menu
small logo

חזור

עמוס

פרק ט

רָאִיתִי אֶת־אֲדֹנָי נִצָּב עַל־הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר הַךְ הַכַּפְתּוֹר ויִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים וּבְצָעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם וְאַחֲרִיתָם בַּחֶרֶב אֶהֱרֹג לֹא־יָנוּס לָהֶם נָס וְלֹא־יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט

רָאִיתִי אֶת־אֲדֹנָי נִצָּב עַל־הַמִּזְבֵּחַ, וַיֹּאמֶר: הַךְ הַכַּפְתּוֹר, הקצה העליון של הבית, ובגלל הכאת הכפתור יִרְעֲשׁוּ, ירעדו הַסִּפִּים, מפתני הבית שבתחתיתו. וכפי שיארע לבית כך יארע לעם – וּבְצָעַם, ה' ישבור ויבקע את העומדים בְּרֹאשׁ כֻּלָּם, ההנהגה הפוליטית או הכהנים, וְאת אַחֲרִיתָם, שאר העם בַּחֶרֶב אֶהֱרֹג. לֹא־יָנוּס לָהֶם נָס, וְלֹא־יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט. הם ייהרגו עד האחרון שבהם.

אִם־יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם וְאִם־יַעֲלוּ הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם אוֹרִידֵם

אִם־יַחְתְּרוּ להיחבא אפילו בִשְׁאוֹלמִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם, וְאִם־יַעֲלוּ אל הַשָּׁמַיִםמִשָּׁם אוֹרִידֵם.

וְאִם־יֵחָבְאוּ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל מִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ וּלְקַחְתִּים וְאִם־יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי בְּקַרְקַע הַיָּם מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת־הַנָּחָשׁ וּנְשָׁכָם

וְאִם־יֵחָבְאוּ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶלמִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ וּלְקַחְתִּים, וְאִם־יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי בְּקַרְקַע הַיָּםמִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת־הַנָּחָשׁ, כנראה נחש ימי, כגון לויתן או תנין, וּנְשָׁכָם. בשום מקום אי אפשר יהיה להיסתר מהגזרה.

וְאִם־יֵלְכוּ בַשְּׁבִי לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת־הַחֶרֶב וַהֲרָגָתַם וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה

וְאִם־יֵלְכוּ בַשְּׁבִי לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם – גם מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת־הַחֶרֶב וַהֲרָגָתַם. וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה.

וַה' אֱלוֹהִים הַצְּבָאוֹת הַנּוֹגֵעַ בָּאָרֶץ וַתָּמוֹג וְאָבְלוּ כָּל־יוֹשְׁבֵי בָהּ וְעָלְתָה כַיְאֹר כֻּלָּהּ וְשָׁקְעָה כִּיאֹר מִצְרָיִם

וַה' אֱלוֹהִים, אלוהי הַצְּבָאוֹת הַנּוֹגֵעַ בָּאָרֶץ וַתָּמוֹג, ומיד היא נמסה, וְאָבְלוּ כָּל־יוֹשְׁבֵי בָהּ, וְעָלְתָה, היא תוצף כַיְאֹר, כמו ביאור כֻּלָּהּ, וְשָׁקְעָה כִּיאֹר מִצְרָיִם. כל הפורענויות הללו יבואו מידי ה', המבטיח ומקיים,

הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יְסָדָהּ הַקֹּרֵא לְמֵי־הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ

הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָו, עליותיו, וַאֲגֻדָּתוֹ, וקבוצות בריותיו עַל־אֶרֶץ יְסָדָהּ. הַקֹּרֵא לְמֵי־הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל־פְּנֵי הָאָרֶץ, ה' שְׁמוֹ. הוא יצר את כל העולם וייצבו, והוא גם יכול לערערו ולהחריבו.

הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם־ה' הֲלוֹא אֶת־יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר ואֲרָם מִקִּיר

הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אינכם מיוחסים לפני יותר מבני כוש, בכורו של חם, נְאֻם־ה'. הֲלוֹא, אמנם אֶת־יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, ובזה אתם רואים סימן לייחודכם, אך גם בכך אינכם ייחודיים – וּפְלִשְׁתִּיִּים, שגם הם מצאצאי חם, העליתי מִכַּפְתּוֹר, כרתים. הפלשתים לא היו במקורם תושבי הארץ הקדמונים, אלא באו אליה מכרתים. ואת אֲרָם העליתי לארצם מִקִּיר, מקום מוצאם. עשיתי כך לכמה עמים וממלכות; הרי שאינכם מיוחדים.

הִנֵּה עֵינֵי ה' אֱלוֹהִים בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֶפֶס כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת־בֵּית יַעֲקֹב נְאֻם־ה'

הִנֵּה עֵינֵי ה' אֱלוֹהִים יינתנו בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה, הרגילה בחטא, וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אֶפֶס, ובכל זאת דעו לכם כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת־בֵּית יַעֲקֹב. נְאֻם־ה'. גם אם לעמים אחרים אין אחרית, לכם יש תקווה. אף שתּוּכו ותגלו, לא תושמדו.

כִּי־הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה וַהֲנִעוֹתִי בְכָל־הַגּוֹיִם אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה וְלֹא־יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ

כִּי־הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה, וַהֲנִעוֹתִי בְכָל־הַגּוֹיִם אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל, אטלטל אתכם בכל העמים כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ הדגן בַּכְּבָרָה, כלי סינון, וְלֹא־יִפּוֹל צְרוֹר, גרגר גדול לאָרֶץ. אף על פי שהגרגרים מתנועעים בכברה ממקום למקום, והפסולת הדקה נופלת, הצרור נשאר בתוכה.

בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי הָאֹמְרִים לֹא־תַגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ הָרָעָה

בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי, רשעי עַמִּי, הָאֹמְרִים: לֹא־תַגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ, לא תתקרב אלינו הָרָעָה.

בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת־פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם

בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת, ממלכת דוד או עירו המתמוטטת. במצבה הנוכחי אין היא אלא סוכה עראית המטה ליפול, ולעתיד תהיה לה תקומה. וְגָדַרְתִּי אֶת־פִּרְצֵיהֶן של חומות דוד, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. סוכת דוד תשוב ותיבנה לתפארת כמו בשנותיה היפות.

לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת־שְׁאֵרִית אֱדוֹם וְכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם־ה' עֹשֶׂה זֹּאת

לְמַעַן יִירְשׁוּ ישראל אֶת־שְׁאֵרִית אֱדוֹם וְאת כָל־הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר, כי נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם. נְאֻם־ה' עֹשֶׂה זֹּאת.

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל־הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה

הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם־ה', וְנִגַּשׁ, ייפגש חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר בעבודתם, כי הארץ תהיה פורייה, ועונות החרישה והקצירה יגיעו זו לזו בקצותיהן. וְדֹרֵךְ עֲנָבִים ייפגש בְּמֹשֵׁךְ, גורר הַזָּרַע לשם זריעת השדה. בדרך כלל עוברים כמה חודשים בין זמן דריכת הענבים בסוף הקיץ, לבין עת הזריעה, אבל לעתיד לבוא גם הם ייפגשו. וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס, מיץ הפֵּרות, וְכָל־הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה, יימסו וייזלו פרי מגדים.

וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת ויָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת־יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶם

וְשַׁבְתִּי אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת, שוממות ובהן יָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת־יֵינָם, וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶם.

וּנְטַעְתִּים עַל־אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר ה' אֱלֹהֶיךָ

וּנְטַעְתִּים, אקבע אותם עַל־אַדְמָתָם, וְלֹא יִנָּתְשׁוּ, ייעקרו עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם. אָמַר ה' אֱלֹהֶיךָ. אחרי הניעור והבירור יזכו הנשארים לראות בתקומת סוכת דוד, בברכה שתצא מן הארץ, ומשפעה ימשיכו לינוק לְעולם.