חזור
דברי הימים א
פרק יאוַיִּקָּבְצוּ כָל־יִשְׂרָאֵל אֶל־דָּוִיד חֶבְרוֹנָה לֵאמֹר הִנֵּה עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ
כיוון ששאול נהרג, ובנו ששרד ושלט זמן קצר בעבר הירדן נהרג אף הוא,
גַּם־תְּמוֹל גַּם־שִׁלְשׁוֹם גַּם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ אַתָּה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל
גַּם־תְּמוֹל גַּם־שִׁלְשׁוֹם גַּם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ, אַתָּה היית הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל. הרי גם בזמן שאול הנהגתָּ בענייני הצבא ובתחומים אחרים.
וַיָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה וַיִּכְרֹת לָהֶם דָּוִיד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי ה' וַיִּמְשְׁחוּ אֶת־דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל כִּדְבַר ה' בְּיַד־שְׁמוּאֵל
וַיָּבֹאוּ בסופו של דבר כָּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה, וַיִּכְרֹת לָהֶם דָּוִיד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי ה'. הם הסכימו לקבל אותו למלך עליהם, והוא קיבל על עצמו את המלוכה. וַיִּמְשְׁחוּ אֶת־דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל, כִּדְבַר ה' בְּיַד־שְׁמוּאֵל. אמנם הוא כבר נמשח על ידי שמואל, אבל המשיחה הזו הייתה עד כה מעשה פרטי שמשמעותו מצומצמת. עכשיו, שמשחו אותו בחברון, מדובר בהחלטה ציבורית כלל-לאומית למנותו למלך.
וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכָל־יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם הִיא יְבוּס וְשָׁם הַיְבוּסִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ
דויד לא יכול להיות מלך על כל ישראל מהעיר חברון. עיר זו ממוקמת באמצע נחלת יהודה, היא רחוקה משאר השבטים ומתייחסת באופן בולט לשבט יהודה. על כן אחת מפעולותיו הראשונות של דויד הייתה חיפוש אחר מרכז אחר למלכותו. תוך כדי כך הוא גם הוכיח את כוחו:
וַיֹּאמְרוּ יֹשְׁבֵי יְבוּס לְדָוִיד לֹא תָבוֹא הֵנָּה
וַיֹּאמְרוּ יֹשְׁבֵי יְבוּס לְדָוִיד: לֹא תָבוֹא הֵנָּה. יבוס הייתה למעשה מובלעת שלא נכבשה סופית בידי ישראל בבואם לארץ, ומסתבר ששררו יחסי שכנות סבירים בין היבוסים שהמשיכו לשבת בירושלים לבין ישראל.
וַיִּלְכֹּד דָּוִיד אֶת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִיד וַיֹּאמֶר דָּוִיד כָּל־מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן־צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ
לפיכך – וַיִּלְכֹּד דָּוִיד בשלב הראשון אֶת המצודה שהייתה סמוכה לעיר מצפון, מדרום להר הבית, ונקראה אחר כך מְצֻדַת צִיּוֹן, הִיא עִיר דָּוִיד. נראה שהייתה נקודה מסוימת שדרכה אפשר היה להיכנס אל העיר, או להביא למצב שיאפשר לצבא לפרוץ לתוכה.
וַיֵּשֶׁב דָּוִיד בַּמְצָד עַל־כֵּן קָרְאוּ־לוֹ עִיר דָּוִיד
וַיֵּשֶׁב דָּוִיד בַּמְצָד, במצודה, במקום המבוצר שהיה חלק מן העיר, עַל־כֵּן קָרְאוּ־לוֹ ולמה שנבנה סביבו אחר כך
וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב מִן־הַמִּלּוֹא וְעַד־הַסָּבִיב וְיוֹאָב יְחַיֶּה אֶת־שְׁאָר הָעִיר
וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב, מִן־הַמִּלּוֹא וְעַד־הַסָּבִיב. בין המצד לבין החומה היו אזורים ריקים, שאותם מילאו דויד ובנו שלמה, ועל כן הם נקראו 'המִּלוא'.
