menu
small logo

חזור

דברי הימים א

פרק ב

אֵלֶּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי וִיהוּדָה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן

אֵלֶּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הוא יעקב: רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה, יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן. אלה בני לאה לפי סדר הולדתם.

דָּן יוֹסֵף וּבִנְיָמִן נַפְתָּלִי גָּד וְאָשֵׁר

דָּן, יוֹסֵף וּבִנְיָמִן, נַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר, אף על פי שנפתלי, גד ואשר נולדו לפני שנולדו יוסף ובנימין, הם נזכרו אחריהם משום שיוסף ובנימין היו בני רחל, האשה האהובה.

בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה שְׁלוֹשָׁה נוֹלַד לוֹ מִבַּת־שׁוּעַ הַכְּנַעֲנִית וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה' וַיְמִיתֵהוּ

בְּנֵי יְהוּדָה: עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה. שְׁלוֹשָׁה אלה נוֹלַד לוֹ מִבַּת־שׁוּעַ הַכְּנַעֲנִית. וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה', וַיְמִיתֵהוּ. וכך אירע גם לאונן בנו השני.

וְתָמָר כַּלָּתוֹ יָלְדָה לּוֹ אֶת־פֶּרֶץ וְאֶת־זָרַח כָּל־בְּנֵי יְהוּדָה חֲמִשָּׁה

וְתָמָר כַּלָּתוֹ של יהודה יָלְדָה לּוֹ אֶת־פֶּרֶץ וְאֶת־זָרַח, והסיפור מסופר בפירוט בספר בראשית. כָּל־בְּנֵי יְהוּדָה חֲמִשָּׁה. חמשת הבנים האלה לא חיו יחד, ובלשון חכמים: לא היו בעולם אחד. שני הראשונים שמתו כנראה לא השאירו אחריהם תולדות, ואף על פי כן שמותיהם ועובדת מותם חוזרים ומופיעים ברשימות היחס של יהודה.

בְּנֵי פֶרֶץ חֶצְרוֹן וְחָמוּל

בְּנֵי פֶרֶץ: חֶצְרוֹן וְחָמוּל.

וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וָדָרַע כֻּלָּם חֲמִשָּׁה

וּבְנֵי זֶרַח: זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וָדָרַע, כֻּלָּם חֲמִשָּׁה. איתן והימן הם שמות משוררים הנזכרים בספרנו ובספר תהלים, ואף שאין ודאות שמדובר באותם אנשים, בהחלט ייתכן שאיתן האזרחי והימן האזרחי שמופיעים בתהלים הם מבני זרח. שניהם בצד עם כלכֹּל ודרע, שנקרא גם דרדע, נזכרים כאנשים שהיו מפורסמים בחכמתם.

וּבְנֵי כַּרְמִי עָכָר עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מָעַל בַּחֵרֶם

וּבְנֵי כַּרְמִי, שלא נזכר כאן מיהו, אבל שמו ידוע מספר יהושע כאחד מבני זרח, בנו היה עָכָר. בספר יהושע הוא נקרא עכן, וכנראה כונה בשם זה מפני שהיה עוֹכֵר, מזהם יִשְׂרָאֵל, על אֲשֶׁר מָעַל בַּחֵרֶם שעשו על יריחו, ובגלל חטאו נגרמה מפלה לישראל.

וּבְנֵי אֵיתָן עֲזַרְיָה

וּבְנֵי, בנו או אחד מבניו של אֵיתָן שמבני זרח היה עֲזַרְיָה.

וּבְנֵי חֶצְרוֹן אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ אֶת־יְרַחְמְאֵל וְאֶת־רָם וְאֶת־כְּלוּבָי

לאחר שהוזכרו כמה מצאצאיו של זרח, שמבחינת החשיבות ההיסטורית הגדולה לא היו החלק הדומיננטי של שבט יהודה, חוזרת הרשימה לעסוק בבני פרץ. וּבְנֵי חֶצְרוֹן אֲשֶׁר נוֹלַד, נולדו לוֹ אֶת־יְרַחְמְאֵל וְאֶת־רָם וְאֶת־כְּלוּבָי.

