בְּנֵי יְהוּדָה פֶּרֶץ חֶצְרוֹן וְכַרְמִי וְחוּר וְשׁוֹבָל

בְּנֵי, צאצאי יְהוּדָה: פֶּרֶץ ובנו חֶצְרוֹן, וְכַרְמִי שהיה מצאצאי זרח בן יהודה, וְחוּר וְשׁוֹבָל, שהוזכרו לעיל.

וּרְאָיָה בֶן־שׁוֹבָל הֹלִיד אֶת־יַחַת וְיַחַת הֹלִיד אֶת־אֲחוּמַי וְאֶת־לָהַד אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת הַצָּרְעָתִי

וּרְאָיָה בֶן־שׁוֹבָל הֹלִיד אֶת־יַחַת, וְיַחַת הֹלִיד אֶת־אֲחוּמַי וְאֶת־לָהַד. אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת הַצָּרְעָתִי, המשפחות שחיו בצרעה.

וְאֵלֶּה אֲבִי עֵיטָם יִזְרְעֶאל וְיִשְׁמָא וְיִדְבָּשׁ וְשֵׁם אֲחוֹתָם הַצְלֶלְפּוֹנִי

וְאֵלֶּה אֲבִי המקום עֵיטָם: יִזְרְעֶאל וְיִשְׁמָא וְיִדְבָּשׁ, וְשֵׁם אֲחוֹתָם הַצְלֶלְפּוֹנִי. לפי המדרש, היא הייתה אמו של שמשון הגיבור שאיננה נזכרת בשמה בספר שופטים.

וּפְנוּאֵל אֲבִי גְדֹר וְעֵזֶר אֲבִי חוּשָׁה אֵלֶּה בְנֵי־חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה אֲבִי בֵּית לָחֶם

וּפְנוּאֵל אֲבִי, המייסד והראש של גְדֹר, וְעֵזֶר שהיה אֲבִי היישוב חוּשָׁה. כל אֵלֶּה הם בְנֵי־חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה שהיה אֲבִי בֵּית לָחֶם. אולי משום כך נקראת העיר גם בית-לחם וגם אפרתה.

וּלְאַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ הָיוּ שְׁתֵּי נָשִׁים חֶלְאָה וְנַעֲרָה

וּלְאַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ הָיוּ שְׁתֵּי נָשִׁים: חֶלְאָה, כנראה משורש המלה חלי שפירושה תכשיט, דומה לשם עדי, וְנַעֲרָה.

וַתֵּלֶד לוֹ נַעֲרָה אֶת־אֲחֻזָּם וְאֶת־חֵפֶר וְאֶת־תֵּימְנִי וְאֶת־הָאֲחַשְׁתָּרִי אֵלֶּה בְּנֵי נַעֲרָה

וַתֵּלֶד לוֹ נַעֲרָה אֶת־אֲחֻזָּם וְאֶת־חֵפֶר וְאֶת־תֵּימְנִי וְאֶת־הָאֲחַשְׁתָּרִי. אֵלֶּה בְּנֵי נַעֲרָה.

וּבְנֵי חֶלְאָה צֶרֶת וְצֹחַר וְאֶתְנָן

וּבְנֵי חֶלְאָה: צֶרֶת וְצֹחַר וְאֶתְנָן.

וְקוֹץ הוֹלִיד אֶת־עָנוּב וְאֶת־הַצֹּבֵבָה וּמִשְׁפְּחֹת אֲחַרְחֵל בֶּן־הָרֻם

וְקוֹץ, שלא נזכר קודם לכן, הוֹלִיד אֶת־עָנוּב וְאֶת־הַצֹּבֵבָה וּמִשְׁפְּחֹת אֲחַרְחֵל בֶּן־הָרֻם.

וַיְהִי יַעְבֵּץ נִכְבָּד מֵאֶחָיו וְאִמּוֹ קָרְאָה שְׁמוֹ יַעְבֵּץ לֵאמֹר כִּי יָלַדְתִּי בְּעֹצֶב

וַיְהִי במשפחה זו איש בשם יַעְבֵּץ שהיה נִכְבָּד מֵאֶחָיו, וְאִמּוֹ קָרְאָה שְׁמוֹ יַעְבֵּץ לֵאמֹר, במעין לשון נופל על לשון: כִּי יָלַדְתִּי בְּעֹצֶב, בצער.

וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת־גְּבוּלִי וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי וְעָשִׂיתָ מֵרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֶת־אֲשֶׁר שָׁאָל

וַיִּקְרָא, התפלל יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, כך: אִם, לוואי, לחלופין: מלת פתיחה לנדר וכדומה, בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת־גְּבוּלִי, נחלָתי, או: הַצלחתי, וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי לעזור לי, וְעָשִׂיתָ מה שדרוש להציל אותי מֵרָעָה, לְבִלְתִּי עָצְבִּי, כדי שלא אהיה עצוב. וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֶת־אֲשֶׁר שָׁאָל. אף על פי שהוא ביקש בקשות מופלגות, ה' נענה לו, והוא אכן היה איש מוצלח וחשוב.

וּכְלוּב אֲחִי־שׁוּחָה הוֹלִיד אֶת־מְחִיר הוּא אֲבִי אֶשְׁתּוֹן

וּכְלוּב אֲחִי־שׁוּחָה הוֹלִיד אֶת־מְחִיר, הוּא אֲבִי אֶשְׁתּוֹן.

וְאֶשְׁתּוֹן הוֹלִיד אֶת־בֵּית רָפָא וְאֶת־פָּסֵחַ וְאֶת־תְּחִנָּה אֲבִי עִיר־נָחָשׁ אֵלֶּה אַנְשֵׁי רֵכָה

וְאֶשְׁתּוֹן הוֹלִיד אֶת־בֵּית רָפָא וְאֶת־פָּסֵחַ וְאֶת־תְּחִנָּה שהיה אֲבִי עִיר־נָחָשׁ, אֵלֶּה אַנְשֵׁי משפחת רֵכָה. שלא מסופר למה נקראה כך.

וּבְנֵי קְנַז עָתְנִיאֵל וּשְׂרָיָה וּבְנֵי עָתְנִיאֵל חֲתַת

וּבְנֵי קְנַז: עָתְנִיאֵל, שנזכר במקומות אחרים כאיש גדול, גיבור חיל וראשון לשופטים, וכקרוב משפחתו של כָּלב, וּשְׂרָיָה. וּבְנֵי עָתְנִיאֵל: חֲתַת.

וּמְעוֹנֹתַי הוֹלִיד אֶת־עָפְרָה וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת־יוֹאָב אֲבִי גֵּיא חֲרָשִׁים כִּי חֲרָשִׁים הָיוּ

וּמְעוֹנֹתַי הוֹלִיד אֶת־עָפְרָה. וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת־יוֹאָב אֲבִי גֵּיא חֲרָשִׁים, שנקראו כך כִּי חֲרָשִׁים הָיוּ. הייתה זו עיר מפורסמת בבעלי המלאכה שחיו בה. מכיוון שיואב איננו שם נפוץ, היו שזיהו אותו עם יואב בן צרויה, הקרוי בדרך כלל על שם אמו. לפי זה, שם אביו היה שריה.

וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה עִירוּ אֵלָה וָנָעַם וּבְנֵי אֵלָה וּקְנַז

וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה, שהיה שייך לאותה משפחה, היו עִירוּ, אֵלָה וָנָעַם. וּבְנֵי אֵלָה: וּקְנַז.

וּבְנֵי יְהַלֶּלְאֵל זִיף וְזִיפָה תִּירְיָא וַאֲשַׂרְאֵל

וּבְנֵי יְהַלֶּלְאֵל: זִיף וְזִיפָה, תִּירְיָא וַאֲשַׂרְאֵל

וּבֶן־עֶזְרָה יֶתֶר וּמֶרֶד וְעֵפֶר וְיָלוֹן וַתַּהַר אֶת־מִרְיָם וְאֶת־שַׁמַּי וְאֶת־יִשְׁבַּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ

וּבֶן־עֶזְרָה, יֶתֶר וּמֶרֶד וְעֵפֶר וְיָלוֹן. וַתַּהַר אשתו של כלב אֶת־מִרְיָם וְאֶת־שַׁמַּי וְאֶת־יִשְׁבַּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ.

וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת־יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת־חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת־יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת־פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד

וְאִשְׁתּוֹ הַיְּהֻדִיָּה של כלב, ואולי: של מרד יָלְדָה אֶת־יֶרֶד אֲבִי העיר גְדוֹר וְאֶת־חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת־יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ. וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת־פַּרְעֹה, שאולי היא כונתה כאן קודם 'אשתו היהודיה', אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד.

וּבְנֵי אֵשֶׁת הוֹדִיָּה אֲחוֹת נַחַם אֲבִי קְעִילָה הַגַּרְמִי וְאֶשְׁתְּמֹעַ הַמַּעֲכָתִי

וּבְנֵי אֵשֶׁת הוֹדִיָּה אֲחוֹת נַחַם: אֲבִי קְעִילָה הַגַּרְמִי וְאֶשְׁתְּמֹעַ הַמַּעֲכָתִי. י אֵשֶׁת הוֹדִיָּה אֲחוֹת נַחַם: אֲבִי קְעִילָה הַגַּרְמִי וְאֶשְׁתְּמֹעַ הַמַּעֲכָתִי.

וּבְנֵי שִׁימוֹן אַמְנוֹן וְרִנָּה בֶּן־חָנָן וְתִילוֹן וּבְנֵי יִשְׁעִי זוֹחֵת וּבֶן־זוֹחֵת

וּבְנֵי שִׁימוֹן, שאולי היה אדם ידוע שלא היה צורך לייחסו: אַמְנוֹן וְרִנָּה, בֶּן־חָנָן וְתִילוֹן. וּבְנֵי יִשְׁעִי: זוֹחֵת וּבֶן־זוֹחֵת, אולי זהו שמו.

בְּנֵי שֵׁלָה בֶן־יְהוּדָה עֵר אֲבִי לֵכָה וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית־עֲבֹדַת הַבֻּץ לְבֵית אַשְׁבֵּעַ

מקצת האנשים שנזכרו עד כה היו מבני זרח בן יהודה, ורובם מבני פרץ. כעת מובאת רשימה קצרה מאוד של ענף אחר של השבט. בְּנֵי שֵׁלָה בֶן־יְהוּדָה: עֵר אֲבִי לֵכָה. שֵׁלה קרא לבנו על שם עֵר אחיו שמת, וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית־עֲבֹדַת הַבֻּץ משפחות שעסקו בעיבוד פשתן, לְבֵית אַשְׁבֵּעַ.

וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר־בָּעֲלוּ לְמוֹאָב וְיָשֻׁבִי לָחֶם וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים

וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא היו מהמשפחות הללו, וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר־בָּעֲלוּ לְמוֹאָב, נשאו נשים ממואב. וְיָשֻׁבִי לָחֶם. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, קדומים או מועתקים מרשימות אחרות וספרים אחרים.

הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם־הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם

הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה, אולי שמות מקומות, או: אזורי נטיעות וגדרות, עִם־הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם. יושבי המקומות הללו עסקו בעבודתו של המלך, ואולי היו מפורסמים בשל כך. עד כאן רשימת היוחסין המקוטעת למדי של בני יהודה.

בְּנֵי שִׁמְעוֹן נְמוּאֵל וְיָמִין יָרִיב זֶרַח שָׁאוּל

בְּנֵי שִׁמְעוֹן: נְמוּאֵל וְיָמִין, יָרִיב, זֶרַח, שָׁאוּל,

שַׁלֻּם בְּנוֹ מִבְשָׂם בְּנוֹ מִשְׁמָע בְּנוֹ

שַׁלֻּם בְּנוֹ של שאול, מִבְשָׂם בְּנוֹ של שלֻם, וכן שושלת הדורות הלאה – מִשְׁמָע בְּנוֹ.

וּבְנֵי מִשְׁמָע חַמּוּאֵל בְּנוֹ זַכּוּר בְּנוֹ שִׁמְעִי בְנוֹ

וּבְנֵי מִשְׁמָע: חַמּוּאֵל בְּנוֹ, זַכּוּר בְּנוֹ, שִׁמְעִי בְנוֹ.