וַיֵּלֶךְ דָּוִיד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַה' צְבָאוֹת עִמּוֹ
וַיֵּלֶךְ דָּוִיד הָלוֹךְ וְגָדוֹל, וַה' צְבָאוֹת עִמּוֹ. דויד נעשה מלך גדול, לחם מלחמות, כבש מדינות והצליח להרחיב את גבול ישראל.
וְאֵלֶּה רָאשֵׁי הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִיד הַמִּתְחַזְּקִים עִמּוֹ בְמַלְכוּתוֹ עִם־כָּל־יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיכוֹ כִּדְבַר ה' עַל־יִשְׂרָאֵל
כאן באה רשימת גיבורי דויד בעלי תפקידים ודרגות מיוחדים. רשימה דומה לה נמצאת בספר שמואל.
וְאֵלֶּה מִסְפַּר הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִיד יָשָׁבְעָם בֶּן־חַכְמוֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים הוּא־עוֹרֵר אֶת־חֲנִיתוֹ עַל־שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָת
וְאֵלֶּה מִסְפַּר הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִיד: ראשון ברשימה הוא יָשָׁבְעָם בֶּן־חַכְמוֹנִי שהיה רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, המפקדים. הוּא־עוֹרֵר, הניע, הניף אֶת־חֲנִיתוֹ עַל־שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת חָלָל, הרג שלוש מאות איש בְּפַעַם אֶחָת, בקרב אחד בגבורתו המיוחדת.
וְאַחֲרָיו אֶלְעָזָר בֶּן־דּוֹדוֹ הָאֲחוֹחִי הוּא בִּשְׁלוֹשָׁה הַגִּבֹּרִים
וְאַחֲרָיו אֶלְעָזָר בֶּן־דּוֹדוֹ, שם איש. אֶלְעָזָר בֶּן־דּוֹדוֹ הָאֲחוֹחִי, שם אבי המשפחה או המקום. הוּא בִּשְׁלוֹשָׁה, אחד משלושת הַגִּבֹּרִים, שהיו מעין צוות מצטיין מכוח מעשיהם, כפי שיסופר להלן.
הוּא־הָיָה עִם־דָּוִיד בַּפַּס דַּמִּים וְהַפְּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ־שָׁם לַמִּלְחָמָה וַתְּהִי חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה שְׂעוֹרִים וְהָעָם נָסוּ מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים
הוּא־הָיָה עִם־דָּוִיד בַּמקום שנקרא פַּס דַּמִּים, או אפס דמים.
וַיִּתְיַצְּבוּ בְתוֹךְ־הַחֶלְקָה וַיַּצִּילוּהָ וַיַּכּוּ אֶת־פְּלִשְׁתִּים וַיּוֹשַׁע ה' תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה
וַיִּתְיַצְּבוּ בגבורה אלעזר וגיבור נוסף או אלעזר ואנשיו
וַיֵּרְדוּ שְׁלוֹשָׁה מִן־הַשְּׁלוֹשִׁים רֹאשׁ עַל־הַצֻּר אֶל־דָּוִיד אֶל־מְעָרַת עֲדֻלָּם וּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִים
וַיֵּרְדוּ שְׁלוֹשָׁה מִן־הַשְּׁלוֹשִׁים רֹאשׁ, משלושים הראשים, עַל־הַצֻּר, הסלע ששימש מבצר ומחסה, אֶל־דָּוִיד אֶל־מְעָרַת עֲדֻלָּם. לא ברור אם הדבר אירע לפני שכבש את ירושלים או אחר כך. וּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִים הרחב שליד ירושלים.
וְדָוִיד אָז בַּמְּצוּדָה וּנְצִיב פְּלִשְׁתִּים אָז בְּבֵית לָחֶם
וְדָוִיד אָז בַּמְּצוּדָה, הוא הצור הסמוך למערת עדולם, וּנְצִיב פְּלִשְׁתִּים היה אָז בְּבֵית לָחֶם. אחרי מפלת ישראל בגלבֹּע ומותו של שאול הרחיבו הפלשתים את שלטונם לתוך גבול ארץ יהודה. משום כך ישב בבית-לחם נציב פלשתי שמשל על העיר וסביבותיה, ולידו חיל מצב ששמר עליו.
