וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִעִית הִתְחַזַּק יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת־שָׂרֵי הַמֵּאוֹת לַעֲזַרְיָהוּ בֶן־יְרֹחָם וּלְיִשְׁמָעֵאל בֶּן־יְהוֹחָנָן וְלַעֲזַרְיָהוּ בֶן־עוֹבֵד וְאֶת־מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן־עֲדָיָהוּ וְאֶת־אֱלִישָׁפָט בֶּן־זִכְרִי עִמּוֹ בַבְּרִית

וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִעִית הִתְחַזַּק יְהוֹיָדָע. יהוידע ידע שאין בכוחו לממש את תכניותיו לבדו, ועל כן בנה אט-אט קשרים עם אנשים. וַיִּקַּח אֶת־שָׂרֵי הַמֵּאוֹת: לַעֲזַרְיָהוּ בֶן־יְרֹחָם וּלְיִשְׁמָעֵאל בֶּן־יְהוֹחָנָן וְלַעֲזַרְיָהוּ בֶן־עוֹבֵד וְאֶת־מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן־עֲדָיָהוּ וְאֶת־אֱלִישָׁפָט בֶּן־זִכְרִי, את כולם הוא שיתף עִמּוֹ בַבְּרִית הסודית שנועדה להשיב את המלוכה לשושלת בית דויד.

וַיָּסֹבּוּ בִּיהוּדָה וַיִּקְבְּצוּ אֶת־הַלְוִיִּם מִכָּל־עָרֵי יְהוּדָה וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל־יְרוּשָׁלִָם

וַיָּסֹבּוּ, הסתובבו יהוידע והשרים בִּיהוּדָה, וַיִּקְבְּצוּ אֶת־הַלְוִיִּם מִכָּל־עָרֵי יְהוּדָה וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ אֶל־יְרוּשָׁלִָם.

וַיִּכְרֹת כָּל־הַקָּהָל בְּרִית בְּבֵית הָאֱלֹהִים עִם־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לָהֶם הִנֵּה בֶן־הַמֶּלֶךְ יִמְלֹךְ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עַל־בְּנֵי דָוִיד

וַיִּכְרֹת כָּל־הַקָּהָל המיוחד שהגיע לאספה הזו בְּרִית בְּבֵית הָאֱלֹהִים עִם־הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר לָהֶם יהוידעהַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר לָהֶם : הִנֵּה זה בֶן־הַמֶּלֶךְ שיִמְלֹךְ, כַּאֲשֶׁר, כפי שדִּבֶּר ה' עַל־בְּנֵי דָוִיד, שהמלוכה לא תפסוק מזרעו; ויש לקיים את דברו.

זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָאֵי הַשַּׁבָּת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְשֹׁעֲרֵי הַסִּפִּים

זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כדי להוציא את דבר ה' אל הפועל: הַשְּׁלִשִׁית, שליש מִכֶּם יהיו בבָאֵי הַשַּׁבָּת, המשמרות הנכנסים למקדש ביום השבת, לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְשֹׁעֲרֵי הַסִּפִּים, שוערי הסף. אלו יעמדו במקום אחד.

וְהַשְּׁלִשִׁית בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר הַיְסוֹד וְכָל־הָעָם בְּחַצְרוֹת בֵּית ה'

וְהַשְּׁלִשִׁית האחרת תהיה בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר הַיְסוֹד. אם תתפצלו ותעמדו במקומות שונים, המרד לא יהיה ניכר, וְכָל־הָעָם יימצא בְּחַצְרוֹת בֵּית ה', בעזרות שבמקדש.

וְאַל־יָבוֹא בֵית־ה' כִּי אִם־הַכֹּהֲנִים וְהַמְשָׁרְתִים לַלְוִיִּם הֵמָּה יָבֹאוּ כִּי־קֹדֶשׁ הֵמָּה וְכָל־הָעָם יִשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת ה'

וְאַל־יָבוֹא אחד מהעם לבֵית־ה' כִּי אִם־הַכֹּהֲנִים וְהַמְשָׁרְתִים לַלְוִיִּם, הֵמָּה יָבֹאוּ כִּי־קֹדֶשׁ הֵמָּה, וְכָל־הָעָם יִשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת ה' מבחוץ.

