Orlah 1

חזור

ערלה

פרק א

הַנּוֹטֵעַ לִסְיָיג וּלְקוֹרוֹת — פָּטוּר מִן הָעָרְלָה.

הַנּוֹטֵעַ עץ פרי לשם סְיָיג (גדר), כדי שישמש כגדר לשדהו, או לְקוֹרוֹת, להשתמש בענפיו לקורות — פָּטוּר מִן הָעָרְלָה, ומותר לאכול את פירותיו.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אָמַר הַפְּנִימִי לְמַאֲכָל וְהַחִיצוֹן לִסְיָיג — הַפְּנִימִי חַיָּיב, וְהַחִיצוֹן פָּטוּר.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִילוּ נטע עץ על גבול השדה, ואָמַר: הצד הַפְּנִימִי הפונה לשדה, יהיה לְמַאֲכָל, וְהצד הַחִיצוֹן שלו יהיה לִסְיָיג — הַפְּנִימִי חַיָּיב בערלה, וְהַחִיצוֹן פָּטוּר. והלכה כרבי יוסי.

עֵת שֶׁבָּאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ, מָצְאוּ נָטוּעַ — פָּטוּר;

עֵת שֶׁבָּאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ בזמן יהושע בן נון, מה שמָצְאוּ נָטוּעַ — הרי זה פָּטוּר מן הערלה.

נָטְעוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָּבְשׁוּ — חַיָּיב.

אבל מה שנָטְעוּ ישראל משעה שבאו לארץ, אַף עַל פִּי שֶעדיין לֹא כָּבְשׁוּ את כל הארץ — חַיָּיב בערלה.

הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים — חַיָּיב. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר.

הַנּוֹטֵעַ עץ מאכל לָרַבִּים, לצורך הרבים, כדי שייהנו מפירותיו — חַיָּיב בערלה. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר עץ פרי כזה מערלה, כיוון שלא ניטע לצורך עצמו. ואין הלכה כר' יהודה.

הַנּוֹטֵעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהַנָּכְרִי שֶׁנָּטַע, וְהַגַּזְלָן שֶׁנָּטַע, וְהַנּוֹטֵעַ בַּסְּפִינָה, וְהָעוֹלֶה מֵאֵלָיו — חַיָּיב בָּעָרְלָה.

אבל גם לדעת ר' יהודה, הַנּוֹטֵעַ אילן לצורך עצמו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהַנָּכְרִי שֶׁנָּטַע אילן, וְהַגַּזְלָן שֶׁנָּטַע אילן בקרקע שגזל, וְהַנּוֹטֵעַ בַּסְּפִינָה שיש בה אדמה, למרות שאינו נוטע בקרקע ממש, וְכן האילן הָעוֹלֶה מֵאֵלָיו — כל אילן כזה חַיָּיב בָּעָרְלָה.

אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר וְהַסֶּלַע עִמּוֹ, שְׁטָפוֹ נָהָר וְהַסֶּלַע עִמּוֹ;

אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר, וְהַסֶּלַע, כלומר, גוש האדמה הקשה העוטף את השורשים, נעקר עִמּוֹ, וכן אילן ששְׁטָפוֹ נָהָר וְהַסֶּלַע עִמּוֹ, וחזר ונשרש בקרקע;

אִם יָכוֹל לִחְיוֹת — פָּטוּר, וְאִם לָאו — חַיָּיב.

אִם יָכוֹל היה האילן לִחְיוֹת מן הסלע שעמו — הרי הוא פָּטוּר מן הערלה, כיוון שלא היה מנותק מן הקרקע; וְאִם לָאו, אם אינו יכול לחיות מן הסלע — הרי זה חַיָּיב, שהרי חזר וניטע מחדש, והרי גם הניטע מאליו חייב בערלה (לעיל משנה ב).

