חזור
דברי הימים ב
פרק ידוַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו
וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו.
וַיָּסַר אֶת־מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר וְהַבָּמוֹת וַיְשַׁבֵּר אֶת־הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדַּע אֶת־הָאֲשֵׁרִים
וַיָּסַר אֶת־מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר וְהַבָּמוֹת, וַיְשַׁבֵּר אֶת־הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדַּע אֶת־הָאֲשֵׁרִים.
וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לִדְרוֹשׁ אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה
וַיֹּאמֶר אסא לִיהוּדָה לִדְרוֹשׁ אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, לחפש את קרבתו, ללמוד ולהתבונן בדבריו,
וַיָּסַר מִכָּל־עָרֵי יְהוּדָה אֶת־הַבָּמוֹת וְאֶת־הַחַמָּנִים וַתִּשְׁקֹט הַמַּמְלָכָה לְפָנָיו
וַיָּסַר מִכָּל־עָרֵי יְהוּדָה אֶת־הַבָּמוֹת וְאֶת־הַחַמָּנִים, פסלים לפולחן השמש,
וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּרָה בִּיהוּדָה כִּי־שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְאֵין־עִמּוֹ מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה כִּי־הֵנִיחַ ה' לוֹ
וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּרָה, ערי מבצר בִּיהוּדָה, כִּי־שָׁקְטָה הָאָרֶץ, וְאֵין־עִמּוֹ מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה, כִּי־הֵנִיחַ ה' לוֹ, וכך התפנה למפעלים כאלה. ם הָאֵלֶּה, כִּי־הֵנִיחַ ה' לוֹ,
וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה נִבְנֶה אֶת־הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְנָסֵב חוֹמָה וּמִגְדָּלִים דְּלָתַיִם וּבְרִיחִים עוֹדֶנּוּ הָאָרֶץ לְפָנֵינוּ כִּי דָרַשְׁנוּ אֶת־ה' אֱלֹהֵינוּ דָּרַשְׁנוּ וַיָּנַח לָנוּ מִסָּבִיב וַיִּבְנוּ וַיַּצְלִיחוּ
וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה: נִבְנֶה אֶת־הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְנָסֵב, נסבב אותן בחוֹמָה וּמִגְדָּלִים, דְּלָתַיִם וּבְרִיחִים, עוֹדֶנּוּ, כל עוד הָאָרֶץ לְפָנֵינוּ והיא שוקטת, כִּי דָרַשְׁנוּ אֶת־ה' אֱלֹהֵינוּ, דָּרַשְׁנוּ וַיָּנַח לָנוּ מהאויבים שמִסָּבִיב. וַיִּבְנוּ ערים נוספות בגבול ובמקומות אחרים, כדי לחזק ולפתח את הארץ וַיַּצְלִיחוּ.
וַיְהִי לְאָסָא חַיִל נֹשֵׂא צִנָּה וָרֹמַח מִיהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּמִבִּנְיָמִן נֹשְׂאֵי מָגֵן וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אָלֶף כָּל־אֵלֶּה גִּבּוֹרֵי חָיִל
וַיְהִי לְאָסָא חַיִל נֹשֵׂא צִנָּה, מגן מקיף וָרֹמַח מִיהוּדָה – שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף חיילים, וּמִבִּנְיָמִן היו לו נֹשְׂאֵי מָגֵן וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת – מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אָלֶף. כָּל־אֵלֶּה גִּבּוֹרֵי חָיִל. נראה ששבט בנימין גדל והתפתח, ומאז ומעולם הם היו קשתים מיומנים במיוחד.
וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם זֶרַח הַכּוּשִׁי בְּחַיִל אֶלֶף אֲלָפִים וּמַרְכָּבוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיָּבֹא עַד־מָרֵשָׁה
וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם למלחמה זֶרַח הַכּוּשִׁי, שהיה מלך מן השושלת הכושית ששלטה במצרים, בְּחַיִל שמָּנה אֶלֶף אֲלָפִים לוחמים וּמַרְכָּבוֹת – שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיָּבֹא עַד־מָרֵשָׁה שבארץ יהודה.
וַיֵּצֵא אָסָא לְפָנָיו וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה בְּגֵיא צְפַתָה לְמָרֵשָׁה
וַיֵּצֵא אָסָא לְפָנָיו. וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה בְּגֵיא צְפַתָה לְיד מָרֵשָׁה.
וַיִּקְרָא אָסָא אֶל־ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמַר ה' אֵין־עִמְּךָ לַעְזֹר בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ עָזְרֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ כִּי־עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ עַל־הֶהָמוֹן הַזֶּה ה' אֱלֹהֵינוּ אַתָּה אַל־יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ
וַיִּקְרָא אָסָא אֶל־ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמַר: ה', אֵין־עִמְּךָ הבדל לַעְזֹר בֵּין רַב, גדול וחזק לְאֵין, לחסַר כֹּחַ. אמנם אנחנו מעטים והכושים רבים, אבל אתה יכול לעזור למעטים כמו לרבים.
וַיִּגֹּף ה' אֶת־הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה וַיָּנֻסוּ הַכֻּשִׁים
ואכן, וַיִּגֹּף, ויכה ה' אֶת־הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה, וַיָּנֻסוּ הַכֻּשִׁים. ים.
וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְהָעָם אֲשֶׁר־עִמּוֹ עַד־לִגְרָר וַיִּפֹּל מִכּוּשִׁים לְאֵין־לָהֶם מִחְיָה כִּי־נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי־ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ וַיִּשְׂאוּ שָׁלָל הַרְבֵּה מְאֹד
וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְהָעָם אֲשֶׁר־עִמּוֹ עַד־לִגְרָר. וַיִּפֹּל מִכּוּשִׁים לְאֵין־לָהֶם מִחְיָה, ללא הצלה וחיוּת, כִּי־נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי־ה' וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ, מחנה ישראל. וַיִּשְׂאוּ אסא ויהודה שָׁלָל הַרְבֵּה מְאֹד.
וַיַּכּוּ אֵת כָּל־הֶעָרִים סְבִיבוֹת גְּרָר כִּי־הָיָה פַחַד־ה' עֲלֵיהֶם וַיָּבֹזּוּ אֶת־כָּל־הֶעָרִים כִּי־בִזָּה רַבָּה הָיְתָה בָהֶם
וַיַּכּוּ אֵת כָּל־הֶעָרִים הפלשתיות שסְבִיבוֹת גְּרָר, כִּי־הָיָה פַחַד־ה' עֲלֵיהֶם, וַיָּבֹזּוּ אֶת־כָּל־הֶעָרִים, כִּי־בִזָּה, שלל רַבָּה הָיְתָה בָהֶם.
וְגַם־אָהֳלֵי מִקְנֶה הִכּוּ וַיִּשְׁבּוּ צֹאן לָרֹב וּגְמַלִּים וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם
וְגַם־אָהֳלֵי מִקְנֶה הִכּוּ, וַיִּשְׁבּוּ צֹאן לָרֹב וּגְמַלִּים, וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם.