וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף אִישׁ חֹצֵב בָּהָר וּמְנַצְּחִים עֲלֵיהֶם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת

וַיִּסְפֹּר, מנה וארגן שְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ סַבָּל, שתפקידם לשאת את האבנים לבית המקדש, וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף אִישׁ נוספים שיעבדו כחֹצֵב בָּהָר, וּמְנַצְּחִים, מנהלי העבודה עֲלֵיהֶם היו שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. בין הממונים הללו היו כנראה אנשים בעלי מעמד בישראל.

וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל־חוּרָם מֶלֶךְ־צֹר לֵאמֹר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם־דָּוִיד אָבִי וַתִּשְׁלַח־לוֹ אֲרָזִים לִבְנוֹת־לוֹ בַיִת לָשֶׁבֶת בּוֹ

וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל־חוּרָם מֶלֶךְ־צֹר לֵאמֹר: כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם־דָּוִיד אָבִי, וַתִּשְׁלַח־לוֹ אֲרָזִים לִבְנוֹת־לוֹ בַיִת לָשֶׁבֶת בּוֹ, כזכור לך, אֶל־חוּרָם מֶלֶךְ־צֹר לֵאמֹר: כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם־דָּוִיד אָבִי, וַתִּשְׁלַח־לוֹ אֲרָזִים לִבְנוֹת־לוֹ בַיִת לָשֶׁבֶת בּוֹ,

הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה־בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי לְהַקְדִּישׁ לוֹ לְהַקְטִיר לְפָנָיו קְטֹרֶת־סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת תָּמִיד וְעֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי ה' אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם זֹאת עַל־יִשְׂרָאֵל

הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה־בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי על מנת לְהַקְדִּישׁ לוֹ, לרוממו – לְהַקְטִיר לְפָנָיו קְטֹרֶת־סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת של לחם תָּמִיד וְעֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי ה' אֱלֹהֵינוּ, כי לְעוֹלָם העבודה הזֹאת קבועה ומוטלת עַל־יִשְׂרָאֵל.

וְהַבַּיִת אֲשֶׁר־אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל כִּי־גָדוֹל אֱלֹהֵינוּ מִכָּל־הָאֱלֹהִים

וְהַבַּיִת אֲשֶׁר־אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל, כִּי־גָדוֹל אֱלֹהֵינוּ מִכָּל־הָאֱלֹהִים.

וּמִי יַעֲצָר־כֹּחַ לִבְנוֹת־לוֹ בַיִת כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלֻהוּ וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְנֶה־לּוֹ בַיִת ! כִּי אִם לְהַקְטִיר לְפָנָיו

וּמִי בעצם יַעֲצָר־כֹּחַ, יוכל לִבְנוֹת־לוֹ בַיִת?! כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלֻהוּ, יכילו אותו, וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְנֶה־לּוֹ בַיִת?! על כן, בוודאי אינני בונה מקום שה' ישכון בתוכו, כִּי אִם אבקש לְהַקְטִיר בו לְפָנָיו. אין הבית מגביל את מקומו של ה', אלא הוא מקום הפולחן לפניו.

וְעַתָּה שְׁלַח־לִי אִישׁ־חָכָם לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְזֶל וּבָאַרְגְּוָן וְכַרְמִיל וּתְכֵלֶת וְיֹדֵעַ לְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים עִם־הַחֲכָמִים אֲשֶׁר עִמִּי בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר הֵכִין דָּוִיד אָבִי

וְעַתָּה שְׁלַח־לִי אִישׁ־חָכָם היודע לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְזֶל וּבָאַרְגְּוָן, בארגמן, שהוא צמר צבוע בצבע אדום-סגול, וְכַרְמִיל, תולעת שני, ְמִילוּתְכֵלֶת, צמר צבוע בכחול, וְיֹדֵעַ לְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים, לגלף חריטות, והוא יעבוד עִם־הַחֲכָמִים אֲשֶׁר עִמִּי בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר הֵכִין דָּוִיד אָבִי. דויד הכין וטיפח מומחים שיוכלו לבצע את עבודת המקדש, אבל אני זקוק למנהל כללי.

וּשְׁלַח־לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים מֵהַלְּבָנוֹן כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר עֲבָדֶיךָ יוֹדְעִים לִכְרוֹת עֲצֵי לְבָנוֹן וְהִנֵּה עֲבָדַי עִם־עֲבָדֶיךָ

וּשְׁלַח־לִי גם עֲצֵי אֲרָזִים, בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים מֵהַלְּבָנוֹן. כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר עֲבָדֶיךָ יוֹדְעִים לִכְרוֹת עֲצֵי לְבָנוֹן כראוי, וְהִנֵּה אשלח את עֲבָדַי עִם־עֲבָדֶיךָ המומחים.

ולְהָכִין לִי עֵצִים לָרֹב כִּי הַבַּיִת אֲשֶׁר־אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל וְהַפְלֵא

וצַוה לְהָכִין לִי עֵצִים לָרֹב, כִּי הַבַּיִת אֲשֶׁר־אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל וְהַפְלֵא, עד מאוד. לכן אני זקוק לחומרים רבים.