וְרָם הוֹלִיד אֶת־עַמִּינָדָב וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת־נַחְשׁוֹן נְשִׂיא בְּנֵי יְהוּדָה

וְרָם הוֹלִיד אֶת־עַמִּינָדָב, וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת־נַחְשׁוֹן, שהיה נְשִׂיא בְּנֵי יְהוּדָה הידוע בזמן יציאת מצרים.

וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת־שַׂלְמָא וְשַׂלְמָא הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז

וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת־שַׂלְמָא, וְשַׂלְמָא הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז, שהיה כבר מבאי הארץ ומיושביה.

וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי

וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד, כמסופר במגילת רות, וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי.

וְאִישַׁי הוֹלִיד אֶת־בְּכֹרוֹ אֶת־אֱלִיאָב וַאֲבִינָדָב הַשֵּׁנִי וְשִׁמְעָא הַשְּׁלִשִׁי

וְאִישַׁי, הוא כתיב אחר לישי, הוֹלִיד אֶת־בְּכֹרוֹ אֶת־אֱלִיאָב, וַאֲבִינָדָב היה בנו הַשֵּׁנִי, וְשִׁמְעָא הַשְּׁלִשִׁי. בניו של שמעא נזכרים בכמה מקומות בספר שמואל.

נְתַנְאֵל הָרְבִיעִי רַדַּי הַחֲמִישִׁי

נְתַנְאֵל הָרְבִיעִי, רַדַּי הַחֲמִישִׁי,

אֹצֶם הַשִּׁשִּׁי דָּוִיד הַשְּׁבִעִי

אֹצֶם הַשִּׁשִּׁי, דָּוִיד היה הבן הַשְּׁבִעִי, גם אם לא האחרון.

וְאַחְיֹתֵיהֶם צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל וּבְנֵי צְרוּיָה אַבְשַׁי וְיוֹאָב וַעֲשָׂה־אֵל שְׁלֹשָׁה

וְאַחְיֹתֵיהֶם של בני ישי היו צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל, וּבְנֵי צְרוּיָה, שנקראו על שם אמם משום כבודו של דויד, היו אַבְשַׁי, או אבישי וְיוֹאָב וַעֲשָׂה־אֵל שְׁלֹשָׁה. בני צרויה היו בין גיבוריו של ספר שמואל, והם נספחו לדויד בהיותם בני אחותו.

וַאֲבִיגַיִל יָלְדָה אֶת־עֲמָשָׂא וַאֲבִי עֲמָשָׂא יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי

וַאֲבִיגַיִל יָלְדָה אֶת־עֲמָשָׂא, וַאֲבִי עֲמָשָׂא היה איש שנקרא יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי.

וְכָלֵב בֶּן־חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת־עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן

וְכָלֵב בֶּן־חֶצְרוֹן בן פרץ בן יהודה הוֹלִיד אֶת־עֲזוּבָה אִשָּׁה. מהתואר אִשָּׁה, וגם מהאמור בפסוק הבא, משתמע שעזובה הייתה אשתו של כלב, ונראה שאין הכוונה שהוא הוליד אותה אלא שהוליד ממנה. וְכן הוליד ילדים אֶת, מאשתו השנייה, יְרִיעוֹת. וְאֵלֶּה בָנֶיהָ: יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן.

וַתָּמָת עֲזוּבָה וַיִּקַּח־לוֹ כָלֵב אֶת־אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־חוּר

וַתָּמָת עֲזוּבָה, וַיִּקַּח־לוֹ כָלֵב אשה אחרת, אֶת־אֶפְרָת. גם עליה לא ידוע דבר, ומסורת חכמים זיהתה אותה עם מרים אחותו של משה. וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־חוּר. חור הופיע בתורה כאיש מסתורי שהיה קרוב מאוד למשה רבנו וליווה אותו עד מעמד הר סיני. משה סמך עליו באופן מלא והעניק לו סמכות, אולי מכיוון שהיה בן אחותו.

וְחוּר הוֹלִיד אֶת־אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת־בְּצַלְאֵל

וְחוּר הוֹלִיד אֶת־אוּרִי, וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת־בְּצַלְאֵל, שהיה האדריכל הראשי של המשכן, ולכן יש מקום להזכירו גם במקום שאחרים אינם נזכרים.

וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל־בַּת־מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וְהוּא לְקָחָהּ וְהוּא בֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־שְׂגוּב

וְאַחַר שכבר היו לו כמה בנים בָּא חֶצְרוֹן אביו של כלב אֶל־בַּת־מָכִיר בן מנשה, שהיה אֲבִי גִלְעָד. גלעד היה בנו של מכיר ומשפחתו כה חשובה ומיוחדת, שחבל ארץ שלם נקרא על שמה. מכיר אפוא היה הראש והאדון של ארץ גלעד, וְהוּא לְקָחָהּ. חצרון נשא אותה בהיותו אלמן, או שהייתה אשה נוספת על נשותיו הראשונות, וְהוּא אז בֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־שְׂגוּב.

וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת־יָאִיר וַיְהִי־לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד

וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת־יָאִיר, וַיְהִי־לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד. בספר במדבר נזכר שיאיר כבש חלק מהגלעד, אך לא ברור מהיכן בא. מהרשימה המופיעה כאן מתברר שמבחינת ייחוסו הרשמי לבית אבותיו בא משבט יהודה, אבל מצד אמו הוא מבני מכיר. כאשר מכיר לקח את הגלעד, נלווה אליו יאיר וגם הוא כבש שטח מסוים בגלעד. על כן נקרא המקום על שמו 'חוות יאיר', אבל מסתבר שהאזור שכן על גבול ממלכה זרה –

וַיִּקַּח גְּשׁוּר־וַאֲרָם אֶת־חַוֹּת יָאִיר מֵאִתָּם אֶת־קְנָת וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ שִׁשִּׁים עִיר כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי מָכִיר אֲבִי־גִלְעָד

וַיִּקַּח גְּשׁוּר־וַאֲרָם, הממלכות שבצפון-מזרח ארץ ישראל, אֶת־חַוֹּת יָאִיר מֵאִתָּם. חוות יאיר לא נשארו זמן רב בתחום שלטונם של ישראל, ונכבשו על ידי העמים מסביב, שלקחו גם אֶת־קְנָת וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ, הערים הסמוכות לה, שהיו שִׁשִּׁים עִיר. כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי מָכִיר אֲבִי־גִלְעָד. אין זו רשימת יוחסין שלמה של בני מכיר אלא פרטים מקוטעים המובאים כאן רק מפני שמכיר היה חותנו של חצרון.

וְאַחַר מוֹת־חֶצְרוֹן בְּכָלֵב אֶפְרָתָה וְאֵשֶׁת חֶצְרוֹן אֲבִיָּה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־אַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ

וְאַחַר מוֹת־חֶצְרוֹן בְּכָלֵב, בא כלב אֶפְרָתָה, אל אפרת, אשתו. לחלופין יתפרש הפסוק: חצרון מת ביישוב אפרתה הסמוך לבית-לחם, שהיה שייך לכלב. ואולי כלב הוא שקרא למקום על שם אשתו אפרת. וְאֵשֶׁת חֶצְרוֹן אֲבִיָּה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־אַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ.

וַיִּהְיוּ בְנֵי־יְרַחְמְאֵל בְּכוֹר חֶצְרוֹן הַבְּכוֹר רָם וּבוּנָה וָאֹרֶן וָאֹצֶם אֲחִיָּה

רשימות היוחסין הבאות נלוות לרשימה הקודמת: וַיִּהְיוּ בְנֵי־יְרַחְמְאֵל שהיה בְּכוֹר חֶצְרוֹן: הַבְּכוֹר נקרא רָם, כפי שנקרא גם בנו של חצרון. כמו כמה שמות, גם שם זה חוזר ומופיע באותה משפחה. וּבוּנָה וָאֹרֶן וָאֹצֶם, אֲחִיָּה. כל אלה בניו של ירחמאל, מאשה אחת מן הסתם.

וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אֵם אוֹנָם

וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה, הִיא אֵם אוֹנָם.

וַיִּהְיוּ בְנֵי־רָם בְּכוֹר יְרַחְמְאֵל מַעַץ וְיָמִין וָעֵקֶר

וַיִּהְיוּ בְנֵי־רָם בְּכוֹר יְרַחְמְאֵל: מַעַץ וְיָמִין וָעֵקֶר.

