בֶּן־עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יוֹתָם בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ יְרוּשָׁה בַּת־צָדוֹק

בֶּן־עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה היה יוֹתָם בְּמָלְכוֹ, וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ יְרוּשָׁה בַּת־צָדוֹק.

וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה עֻזִּיָּהוּ אָבִיו רַק לֹא־בָא אֶל־הֵיכַל ה' וְעוֹד הָעָם מַשְׁחִיתִים

וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּכֹל אֲשֶׁר־עָשָׂה עֻזִּיָּהוּ אָבִיו, שבסך הכול נהג כראוי, ר־עָשָׂה עֻזִּיָּהוּ אָבִיו, רַק לעומת אביו עֻזיהו, יותם לֹא־בָא אֶל־הֵיכַל ה' להקריב. לו לא היו יומרות, שכן למד את הלקח מניסיונו של אביו. המלך יכול היה לדאוג למקדש ולנעשה בסביבתו, וְאולם עוֹד הָעָם מַשְׁחִיתִים בימיו, שכן על העם קשה היה לו להשפיע, והבמות הפרטיות לא סרו.

הוּא בָּנָה אֶת־שַׁעַר בֵּית־ה' הָעֶלְיוֹן וּבְחוֹמַת הָעֹפֶל בָּנָה לָרֹב

הוא היה מלך פעלתן כאביו. הוא המשיך את עבודתו של עֻזיהו בבנייה, בביצורים ובחיזוק הגבולות:הוּא בָּנָה אֶת־שַׁעַר בֵּית־ה' הָעֶלְיוֹן, וּבְחוֹמַת הָעֹפֶל, מבנה או שטח מבוצר ומוגבה בָּנָה לָרֹב.

וְעָרִים בָּנָה בְּהַר יְהוּדָה וּבֶחֳרָשִׁים בָּנָה בִּירָנִיּוֹת וּמִגְדָּלִים

וְעָרִים חדשות בָּנָה במקומות שונים בְּהַר יְהוּדָה, וּבֶחֳרָשִׁים, מקומות מיוערים בָּנָה בִּירָנִיּוֹת, מבצרים וּמִגְדָּלִים לשם הגנה ותצפית.

וְהוּא נִלְחַם עִם־מֶלֶךְ בְּנֵי־עַמּוֹן וַיֶּחֱזַק עֲלֵיהֶם וַיִּתְּנוּ־לוֹ בְנֵי־עַמּוֹן בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה כִּכַּר־כֶּסֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כֹּרִים חִטִּים וּשְׂעוֹרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זֹאת הֵשִׁיבוּ לוֹ בְּנֵי עַמּוֹן ובַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וְהַשְּׁלִשִׁית

וְהוּא נִלְחַם עִם־מֶלֶךְ בְּנֵי־עַמּוֹן, וַיֶּחֱזַק עֲלֵיהֶם, גבר על העמונים, וַיִּתְּנוּ־לוֹ בְנֵי־עַמּוֹן בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה כִּכַּר־כֶּסֶף, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כֹּרִים. הכור היא מידת נפח המכילה למעלה מ-210 ליטר, חִטִּים, וּשְׂעוֹרִים – עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כורים. אלה הן כמויות הגונות אבל לא אדירות, שהרי ממלכת בני עמון לא הייתה ממלכה גדולה. זֹאת הֵשִׁיבוּ לוֹ בְּנֵי עַמּוֹן בתור קנס באותה שונה וכן בַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וְהַשְּׁלִשִׁית.

וַיִּתְחַזֵּק יוֹתָם כִּי הֵכִין דְּרָכָיו לִפְנֵי ה' אֱלֹהָיו

וַיִּתְחַזֵּק יוֹתָם, כִּי הֵכִין, ביסס וכיוון את דְּרָכָיו לִפְנֵי ה' אֱלֹהָיו.

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹתָם וְכָל־מִלְחֲמֹתָיו וּדְרָכָיו הִנָּם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה

וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹתָם וְכָל־מִלְחֲמֹתָיו וּדְרָכָיו הִנָּם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. יוֹתָם וְכָל־מִלְחֲמֹתָיו וּדְרָכָיו הִנָּם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.

בֶּן־עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם

בֶּן־עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ, כאמור, וְשֵׁשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.

וַיִּשְׁכַּב יוֹתָם עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ אָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו

וַיִּשְׁכַּב יוֹתָם עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִיד כאחד המלכים הרצויים. וַיִּמְלֹךְ אָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו.