וַיַּעַשׂ יֹאשִׁיָּהוּ בִירוּשָׁלִַם פֶּסַח לַה' וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן

וַיַּעַשׂ יֹאשִׁיָּהוּ בִירוּשָׁלִַם פֶּסַח לַה'. וַיִּשְׁחֲטוּ את זבחי הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן כמצוותו.

וַיַּעֲמֵד הַכֹּהֲנִים עַל־מִשְׁמְרוֹתָם וַיְחַזְּקֵם לַעֲבוֹדַת בֵּית ה'

וַיַּעֲמֵד המלך את הַכֹּהֲנִים עַל־מִשְׁמְרוֹתָם, וַיְחַזְּקֵם, זירז אותם לַעֲבוֹדַת בֵּית ה'.

וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל־יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה' תְּנוּ אֶת־אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין־לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת־ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל

וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים, המלמדים לְכָל־יִשְׂרָאֵל, הַקְּדוֹשִׁים לַה' ומסורים לעבודתו, כיוון שכנראה המלכים הקודמים הוציאו את הארון ממקומו: תְּנוּ, העבירו, החזירו אֶת־אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לתוך המקדש. מכאן ואילך אֵין־לָכֶם יותר עבודת מַשָּׂא בַּכָּתֵף, ועַתָּה עִבְדוּ אֶת־ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בשאר העבודות המוטלות עליכם.

וְהָכִינוּ לְבֵית־אֲבֹתֵיכֶם כְּמַחְלְקוֹתֵיכֶם בִּכְתָב דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבְמִכְתַּב שְׁלֹמֹה בְנוֹ

וְהָכִינוּ את עצמכם לְפי בֵית־אֲבֹתֵיכֶם כְּמַחְלְקוֹתֵיכֶם, למשמרותיכם, כפי שנקבע בִּכְתָב דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבְמִכְתַּב שְׁלֹמֹה בְנוֹ.

וְעִמְדוּ בַקֹּדֶשׁ לִפְלֻגּוֹת בֵּית הָאָבוֹת לַאֲחֵיכֶם בְּנֵי הָעָם וַחֲלֻקַּת בֵּית־אָב לַלְוִיִּם

וְעִמְדוּ בַקֹּדֶשׁ לִפְלֻגּוֹת, קבוצות חלוקות לפי בֵּית הָאָבוֹת לַאֲחֵיכֶם בְּנֵי הָעָם. כל ישראל נקראו להיערך לעשיית הפסח לפי משפחותיהם, וַחֲלֻקַּת בֵּית־אָב תהיה גם לַלְוִיִּם.

וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח וְהִתְקַדְּשׁוּ וְהָכִינוּ לַאֲחֵיכֶם לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר־ה' בְּיַד־מֹשֶׁה

וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח, וְהִתְקַדְּשׁוּ, התכוננו וְהָכִינוּ גם לַאֲחֵיכֶם לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר־ה' בְּיַד־מֹשֶׁה.

וַיָּרֶם יֹאשִׁיָּהוּ לִבְנֵי הָעָם צֹאן כְּבָשִׂים וּבְנֵי־עִזִּים הַכֹּל לַפְּסָחִים לְכָל הַנִּמְצָא לְמִסְפַּר שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וּבָקָר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אֵלֶּה מֵרְכוּשׁ הַמֶּלֶךְ

וַיָּרֶם יֹאשִׁיָּהוּ תרומה לִבְנֵי הָעָם – צֹאן כְּבָשִׂים וּבְנֵי־עִזִּים הַכֹּל לַפְּסָחִים, לְכָל הַנִּמְצָא בירושלים לְמִסְפַּר שְׁלֹשִׁים אֶלֶף, וּבָקָר לקרבנות החגיגה הנלווים לפסח שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. כל הבהמות האֵלֶּה יבואו מֵרְכוּשׁ הַמֶּלֶךְ.

וְשָׂרָיו לִנְדָבָה לָעָם לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם הֵרִימוּ חִלְקִיָּה וּזְכַרְיָהוּ וִיחִיאֵל נְגִידֵי בֵּית הָאֱלֹהִים לַכֹּהֲנִים נָתְנוּ לַפְּסָחִים אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּבָקָר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת

וְשָׂרָיו של המלך נתנו לִנְדָבָה לָעָם, לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם הֵרִימוּ את התרומה הזאת, כפירוט הזה: חִלְקִיָּה וּזְכַרְיָהוּ וִיחִיאֵל נְגִידֵי, הממונים על בֵּית הָאֱלֹהִים, לַכֹּהֲנִים נָתְנוּ לַפְּסָחִים אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת צאן, וּבָקָר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת.

