חזור
עמוס
פרק אדִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר־הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל־יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן־יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ
דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר־הָיָה בַנֹּקְדִים, אחד ממגדלי הצאן
וַיֹּאמַר ה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ וְאָבְלוּ נְאוֹת הָרֹעִים וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל
וַיֹּאמַר: ה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ, והקול הזה יישמע ויפעל בכל העולם. וְאָבְלוּ, יקמלו מקולו נְאוֹת, מקומות המרעה של הָרֹעִים, וְיָבֵשׁ רֹאשׁ הַכַּרְמֶל, אזור פורה ובו צמחייה רבה.
כֹּה אָמַר ה' עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל־דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת־הַגִּלְעָד
כֹּה אָמַר ה': אבוא חשבון עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק, בירת ארם, הממלכה המאיימת מצפון, ואבליג, וְאולם עַל־אַרְבָּעָה, הפשע הרביעי, שהוא חמור מהם, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, לא אסלח, לא אשיב את גזר דיני או חרון אפי מהם, או: לא אנהג כשופט המשיב את מי שזוּכָּה בדין אל מעמדו הקודם.
וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּבֵית חֲזָאֵל וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן־הֲדָד
על כן – וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּבֵית חֲזָאֵל, שר צבא ארם שעלה לשלטון ומלך. ייתכן שעל שמו התכנו ממלכת ארם והנהגתה. וְאָכְלָה את אַרְמְנוֹת בֶּן־הֲדָד, השליט הארמי שקדם לחזאל.
וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת־אָוֶן וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן וְגָלוּ עַם־אֲרָם קִירָה אָמַר ה'
וְשָׁבַרְתִּי את בְּרִיחַ שער העיר דַּמֶּשֶׂק, אפרוץ את העיר בפני אויבים, וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת־אָוֶן, אזור מישורי בקרבת דמשק. מן הסתם אין זה שמו האמתי של המקום אלא כינויו בפי הנביא על שם העבודה הזרה של תושביו. לא רק העיר דמשק תיהרס אלא גם היושבים בסביבתה יושמדו, וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט, אוחז במטה או בשרביט, כלומר מושל, יסולק מִבֵּית עֶדֶן, וְגָלוּ עַם־אֲרָם קִירָה, אל העיר האשורית קיר.
כֹּה אָמַר ה' עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל־הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לְהַסְגִּיר לֶאֱדוֹם
נבואה נוספת: כֹּה אָמַר ה': עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה, העיר הפלשתית התקיפה, אבוא אִתה חשבון, אך עדיין אמָּנע מלהענישה, וְאולם עַל־אַרְבָּעָה, הפשע הרביעי, שהוא חמור מהם, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, לא אבליג עליו, והוא הפשע שפשע כנגד עם ישראל – עַל־הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לְהַסְגִּיר שבויים מיהודה
וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת עַזָּה וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ
לפיכך – וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת עַזָּה, וְאָכְלָה האש לא רק את חומות העיר אלא גם את אַרְמְנֹתֶיהָ, בתיה הגדולים או טירותיה והמבצרים שבתוך העיר.
וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מֵאַשְׁדּוֹד וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מֵאַשְׁקְלוֹן וַהֲשִׁיבוֹתִי יָדִי עַל עֶקְרוֹן וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים אָמַר ה' אֱלוֹהִים
וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב גם מֵאַשְׁדּוֹד, שאף היא עיר פלשתית, וְתוֹמֵךְ, מחזיק בשֵׁבֶט, כלומר מושל מֵאַשְׁקְלוֹן, עיר פלשתית אחרת, וַהֲשִׁיבוֹתִי, אַטה את יָדִי עַל, אעניש ואכה גם את עֶקְרוֹן, שגם היא מערי פלשתים.
כֹּה אָמַר ה' עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי־צֹר וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל־הַסְגִּירָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לֶאֱדוֹם וְלֹא זָכְרוּ בְּרִית אַחִים
כֹּה אָמַר ה': עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי־צֹר אבליג, וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ – עַל־הַסְגִּירָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לֶאֱדוֹם. אמנם ממלכת צור רחוקה מאדום, אבל הצורים שלחו ידם במסחר, והם סחרו בכול – בבגדים, במתכות וגם בבני אדם. אף את שבויי המלחמה מישראל שלחו לאן שהתבקשו, וְלֹא זָכְרוּ בְּרִית אַחִים. בין צור וירושלים שררו יחסי ידידות ואף נכרתה ברית עוד מזמן דוד ושלמה.
וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת צֹר וְאָכְלָה אַרְמְנוֹתֶיהָ
וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת צֹר, וְאָכְלָה אַרְמְנוֹתֶיהָ. לצור לא מנובא חורבן גמור או השמדה רבתי, כפי שתואר לעיל לגבי הפלשתים, אך גם תושביה של צור יוכו ויובסו.
כֹּה אָמַר ה' עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל־רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח
כֹּה אָמַר ה': עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם, וְאולם אָמַר ה': עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם, וְ עַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ – עַל־רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו, שכן אדום הוא עשָׂו, אחיו של יעקב אבינו.
וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּתֵימָן וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בָּצְרָה
אשר על כן, הנביא מנבא להם מפלה ותבוסה. וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּתֵימָן, חבל ארץ מארץ אדום, עיר או משפחה,
כֹּה אָמַר ה' עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי בְנֵי־עַמּוֹן וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל־בִּקְעָם הָרוֹת הַגִּלְעָד לְמַעַן הַרְחִיב אֶת־גְּבוּלָם
כֹּה אָמַר ה': עַל־שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי בְנֵי־עַמּוֹן, וְעַל־אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ – עַל־בִּקְעָם הָרוֹת הַגִּלְעָד, בני עמון פלשו לגלעד בשעה שנחלש כוחה של ממלכת ישראל, ושיספו שם באכזריות את הנשים ההרות. העמונים עשו זאת לְמַעַן הַרְחִיב אֶת־גְּבוּלָם. בני עמון ניסו לכבוש את אזור הגלעד הסמוך להם במשך דורות רבים. בעקבות תביעותיהם הטריטוריאליות מפעם לפעם הייתה פורצת שם מלחמה.
וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת רַבָּה וְאָכְלָה אַרְמְנוֹתֶיהָ בִּתְרוּעָה בְּיוֹם מִלְחָמָה בְּסַעַר בְּיוֹם סוּפָה
וְהִצַּתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת רַבָּה, רבת בני עמון בירתם, וְאָכְלָה אַרְמְנוֹתֶיהָ בִּתְרוּעָה בְּיוֹם מִלְחָמָה, בְּסַעַר, בסערת קרב בְּיוֹם סוּפָה. לא תהיה זו מפלה קטנה אלא מלחמה גדולה שבה הם יוכו מכה אנושה שתשבור את המדינה.
וְהָלַךְ מַלְכָּם בַּגּוֹלָה הוּא וְשָׂרָיו יַחְדָּו אָמַר ה'
וְהָלַךְ מַלְכָּם בַּגּוֹלָה, הוּא וְשָׂרָיו יַחְדָּו. אָמַר ה'.