נֶעֱקַר הַסֶּלַע מִצִּדּוֹ, אוֹ שֶׁזִּעְזְעַתּוּ הַמַּחֲרֵישָׁה, אוֹ שֶׁזִּעְזְעוֹ וַעֲשָׂאוֹ כֶּעָפָר;

נֶעֱקַר הַסֶּלַע מִצִּדּוֹ של האילן, והתגלו השורשים, אוֹ שֶׁזִּעְזְעַתּוּ הַמַּחֲרֵישָׁה את הסלע, אוֹ שֶׁזִּעְזְעוֹ, הבעלים את הסלע, וַעֲשָׂאוֹ כֶּעָפָר, שהתפורר, והתגלו השורשים, וחזר וכיסה אותם;

אִם יָכוֹל לִחְיוֹת — פָּטוּר, וְאִם לָאו — חַיָּיב.

אִם האילן יָכוֹל היה לִחְיוֹת כך, בלי מה שהוסיף — פָּטוּר מן הערלה, וְאִם לָאו — חַיָּיב.

אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר, וְנִשְׁתַּיֵּיר בּוֹ שׁוֹרֶשׁ — פָּטוּר.

אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר לגמרי מן הקרקע וְנִשְׁתַּיֵּיר בּוֹ שׁוֹרֶשׁ שעדיין מחובר לקרקע — פָּטוּר.

וְכַמָּה יְהֵא הַשּׁוֹרֶשׁ? רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא: כְּמַחַט שֶׁל מִיתּוּן.

וְכַמָּה עבה יְהֵא הַשּׁוֹרֶשׁ שנשתייר, כדי שהאילן ייחשב כמחובר? רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא: כְּמַחַט שֶׁל מִיתּוּן, כמחט שהאורגים משתמשים בו למתוח בו את הבגד.

אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר וּבוֹ בְּרֵיכָה, וְהוּא חָיֶה מִמֶּנָּה — חָזְרָה הַזְּקֵינָה לִהְיוֹת כַּבְּרֵיכָה.

אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר וּבוֹ בְּרֵיכָה, שלפני שנעקר הבריך בקרקע אחד מענפיו, ואותה בריכה השרישה בקרקע, וְהוּא, האילן שנעקר, חָיֶה (ניזון) מִמֶּנָּה, מן הבריכה — חָזְרָה הַזְּקֵינָה לִהְיוֹת כַּבְּרֵיכָה, ומונים שנות ערלה לבריכה וגם לזקנה משעת העקירה.

הִבְרִיכָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וְנִפְסְקָה — מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁנִּפְסְקָה.

גפן שהִבְרִיכָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, הבריך ממנה 'בריכה' בקרקע, ולאחר שנה הוציא מן הבּרֵיכה בריכה נוספת, וממנה בריכה נוספת, וְנִפְסְקָה הבריכה הראשונה מן הזקינה — מו‍ֹנֶה שנות ערלה לכל הבריכות מִשָּׁעָה שֶׁנִּפְסְקָה הראשונה.

סִיפּוּק הַגְּפָנִים, וְסִיפּוּק עַל גַּבֵּי סִיפּוּק, אַף עַל פִּי שֶׁהִבְרִיכָן בָּאָרֶץ — מוּתָּר.

סִיפּוּק ('הארכת') הַגְּפָנִים, זמורה שנחתכה מגפן אחת והורכבה על גפן זקנה, וְכן סִיפּוּק עַל גַּבֵּי סִיפּוּק, שהרכיב זמורה אחרת על הזמורה הראשונה, אַף עַל פִּי שֶׁהִבְרִיכָן בָּאָרֶץ, את הזמורות האלו, והוציאו שורשים — מוּתָּר הסיפוק, אין בו איסור ערלה, מפני שהוא נחשב חלק מן הגפן הזקנה.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מָקוֹם שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה — מוּתָּר, וּמָקוֹם שֶׁכֹּחָהּ רָע — אָסוּר.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מָקוֹם שֶׁכֹּחָה של הגפן הזקנה יָפֶה, והסיפוק ניזון ממנה — מוּתָּר, ואינו נחשב כגפן לעצמה, וּמָקוֹם שֶׁכֹּחָהּ של הגפן הזקנה רָע, וניכר שהסיפוק ניזון לעצמו מן הקרקע — אָסוּר משום ערלה.