וְהִקִּיפוּ הַלְוִיִּם אֶת־הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ וְהַבָּא אֶל־הַבַּיִת יוּמָת וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּבֹאוֹ וּבְצֵאתוֹ

וְהִקִּיפוּ הַלְוִיִּם אֶת־הַמֶּלֶךְ סָבִיב, אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ. כיוון שחלק מהלויים עוסקים בעבודת השחיטה, הם מחזיקים סכינים בידם. אחרים יחזיקו כלים אחרים ולא יעמדו בידיים חשופות. וְהַבָּא אֶל־הַבַּיִת, מי שאינו בסוד העניינים – יוּמָת. וִהְיוּ אֶת, עם הַמֶּלֶךְ, אתם מלוויו של המלך בְּבֹאוֹ וּבְצֵאתוֹ. עליכם לדאוג שהוא יהיה מוגן מכל סכנה.

וַיַּעֲשׂוּ הַלְוִיִּם וְכָל־יְהוּדָה כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת־אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יוֹצְאֵי הַשַּׁבָּת כִּי לֹא פָטַר יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת־הַמַּחְלְקוֹת

וַיַּעֲשׂוּ הַלְוִיִּם וְכָל־יְהוּדָה כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת־אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יוֹצְאֵי הַשַּׁבָּת. בדרך כלל, משמר אחד נכנס לעבודה בשבת, ומשמר אחד יוצא, אבל במקרה הזה שני המשמרות נשארו במקדש, כִּי לֹא פָטַר, שחרר יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת־הַמַּחְלְקוֹת שסיימו את משמרתם ללכת לבתיהם, כדי להגדיל את כוחם של התומכים בתכניתו.

וַיִּתֵּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת אֶת־הַחֲנִיתִים וְאֶת־הַמָּגִנּוֹת וְאֶת־הַשְּׁלָטִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִיד אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים

וַיִּתֵּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת אֶת־הַחֲנִיתִים וְאֶת־הַמָּגִנּוֹת וְאֶת־הַשְּׁלָטִים, סוג של מגִנים אֲשֶׁר היו שייכים לַמֶּלֶךְ דָּוִיד, אֲשֶׁר נמצאים בתוך בֵּית הָאֱלֹהִים. בבית המקדש היה בית האוצר הגדול שבו נשמרו גם חפצים בעלי ערך היסטורי, כמו כליו של דויד, אבל כלים אלה יכלו לשמש אף למלחמה בפועל. וייתכן שהכלים העתיקים ניתנו בידיהם כדי להדגיש שבידיהם מורשת בית דויד.

וַיַּעֲמֵד אֶת־כָּל־הָעָם וְאִישׁ שִׁלְחוֹ בְיָדוֹ מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד־כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת עַל־הַמֶּלֶךְ סָבִיב

וַיַּעֲמֵד יהוידע אֶת־כָּל־הָעָם, וְאִישׁ שִׁלְחוֹ, חרבו או חניתו בְיָדוֹ, מִכֶּתֶף, מצד הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד־כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית מסביב לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת, וכולם עמדו אוחזי נשק לשמור עַל־הַמֶּלֶךְ סָבִיב.

וַיּוֹצִיאוּ אֶת־בֶּן־הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנוּ עָלָיו אֶת־הַנֵּזֶר וְאֶת־הָעֵדוּת וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ יְהוֹיָדָע וּבָנָיו וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ!