וַיִּהְיוּ בְנֵי־אוֹנָם שַׁמַּי וְיָדָע וּבְנֵי שַׁמַּי נָדָב וַאֲבִישׁוּר

וַיִּהְיוּ בְנֵי־אוֹנָם, בנו האחר של ירחמאל: שַׁמַּי וְיָדָע. וּבְנֵי שַׁמַּי: נָדָב וַאֲבִישׁוּר.

וְשֵׁם אֵשֶׁת אֲבִישׁוּר אֲבִיהָיִל וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־אַחְבָּן וְאֶת־מוֹלִיד

וְשֵׁם אֵשֶׁת אֲבִישׁוּר אֲבִיהָיִל, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־אַחְבָּן וְאֶת־מוֹלִיד.

וּבְנֵי נָדָב סֶלֶד וְאַפָּיִם וַיָּמָת סֶלֶד לֹא בָנִים

וּבְנֵי נָדָב בן שמַי היו סֶלֶד וְאַפָּיִם, וַיָּמָת סֶלֶד בלֹא בָנִים. לא ידוע אם היו לו צאצאים כלשהם, ועל כל פנים לא היו בנים שישאירו רשימת יוחסין על שמו.

וּבְנֵי אַפַּיִם יִשְׁעִי וּבְנֵי יִשְׁעִי שֵׁשָׁן וּבְנֵי שֵׁשָׁן אַחְלָי

וּבְנֵי אַפַּיִם, בנו האחר של נדב: יִשְׁעִי. וּבְנֵי יִשְׁעִי: שֵׁשָׁן. וּבְנֵי שֵׁשָׁן: אַחְלָי.

וּבְנֵי יָדָע אֲחִי שַׁמַּי יֶתֶר וְיוֹנָתָן וַיָּמָת יֶתֶר לֹא בָנִים

וּבְנֵי יָדָע אֲחִי שַׁמַּי שנזכר קודם: יֶתֶר וְיוֹנָתָן. וַיָּמָת יֶתֶר בלֹא בָנִים.

וּבְנֵי יוֹנָתָן פֶּלֶת וְזָזָא אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי יְרַחְמְאֵל

וּבְנֵי יוֹנָתָן: פֶּלֶת וְזָזָא. כל אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי יְרַחְמְאֵל.

וְלֹא־הָיָה לְשֵׁשָׁן בָּנִים כִּי אִם־בָּנוֹת וּלְשֵׁשָׁן עֶבֶד מִצְרִי וּשְׁמוֹ יַרְחָע

וְלֹא־הָיָה לְשֵׁשָׁן בָּנִים כִּי אִם־בָּנוֹת. אחלי, שהוזכר קודם, מת בעודו צעיר בחיי אביו, או שנולד מאוחר יותר. וּלְשֵׁשָׁן עֶבֶד מִצְרִי וּשְׁמוֹ יַרְחָע.

וַיִּתֵּן שֵׁשָׁן אֶת־בִּתּוֹ לְיַרְחָע עַבְדּוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־עַתָּי

וַיִּתֵּן שֵׁשָׁן אֶת־בִּתּוֹ לְיַרְחָע עַבְדּוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־עַתָּי. אין לדעת כיצד התרחש מעשה חריג זה. אולי ירחע השתלב יפה בבית אדוניו ומצא חן בעיניו, ואז התגייר ומעבידו השיא לו את בתו.

וְעַתַּי הוֹלִיד אֶת־נָתָן וְנָתָן הוֹלִיד אֶת־זָבָד

וְעַתַּי הוֹלִיד אֶת־נָתָן, וְנָתָן הוֹלִיד אֶת־זָבָד,

וְזָבָד הוֹלִיד אֶת־אֶפְלָל וְאֶפְלָל הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד

וְזָבָד הוֹלִיד אֶת־אֶפְלָל, וְאֶפְלָל הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד,

