בְּנֵי לֵוִי גֵּרְשֹׁם קְהָת וּמְרָרִי

הכתוב פותח שוב בתחילת השושלת, על מנת לעסוק במשפחות הלויים שאינם כהנים. בְּנֵי לֵוִי: גֵּרְשֹׁם, קְהָת וּמְרָרִי.

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי־גֵרְשׁוֹם לִבְנִי וְשִׁמְעִי

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי־גֵרְשׁוֹם: לִבְנִי וְשִׁמְעִי.

וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל

וּבְנֵי קְהָת: עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל.

בְּנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמֻשִׁי וְאֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת הַלֵּוִי לַאֲבֹתֵיהֶם

בְּנֵי מְרָרִי: מַחְלִי וּמֻשִׁי. וְאֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת הַלֵּוִי לַאֲבֹתֵיהֶם. כך גם מיוחסת משפחת לוי בתורה.

לְגֵרְשׁוֹם לִבְנִי בְנוֹ יַחַת בְּנוֹ זִמָּה בְנוֹ

לְגֵרְשׁוֹם: לִבְנִי היה בְנוֹ כאמור, יַחַת בְּנוֹ של לבני, וכן שושלת הדורות הלאה – זִמָּה בְנוֹ,

יוֹאָח בְּנוֹ עִדּוֹ בְנוֹ זֶרַח בְּנוֹ יְאָתְרַי בְּנוֹ

יוֹאָח בְּנוֹ, עִדּוֹ בְנוֹ, זֶרַח בְּנוֹ, יְאָתְרַי בְּנוֹ. אלה צאצאי גרשום.

בְּנֵי קְהָת עַמִּינָדָב בְּנוֹ קֹרַח בְּנוֹ אַסִּיר בְּנוֹ

בְּנֵי, צאצאי קְהָת: עַמִּינָדָב, שכנראה הוא יצהר האמור לעיל, הוא בְּנוֹ של קהת, וקֹרַח בְּנוֹ של עמינדב, אַסִּיר בְּנוֹ,

אֶלְקָנָה בְנוֹ וְאֶבְיָסָף בְּנוֹ וְאַסִּיר בְּנוֹ

אֶלְקָנָה בְנוֹ וְאֶבְיָסָף בְּנוֹ וְאַסִּיר בְּנוֹ,

תַּחַת בְּנוֹ אוּרִיאֵל בְּנוֹ עֻזִּיָּה בְנוֹ וְשָׁאוּל בְּנוֹ

תַּחַת היה בְּנוֹ של אסיר, אוּרִיאֵל בְּנוֹ, עֻזִּיָּה בְנוֹ וְשָׁאוּל בְּנוֹ.

וּבְנֵי אֶלְקָנָה עֲמָשַׂי וַאֲחִימוֹת

וּבְנֵי אֶלְקָנָה, הבנים הנוספים של אלקנה שהוזכר. ויש מפרשים שבנו של שאול נקרא אלקנה, והכתוב קיצר, ובניו היו עֲמָשַׂי וַאֲחִימוֹת.

אֶלְקָנָה בְּנֵי אֶלְקָנָה צוֹפַי בְּנוֹ וְנַחַת בְּנוֹ

ושוב אדם נוסף בשושלת בשם אֶלְקָנָה. בְּנֵי, צאצאי אֶלְקָנָה: צוֹפַי בְּנוֹ וְנַחַת בְּנוֹ,

אֱלִיאָב בְּנוֹ יְרֹחָם בְּנוֹ אֶלְקָנָה בְנוֹ

אֱלִיאָב בְּנוֹ, יְרֹחָם בְּנוֹ, אֶלְקָנָה בְנוֹ. אלקנה זה הוא אביו של שמואל. שמואל עצמו איננו מוזכר משום מה, אבל רשימת היוחסין נמשכת:

וּבְנֵי שְׁמוּאֵל הַבְּכֹר וַשְׁנִי וַאֲבִיָּה

וּבְנֵי שְׁמוּאֵל הַבְּכֹר וַשְׁנִי וַאֲבִיָּה. היו שפירשו: והשני אביה, אבל נראה ששמו היה וַשני, וכמו חלק גדול מן השמות האחרים, אין משמעותו ברורה. אלה היו צאצאי קהת.

בְּנֵי מְרָרִי מַחְלִי לִבְנִי בְנוֹ שִׁמְעִי בְנוֹ עֻזָּה בְנוֹ

בְּנֵי מְרָרִי, בנו השלישי של לוי: הבכור היה מַחְלִי, לִבְנִי בְנוֹ, שִׁמְעִי בְנוֹ, עֻזָּה בְנוֹ,

שִׁמְעָא בְנוֹ חַגִּיָּה בְנוֹ עֲשָׂיָה בְנוֹ

שִׁמְעָא בְנוֹ, חַגִּיָּה בְנוֹ, עֲשָׂיָה בְנוֹ.

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִיד עַל־יְדֵי שִׁיר בֵּית ה'מִמְּנוֹחַ הָאָרוֹן

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִיד עַל־יְדֵי, על, לשם שִׁיר בֵּית ה', בידיהם הוא הפקיד את השירה בבית ה' מִמְּנוֹחַ, משעה שנח הָאָרוֹן, שאז כבר לא היה צורך בעבודת הלויים הקבועה לשאת את ארון הברית ולטפל בהולכת שאר כלי המשכן.

וַיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹהֶל־מוֹעֵד בַּשִּׁיר עַד־בְּנוֹת שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעַמְדוּ כְמִשְׁפָּטָם עַל־עֲבוֹדָתָם

וַיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹהֶל־מוֹעֵד בַּשִּׁיר. חלק מעבודתם הייתה השירה במשכן, עַד־בְּנוֹת, שבָּנה שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִָם, ואז – וַיַּעַמְדוּ כְמִשְׁפָּטָם, כמנהגם עַל־עֲבוֹדָתָם. הם המשיכו להיות משוררים במקדש.

וְאֵלֶּה הָעֹמְדִים וּבְנֵיהֶם מִבְּנֵי הַקְּהָתִי הֵימָן הַמְשׁוֹרֵר בֶּן־יוֹאֵל בֶּן־שְׁמוּאֵל

וְאֵלֶּה הָעֹמְדִים על השירה וּבְנֵיהֶם. המשוררים לא היו בני משפחה מסוימת אחת של לויים, אלא הגיעו מכל ענפי השבט. מִבְּנֵי הַקְּהָתִי: הֵימָן הַמְשׁוֹרֵר בֶּן־יוֹאֵל בֶּן־שְׁמוּאֵל, שהוא כנראה שמואל הנביא. לפי זה הימן היה נכדו של שמואל.

בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־יְרֹחָם בֶּן־אֱלִיאֵל בֶּן־תּוֹחַ

שמואל היה בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־יְרֹחָם בֶּן־אֱלִיאֵל בֶּן־תּוֹחַ

בֶּן־צוּף בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־מַחַת בֶּן־עֲמָשָׂי

בֶּן־צוּף בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־מַחַת בֶּן־עֲמָשָׂי

בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־יוֹאֵל בֶּן־עֲזַרְיָה בֶּן־צְפַנְיָה

בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־יוֹאֵל בֶּן־עֲזַרְיָה בֶּן־צְפַנְיָה

בֶּן־תַּחַת בֶּן־אַסִּיר בֶּן־אֶבְיָסָף בֶּן־קֹרַח

בֶּן־תַּחַת בֶּן־אַסִּיר בֶּן־אֶבְיָסָף בֶּן־קֹרַח

בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי בֶּן־יִשְׂרָאֵל

בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי בֶּן־יִשְׂרָאֵל. זו הייתה רשימת היוחסין של הימן.

וְאָחִיו אָסָף הָעֹמֵד עַל־יְמִינוֹ אָסָף בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־שִׁמְעָא

וְאָחִיו לשבט, אך לא מענף קהת, היה אָסָף, שמו נזכר בכמה מזמורים בספר תהלים, הָעֹמֵד עַל־יְמִינוֹ. הימן היה כנראה המשורר הראשי, ואסף שימש משורר משנה. אָסָף בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־שִׁמְעָא

בֶּן־מִיכָאֵל בֶּן־בַּעֲשֵׂיָה בֶּן־מַלְכִּיָּה

בֶּן־מִיכָאֵל בֶּן־בַּעֲשֵׂיָה בֶּן־מַלְכִּיָּה

בֶּן־אֶתְנִי בֶן־זֶרַח בֶּן־עֲדָיָה

בֶּן־אֶתְנִי בֶן־זֶרַח בֶּן־עֲדָיָה

בֶּן־אֵיתָן בֶּן־זִמָּה בֶּן־שִׁמְעִי

בֶּן־אֵיתָן בֶּן־זִמָּה בֶּן־שִׁמְעִי

בֶּן־יַחַת בֶּן־גֵּרְשֹׁם בֶּן־לֵוִי

בֶּן־יַחַת בֶּן־גֵּרְשֹׁם בֶּן־לֵוִי.

וּבְנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם עַל־הַשְּׂמֹאול אֵיתָן בֶּן־קִישִׁי בֶּן־עַבְדִּי בֶּן־מַלּוּךְ

וּבְנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם עַל־הַשְּׂמֹאול. אם אסף עמד על ימינו של הימן, מבני מררי עמדו על שמאלו: אֵיתָן בֶּן־קִישִׁי בֶּן־עַבְדִּי בֶּן־מַלּוּךְ

בֶּן־חֲשַׁבְיָה בֶן־אֲמַצְיָה בֶּן־חִלְקִיָּה

בֶּן־חֲשַׁבְיָה בֶן־אֲמַצְיָה בֶּן־חִלְקִיָּה

בֶּן־אַמְצִי בֶן־בָּנִי בֶּן־שָׁמֶר

בֶּן־אַמְצִי בֶן־בָּנִי בֶּן־שָׁמֶר

בֶּן־מַחְלִי בֶּן־מוּשִׁי בֶּן־מְרָרִי בֶּן־לֵוִי

בֶּן־מַחְלִי בֶּן־מוּשִׁי בֶּן־מְרָרִי בֶּן־לֵוִי. בתהלים אכן מופיע גם משורר בשם איתן, אך הוא מכונה איתן האזרחי וייתכן שאין זה אותו אדם.

וַאֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם נְתוּנִים לְכָל־עֲבוֹדַת מִשְׁכַּן בֵּית הָאֱלֹהִים

וַאֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם שאינם משוררים נְתוּנִים לְכָל־עֲבוֹדַת מִשְׁכַּן בֵּית הָאֱלֹהִים.

וְאַהֲרֹן וּבָנָיו מַקְטִירִים עַל־מִזְבַּח הָעוֹלָה וְעַל־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת לְכֹל מְלֶאכֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וּלְכַפֵּר עַל־יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים

וְאַהֲרֹן וּבָנָיו נושאים בתפקיד מיוחד, כי הם מַקְטִירִים עַל־מִזְבַּח הָעוֹלָה וְעַל־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת לְכֹל מְלֶאכֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, הקודשים הנשרפים על המזבח שקדושתם חמורה, וּלְכַפֵּר עַל־יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים. חלק מן הלויים היו משוררים, ומקצתם מוזכרים כאן בצד ייחוסם; שאר הלויים שימשו בעבודות עזר שונות במקדש, ואילו עבודת הקודש עצמה הייתה שמורה לכהנים בלבד.

וְאֵלֶּה בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלְעָזָר בְּנוֹ פִּינְחָס בְּנוֹ אֲבִישׁוּעַ בְּנוֹ

ושוב רשימת הכהנים עד לדורו של שלמה, זהה לזו שהובאה לעיל:וְאֵלֶּה בְּנֵי אַהֲרֹן: אֶלְעָזָר בְּנוֹ של אהרן, פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲבִישׁוּעַ בְּנוֹ,

בֻּקִּי בְנוֹ עֻזִּי בְנוֹ זְרַחְיָה בְנוֹ

בֻּקִּי בְנוֹ, עֻזִּי בְנוֹ, זְרַחְיָה בְנוֹ,

מְרָיוֹת בְּנוֹ אֲמַרְיָה בְנוֹ אֲחִיטוּב בְּנוֹ

מְרָיוֹת בְּנוֹ, אֲמַרְיָה בְנוֹ, אֲחִיטוּב בְּנוֹ,

צָדוֹק בְּנוֹ אֲחִימַעַץ בְּנוֹ

צָדוֹק בְּנוֹ, אֲחִימַעַץ בְּנוֹ.