וַיּוֹצִיאוּ אֶת־בֶּן־הַמֶּלֶךְ ממקום מחבואו, וַיִּתְּנוּ עָלָיו אֶת־הַנֵּזֶר, הכתר וְאֶת־הָעֵדוּת, ספר התורה, או סמל מלכותי כלשהו, וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ, וַיִּמְשָׁחֻהוּ יְהוֹיָדָע וּבָנָיו וַיֹּאמְרוּ: יְחִי הַמֶּלֶךְ!

וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָהוּ אֶת־קוֹל הָעָם הָרָצִים וְהַמְהַלְלִים אֶת־הַמֶּלֶךְ וַתָּבוֹא אֶל־הָעָם בֵּית ה'

וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָהוּ, שביתה לא היה רחוק מהמקדש,ְמַע עֲתַלְיָהוּ אֶת־קוֹל הָעָם הרב הָרָצִים וְהַמְהַלְלִים אֶת־הַמֶּלֶךְ וממליכים אותו. וַתָּבוֹא אֶל־הָעָם אל בֵּית ה'.

וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עַל־עַמּוּדוֹ בַּמָּבוֹא וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת עַל הַמֶּלֶךְ וְכָל־עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתוֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַמְשׁוֹרְרִים בִּכְלֵי הַשִּׁיר וּמוֹדִיעִים לְהַלֵּל וַתִּקְרַע עֲתַלְיָהוּ אֶת־בְּגָדֶיהָ וַתֹּאמֶר קֶשֶׁר קָשֶׁר!

וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עַל־עַמּוּדוֹ בַּמָּבוֹא. העמידו את יואש על עמוד, בין השאר מפני שהיה ילד קטן ורצו שהכול יראו אותו. וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת עַל, ליד הַמֶּלֶךְ, וְכָל־עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתוֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת, וְהַמְשׁוֹרְרִים מנגנים בִּכְלֵי הַשִּׁיר, וּמוֹדִיעִים, מורים לקהל לְהַלֵּל, והם בכליהם מלווים את ההלל. וַתִּקְרַע עֲתַלְיָהוּ אֶת־בְּגָדֶיהָ, וַתֹּאמֶר: קֶשֶׁר קָשֶׁר! מרד, בגידה!

וַיּוֹצֵא יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת־שָׂרֵי הַמֵּאוֹת פְּקוּדֵי הַחַיִל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוֹצִיאוּהָ אֶל־מִבֵּית הַשְּׂדֵרוֹת וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ יוּמַת בֶּחָרֶב כִּי אָמַר הַכֹּהֵן לֹא תְמִיתוּהָ בֵּית ה'

וַיּוֹצֵא צו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת־שָׂרֵי, לשרי הַמֵּאוֹת פְּקוּדֵי הַחַיִל, מפקדי הצבא, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: הוֹצִיאוּהָ מהמקדש אֶל־מִבֵּית הַשְּׂדֵרוֹת, לפנים משורות השומרים, כדי שלא תוכל להימלט, וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ, אם מישהו ינסה ללוות אותה – הוא יוּמַת בֶּחָרֶב. כִּי אָמַר הַכֹּהֵן: לֹא תְמִיתוּהָ במתחם בֵּית ה'.

וַיָּשִׂימוּ לָהּ יָדַיִם וַתָּבוֹא אֶל־מְבוֹא שַׁעַר־הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְמִיתוּהָ שָׁם

וַיָּשִׂימוּ לָהּ יָדַיִם, פינו לה מקום, וכך דחקו אותה החוצה, וַתָּבוֹא אֶל־מְבוֹא שַׁעַר־הַסּוּסִים של בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיְמִיתוּהָ שָׁם.

וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע בְּרִית בֵּינוֹ וּבֵין כָּל־הָעָם וּבֵין הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת לְעָם לַה'

איש לא תמך בעתליהו, שכן יהוידע כבר גייס את כל המשמר הסדיר לצבאו של המלך החדש. יהוידע לא הסתפק בהחזרתו של המלך אל מקומו. הוא ניצל את ההזדמנות כדי לערוך שינוי מהותי יותר במדינה:וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע בְּרִית בֵּינוֹ וּבֵין כָּל־הָעָם וּבֵין הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת לְעָם לַה'. הוא לא רצה להחליף מלך אחד במלך אחר בלבד, אלא ביקש לבער את השפעות שלטונה של עתליהו. בהיותה מבית אחאב היא הביאה אִתה עבודה זרה ושאר מנהגים שמקורם בבית אביה. כעת רצה יהוידע הכהן להחזיר גם את עבודת ה' על כנה.

