חזור
עמוס
פרק דשִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרוֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה
שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה, פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן, דימוי לגבירות האצילות והעשירות שבעיר שומרון ומסביב לה. פרות הבשן כבדות וגדולות הרבה יותר משאר פרות. הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים, הָרֹצְצוֹת, שוברות אֶבְיוֹנִים, עניים, הָאֹמְרוֹת לַאֲדֹנֵיהֶם, בעליהן: הָבִיאָה משקה וְנִשְׁתֶּה. בתפנוקיהן ובדרישתן למלא מיד את רצונותיהן הן דורסות את הדלים והמסכנים.
נִשְׁבַּע ה' אֱלוֹהִים בְּקָדְשׁוֹ כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה
נִשְׁבַּע ה' אֱלוֹהִים בְּקָדְשׁוֹ, כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם, וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת, השובים יובילו אתכן בסירות קטנות, וְאַחֲרִיתְכֶן תהיה בְּסִירוֹת דּוּגָה. סופכן שתילקחו בספינות דיג.
וּפְרָצִים תֵּצֶאנָה אִשָּׁה נֶגְדָּהּ וְהִשְׁלַכְתֶּנָה הַהַרְמוֹנָה נְאֻם־ה'
וּפְרָצִים, דרך הפרצות שהאויב יפרוץ בקיר או בחומה תֵּצֶאנָה אִשָּׁה נֶגְדָּהּ, כל אשה תצא דרך הפרצה הקרובה אליה שכן מקום המחסה ייפרץ, הביטחון ייעלם, וכל אחת תברח לדרכה.
בֹּאוּ בֵית־אֵל וּפִשְׁעוּ הַגִּלְגָּל הַרְבּוּ לִפְשֹׁעַ וְהָבִיאוּ לַבֹּקֶר זִבְחֵיכֶם לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים מַעְשְׂרֹתֵיכֶם
בֹּאוּ לבֵית־אֵל, מרכז הפולחן של ממלכת ישראל, שבו העמיד ירבעם את אחד מעגלי הזהב,
וְקַטֵּר מֵחָמֵץ תּוֹדָה וְקִרְאוּ נְדָבוֹת הַשְׁמִיעוּ כִּי כֵן אֲהַבְתֶּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' אֱלוֹהִים
וְקַטֵּר, הַקטירו, שִׂרפו על המזבח מֵחָמֵץ של קרבן התּוֹדָה – והרי התורה לא ציוותה להקטיר מלחמי התודה,
וְגַם־אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם נִקְיוֹן שִׁנַּיִם בְּכָל־עָרֵיכֶם וְחֹסֶר לֶחֶם בְּכֹל מְקוֹמֹתֵיכֶם וְלֹא־שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם־ה'
וְגַם־אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם בתור עונש נִקְיוֹן שִׁנַּיִם, מחסור חמור באוכל
וְגַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת־הַגֶּשֶׁם בּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר וְהִמְטַרְתִּי עַל־עִיר אֶחָת וְעַל־עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וְחֶלְקָה אֲשֶׁר־לֹא־תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ
וְגַם אָנֹכִי מָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת־הַגֶּשֶׁם בּתקופה שעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר, יהיה הקציר. לרוב קציר השעורים הוא בניסן וקציר החיטים בסיוון, ושלושה חודשים לפני ימי הקציר הוא שיאה של עונת הגשמים, ואז עדיין לא יָרד גשם. יתרה מזו, גם כשירד גשם כלשהו – וְהִמְטַרְתִּי עַל־עִיר אֶחָת, וְעַל־עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר. חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר, קיבלה גשם, וְחֶלְקָה אֲשֶׁר־לֹא־תַמְטִיר, הומטר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ. הבצורת שאינה אחידה גורמת חוסר ודאות, ערעור ובלבול.
וְנָעוּ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ עָרִים אֶל־עִיר אַחַת לִשְׁתּוֹת מַיִם וְלֹא יִשְׂבָּעוּ וְלֹא־שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם־ה'
וְנָעוּ שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ עָרִים אֶל־עִיר אַחַת לִשְׁתּוֹת מַיִם. כיוון שהגשם ירד רק במקומות מסוימים ובאופן לא רציף, תושבי הערים היבשות באו אל העיר הגשומה לשתות מים, וְלֹא יִשְׂבָּעוּ. בני העיר לא הניחו להם לשתות, משום שאין להם די מים עבור שלוש ערים. וְגם אז, למרות הרמזים והעונשים – לֹא־שַׁבְתֶּם עָדַי. נְאֻם־ה'.
הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן הַרְבּוֹת גַּנּוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם יֹאכַל הַגָּזָם ולֹא־שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם־ה'
הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן, מחלה הגורמת לתבואה להתייבש, וּבַיֵּרָקוֹן, פטריות העולות ביבול ומקלקלות אותו. הַרְבּוֹת, ריבוי גַּנּוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם – את כל אלה
שִׁלַּחְתִּי בָכֶם דֶּבֶר בְּדֶרֶךְ מִצְרַיִם הָרַגְתִּי בַחֶרֶב בַּחוּרֵיכֶם עִם שְׁבִי סוּסֵיכֶם וָאַעֲלֶה בְּאֹשׁ מַחֲנֵיכֶם וּבְאַפְּכֶם וְלֹא־שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם־ה'
שִׁלַּחְתִּי בָכֶם דֶּבֶר בְּדֶרֶךְ יציאתכם למִצְרַיִם.
הָפַכְתִּי בָכֶם כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת־סְדֹם וְאֶת־עֲמֹרָה וַתִּהְיוּ כְּאוּד מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה וְלֹא־שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם־ה'
הָפַכְתִּי בָכֶם כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת־סְדֹם וְאֶת־עֲמֹרָה. עולמכם התהפך עליכם; מהומות ירדו עליכם מלמעלה. וַתִּהְיוּ כְּאוּד מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה, כמו גזיר עץ שחלקו שרוף וחלקו טרם נשרף,
לָכֵן כֹּה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ יִשְׂרָאֵל עֵקֶב כִּי־זֹאת אֶעֱשֶׂה־לָּךְ הִכּוֹן לִקְרַאת־אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל
כיוון שכל העונשים אינם מועילים, לָכֵן כֹּה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ יִשְׂרָאֵל, עֵקֶב כִּי־זֹאת אֶעֱשֶׂה־לָּךְ – הִכּוֹן לִקְרַאת־אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. התכונן להתגלות של אלוקיך, שתהיה מאיימת הרבה יותר. כאשר יבוא אלוקים עצמו, ולא הרעב, הבצורת, השידפון, היירקון והגזם, הדבר, והחרב, שהם שליחיו, לא תוכלו להמשיך לדבוק באדישותכם ובשלוות רוחכם.
כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ ומַגִּיד לְאָדָם מַה־שֵּׂחוֹ עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה וְדֹרֵךְ עַל־בָּמֳתֵי אָרֶץ ה' אֱלֹהֵי־צְבָאוֹת שְׁמוֹ
כִּי הִנֵּה הוא יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ, עוסק בדברים הגדולים ביותר, ועם זאת הוא קשוב לפרטים הקטנים ביותר – מַגִּיד לְאָדָם מַה־שֵּׂחוֹ. יכול לדווח לאדם על מה שוחח עם חברו.