וְאֵלֶּה מוֹשְׁבוֹתָם לְטִירוֹתָם בִּגְבוּלָם לִבְנֵי אַהֲרֹן לְמִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל

וכעת באה רשימת הערים שניתנו לכהנים וללויים מנחלות השבטים השונים, כפי המפורט ברשימה דומה בספר יהושע: וְאֵלֶּה מוֹשְׁבוֹתָם, מקומות היישוב של הכהנים והלויים לְטִירוֹתָם, מגוריהם, או: מאהליהם המוקפים בגדר בִּגְבוּלָם: ותחילה – לִבְנֵי אַהֲרֹן שלְמִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי, כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל ראשונה. הם זכו ראשונים בגורל שקבע את מקומותיהם.

וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ סְבִיבֹתֶיהָ

וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ, השטחים הפנויים שמסְבִיבֹתֶיהָ.

וְאֶת־שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת־חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה

וְאילו אֶת־שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת־חֲצֵרֶיהָ, היישובים הקטנים שסביבה נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה. במקומות אחרים כתוב שחברון הייתה של כלב. לכן מוסבר כאן שהעיר עצמה והמגרשים ניתנו לכהנים בני קהת, ואילו השדות והחצרים ניתנו לכלב.

וְלִבְנֵי אַהֲרֹן נָתְנוּ אֶת־עָרֵי הַמִּקְלָט אֶת־חֶבְרוֹן וְאֶת־לִבְנָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־יַתִּר וְאֶת־אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְלִבְנֵי אַהֲרֹן נָתְנוּ אֶת־עָרֵי הַמִּקְלָט הבאות: אֶת־חֶבְרוֹן, שהיא עיר מקלט ראשית, וְאֶת־לִבְנָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־יַתִּר וְאֶת־אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ. רק העיר ומגרשיה שייכים להם, אבל לא החצרים והשדות, כי אין ללויים ולכהנים נחלה של ממש בארץ אלא רק מגורים ומקום לצורכי מחיה בסיסיים.

וְאֶת־חִילֵן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ אֶת־דְּבִיר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־חִילֵן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ אֶת־דְּבִיר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־עָשָׁן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־עָשָׁן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ.

וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן אֶת־גֶּבַע וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עָלֶמֶת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עֲנָתוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ כָּל־עָרֵיהֶם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה עִיר בְּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם

וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן נתנו אֶת־גֶּבַע וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עָלֶמֶת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עֲנָתוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ. כָּל־עָרֵיהֶם של הכהנים מנחלת בנימין היו שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה עִיר בְּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם. הם ישבו בערים לפי המשפחות.

וְלִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים מִמִּשְׁפַּחַת הַמַּטֶּה מִמַּחֲצִית מַטֵּה חֲצִי מְנַשֶּׁה בּגּוֹרָל עָרִים עָשֶׂר

וְלִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים מִמִּשְׁפַּחַת הַמַּטֶּה, לכל אלו שאינם כהנים נתנו מִמַּחֲצִית, מחלק מַטֵּה חֲצִי מְנַשֶּׁה, מהחצי היושב בעבר הירדן המערבי, בּאמצעות הגּוֹרָל עָרִים עָשֶׂר. וכן ניתנו להם מנחלות אפרים ודן, כמפורט להלן ובספר יהושע, וכאן המקרא קיצר.

וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹם לְמִשְׁפְּחוֹתָם מִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וּמִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה בַּבָּשָׁן עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה

וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹם לְמִשְׁפְּחוֹתָם נתנו ערים מִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וּמִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה, החלק האחר ממנשה שישב בַּבָּשָׁן עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה.

לִבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחוֹתָם מִמַּטֵּה רְאוּבֵן וּמִמַּטֵּה־גָד וּמִמַּטֵּה זְבֻלוּן בַּגּוֹרָל עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה

לִבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחוֹתָם נתנו מִמַּטֵּה רְאוּבֵן וּמִמַּטֵּה־גָד וּמִמַּטֵּה זְבֻלוּן בַּגּוֹרָל עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.

וַיִּתְּנוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם אֶת־הֶעָרִים וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם

וַיִּתְּנוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם אֶת־הֶעָרִים וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם.

