וַיַּמְלִיכוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶת־אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ הַקָּטֹן תַּחְתָּיו כִּי כָל הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְּדוּד הַבָּא בָעַרְבִים לַמַּחֲנֶה וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן־יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה

וַיַּמְלִיכוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶת־אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ הַקָּטֹן של יהורם תַּחְתָּיו, כִּי את כָל בני יהורם הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְּדוּד הַבָּא בָעַרְבִים, גדוד הערבים שבא לַמַּחֲנֶה, כפי שסופר לעיל. וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן־יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה.

בֶּן־אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי

בֶּן־אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ, וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. קשה לומר שהוא היה בן ארבעים ושתיים כפשוטו, כי לפי החשבון האמור לעיל, אביו היה בן ארבעים במותו. ייתכן שנרמז כאן חשבון זמנים אחר שלפיו נמנות השנים לאחזיהו. וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת למשפחת עָמְרִי. לעיל היא נזכרה כבת אחאב בן עמרי. שושלת מלכי ישראל נקראה על שם מייסדה לא רק כאן.

גַּם־הוּא הָלַךְ בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ לְהַרְשִׁיעַ

גַּם־הוּא – אחזיהו הָלַךְ בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב, כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ לְהַרְשִׁיעַ. עתליהו, שהואשמה קודם בהחטאת בעלה יהורם, השפיעה לא פחות על בן טיפוחיה, אחזיהו.

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּבֵית אַחְאָב כִּי־הֵמָּה הָיוּ־לוֹ יוֹעֲצִים אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו לְמַשְׁחִית לוֹ

וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כְּבֵית אַחְאָב, כִּי־הֵמָּה הָיוּ־לוֹ יוֹעֲצִים אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו לְמַשְׁחִית לוֹ. בהיות אמו המלכה דמות דומיננטית בחצר המלוכה, היא הביאה עמה את אנשיה. יועצים אלו השפיעו עליו לרעה. ממלכת ישראל לא כבשה את ממלכת יהודה באופן צבאי, אבל השפעתה חדרה בפועל ליהודה באופן מעשי באמצעות המלכה עתליהו.

גַּם בַּעֲצָתָם הָלַךְ וַיֵּלֶךְ אֶת יְהוֹרָם בֶּן־אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה עַל־ חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיַּכּוּ הָרַמִּים אֶת־יוֹרָם

גַּם בַּעֲצָתָם של היועצים הללו הָלַךְ המלך – וַיֵּלֶךְ אֶת, עם יְהוֹרָם בֶּן־אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה עַל־ חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם בְּרָמוֹת גִּלְעָד. יהורם המשיך את מלחמותיו הקבועות של אביו בארמים, וַיַּכּוּ הָארַמִּים אֶת־יוֹרָם, יהורם מלך ישראל. הם לא הרגו אותו, אבל הוא נפצע במלחמה.

וַיָּשָׁב לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל כִּי הַמַּכִּים אֲשֶׁר הִכֻּהוּ בָרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת־חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַעֲזַרְיָהוּ בֶן־יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת יְהוֹרָם בֶּן־אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי־חֹלֶה הוּא

וַיָּשָׁב יורם מלך ישראל לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל כִּי הַמַּכִּים, בגלל המכות אֲשֶׁר הִכֻּהוּ בָרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת־חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם, וַעֲזַרְיָהוּ, כנראה שם נוסף לאחזיהו בֶן־יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת דודו הפצוע יְהוֹרָם בֶּן־אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל, כִּי־חֹלֶה הוּא.

וּמֵאֱלֹהִים הָיְתָה תְּבוּסַת אֲחַזְיָהוּ לָבוֹא אֶל־יוֹרָם וּבְבֹאוֹ יָצָא עִם־יְהוֹרָם אֶל יֵהוּא בֶן־נִמְשִׁי אֲשֶׁר מְשָׁחוֹ ה' לְהַכְרִית אֶת־בֵּית אַחְאָב

וּמֵאֱלֹהִים הָיְתָה תְּבוּסַת, מפלת אֲחַזְיָהוּ לָבוֹא אֶל־יוֹרָם. ביקורו אצל יורם היה עונש מה' – וּבְבֹאוֹ יָצָא עִם־יְהוֹרָם אֶל מול יֵהוּא בֶן־נִמְשִׁי, אֲשֶׁר מְשָׁחוֹ ה' לְהַכְרִית אֶת־בֵּית אַחְאָב. אחזיהו הגיע לשם בדיוק בזמן המרד של יהוא, שמכוח הנבואה שקיבל ראה את חובתו להשמיד את בית אחאב ולא להשאיר לו שריד.

וַיְהִי כְּהִשָּׁפֵט יֵהוּא עִם־בֵּית אַחְאָב וַיִּמְצָא אֶת־שָׂרֵי יְהוּדָה וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מְשָׁרְתִים לַאֲחַזְיָהוּ וַיַּהַרְגֵם

וַיְהִי כְּהִשָּׁפֵט, כאשר עשה שפטים יֵהוּא עִם־בֵּית אַחְאָב. בספר מלכים מתוארים מעשיו האכזריים של יהוא בהשמדת בית אחאב. שם מסופר על האימה הגדולה שהטיל כדי שיישלחו אליו לשֹׁמרון ראשיהם של כל צאצאי אחאב. וַיִּמְצָא בדיוק באותו הזמן אֶת־שָׂרֵי יְהוּדָה וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ שהיו מְשָׁרְתִים לַאֲחַזְיָהוּ, וַיַּהַרְגֵם. יהוא לא הסתפק בהשמדת משפחת אחאב; הוא הרג את כל מי שהיו ידידיו ותומכיו של מלך ישראל. אחזיהו מלך יהודה היה צאצא של אחאב וידיד של יהורם בנו, ולכן יהוא לא היסס להרוג גם את אנשיו.

