חזור
דברי הימים ב
פרק טווַעֲזַרְיָהוּ בֶּן־עוֹדֵד הָיְתָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים
וַעֲזַרְיָהוּ בֶּן־עוֹדֵד הָיְתָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים, שרתה עליו נבואה.
וַיֵּצֵא לִפְנֵי אָסָא וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן ה' עִמָּכֶם בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ וְאִם־תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם וְאִם־תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם
וַיֵּצֵא לִפְנֵי אָסָא, וַיֹּאמֶר לוֹ: שְׁמָעוּנִי, אָסָא וְכָל־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן. ה' עִמָּכֶם בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ, וְאִם־תִּדְרְשֻׁהוּ – יִמָּצֵא לָכֶם, וְאִם־תַּעַזְבֻהוּ – יַעֲזֹב אֶתְכֶם.
וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה
וְיָמִים רַבִּים היו לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, כי עבדו עבודת אלילים, וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְלֹא תוֹרָה.
וַיָּשָׁב בַּצַּר־לוֹ עַל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיְבַקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם
וַיָּשָׁב ישראל בַּצַּר־לוֹ עַל, אל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וַיְבַקְשֻׁהוּ, חיפשו אותו, וַיִּמָּצֵא, ה' נענה לָהֶם.
וּבָעִתִּים הָהֵם אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא וְלַבָּא כִּי מְהוּמוֹת רַבּוֹת עַל כָּל־יֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת
וּבָעִתִּים הָהֵם – בזמנים שלא נהגו כראוי, אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא מחוץ למקומו וְלַבָּא, כִּי מְהוּמוֹת רַבּוֹת עַל כָּל־יֹשְׁבֵי הָאֲרָצוֹת, בכל מקומות היישוב של ישראל.
וְכֻתְּתוּ גוֹי בּגוֹי וְעִיר בְּעִיר כִּי־אֱלֹהִים הֲמָמָם בְּכָל־צָרָה
וְכֻתְּתוּ, הוכו, נשברו גוֹי, שבט או משפחה בּידי גוֹי, וְעִיר בְּעִיר, היו מריבות בין קבוצות בעם, כִּי־אֱלֹהִים הֲמָמָם, הטיל בהם מהומה ובהלה בְּכָל־צָרָה.
וְאַתֶּם חִזְקוּ וְאַל־יִרְפּוּ יְדֵיכֶם כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם
וְאולם אַתֶּם, חִזְקוּ וְאַל־יִרְפּוּ יְדֵיכֶם, תתייאשו, תיחלשו, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלַּתְכֶם, כיוון שאתם הולכים בדרך הטוב והישר, יגיע לכם גם שכר.
וְכִשְׁמֹעַ אָסָא הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַנְּבוּאָה עֹדֵד הַנָּבִיא הִתְחַזַּק וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים מִכָּל־אֶרֶץ יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּמִן־הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְרָיִם וַיְחַדֵּשׁ אֶת־מִזְבַּח ה' אֲשֶׁר לִפְנֵי אוּלָם ה'
וְכִשְׁמֹעַ אָסָא את הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – וְהַנְּבוּאָה, הם דברי הנבואה של בן
וַיִּקְבֹּץ אֶת־כָּל־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַגָּרִים עִמָּהֶם מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן כִּי־נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל לָרֹב בִּרְאֹתָם כִּי־ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ
וַיִּקְבֹּץ אֶת־כָּל־יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַגָּרִים עִמָּהֶם מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן, כִּי־נָפְלוּ עָלָיו, הצטרפו
וַיִּקָּבְצוּ יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִשִׁי לִשְׁנַת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת אָסָא
וַיִּקָּבְצוּ אל יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִשִׁי לִשְׁנַת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת אָסָא.
וַיִּזְבְּחוּ לַה' בַּיּוֹם הַהוּא מִן־הַשָּׁלָל הֵבִיאוּ בָּקָר שְׁבַע מֵאוֹת וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים
וַיִּזְבְּחוּ לַה' בַּיּוֹם הַהוּא מִן־הַשָּׁלָל שהֵבִיאוּ, בָּקָר שְׁבַע מֵאוֹת וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים. בִיאוּ, בָּקָר שְׁבַע מֵאוֹת וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים.
וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרוֹשׁ אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְּכָל־לְבָבָם וּבְכָל־נַפְשָׁם
וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרוֹשׁ אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְּכָל־לְבָבָם וּבְכָל־נַפְשָׁם.
וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יִדְרֹשׁ לַה' אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל יוּמָת לְמִן־קָטֹן וְעַד־גָּדוֹל לְמֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה
וְחלק מתנאי הברית המחודשת שקיבלו על עצמם – כֹל אֲשֶׁר לֹא־יִדְרֹשׁ לַה' אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל – יוּמָת, לְמִן־קָטֹן וְעַד־גָּדוֹל, לְמֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה.
וַיִּשָּׁבְעוּ לַה' בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעָה וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת
וַיִּשָּׁבְעוּ לַה' בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעָה וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת.
וַיִּשְׂמְחוּ כָל־יְהוּדָה עַל־הַשְּׁבוּעָה כִּי בְכָל־לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ וּבְכָל־רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם וַיָּנַח ה' לָהֶם מִסָּבִיב
וַיִּשְׂמְחוּ כָל־יְהוּדָה עַל־הַשְּׁבוּעָה, כִּי בְכָל־לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ, וּבְכָל־רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ, וַיִּמָּצֵא, נענה לָהֶם, וַיָּנַח ה' לָהֶם מִסָּבִיב.
וְגַם מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר־עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת־מִפְלַצְתָּהּ וַיָּדֶק וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן
וְגַם את מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְ הֱסִירָהּ המלך מִמעמדה הרשמי – גְּבִירָה, המלכה הראשונה, על אֲשֶׁר־עָשְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְלָצֶת, פסל מעורר פלצות, מזעזע, וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת־מִפְלַצְתָּהּ, וַיָּדֶק, טחן אותה וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.
וְהַבָּמוֹת לֹא־סָרוּ מִיִּשְׂרָאֵל רַק לְבַב־אָסָא הָיָה שָׁלֵם כָּל־יָמָיו
וְאולם על אף מעשיו אלו הַבָּמוֹת לֹא־סָרוּ מִיִּשְׂרָאֵל, ואנשים המשיכו להקריב בהן, רַק, אבל לְבַב־אָסָא הָיָה שָׁלֵם כָּל־יָמָיו.
וַיָּבֵא אֶת־קָדְשֵׁי אָבִיו וְקָדָשָׁיו בֵּית הָאֱלֹהִים כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים
וַיָּבֵא אֶת־קָדְשֵׁי, הקדשי אָבִיו וְקָדָשָׁיו אל בֵּית הָאֱלֹהִים, כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים.
וּמִלְחָמָה לֹא הָיָתָה עַד שְׁנַת־שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ לְמַלְכוּת אָסָא
וּמִלְחָמָה שוב לֹא הָיָתָה, לא מבפנים ולא מבחוץ, עַד שְׁנַת־שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ לְמַלְכוּת אָסָא, במשך עשרים שנה בערך. קודם לכן היו שנים שלוות בעקבות ניצחונו של אביה על ירבעם. לאחר מכן, במלכות אסא, התקיפו המצרים, וכאשר גם הם הובסו, התחזק אסא, והשקט נשמר במלכותו שנים רבות.