וְהִנֵּה לַחֹטְבִים לְכֹרְתֵי הָעֵצִים נָתַתִּי חִטִּים מַכּוֹת לעֲבָדֶיךָ כֹּרִים עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׂעֹרִים כֹּרִים עֶשְׂרִים אָלֶף וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף

וְהִנֵּה לַחֹטְבִים, לְכֹרְתֵי הָעֵצִים, נָתַתִּי חִטִּים מַכּוֹת, מוכות, כתושות, לכל עֲבָדֶיךָ אתן כֹּרִים. הכור היא מידת נפח שמכילה למעלה מ-210 ליטר – עֶשְׂרִים אֶלֶף, וּשְׂעֹרִים – כֹּרִים עֶשְׂרִים אָלֶף, וְיַיִן – בַּתִּים. הבת היא מידת נפח של נוזלים המכילה עשירית הכור – עֶשְׂרִים אֶלֶף. וְשֶׁמֶן – בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף. שלמה נוקט ביטויי כבוד וניסוחים דיפלומטיים. הוא מבהיר לחורם שאין הוא מבקש מתנה או מס, אלא בכוונתו לשלם בתבואה ומשקים בעד העבודה.

וַיֹּאמֶר חוּרָם מֶלֶךְ־צֹר בִּכְתָב וַיִּשְׁלַח אֶל־שְׁלֹמֹה בְּאַהֲבַת ה' אֶת־עַמּוֹ נְתָנְךָ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ

חורם היה מרוצה מהטון הידידותי שהשמיע שלמה, ומפנייתו של לקוח כה גדול אליו. וַיֹּאמֶר חוּרָם מֶלֶךְ־צֹר תשובה בִּכְתָב, וַיִּשְׁלַח אֶל־שְׁלֹמֹה: בְּאַהֲבַת ה' אֶת־עַמּוֹ, כיוון שה' אוהב את ישראל, הוא נְתָנְךָ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ.

וַיֹּאמֶר חוּרָם בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִיד הַמֶּלֶךְ בֵּן חָכָם יוֹדֵעַ שֵׂכֶל וּבִינָה אֲשֶׁר יִבְנֶה־בַּיִת לַה' וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹ

וַיֹּאמֶר חוּרָם: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִיד הַמֶּלֶךְ בֵּן חָכָם יוֹדֵעַ שֵׂכֶל וּבִינָה אֲשֶׁר יִבְנֶה־בַּיִת לַה' וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹ. הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִיד הַמֶּלֶךְ בֵּן חָכָם יוֹדֵעַ שֵׂכֶל וּבִינָה אֲשֶׁר יִבְנֶה־בַּיִת לַה' וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹ.

וְעַתָּה שָׁלַחְתִּי אִישׁ־חָכָם יוֹדֵעַ בִּינָה לְחוּרָם אָבִי

וְעַתָּה שָׁלַחְתִּי אִישׁ־חָכָם יוֹדֵעַ בִּינָה – לְחוּרָם, את חורם, אומן הנושא שם זהה לשם המלך, אָבִי, חורם הנכבד.

בֶּן־אִשָּׁה מִן־בְּנוֹת דָּן וְאָבִיו אִישׁ־צֹרִי יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב־ וּבַכֶּסֶף בַּנְּחֹשֶׁת בַּבַּרְזֶל בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים בָּאַרְגָּמָן בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל וּלְפַתֵּחַ כָּל־פִּתּוּחַ וְלַחְשֹׁב כָּל־מַחֲשָׁבֶת אֲשֶׁר יִנָּתֶן־לוֹ עִם־חֲכָמֶיךָ וְחַכְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִיךָ

הוא בֶּן־אִשָּׁה מִן־בְּנוֹת דָּן, ולכן הוא בעצם משלכם, וְאָבִיו אִישׁ־צֹרִי שיוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב־ וּבַכֶּסֶף, בַּנְּחֹשֶׁת, בַּבַּרְזֶל, בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים, בָּאַרְגָּמָן, בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל, וּלְפַתֵּחַ כָּל־פִּתּוּחַ וְלַחְשֹׁב כָּל־מַחֲשָׁבֶת, לתכנן כל מלאכת אומנות אֲשֶׁר יִנָּתֶן־לוֹ עִם־חֲכָמֶיךָ וְחַכְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִיךָ. הוא ללא ספק מוכשר לנהל את העבודה.

וְעַתָּה הַחִטִּים וְהַשְּׂעֹרִים הַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן אֲשֶׁר־אָמַר אֲדֹנִי יִשְׁלַח לַעֲבָדָיו

וְעַתָּה הַחִטִּים וְהַשְּׂעֹרִים, הַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן אֲשֶׁר־אָמַר אֲדֹנִי, יִשְׁלַח לַעֲבָדָיו, לפועלים שיעמדו לרשותך. אנחנו מקבלים את העסקה, ואתה מצדך יכול להתחיל לשלוח את התשלומים.

וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן־הַלְּבָנוֹן כְּכָל־צָרְכֶּךָ וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת עַל־יָם יָפוֹ וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם יְרוּשָׁלִָם

וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן־הַלְּבָנוֹן כְּכָל־צָרְכֶּךָ, וּבמקום להעבירם בדרך היבשה בהובלה מסורבלת ומסובכת, נִכְרֹת עֵצִים מִן־הַלְּבָנוֹן כְּכָל־צָרְכֶּךָ, וּנְבִיאֵם לְךָ כרַפְסֹדוֹת, דוברות עַל־יָם יָפוֹ, עיר הנמל הקרובה ביותר לירושלים. וְאַתָּה רק תַּעֲלֶה אֹתָם מיפו ליְרוּשָׁלִָם.

וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה כָּל־הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַסְּפָר אֲשֶׁר סְפָרָם דָּוִיד אָבִיו וַיִּמָּצְאוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת

וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה את כָּל־הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי הַסְּפָר, הספירה אֲשֶׁר סְפָרָם דָּוִיד אָבִיו, כי אולי מאז השתנה המניין, וַיִּמָּצְאוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.

וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת מְנַצְּחִים לְהַעֲבִיד אֶת־הָעָם

וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר, וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת מְנַצְּחִים, מנהלי עבודה הממונים לְהַעֲבִיד אֶת־הָעָם.