וַיִּתְּנוּ בַגּוֹרָל מִמַּטֵּה בְנֵי־יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה בְנֵי־שִׁמְעוֹן וּמִמַּטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר־יִקְרְאוּ אֶתְהֶם בְּשֵׁמוֹת

וַיִּתְּנוּ בַגּוֹרָל מִמַּטֵּה בְנֵי־יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה בְנֵי־שִׁמְעוֹן וּמִמַּטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה שהוזכרו, אֲשֶׁר־יִקְרְאוּ, קראו אֶתְהֶם בְּשֵׁמוֹת. לא פורשו כאן אילו מהערים הללו ניתנו מבני שמעון, שנחלתם נכללת ביהודה.

וּמִ מִּשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת וַיְהִי עָרֵי גְבוּלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם

וּמִשאר מִּשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת, וַיְהִי עָרֵי גְבוּלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם.

וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־עָרֵי הַמִּקְלָט אֶת־שְׁכֶם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת־גֶּזֶר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־עָרֵי הַמִּקְלָט: אֶת־שְׁכֶם, שהייתה עיר מקלט ראשית, וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת־גֶּזֶר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־יָקְמְעָם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בֵּית חוֹרוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־יָקְמְעָם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בֵּית חוֹרוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־אַיָּלוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־גַּת־רִמּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־אַיָּלוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־גַּת־רִמּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ.

וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת־עָנֵר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בִּלְעָם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ לְמִשְׁפַּחַת לִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים

וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה נתנו אֶת־עָנֵר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בִּלְעָם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ לְמִשְׁפַּחַת, לפי משפחות, לִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים.

לִבְנֵי גֵּרְשׁוֹם מִמִּשְׁפַּחַת חֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת־גּוֹלָן בַּבָּשָׁן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

לִבְנֵי גֵּרְשׁוֹם נתנו מִמִּשְׁפַּחַת חֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת־גּוֹלָן בַּבָּשָׁן, שאף היא בין ערי המקלט הראשיות, ונמנית בין הערים שהקדיש משה רבנו, וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ.

וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת־קֶדֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ אֶת־דָּבְרַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר נתנו אֶת־קֶדֶשׁ, שנקראת בספר יהושע קשיון, להבדיל מקדש-נפתלי, עיר המקלט הראשית שתימנה להלן, וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ אֶת־דָּבְרַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־רָאמוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עָנֵם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־רָאמוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עָנֵם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ.

וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר אֶת־מָשָׁל וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עַבְדּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר – אֶת־מָשָׁל וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עַבְדּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־חוּקֹק וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־רְחֹב וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־חוּקֹק וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־רְחֹב וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ.

וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת־קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־חַמּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־קִרְיָתַיִם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי – אֶת־קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל, אחת משלוש ערי מקלט הראשיות שבעבר הירדן המערבי, וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־חַמּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־קִרְיָתַיִם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ.

לִבְנֵי מְרָרִי הַנּוֹתָרִים מִמַּטֵּה זְבֻלוּן אֶת־רִמּוֹנוֹ וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ אֶת־תָּבוֹר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

לִבְנֵי מְרָרִי, הלויים הַנּוֹתָרִים, נתנו מִמַּטֵּה זְבֻלוּן אֶת־רִמּוֹנוֹ וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ אֶת־תָּבוֹר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ.

וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ לְמִזְרַח הַיַּרְדֵּן מִמַּטֵּה רְאוּבֵן אֶת־בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־יַהְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ לְמִזְרַח הַיַּרְדֵּן, קיבלו הלויים מִמַּטֵּה רְאוּבֵן אֶת־בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר, שגם היא עיר מקלט ראשית שהוקדשה על ידי משה, וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־יַהְצָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־קְדֵמוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־מֵיפַעַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־קְדֵמוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־מֵיפַעַת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ.

וּמִמַּטֵּה־גָד אֶת־רָאמוֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־מַחֲנַיִם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וּמִמַּטֵּה־גָד – אֶת־רָאמוֹת בַּגִּלְעָד, העיר השלישית שנבחרה מעבר לירדן, וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־מַחֲנַיִם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־חֶשְׁבּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־יַעְזֵיר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

וְאֶת־חֶשְׁבּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־יַעְזֵיר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ. רשימת הערים הזו איננה שלמה. בספר יהושע מופיע פירוט מסודר יותר של האופן שבו התחלקו בני לוי למשפחותיהם לפי הערים שקיבלו מכל שבט משבטי ישראל.