וַיַּעַשׂ־לוֹ בָתִּים בְּעִיר דָּוִיד וַיָּכֶן מָקוֹם לַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֶּט לוֹ אֹהֶל

וַיַּעַשׂ־לוֹ בָתִּים בְּעִיר דָּוִיד, וכחלק מהמפעל – וַיָּכֶן מָקוֹם לַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֶּט, פרשׂ, הקים לוֹ – בשביל הארון אֹהֶל.

אָז אָמַר דָּוִיד לֹא לָשֵׂאת אֶת־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כִּי אִם־הַלְוִיִּם כִּי־בָם בָּחַר ה' לָשֵׂאת אֶת־אֲרוֹן ה' וּלְשָׁרְתוֹ עַד־עוֹלָם

אָז אָמַר בלבו, או: ציווה דָּוִיד לֹא לָשֵׂאת אֶת־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים בשום אמצעי אחר, כגון בעגלה, כִּי אִם־הַלְוִיִּם בגופם, כִּי־בָם בָּחַר ה' לָשֵׂאת אֶת־אֲרוֹן ה' וּלְשָׁרְתוֹ עַד־עוֹלָם. נשיאת הארון היא תפקידם של הלויים.

וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת־אֲרוֹן ה' אֶל־מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר־הֵכִין לוֹ

וַיַּקְהֵל דָּוִיד שוב אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת־אֲרוֹן ה' אֶל־מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר־הֵכִין לוֹ – האוהל שבירושלים.

וַיֶּאֱסֹף דָּוִיד אֶת־בְּנֵי אַהֲרֹן וְאֶת־הַלְוִיִּם

וַיֶּאֱסֹף דָּוִיד אֶת־בְּנֵי אַהֲרֹן וְאֶת־הַלְוִיִּם כדי להכינם להעלאת הארון.

לִבְנֵי קְהָת אוּרִיאֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים

הנאספים לִבְנֵי קְהָת: אוּרִיאֵל הַשָּׂר הממונה עליהם וְאֶחָיו, בני בית האב שלו – מֵאָה וְעֶשְׂרִים.

לִבְנֵי מְרָרִי עֲשָׂיָה הַשָּׂר וְאֶחָיו מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים

לִבְנֵי מְרָרִי: עֲשָׂיָה הַשָּׂר וְאֶחָיו – מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים.

לִבְנֵי גֵּרְשֹׁם יוֹאֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים

לִבְנֵי גֵּרְשֹׁם: יוֹאֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו – מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים.

לִבְנֵי אֱלִיצָפָן שְׁמַעְיָה הַשָּׂר וְאֶחָיו מָאתָיִם

לִבְנֵי אֱלִיצָפָן: שְׁמַעְיָה הַשָּׂר וְאֶחָיו – מָאתָיִם.

לִבְנֵי חֶבְרוֹן אֱלִיאֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו שְׁמוֹנִים

לִבְנֵי חֶבְרוֹן: אֱלִיאֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו – שְׁמוֹנִים.

לִבְנֵי עֻזִּיאֵל עַמִּינָדָב הַשָּׂר וְאֶחָיו מֵאָה וּשְׁנֵים עָשָׂר

לִבְנֵי עֻזִּיאֵל: עַמִּינָדָב הַשָּׂר וְאֶחָיו – מֵאָה וּשְׁנֵים עָשָׂר.

וַיִּקְרָא דָוִיד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים ול לְוִיִּם לְאוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל שְׁמַעְיָה וֶאֱלִיאֵל וְעַמִּינָדָב

וַיִּקְרָא דָוִיד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים הראשיים, העומדים בראש המערכת הזו, ולראשי משפחות הלְוִיִּם האמורים: לְאוּרִיאֵל, עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל, שְׁמַעְיָה וֶאֱלִיאֵל וְעַמִּינָדָב.

וַיֹּאמֶר לָהֶם אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַלְוִיִּם הִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הֲכִינוֹתִי לוֹ

וַיֹּאמֶר לָהֶם: אַתֶּם, רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַלְוִיִּם, הִתְקַדְּשׁוּ, הכינו את עצמכם, וגם: היטהרו אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל המקום אשר הֲכִינוֹתִי לוֹ.

כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אַתֶּם פָּרַץ ה' אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ כִּי־לֹא דְרַשְׁנֻהוּ כַּמִּשְׁפָּט

כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה, בפעם הראשונה לֹא העליתם אַתֶּם, ולכן פָּרַץ ה' אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ והרג את עוזא, כִּי־לֹא דְרַשְׁנֻהוּ, ביררנו את התנהגותנו אתו כַּמִּשְׁפָּט, כדין. אילו נשאנו את הארון כראוי, לא היה קורה האסון.

וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְהַעֲלוֹת אֶת־אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם כדי לְהַעֲלוֹת אֶת־אֲרוֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

וַיִּשְׂאוּ בְנֵי־הַלְוִיִּם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה כִּדְבַר ה'בִּכְתֵפָם בַּמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם

וַיִּשְׂאוּ בְנֵי־הַלְוִיִּם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה כִּדְבַר ה' שבתורה, בִּכְתֵפָם בַּמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם.

וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַעֲמִיד אֶת־אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים בִּכְלֵי־שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִיעִים לְהָרִים־בְּקוֹל לְשִׂמְחָה

וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַעֲמִיד אֶת־אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים בִּכְלֵי־שִׁיר – נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִיעִים קול רם כדי לְהָרִים־בְּקוֹל באמצעות כל הכלים הללו לְשִׂמְחָה.

וַיַּעֲמִידוּ הַלְוִיִּם אֵת הֵימָן בֶּן־יוֹאֵל וּמִן־אֶחָיו אָסָף בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ וּמִן־בְּנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם אֵיתָן בֶּן־קוּשָׁיָהוּ

וַיַּעֲמִידוּ הַלְוִיִּם לשורר אֵת הֵימָן בֶּן־יוֹאֵל, וּמִן־אֶחָיו את אָסָף בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ, וּמִן־בְּנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם את אֵיתָן בֶּן־קוּשָׁיָהוּ. ייתכן שאלה משוררי תהלים איתן, אסף והימן.

וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָהוּ בֵּן וְיַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי אֱלִיאָב וּבְנָיָהוּ וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל הַשֹּׁעֲרִים

אלו היו ראשי המשוררים, וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים, בדרגה משנית: זְכַרְיָהוּ, בֵּן וְיַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי, אֱלִיאָב וּבְנָיָהוּ וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל שהיו הַשֹּׁעֲרִים.

וְהַמְשֹׁרְרִים הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן בִּמְצִלְתַּיִם נְחֹשֶׁת לְהַשְׁמִיעַ

וְהַמְשֹׁרְרִים הֵימָן, אָסָף וְאֵיתָן מנגנים בִּמְצִלְתַּיִם העשויים נְחֹשֶׁת לְהַשְׁמִיעַ קול רם בצלצולם.

וּזְכַרְיָה וַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי וֶאֱלִיאָב וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּבְנָיָהוּ בִּנְבָלִים עַל־עֲלָמוֹת

וּזְכַרְיָה וַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי וֶאֱלִיאָב וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּבְנָיָהוּ, שבדרך כלל היו שוערים כאמור, בתהלוכה זו ניגנוֲשֵׂיָהוּ וּבְנָיָהוּ, בִּנְבָלִים עַל־עֲלָמוֹת, סוג נוסף של כלי זמר, או: נבלים שבדרך כלל נשים ועלמות היו מנגנות בהם.

וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל וַעֲזַזְיָהוּ בְּכִנֹּרוֹת עַל־הַשְּׁמִינִית לְנַצֵּחַ

וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל וַעֲזַזְיָהוּ ניגנו בְּכִנֹּרוֹת עַל־הַשְּׁמִינִית לְנַצֵּחַ, לנגן.

וּכְנַנְיָהוּ שַׂר־הַלְוִיִּם בְּמַשָּׂא יָסֹר בַּמַּשָּׂא כִּי מֵבִין הוּא

וּכְנַנְיָהוּ היה שַׂר־הַלְוִיִּם בְּמַשָּׂא, בשירה. הוא לא היה שר בעצמו, אולי היה מבוגר מדי או שקולו לא היה ערב, אלא יָסֹר, מפקד או מורה בַּמַּשָּׂא, כִּי מֵבִין הוּא. הוא ניצח על המקהלה וארגן את השירה.