וּלְשִׁמְעִי בָּנִים שִׁשָּׁה עָשָׂר וּבָנוֹת שֵׁשׁ וּלְאֶחָיו אֵין בָּנִים רַבִּים וְכֹל מִשְׁפַּחְתָּם לֹא הִרְבּוּ עַד־בְּנֵי יְהוּדָה

וּלְשִׁמְעִי היו בָּנִים שִׁשָּׁה עָשָׂר וּבָנוֹת שֵׁשׁ, וּלְאֶחָיו אֵין בָּנִים רַבִּים, וְכֹל מִשְׁפַּחְתָּם של בני שמעון לֹא הִרְבּוּ עַד־בְּנֵי יְהוּדָה. מספרם היה תמיד קטן בהרבה מזה של בני יהודה.

וַיֵּשְׁבוּ בִּבְאֵר־שֶׁבַע וּמוֹלָדָה וַחֲצַר שׁוּעָל

וַיֵּשְׁבוּ בני שמעון בִּבְאֵר־שֶׁבַע וּמוֹלָדָה וַחֲצַר שׁוּעָל

וּבְבִלְהָה וּבְעֶצֶם וּבְתוֹלָד

וּבְבִלְהָה וּבְעֶצֶם וּבְתוֹלָד

וּבִבְתוּאֵל וּבְחָרְמָה וּבְצִקְלָג

וּבִבְתוּאֵל וּבְחָרְמָה וּבְצִקְלָג

וּבְבֵית מַרְכָּבוֹת וּבַחֲצַר סוּסִים וּבְבֵית בִּרְאִי וּבְשַׁעֲרָיִם אֵלֶּה עָרֵיהֶם עַד־מְלֹךְ דָּוִיד

וּבְבֵית מַרְכָּבוֹת וּבַחֲצַר סוּסִים, שניהם שמות של מקומות, וּבְבֵית בִּרְאִי וּבְשַׁעֲרָיִם. אֵלֶּה היו עָרֵיהֶם של בני שמעון עַד־מְלֹךְ דָּוִיד. אלה הם המקומות פחות או יותר שנזכרים גם בספר יהושע כיישוביהם של בני שבט שמעון. שבט שמעון הפך להיות כמעט חלק משבט יהודה. בני יהודה פרסו עליהם את חסותם, ובני שמעון ישבו בנחלה שהייתה מובלעת בנחלת יהודה.

וְחַצְרֵיהֶם עֵיטָם וָעַיִן רִמּוֹן וְתֹכֶן וְעָשָׁן עָרִים חָמֵשׁ

וְחַצְרֵיהֶם, הערים הפרזות שלהם: עֵיטָם וָעַיִן, רִמּוֹן וְתֹכֶן וְעָשָׁן. בסך הכול – עָרִים חָמֵשׁ.

וְכָל־חַצְרֵיהֶם אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה עַד־בָּעַל זֹאת מוֹשְׁבֹתָם וְהִתְיַחְשָׂם לָהֶם

וְכָל־חַצְרֵיהֶם אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה עַד־בָּעַל, זֹאת מוֹשְׁבֹתָם וְהִתְיַחְשָׂם לָהֶם. זה היה אזור מגוריהם ואל היישובים האלה הם התייחסו. היו כמה ערים ראשיות, וסביבן כמה וכמה כפרים ועיירות.

וּמְשׁוֹבָב וְיַמְלֵךְ וְיוֹשָׁה בֶּן־אֲמַצְיָה

לאחר זמן שבט שמעון פרץ והתפשט –וּמְשׁוֹבָב וְיַמְלֵךְ וְיוֹשָׁה בֶּן־אֲמַצְיָה

וְיוֹאֵל וְיֵהוּא בֶּן־יוֹשִׁבְיָה בֶּן־שְׂרָיָה בֶּן־עֲשִׂיאֵל

וְיוֹאֵל וְיֵהוּא בֶּן־יוֹשִׁבְיָה בֶּן־שְׂרָיָה בֶּן־עֲשִׂיאֵל

וְאֶלְיוֹעֵנַי וְיַעֲקֹבָה וִישׁוֹחָיָה וַעֲשָׂיָה וַעֲדִיאֵל וִישִׂימִאֵל וּבְנָיָה

וְאֶלְיוֹעֵנַי וְיַעֲקֹבָה וִישׁוֹחָיָה וַעֲשָׂיָה וַעֲדִיאֵל וִישִׂימִאֵל וּבְנָיָה