וַיִּתְאָו דָּוִיד וַיֹּאמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבּוֹר בֵּית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר
וַיִּתְאָו, התאווה דָּוִיד וַיֹּאמַר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבּוֹר בֵּית־לֶחֶם, שאינה רחוקה מעמק רפאים, הבור אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר. דויד גדל בבית-לחם, והוא זוכר את מימיה הטובים. לא נראה שהשמיע בקשה מיוחדת, אלא השיח לפי תומו על אותם המים, אף על פי שהיה יכול לשתות מים שנאספו בגבים במדבר וכיוצא באלה.
וַיִּבְקְעוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ־מַיִם מִבּוֹר בֵּית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל־דָּוִיד וְלֹא־אָבָה דָוִיד לִשְׁתּוֹתָם וַיְנַסֵּךְ אֹתָם לַה'
כאשר שלושת אנשיו שמעו את המשאלה שהביע דויד, וַיִּבְקְעוּ, חצו תוך כדי לחימה הַשְּׁלֹשָׁה – שלושת הגיבורים, שהיו כנראה אוהביו ומעריציו של דויד, בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, שהיה מחנה אויב מבוצר, וַיִּשְׁאֲבוּ־מַיִם מִבּוֹר בֵּית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר, וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל־דָּוִיד. וְלֹא־אָבָה, רצה דָוִיד לִשְׁתּוֹתָם, ובמקום זאת – וַיְנַסֵּךְ אֹתָם לַה'. הוא שפך את המים בתור נסך לשם ה'.
וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי מֵאֱלֹהַי מֵעֲשׂוֹת זֹאת הֲדַם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶשְׁתֶּה בְנַפְשׁוֹתָם כִּי בְנַפְשׁוֹתָם הֱבִיאוּם וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִים
וַיֹּאמֶר: חָלִילָה לִּי מֵאֱלֹהַי מֵעֲשׂוֹת זֹאת – מלשתות את המים האלה. הֲדַם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶשְׁתֶּה בְנַפְשׁוֹתָם?! כִּי בְנַפְשׁוֹתָם הֱבִיאוּם. האנשים הללו מסרו את נפשם, ודמם של האנשים נתון כביכול בתוך המים. לא נאה שאשתה מים שנקנו בדם. וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם. אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִים. בשל המעשה החריג הזה התפרסמו שלושת הגיבורים.
וְאַבְשַׁי אֲחִי־יוֹאָב הוּא הָיָה רֹאשׁ הַשְּׁלוֹשָׁה וְהוּא עוֹרֵר אֶת־חֲנִיתוֹ עַל־שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל וְלוֹ־שֵׁם בַּשְּׁלוֹשָׁה
וְאַבְשַׁי, הקרוי בספר שמואל גם אבישי, אֲחִי־יוֹאָב הוּא הָיָה רֹאשׁ, מפקד על הַשְּׁלוֹשָׁה, וְהוּא עוֹרֵר, נופף אֶת־חֲנִיתוֹ עַל־שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל. וְלוֹ־שֵׁם של כבוד בַּשְּׁלוֹשָׁה.
מִן־הַשְּׁלוֹשָׁה בַשְּׁנַיִם נִכְבָּד וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר וְעַד הַשְּׁלוֹשָׁה לֹא־בָא
מִן־הַשְּׁלוֹשָׁה בַשְּׁנַיִם מהם היה נִכְבָּד בגבורתו האישית, וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר. אבשי עלה בדרגות הפיקוד ונעשה עם הזמן אחד ממפקדיו הגדולים של דויד. וְעַד, עם הַשְּׁלוֹשָׁה לֹא־בָא. הוא היה להם לראש, ולא נכלל בשלושה.