וַיָּבֹאוּ כָל־הָעָם בֵּית־הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ וְאֶת־מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת־צְלָמָיו שִׁבֵּרוּ וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת

וַיָּבֹאוּ כָל־הָעָם אל בֵּית־הַבַּעַל שהוקם בירושלים, אולי בגלל הסובלנות הדתית, או מפני שעתליהו עצמה באה מביתם של עובדי הבעל ובנתה לו היכל, וַיִּתְּצֻהוּ, ניתצו אותו, שברו אותו לרסיסים, וְאֶת־מִזְבְּחֹתָיו וְאֶת־צְלָמָיו שִׁבֵּרוּ, וְאֵת מַתָּן שהיה כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת שלו.

וַיָּשֶׂם יְהוֹיָדָע פְּקֻדֹּת בֵּית ה' בְּיַד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֲשֶׁר חָלַק דָּוִיד עַל־בֵּית ה' לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת ה' כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁיר עַל יְדֵי דָוִיד

נראה שבזמן עתליהו לא היה מי שיכול לדאוג לסדרי המקדש כראוי. ועתה – וַיָּשֶׂם יְהוֹיָדָע פְּקֻדֹּת, תפקידים על בֵּית ה' בְּיַד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, אֲשֶׁר חָלַק דָּוִיד עַל־בֵּית ה'. הוא חידש את תפקוד משמרות הכהונה והלווייה כסדרם, לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת ה' כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁיר, כפי שנקבע עַל יְדֵי דָוִיד.

וַיַּעֲמֵד הַשּׁוֹעֲרִים עַל־שַׁעֲרֵי בֵּית ה' וְלֹא־יָבוֹא טָמֵא לְכָל־דָּבָר

וַיַּעֲמֵד את הַשּׁוֹעֲרִים עַל־שַׁעֲרֵי בֵּית ה', וְלֹא־יָבוֹא פנימה אדם טָמֵא לְכָל־דָּבָר, בכל טומאה שהיא.

וַיִּקַּח אֶת־שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת־הָאַדִּירִים וְאֶת־הַמּוֹשְׁלִים בָּעָם וְאֵת כָּל־עַם הָאָרֶץ וַיּוֹרֶד אֶת־הַמֶּלֶךְ מִבֵּית ה' וַיָּבֹאוּ בְּתוֹךְ־שַׁעַר הָעֶלְיוֹן בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיּוֹשִׁיבוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַמַּמְלָכָה

וַיִּקַּח אֶת־שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת־הָאַדִּירִים, האנשים הגדולים והתקיפים וְאֶת־הַמּוֹשְׁלִים בָּעָם וְאֵת כָּל־עַם הָאָרֶץ, וַיּוֹרֶד אֶת־הַמֶּלֶךְ מִבֵּית ה', וַיָּבֹאוּ בְּתוֹךְ־שַׁעַר הָעֶלְיוֹן של המקדש אל בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיּוֹשִׁיבוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא הַמַּמְלָכָה.

וַיִּשְׂמְחוּ כָל־עַם־הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה וְאֶת־עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בֶחָרֶב

וַיִּשְׂמְחוּ כָל־עַם־הָאָרֶץ בחזרת המלך הראוי למקומו, וְהָעִיר שָׁקָטָה, וְאֶת־עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בֶחָרֶב. המלך היה אמנם ילד קטן, אבל יהוידע הכהן, שהציל את חייו, היה האפוטרופוס שלו, ומינויו החזיר את המלוכה לבית דויד.