וְזִיזָא בֶן־שִׁפְעִי בֶן־אַלּוֹן בֶּן־יְדָיָה בֶן־שִׁמְרִי בֶּן־שְׁמַעְיָה

וְזִיזָא בֶן־שִׁפְעִי בֶן־אַלּוֹן בֶּן־יְדָיָה בֶן־שִׁמְרִי בֶּן־שְׁמַעְיָה,

אֵלֶּה הַבָּאִים בְּשֵׁמוֹת נְשִׂיאִים בְּמִשְׁפְּחוֹתָם וּבֵית אֲבוֹתֵיהֶם פָּרְצוּ לָרוֹב

כל האנשים האֵלֶּה הַבָּאִים, שהוזכרו בְּשֵׁמוֹת, לא היו אנשים פשוטים אלא נְשִׂיאִים בְּמִשְׁפְּחוֹתָם. כל אחד מהם היה מנהיג של קבוצת אנשים גדולה, וּבֵית אֲבוֹתֵיהֶם פָּרְצוּ לָרוֹב. משפחותיהם התרבו מאוד. מכיוון שנחלותיהם היו בנגב שאינו איזור טוב לעבודת האדמה, הם התפרנסו בעיקר מרעיית צאן.

וַיֵּלְכוּ לִמְבוֹא גְדֹר עַד לְמִזְרַח הַגָּיְא לְבַקֵּשׁ מִרְעֶה לְצֹאנָם

וַיֵּלְכוּ לִמְבוֹא גְדֹר עַד לְמִזְרַח הַגָּיְא לְבַקֵּשׁ מִרְעֶה לְצֹאנָם.

וַיִּמְצְאוּ מִרְעֶה שָׁמֵן וָטוֹב וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם וְשֹׁקֶטֶת וּשְׁלֵוָה כִּי מִן חָם הַיֹּשְׁבִים שָׁם לְפָנִים

וַיִּמְצְאוּ אזור מִרְעֶה שָׁמֵן וָטוֹב, וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם וְשֹׁקֶטֶת וּשְׁלֵוָה, כִּי מִן, מבני חָם הַיֹּשְׁבִים שָׁם לְפָנִים. בני חם, שישבו באותו מקום לא היו אנשי מלחמה.

וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה הַכְּתוּבִים בְּשֵׁמוֹת בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה וַיַּכּוּ אֶת־אָהֳלֵיהֶם וְאֶת־הַמְּעוּנִים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ־שָׁמָּה וַיַּחֲרִימֻם עַד־הַיּוֹם הַזֶּה וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתֵּיהֶם כִּי־מִרְעֶה לְצֹאנָם שָׁם

וַיָּבֹאוּ הנשיאים האֵלֶּה הַכְּתוּבִים בְּשֵׁמוֹת בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה, וַיַּכּוּ אֶת־אָהֳלֵיהֶם וְאֶת־הַמְּעוּנִים, אנשי שבט מעון, שהציקו לישראל, אֲשֶׁר נִמְצְאוּ־שָׁמָּה, וַיַּחֲרִימֻם, השמידו אותם עַד־הַיּוֹם הַזֶּה – עד יום כתיבת הדברים, וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתֵּיהֶם, במקומם, כִּי־מִרְעֶה נמצא לְצֹאנָם שָׁם. נראה שנדדו בחיפושיהם אחר מרעה, והגיעו לארץ מיושבת, כבשו אותה והתיישבו בה. לא ברור אם מדובר בחלק מנחלת יהודה שלא נכבש או שהגיעו דרומה מן הגבול של ארץ יהודה.

ומֵהֶם מִן־בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר אֲנָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּפְלַטְיָה וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעֻזִּיאֵל בְּנֵי יִשְׁעִי בְּרֹאשָׁם

וחלק אחר מֵהֶם – מִן־בְּנֵי שִׁמְעוֹן – הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר אֲנָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּפְלַטְיָה וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעֻזִּיאֵל בְּנֵי יִשְׁעִי בְּרֹאשָׁם. הר שעיר היה אזור מגוריהם של האדומים, ובו נותרו שרידים מעמלק ששאול לא השמיד.

וַיַּכּוּ אֶת־שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה לַעֲמָלֵק וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה

וַיַּכּוּ בני שמעון אֶת־שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה לַעֲמָלֵק, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.