בְּנָיָה בֶן־יְהוֹיָדָע בֶּן־אִישׁ־חַיִל רַב־פְּעָלִים מִן קַבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת־הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג
גיבור נוסף הוא בְּנָיָה בֶן־יְהוֹיָדָע שהיה בֶּן־אִישׁ־חַיִל רַב־פְּעָלִים מִן המקום קַבְצְאֵל, הוּא הִכָּה, הרג אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל, אנשי צבא מיוחדים,
וְהוּא הִכָּה אֶת־הָאִישׁ הַמִּצְרִי אִישׁ מִדָּה חָמֵשׁ בָּאַמָּה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית כִּמְנוֹר אֹרְגִים וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶת־הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ
וְהוּא הִכָּה אֶת־הָאִישׁ הַמִּצְרִי שהיה אִישׁ מִדָּה, גדול ממדים. מידת גבהו כחָמֵשׁ בָּאַמָּה. וּבְיַד הַמִּצְרִי הייתה חֲנִית גדולה כִּמְנוֹר אֹרְגִים, קורה גדולה בנול האריגה. וַיֵּרֶד אֵלָיו בניהו בַּשָּׁבֶט, במקל ולא בחנית, וַיִּגְזֹל אֶת־הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ. אפשר שתנועת המצרי הייתה מסורבלת בגלל שריונו, וכך הצליח בניהו לחטוף את החנית מידו, כמו בסיפור של דויד וגלית.
אֵלֶּה עָשָׂה בְּנָיָהוּ בֶּן־יְהוֹיָדָע וְלוֹ־שֵׁם בִּשְׁלוֹשָׁה הַגִּבֹּרִים
אֵלֶּה עָשָׂה בְּנָיָהוּ בֶּן־יְהוֹיָדָע, וְלוֹ־שֵׁם בִּשְׁלוֹשָׁה הַגִּבֹּרִים. גם שלושה הגיבורים החשיבו אותו לגיבור גדול.
מִן־הַשְּׁלוֹשִׁים הִנּוֹ נִכְבָּד הוּא וְאֶל־הַשְּׁלֹשָׁה לֹא־בָא וַיְשִׂימֵהוּ דָוִיד עַל־מִשְׁמַעְתּוֹ
יותר מִן־הַשְּׁלוֹשִׁים – שלושים הגיבורים שיפורטו להלן,
וגִבּוֹרֵי הַחֲיָלִים עֲשָׂהאֵל אֲחִי יוֹאָב אֶלְחָנָן בֶּן־דּוֹדוֹ מִבֵּית לָחֶם
ושמות גִבּוֹרֵי הַחֲיָלִים, שביניהם שלושים הגיבורים שנזכרו:
שַׁמּוֹת הַהֲרוֹרִי חֵלֶץ הַפְּלוֹנִי
שַׁמּוֹת הַהֲרוֹרִי, חֵלֶץ הַפְּלוֹנִי. ייתכן שהפלוני הוא שם של מקום, או שקראו לו כך מפני שלא ידעו מהיכן הוא בא.
עִירָא בֶן־עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתוֹתִי
עִירָא בֶן־עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי, מהעיר תקוע שביהודה, אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתוֹתִי, מענתות שבבנימין,
סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי עִילַי הָאֲחוֹחִי
סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי, עִילַי הָאֲחוֹחִי, שם משפחה בשבט בנימין,
מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי חֵלֶד בֶּן־בַּעֲנָה הַנְּטוֹפָתִי
מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי, חֵלֶד בֶּן־בַּעֲנָה הַנְּטוֹפָתִי, שניהם מהעיר נטופה,
