבוכדנאצר לבָבֶל. לפי המסורת חלק מהכלים הוחבאו עוד קודם לכן על ידי המלך יאשיהו או אחרים.

וַיִּשְׂרְפוּ אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים וַיְנַתְּצוּ אֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְכָל־אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל־כְּלֵי מַחֲמַדֶּיהָ לְהַשְׁחִית

וַיִּשְׂרְפוּ אֶת־בֵּית הָאֱלֹהִים, וַיְנַתְּצוּ אֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם, וְכָל־אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל־כְּלֵי מַחֲמַדֶּיהָ לְהַשְׁחִית.

וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן־הַחֶרֶב אֶל־בָּבֶל וַיִּהְיוּ־לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד־מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס

לאחר שהחריב מלך בבל את ירושלים, הרס את המקדש ושלל את כל מה שהיה בו – וַיֶּגֶל, הוא הגלה את הַשְּׁאֵרִית מִן־הַחֶרֶב אֶל־בָּבֶל, וַיִּהְיוּ־לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים, עַד־מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס. סיפורו המלא של צדקיהו מופיע גם בירמיהו וגם במלכים, ושם מסופר שנבוכדנאצר עיוור את צדקיהו והרג את ילדיו.

לְמַלֹּאות דְּבַר־ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד־רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת־שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל־יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה

אנשי יהודה יצאו לגלות לְמַלֹּאות דְּבַר־ה' כפי שאמר בְּפִי יִרְמְיָהוּ, עַד־רָצְתָה, עד שתפרע הָאָרֶץ אֶת־שַׁבְּתוֹתֶיהָ, כָּל־יְמֵי הָשַּׁמָּה, שממונה שָׁבָתָה, לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה. ירמיהו ניבא ששבעים שנה אחרי גלות בבל תבוא גאולה לישראל, ואכן שבעים שנה אחרי גלות צדקיהו שבו גולי ציון לארצם.

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְבַר־ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר ה' אֶת־רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַס וַיַּעֲבֶר־קוֹל בְּכָל־מַלְכוּתוֹ וְגַם־בְּמִכְתָּב לֵאמֹר׃

כדי לסיים את סיפור קורותיה של ממלכת יהודה בעניין המרומם את הלב, מובאת כאן הצהרת כורש. וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, לִכְלוֹת, כאשר תם הזמן שנקצב בדְבַר־ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ, הֵעִיר ה' אֶת־רוּחַ, עורר את נפשו של כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַס, וַיַּעֲבֶר־קוֹל, כורש הכריז בְּכָל־מַלְכוּתוֹ וְלא רק בעל-פה גַם־בְּמִכְתָּב, בכתיבה לֵאמֹר׃

כֹּה־אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כָּל־מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהוּא־פָקַד עָלַי לִבְנוֹת־לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה מִי־בָכֶם מִכָּל־עַמּוֹ ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל

כֹּה־אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס: את כָּל־מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וְהוּא־פָקַד עָלַי לִבְנוֹת־לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. ציווי זה בא מלמעלה, ואותו אני מבקש למלא. על כן: מִי־בָכֶם מִכָּל־עַמּוֹ – עַם ה' אלוקי השמים, ה' אֱלֹהָיו יהיה עִמּוֹ, יעזור לו, וְיָעַל, יעלה לירושלים! כל אדם מישראל הרוצה לעלות לבנות את המקדש, רשאי לחזור לארץ ישראל. אחרי החורבן כולו, מסתיים הספר – והתנ"ך כולו – באזכור קצר של תחילת הגאולה.