וְעוֹבֵד הֹלִיד אֶת־יֵהוּא וְיֵהוּא הֹלִיד אֶת־עֲזַרְיָה

וְעוֹבֵד הֹלִיד אֶת־יֵהוּא, וְיֵהוּא הֹלִיד אֶת־עֲזַרְיָה,

וַעֲזַרְיָה הֹלִיד אֶת־חָלֶץ וְחֶלֶץ הֹלִיד אֶת־אֶלְעָשָׂה

וַעֲזַרְיָה הֹלִיד אֶת־חָלֶץ, וְחֶלֶץ הֹלִיד אֶת־אֶלְעָשָׂה,

וְאֶלְעָשָׂה הֹלִיד אֶת־סִסְמָי וְסִסְמַי הֹלִיד אֶת־שַׁלּוּם

וְאֶלְעָשָׂה הֹלִיד אֶת־סִסְמָי, וְסִסְמַי הֹלִיד אֶת־שַׁלּוּם,

וְשַׁלּוּם הוֹלִיד אֶת־יְקַמְיָה וִיקַמְיָה הֹלִיד אֶת־אֱלִישָׁמָע

וְשַׁלּוּם הוֹלִיד אֶת־יְקַמְיָה, וִיקַמְיָה הֹלִיד אֶת־אֱלִישָׁמָע. לא ברור מדוע נזכרת הרשימה הזו, ולא ידוע גם מי היה אלישמע, שהוא האחרון בשושלת ואולי גולת הכותרת שלה. היו שזיהו אותו עם סבו של ישמעאל בן נתניה שהרג את גדליה בן אחיקם, אם כי מגוף הכתובים אין לדעת אם מדובר באותו אדם.

וּבְנֵי כָלֵב אֲחִי יְרַחְמְאֵל מֵישָׁע בְּכֹרוֹ הוּא אֲבִי זִיף וּבְנֵי מָרֵשָׁה אֲבִי חֶבְרוֹן

וּבְנֵי כָלֵב אֲחִי יְרַחְמְאֵל בכור חצרון: מֵישָׁע בְּכֹרוֹ, הוּא אֲבִי זִיף, שהיה גם שם מקום בארץ יהודה. ייתכן שהמקום נתיישב על ידי זיף או מישע. וּבְנֵי זיף מָרֵשָׁה אֲבִי חֶבְרוֹן.

וּבְנֵי חֶבְרוֹן קֹרַח וְתַפֻּחַ וְרֶקֶם וָשָׁמַע

וּבְנֵי חֶבְרוֹן: קֹרַח וְתַפֻּחַ וְרֶקֶם וָשָׁמַע.

וְשֶׁמַע הוֹלִיד אֶת־רַחַם אֲבִי יָרְקְעָם וְרֶקֶם הוֹלִיד אֶת־שַׁמָּי

וְשֶׁמַע הוֹלִיד אֶת־רַחַם אֲבִי יָרְקְעָם, וְרֶקֶם הוֹלִיד אֶת־שַׁמָּי.

וּבֶן־שַׁמַּי מָעוֹן וּמָעוֹן אֲבִי בֵית־צוּר

וּבֶן־שַׁמַּי נקרא מָעוֹן, וּמָעוֹן היה אֲבִי היישוב בֵית־צוּר.

וְעֵיפָה פִּילֶגֶשׁ כָּלֵב יָלְדָה אֶת־חָרָן וְאֶת־מוֹצָא וְאֶת־גָּזֵז וְחָרָן הֹלִיד אֶת גָּזֵז

וְעֵיפָה פִּילֶגֶשׁ כָּלֵב יָלְדָה אֶת־חָרָן וְאֶת־מוֹצָא וְאֶת־גָּזֵז, וְחָרָן הֹלִיד אֶת גָּזֵז, שהוא בן נוסף במשפחה באותו שם.

וּבְנֵי יָהְדָּי רֶגֶם וְיוֹתָם וְגֵישָׁן וָפֶלֶט וְעֵיפָה וָשָׁעַף

וּבְנֵי יָהְדָּי, שלא הוזכר קודם אבל בוודאי שייך לרשימה: רֶגֶם וְיוֹתָם וְגֵישָׁן וָפֶלֶט וְעֵיפָה וָשָׁעַף.

פִּילֶגֶשׁ כָּלֵב מַעֲכָה יָלַד שֶׁבֶר וְאֶת־תִּרְחֲנָה

פִּילֶגֶשׁ כָּלֵב נקראה מַעֲכָה, וממנה הוא יָלַד את שֶׁבֶר וְאֶת־תִּרְחֲנָה.