וְכָנַנְיָהוּ וּשְׁמַעְיָהוּ וּנְתַנְאֵל אֶחָיו וַחֲשַׁבְיָהוּ וִיעִיאֵל וְיוֹזָבָד שָׂרֵי הַלְוִיִּם הֵרִימוּ לַלְוִיִּם לַפְּסָחִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּבָקָר חֲמֵשׁ מֵאוֹת

וְכָנַנְיָהוּ וּשְׁמַעְיָהוּ וּנְתַנְאֵל אֶחָיו וַחֲשַׁבְיָהוּ וִיעִיאֵל וְיוֹזָבָד שָׂרֵי הַלְוִיִּם הֵרִימוּ תרומה הַלְוִיִּם הֵרִימוּ לַלְוִיִּם צאן לַפְּסָחִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים, וּבָקָר לזבחים הנלווים חֲמֵשׁ מֵאוֹת.

וַתִּכּוֹן הָעֲבוֹדָה וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים עַל־עָמְדָם וְהַלְוִיִּם עַל־מַחְלְקוֹתָם כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ

וַתִּכּוֹן, נעשתה באופן מסודר ומתוקן הָעֲבוֹדָה. וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים עַל־עָמְדָם וְהַלְוִיִּם עַל־מַחְלְקוֹתָם כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ.

וַיִּשְׁחֲטוּ הַפָּסַח וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים מִיָּדָם וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים

וַיִּשְׁחֲטוּ הַפָּסַח, וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים את הדם שקיבלו מִיָּדָם של השוחטים, וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים את הבהמות מעורן.

וַיָּסִירוּ הָעֹלָה לְתִתָּם לְמִפְלַגּוֹת לְבֵית־אָבוֹת לִבְנֵי הָעָם לְהַקְרִיב לַה' כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר מֹשֶׁה וְכֵן לַבָּקָר

וַיָּסִירוּ הָעֹלָה, חלקי הקרבן העולים למזבח, כדי לְתִתָּם – את הפסחים לְמִפְלַגּוֹת לְבֵית־אָבוֹת לִבְנֵי הָעָם, ולְהַקְרִיב לַה' את החלקים הראויים להקרבה כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר מֹשֶׁה, וְכֵן עשו לַבָּקָר.

וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת וַיָּרִיצוּ לְכָל־בְּנֵי הָעָם

וַיְבַשְּׁלוּ, הכינו באש, צלו את הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט הכתוב בתורה, וְהַקֳּדָשִׁים האחרים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת, בסירים וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת, קערות, וַיָּרִיצוּ, העבירו מהר לְכָל־בְּנֵי הָעָם.

וְאַחַר הֵכִינוּ לָהֶם וְלַכֹּהֲנִים כִּי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן בְּהַעֲלוֹת הָעוֹלָה וְהַחֲלָבִים עַד־לָיְלָה וְהַלְוִיִּם הֵכִינוּ לָהֶם וְלַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן

וְאַחַר שהכינו הלויים את הזבחים לאחיהם הֵכִינוּ לָהֶם עצמם וְלַכֹּהֲנִים, כִּי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן היו עסוקים כל היום בְּהַעֲלוֹת על המזבח את הָעוֹלָה וְהַחֲלָבִים, החלקים המובחרים בבשר עַד־לָיְלָה, וְהַלְוִיִּם הֵכִינוּ לָהֶם וְלַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן.

וְהַמְשֹׁרְרִים בְּנֵי־אָסָף עַל־מַעֲמָדָם כְּמִצְוַת דָּוִיד וְאָסָף וְהֵימָן וִידֻתוּן חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ וְהַשֹּׁעֲרִים לְשַׁעַר וָשָׁעַר אֵין לָהֶם לָסוּר מֵעַל עֲבֹדָתָם כִּי־אֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם הֵכִינוּ לָהֶם

וְהַמְשֹׁרְרִים בְּנֵי־אָסָף עמדו עַל־מַעֲמָדָם כְּמִצְוַת דָּוִיד וְאָסָף וְהֵימָן וִידֻתוּן חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ, משוררי המלך ברוח הקודש ששרתה עליהם, וְהַשֹּׁעֲרִים עמדו על משמרתם לְשַׁעַר וָשָׁעַר, על כל שער ושער. אֵין לָהֶם לָסוּר מֵעַל עֲבֹדָתָם, כִּי־אֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם הֵכִינוּ גם לָהֶם.

וַתִּכּוֹן כָּל־עֲבוֹדַת ה' בַּיּוֹם הַהוּא לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְהַעֲלוֹת עֹלוֹת עַל מִזְבַּח ה' כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ

וַתִּכּוֹן כָּל־עֲבוֹדַת ה' בַּיּוֹם הַהוּא, לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְהַעֲלוֹת עֹלוֹת עַל מִזְבַּח ה' כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ.

וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים אֶת־הַפֶּסַח בָּעֵת הַהִיא וְאֶת־חַג הַמַּצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים

וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים בירושלים אֶת־הַפֶּסַח בָּעֵת הַהִיא, וְאֶת־חַג הַמַּצּוֹת חגגו שִׁבְעַת יָמִים.