וְכֵן בְּרֵיכָה שֶׁנִּפְסְקָה וְהִיא מְלֵאָה פֵּירוֹת, אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם — אָסוּר.

וְכֵן בְּרֵיכָה שֶׁנִּפְסְקָה מן הגפן הזקנה, וְהִיא, הבריכה, מְלֵאָה פֵּירו‍ֹת — כל מה שיצמח מאותה שעה על הבריכה אסור משום ערלה. וכיוון שערלה שהתערבה בהיתר, ואין בהיתר פי מאתיים ממנה, כל התערובת אסורה (להלן פ"ב מ"א), לכן אִם הוֹסִיף הפרי של הבריכה אחד בְּמָאתַיִם על מה שהיה בו קודם — אָסוּר הכול משום ערלה.

נְטִיעָה שֶׁל עָרְלָה וְשֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִּנְטִיעוֹת — הֲרֵי זֶה לֹא יִלְקוֹט.

נְטִיעָה, גפן צעירה שֶׁל עָרְלָה, או שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, וכגון שזרעו תבואה בסמוך לה, והיא אסורה בהנאה, שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִּנְטִיעוֹת אחרות, ואינו יודע איזו גפן בכרמו היא האסורה — הֲרֵי זֶה לֹא יִלְקוֹט כלל את פירות אותו כרם, שמא הוא מלקט מן הגפן האסורה.

וְאִם לָקַט — יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לִלְקוֹט.

וְאִם לָקַט — יַעֲלֶה (יתבטל) האיסור שבפירות בְּאֶחָד וּמָאתַיִם, אם פירות הנטיעה האסורה מעורבים בפירות של מאתיים נטיעות אחרות, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לִלְקוֹט כמות כזו, ובכך לבטל את האיסור.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף יִתְכַּוֵּין לִלְקוֹט, וְיַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף יִתְכַּוֵּין לִלְקוֹט את כל הפירות וְכך יַעֲלוּ (יתבטלו) פירות הערלה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם. והלכה כר' יוסי.

הֶעָלִים, וְהַלּוּלָבִים, וּמֵי גְפָנִים, וּסְמָדַר — מוּתָּרִים בָּעָרְלָה וּבָרְבָעִי וּבַנָּזִיר, וַאֲסוּרִים בָּאֲשֵׁרָה.

הֶעָלִים, וְהַלּוּלָבִים, הענפים הרכים של הגפן, וּמֵי גְפָנִים, נוזל שיוצא מן הגפן כשעושים בה חתך, וּסְמָדַר, פרי הגפן בתחילת היווצרותו — כל אלה מוּתָּרִים בָּעָרְלָה וּבָרְבָעִי, באילן בשנתו הרביעית, שפירותיו אסורים באכילה מחוץ לירושלים, וּבְנָזִיר, שהוא אסור ב"כל אשר ייעשה מגפן היין" (במדבר ו,ד). שבכל אלו רק הפרי עצמו נאסר. ואולם אֲסוּרִים כל אלה (העלים והלולבים, וכן מי הגפנים והסמדר), בָּאֲשֵׁרָה, עץ שעובדים אותו כעבודה זרה, מפני שכולו אסור בהנאה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַסְּמָדַר אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פְּרִי.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַסְּמָדַר אָסוּר באיסור ערלה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פְּרִי. ואין הלכה כר' יוסי.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמַּעֲמִיד בִּשְׂרַף הָעָרְלָה — אָסוּר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמַּעֲמִיד העושה גבינה בִּשְׂרַף שיוצא מעצי הָעָרְלָה, שנותן שרף לתוך החלב, וכך הוא נעשה גבינה — אָסוּר, אסורה הגבינה, מפני שנוצרה על ידי איסור ערלה.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שָׁמַעְתִּי בְּפֵירוּשׁ, שֶׁהַמַּעֲמִיד בִּשְׂרַף הֶעָלִים, בִּשְׂרַף הָעִיקָּרִים — מוּתָּר;