וַתֵּלֶד שַׁעַף אֲבִי מַדְמַנָּה אֶת־שְׁוָא אֲבִי מַכְבֵּנָה וַאֲבִי גִבְעָא וּבַת־כָּלֵב עַכְסָה

וַתֵּלֶד את שַׁעַף אֲבִי מַדְמַנָּה ואֶת־שְׁוָא אֲבִי מַכְבֵּנָה וַאֲבִי גִבְעָא. וּבַת־כָּלֵב נקראה עַכְסָה.

אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן־חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה שׁוֹבָל אֲבִי קִרְיַת יְעָרִים

אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן־חוּר, שהיה כאמור בנו של כלב בן חצרון, והיה בְּכוֹר לאמו אֶפְרָתָה: שׁוֹבָל אֲבִי, מושל, או: מייסד קִרְיַת יְעָרִים.

שַׂלְמָא אֲבִי בֵית־לָחֶם חָרֵף אֲבִי בֵית־גָּדֵר

אחריו שַׂלְמָא, שאולי הוא אביו של בֹּעז, שהוזכר לעיל, שהיה אֲבִי בֵית־לָחֶם וחָרֵף אֲבִי בֵית־גָּדֵר.

וַיִּהְיוּ בָנִים לְשׁוֹבָל אֲבִי קִרְיַת יְעָרִים הָרֹאֶה חֲצִי הַמְּנֻחוֹת

וַיִּהְיוּ בָנִים לְשׁוֹבָל אֲבִי קִרְיַת יְעָרִים, ושמותיהם: הָרֹאֶה וה חֲצִי הַמְּנֻחוֹת. חלק מהשמות שקראו לאנשים היו בעלי משמעות מובנת וחלקם נבעו ממעשים, מזיכרונות ואפילו מדברי חלומות, כך שקשה לשער את משמעותם. לחלופין: מבני שובל היה המושל על חצי המקום שנקרא מנוחות.

וּמִשְׁפְּחוֹת קִרְיַת יְעָרִים הַיִּתְרִי וְהַפּוּתִי וְהַשֻּׁמָתִי וְהַמִּשְׁרָעִי מאֵלֶּה יָצְאוּ הַצָּרְעָתִי וְהָאֶשְׁתָּאֻלִי

וּמִשְׁפְּחוֹת קִרְיַת יְעָרִים היו הַיִּתְרִי וְהַפּוּתִי וְהַשֻּׁמָתִי וְהַמִּשְׁרָעִי. ממשפחות אֵלֶּה יָצְאוּ הַצָּרְעָתִי וְהָאֶשְׁתָּאֻלִי, יושבי צרעה ואשתאול. שתי ערים אלה מופיעות בנחלת שבט דן, אבל מכיוון שהשבטים היו קרובים זה לזה וגם התערבו זה בזה, אפשר שהאנשים התייחסו דווקא לשבט יהודה.

בְּנֵי שַׂלְמָא בֵּית לֶחֶם וּנְטוֹפָתִי עַטְרוֹת בֵּית יוֹאָב וַחֲצִי הַמָּנַחְתִּי הַצָּרְעִי

בְּנֵי שַׂלְמָא היו יושבי בֵּית לֶחֶם וּנְטוֹפָתִי, יושבי נטופה, וכן ישבו בעַטְרוֹת בֵּית יוֹאָב. וַחֲצִי השני של הַמָּנַחְתִּי היו הַצָּרְעִי, קשורים לצרעה.

וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית־רֵכָב

בצד רשימת משפחות יהודה ויישוביהם, מצוינות משפחות נוספות ששכנו באותו חבל ארץ.וּמִשְׁפְּחוֹת של סוֹפְרִים, מעתיקי ספרי תורה, או גם חכמים ובקיאים יֹשְׁבֵי המקום שנקרא יַעְבֵּץ. ייתכן שהמקום נוסד על ידי אדם ששמו יעבץ, שייחוסו אינו ברור, ושמא נקרא על שמו. אותן משפחות נקראו תִּרְעָתִים, שִׁמְעָתִים, שׂוּכָתִים, הֵמָּה הַקִּינִים, אולי מבני הקיני, ממשפחות יתרו חותן משה, הַבָּאִים מֵחַמַּת – שֵׁם אדם שהיה אֲבִי בֵית־רֵכָב. בני רכב היו שבט שחי לעצמו וניהל אורח חיים לא רגיל.