וּבֶרֶכְיָה וְאֶלְקָנָה שֹׁעֲרִים לָאָרוֹן

וּבֶרֶכְיָה וְאֶלְקָנָה שֹׁעֲרִים, לויים שעמדו סמוך לָאָרוֹן.

וּשְׁבַנְיָהוּ וְיוֹשָׁפָט וּנְתַנְאֵל וַעֲמָשַׂי וּזְכַרְיָהוּ וּבְנָיָהוּ וֶאֱלִיעֶזֶר הַכֹּהֲנִים מַחְצְרִים בַּחֲצֹצְרוֹת לִפְנֵי אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְעֹבֵד אֱדֹם וִיחִיָּה שֹׁעֲרִים לָאָרוֹן

וּשְׁבַנְיָהוּ וְיוֹשָׁפָט וּנְתַנְאֵל וַעֲמָשַׂי וּזְכַרְיָהוּ וּבְנָיָהוּ וֶאֱלִיעֶזֶר הַכֹּהֲנִים, היו מַחְצְרִים בַּחֲצֹצְרוֹת, מקדימים והולכים לִפְנֵי אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וְעֹבֵד אֱדֹם וִיחִיָּה שֹׁעֲרִים לָאָרוֹן, צעדו סמוך לארון מצד הכהנים.

וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים הַהֹלְכִים לְהַעֲלוֹת אֶת־אֲרוֹן בְּרִית־ה' מִן־בֵּית עֹבֵד־אֱדֹם בְּשִׂמְחָה

וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים הַהֹלְכִים לְהַעֲלוֹת אֶת־אֲרוֹן בְּרִית־ה' מִן־בֵּית עֹבֵד־אֱדֹם בְּשִׂמְחָה. בתהלוכה הגדולה שכללה את נכבדי העם ובראשם המלך, הובל הארון מביתו של עובד אדום, שהיה אף הוא לוי, והועלה לירושלים.

וַיְהִי בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים אֶת־הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית־ה' וַיִּזְבְּחוּ שִׁבְעָה־פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים

וַיְהִי בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים אֶת־הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית־ה', וַיִּזְבְּחוּ שִׁבְעָה־פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים מתוך שמחה והודיה שהכול הולך למישרין.

וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ וְכָל־הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת־הָאָרוֹן וְהַמְשֹׁרְרִים וּכְנַנְיָה הַשַּׂר הַמַּשָּׂא הַמְשֹׁרְרִים וְעַל־דָּוִיד אֵפוֹד בָּד

וְדָוִיד מְכֻרְבָּל, מעוטף בִּמְעִיל בּוּץ, פשתן, שהוא בגד לבן שאינו מקושט, וְכן כָל־הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת־הָאָרוֹן וְהַמְשֹׁרְרִים וּכְנַנְיָה הַשַּׂר הַמַּשָּׂא הַמְשֹׁרְרִים, וְעַל־דָּוִיד היה גם אֵפוֹד בָּד. מעין מעיל קצר דמוי סינר, שנחגר בחגור ואולי כתפיות מחזיקות אותו למעלה.

וְכָל־יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת־אֲרוֹן בְּרִית ה' בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִעִים בִּנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת

וְכָל־יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת־אֲרוֹן בְּרִית ה' בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתָּיִם, מַשְׁמִעִים קולות בִּנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת.

וַיְהִי אֲרוֹן בְּרִית־ה' בָּא עַד־עִיר דָּוִיד וּמִיכַל בַּת־שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ

וַיְהִי אֲרוֹן בְּרִית־ה' בָּא עַד־עִיר דָּוִיד, וּמִיכַל בַּת־שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק עם כל הקהל, וכדרך המרקדים, תנועותיו היו חופשיות, וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ. הוא נראה כאיש פשוט, ואילו היא, בתור בתו של מלך, לא סבלה את אופן ההתנהגות הזה, שאין בו הדרת כבוד.