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שָׁמַעְתִּי בְּפֵירוּשׁ, שֶׁהַמַּעֲמִיד בִּשְׂרַף הֶעָלִים או בִּשְׂרַף הָעִיקָּרִים (הגזעים, גוף האילן) — הרי זה מוּתָּר, שאין זה שרף הפרי.

בִּשְׂרַף הַפַּגִּים — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם פְּרִי.

ודווקא המעמיד בִּשְׂרַף הַפַּגִּים, תאנים שלא הבשילו — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהפגים הֵם נחשבים פְּרִי, שאסור ליהנות ממנו. והלכה כר' יהושע.

עַנְקוֹקְלוֹת, וְהַחַרְצַנִּים וְהַזַּגִּים, וְהַתֶּמֶד שֶׁלָּהֶם, קְלִיפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ, קְלִיפֵּי אֱגוֹזִים, וְהַגַּרְעִינִים — אֲסוּרִים בָּעָרְלָה, וּבָאֲשֵׁרָה, וּבַנָּזִיר, וּמוּתָּרִין בָּרְבָעִי.

עַנְקוֹקְלוֹת, ענבים שהתקלקלו לפני שהבשילו; וְהַחַרְצַנִּים, גרעיני הענבים, וְהַזַּגִּים, הקליפות שלהם, וְהַתֶּמֶד שֶׁלָּהֶם, המשקה שמפיקים מן החרצנים והזגים כשמוסיפים להם מים; וכן קְלִיפֵּי (קליפות) הרִמּו‍ֹן, וְהַנֵּץ הפרח שֶׁלּוֹ; קְלִיפֵּי אֱגוֹזִים, וְהַגַּרְעִינִים של כל מיני הפירות — כל אלה אֲסוּרִים בָּעָרְלָה, וּבָאֲשֵׁרָה, אילן שנעבד כעבודה זרה, וּבַנָּזִיר, שאסור בפרי הגפן, מפני שהם חלקים של הפרי, אבל מוּתָּרִין בָּרְבָעִי, בפירות השנה הרביעית של האילן, שאין צורך להעלות אותם לירושלים ולאכול אותם שם, מפני שאינם ראויים לאכילה.

וְהַנּוֹבְלוֹת כֻּלָּם אֲסוּרוֹת.

וְהַנּוֹבְלוֹת, פירות שנשרו מן העץ לפני שנגמר בישולם — כֻּלָּם אֲסוּרוֹת, כלומר, בכל האיסורים, גם ברבעי, מפני שהם פרי שלם.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נוֹטְעִין יִחוּר שֶׁל עָרְלָה, וְאֵין נוֹטְעִין אֱגוֹז שֶׁל עָרְלָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פְּרִי.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נוֹטְעִין יִחוּר (ענף) שֶׁל עָרְלָה, כדי שיצמח ממנו עץ, וְאֵין נוֹטְעִין אֱגוֹז שֶׁל עָרְלָה, מִפְּנֵי שֶׁהאגוז הוּא פְּרִי, והוא אסור בהנאה, אבל הייחור אינו אסור בהנאה.

וְאֵין מַרְכִּיבִין בְּכַפְנִיּוֹת שֶׁל עָרְלָה.

וְאֵין מַרְכִּיבִין דקלים בְּכַפְנִיּוֹת שֶׁל עָרְלָה, אין מניחים מכבדות של פרחי דקל זכר של ערלה, על מכבדות של דקל נקבה, כדי להפרות אותן, מפני שיש עליהם שם פרי.