וְלֹא־נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְכָל־מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא־עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר־עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל־יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָא וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם

וְלֹא־נַעֲשָׂה פֶסַח כהלכתו וברוב עם כָּמֹהוּ בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא. וְכָל־מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא־עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר־עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל־יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָא וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם.

בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמַלְכוּת יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה

בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמַלְכוּת יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה.

אַחֲרֵי כָל־זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת־הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ־מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל־פְּרָת וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ

אַחֲרֵי כָל־זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין, חיזק וקומם יֹאשִׁיָּהוּ אֶת־הַבַּיִת, עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ־מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל־פְּרָת, וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ למלחמה. פרעה נכו לא התכוון להילחם ביהודה. הוא וצבאו הצפינו עד נהר פרת כדי להתעמת עם האימפריות הצפוניות, ולשם כך היה עליהם לעבור בגבולות ממלכת יהודה. יאשיהו החליט לעמוד בדרכם ולעצור את התקדמותם. מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל־פְּרָת, וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ

וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר מַה־לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה ! לֹא־עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל־בֵּית מִלְחַמְתִּי וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי חֲדַל־לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר־עִמִּי וְאַל־יַשְׁחִיתֶךָ

וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מלך מצרים מַלְאָכִים, שליחים לֵאמֹר: מַה־לִּי וָלָךְ, אין ביננו כלום, מֶלֶךְ יְהוּדָה?! לֹא־עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם אני בא למלחמה, כִּי אם אֶל־בֵּית מִלְחַמְתִּי, אל מקום הקרב שלי בכרכמיש, וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי, לזרז אותי. חֲדַל־לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר־עִמִּי. אל תתגרה באל המלווה אותי למלחמה, וְאַל־יַשְׁחִיתֶךָ, יהרוג אותך.

וְלֹא־הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ כִּי לְהִלָּחֶם־בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ וְלֹא שָׁמַע אֶל־דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים וַיָּבֹא לְהִלָּחֵם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ

יאשיהו לא שמע לאזהרת נכו, וְלֹא־הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו, לא נסוג מִמֶּנּוּ, כִּי לְהִלָּחֶם־בּוֹ הִתְחַפֵּשׂ, לבש את בגדי המלחמה שלו. וְלֹא שָׁמַע אֶל־דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים, לא הקשיב לנביאי ישראל שאישרו שמסעו של מלך מצרים הולם את רצון ה', וַיָּבֹא יאשיהו המלך לְהִלָּחֵם בְּבִקְעַת מְגִדּוֹ.

וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד

וַיֹּרוּ הַיֹּרִים, הקַּשתים שלַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו: הַעֲבִירוּנִי, הוציאוני מהמערכה, כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד, נפצעתי קשות.

וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן־הַמֶּרְכָּבָה וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר־לוֹ וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקִבְרוֹת אֲבֹתָיו וְכָל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם מִתְאַבְּלִים עַל־ יֹאשִׁיָּהוּ

וַיַּעֲבִירֻהוּ עֲבָדָיו מִן־הַמֶּרְכָּבָה שממנה נלחם, וַיַּרְכִּיבֻהוּ עַל רֶכֶב הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר־לוֹ, שהיה מהיר ונוח יותר, וַיּוֹלִיכֻהוּ יְרוּשָׁלִַם. וַיָּמָת יאשיהו וַיִּקָּבֵר בְּקִבְרוֹת אֲבֹתָיו. וְכָל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם מִתְאַבְּלִים עַל־ יֹאשִׁיָּהוּ. הוא לא היה רק מלך צדיק ומוכשר, אלא גם מוערך ואהוב על העם.

וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל־יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמְרוּ כָל־הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל־יֹאשִׁיָּהוּ עַד־הַיּוֹם וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל־יִשְׂרָאֵל וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל הַקִּינוֹת

וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל־יֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמְרוּ, הספידוהו כָל־הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל־יֹאשִׁיָּהוּ עַד־הַיּוֹם. וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל־יִשְׂרָאֵל. הפכו את הזכרת יאשיהו בקינותיהם למנהג קבוע בישראל, בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל־יֹאשִׁיָּהוּ עַד־הַיּוֹם. וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל־יִשְׂרָאֵל. וְדברי האבל הִנָּם כְּתוּבִים עַל ספר הַקִּינוֹת, במגילת הקינות איכה.

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וַחֲסָדָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת ה'

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וַחֲסָדָיו שעשה, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת ה' שראוי לעשות.

וּדְבָרָיו הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר מַלְכֵי־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה

וּדְבָרָיו הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר מַלְכֵי־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.