אִיתַי בֶּן־רִיבַי מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן בְּנָיָה הַפִּרְעָתֹנִי
אִיתַי בֶּן־רִיבַי מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן, בְּנָיָה הַפִּרְעָתֹנִי, מפרעתון שבאפרים,
חוּרַי מִנַּחֲלֵי גָעַשׁ אֲבִיאֵל הָעַרְבָתִי
חוּרַי מִנַּחֲלֵי גָעַשׁ, אֲבִיאֵל הָעַרְבָתִי,
עַזְמָוֶת הַבַּחֲרוּמִי אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִי
עַזְמָוֶת הַבַּחֲרוּמִי, ממקום שנקרא בחורים במזרח לירושלים, אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִי, משעלבין,
בְּנֵי הָשֵׁם הַגִּזוֹנִי יוֹנָתָן בֶּן־שָׁגֵה הַהֲרָרִי
בְּנֵי הָשֵׁם הַגִּזוֹנִי, יוֹנָתָן בֶּן־שָׁגֵה הַהֲרָרִי,
אֲחִיאָם בֶּן־שָׂכָר הַהֲרָרִי אֱלִיפַל בֶּן־אוּר
אֲחִיאָם בֶּן־שָׂכָר הַהֲרָרִי, אֱלִיפַל בֶּן־אוּר,
חֵפֶר הַמְּכֵרָתִי אֲחִיָּה הַפְּלֹנִי
חֵפֶר הַמְּכֵרָתִי, אֲחִיָּה הַפְּלֹנִי,
חֶצְרוֹ הַכַּרְמְלִי נַעֲרַי בֶּן־אֶזְבָּי
חֶצְרוֹ הַכַּרְמְלִי, נַעֲרַי בֶּן־אֶזְבָּי,
יוֹאֵל אֲחִי נָתָן מִבְחָר בֶּן־הַגְרִי
יוֹאֵל אֲחִי נָתָן, אולי נתן הנביא, ועל כן הוא מתייחס אליו, מִבְחָר בֶּן־הַגְרִי. בין הגיבורים היו גם אנשים שהיו גרים או שבאו מעמים אחרים:
צֶלֶק הָעַמּוֹנִי נַחְרַי הַבֵּרֹתִי נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב בֶּן־צְרוּיָה
צֶלֶק הָעַמּוֹנִי, נַחְרַי הַבֵּרֹתִי, מבארות,
עִירָא הַיִּתְרִי גָּרֵב הַיִּתְרִי
עִירָא הַיִּתְרִי, גָּרֵב הַיִּתְרִי,
אוּרִיָּה הַחִתִּי זָבָד בֶּן־אַחְלָי
אוּרִיָּה הַחִתִּי, זָבָד בֶּן־אַחְלָי, שנזכר כאחד מצאצאי חצרון בשבט יהודה.
עֲדִינָא בֶן־שִׁיזָא הָראוּבֵנִי רֹאשׁ לָראוּבֵנִי וְעָלָיו שְׁלֹשִׁים
עֲדִינָא בֶן־שִׁיזָא הָראוּבֵנִי, שנעשה לאחר זמן רֹאשׁ, מנהיג לָראוּבֵנִי, וְעָלָיו, אליו נוספו שְׁלֹשִׁים אנשים.
חָנָן בֶּן־מַעֲכָה וְיוֹשָׁפָט הַמִּתְנִי
חָנָן בֶּן־מַעֲכָה וְיוֹשָׁפָט הַמִּתְנִי,
עֻזִּיָּא הָעַשְׁתְּרָתִי שָׁמָע וִיעִיאֵל בְּנֵי חוֹתָם הָעֲרֹעֵרִי
עֻזִּיָּא הָעַשְׁתְּרָתִי, שָׁמָע וִיעִיאֵל בְּנֵי חוֹתָם הָעֲרֹעֵרִי,
יְדִיעֲאֵל בֶּן־שִׁמְרִי וְיוֹחָא אָחִיו הַתִּיצִי
יְדִיעֲאֵל בֶּן־שִׁמְרִי וְיוֹחָא אָחִיו הַתִּיצִי,
אֱלִיאֵל הַמַּחֲוִים וִירִיבַי וְיוֹשַׁוְיָה בְּנֵי אֶלְנָעַם וְיִתְמָה הַמּוֹאָבִי
אֱלִיאֵל הַמַּחֲוִים וִירִיבַי וְיוֹשַׁוְיָה בְּנֵי אֶלְנָעַם וְיִתְמָה הַמּוֹאָבִי,
אֱלִיאֵל וְעוֹבֵד וְיַעֲשִׂיאֵל הַמְּצֹבָיָה
אֱלִיאֵל וְעוֹבֵד וְיַעֲשִׂיאֵל הַמְּצֹבָיָה.