וַיְבַקֵּשׁ אֶת־אֲחַזְיָהוּ וַיִּלְכְּדֻהוּ וְהוּא מִתְחַבֵּא בשֹׁמְרוֹן וַיְבִאֻהוּ אֶל־יֵהוּא וַיְמִיתֻהוּ וַיִּקְבְּרֻהוּ כִּי אָמְרוּ בֶּן־יְהוֹשָׁפָט הוּא אֲשֶׁר־דָּרַשׁ אֶת־ה' בְּכָל־לְבָבוֹ וְאֵין לְבֵית אֲחַזְיָהוּ לַעְצֹר כֹּחַ לְמַמְלָכָה

וַיְבַקֵּשׁ, יהוא חיפש אֶת־אֲחַזְיָהוּ שברח ממנו, וַיִּלְכְּדֻהוּ, תפסו אותו וְהוּא מִתְחַבֵּא בעיר שֹׁמְרוֹן. וַיְבִאֻהוּ אֶל־יֵהוּא וַיְמִיתֻהוּ וַיִּקְבְּרֻהוּ. הם אמנם לא חסו עליו, אבל עשו לו כבוד מסוים בכך שקברו אותו ולא השליכו את גופתו על פני השדה, כפי שעשו ליורם בן אחאב, כִּי אָמְרוּ: בֶּן־יְהוֹשָׁפָט הוּא, אֲשֶׁר־דָּרַשׁ אֶת־ה' בְּכָל־לְבָבוֹ. אחרי הכול, יש לו ייחוס בתור בנו של יהושפט המלך הצדיק. וְאֵין לְבֵית אֲחַזְיָהוּ מי שהיה מסוגלן לְבֵית אֲחַזְיָהוּ לַעְצֹר כֹּחַ לְמַמְלָכָה, להנהיג את הממלכה. נראה שיהוא הרג את כל בעלי המעמד והכוח בממלכת יהודה.

וַעֲתַלְיָהוּ אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי־מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּדַבֵּר אֶת־כָּל־זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה

וַעֲתַלְיָהוּ אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי־מֵת בְּנָהּ, וַתָּקָם וַתְּדַבֵּר, השמידה אֶת־כָּל־זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה. יהורם בעלה כבר הרג חלק ממשפחתו, והיא המשיכה ככל יכולתה וחיסלה את כל מי שיכול היה לטעון לכתר. כך היא נעשתה שליטה יחידה.

וַתִּקַּח יְהוֹשַׁבְעַת בַּת־הַמֶּלֶךְ אֶת־יוֹאָשׁ בֶּן־אֲחַזְיָהוּ וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים וַתִּתֵּן אֹתוֹ וְאֶת־מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַתַּסְתִּירֵהוּ יְהוֹשַׁבְעַת בַּת־הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם אֵשֶׁת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן כִּי הִיא הָיְתָה אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הֱמִיתָתְהוּ

וַתִּקַּח יְהוֹשַׁבְעַת, שנקראה גם יהושבע בַּת־הַמֶּלֶךְ יהורם, כנראה הייתה בתו מאשה אחרת ולא מעתליהו, אֶת־יוֹאָשׁ בֶּן־אֲחַזְיָהוּ, וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים. אמנם עתליהו פקדה להרוג את כולם, אבל ילד קטן אחד נשאר בין החללים, ולא הבחינו בו. וַתִּתֵּן אֹתוֹ וְאֶת־מֵינִקְתּוֹ, אומנתו בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת. הילד היה כה קטן שעדיין נזקק למינקת, ויהושבעת דודתו החביאה אותו במקום מוצנע. היו שפירשו שחֲדַר הַמִּטּוֹת הוא המקום הנסתר ביותר בבית המקדש, המקום היחידי שבו היא הייתה בטוחה שאיש לא ייגע בילד. וַתַּסְתִּירֵהוּ יְהוֹשַׁבְעַת בַּת־הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם אֵשֶׁת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן הגדול, כִּי הִיא הָיְתָה אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ. ייחוסו של יהוידע מסביר גם מדוע ניתנה לו בת המלך לאשה, וגם את מקום מחבואו של הילד. יהושבעת ויהוידע ניסו להציל שריד מזרע בית דויד ולהסתירו מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ, וְלֹא הֱמִיתָתְהוּ.

וַיְהִי אִתָּם בְּבֵית הָאֱלֹהִים מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים ועֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל־הָאָרֶץ

וַיְהִי אִתָּם בְּבֵית הָאֱלֹהִים מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים. בן המלך גדל בבית המקדש מבלי שאיש ידע עליו, מפני שהיה נתון תחת רשותו וחסותו של הכהן הגדול, הממונה על המקדש. ובמשך כל השנים הללו עֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל־הָאָרֶץ. היו לה שרים ויועצים, והיא הייתה מלכה חזקה שמשלה על הארץ בדרכה שלה.