Kil'ayim 1

הַחִטִּים וְהַזּוּנִין אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

הַחִטִּים וְהַזּוּנִין ('זון משכר'), הנפוצים בשדות החיטים — אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

הַשְּׂעוֹרִים וְשִׁבּוֹלֶת שׁוּעָל, הַכּוּסְּמִין וְהַשִּׁיפוֹן, הַפּוֹל וְהַסַּפִּיר, הַפּוּרְקְדָן וְהַטּוֹפַח, וּפוֹל הַלָּבָן וְהַשְּׁעוּעִים — אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

וכן הַשְּׂעוֹרִים וְשִׁבּוֹלֶת שׁוּעָל, הַכּוּסְּמִין וְהַשִּׁיפוֹן, במיני הדגן; ובמיני הקטניות: הַפּוֹל וְהַסַּפִּיר, הַפּוּרְקְדָן וְהַטּוֹפַח, וּפוֹל הַלָּבָן וְהַשְּׁעוּעִים — כל אחד מן הזוגות אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה, אלא נחשבים כבני מין אחד.

הַקִּשּׁוּת וְהַמְּלָפְפוֹן — אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כִּלְאָיִם.

הַקִּשּׁוּת וְהַמְּלָפְפוֹן, שהם שני פירות מקשה — אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כִּלְאָיִם הם. והלכה כדברי התנא הראשון.

חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּים, עוּלְשִׁין וְעוּלְשֵׁי שָׂדֶה, כְּרֵישִׁים וּכְרֵישֵׁי שָׂדֶה, כּוּסְבָּר וְכוּסְבַּר שָׂדֶה, חַרְדָּל וְחַרְדָּל מִצְרִי, וּדְלַעַת הַמִּצְרִי וְהָרְמוּצָה, וּפוֹל מִצְרִי וְהֶחָרוּב — אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

חֲזֶרֶת (חסה) וַחֲזֶרֶת גַּלִּים (הצומחת בין גלי האבנים), עוּלְשִׁין וְעוּלְשֵׁי שָׂדֶה (עולשי בר), כְּרֵישִׁים וּכְרֵישֵׁי שָׂדֶה, כּוּסְבָּר וְכוּסְבַּר שָׂדֶה, חַרְדָּל וְחַרְדָּל מִצְרִי, וּדְלַעַת הַמִּצְרִי וְהדלעת הָרְמוּצָה, שנוהגים לטמון אותה ברמץ כדי להפיג את מרירותה, וּפוֹל מִצְרִי וְהֶחָרוּב, מין פול הדומה לפרי החרוב — כל הזוגות האלה אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

הַלֶּפֶת וְהַנָּפוּץ, וְהַכְּרוּב הַתְּרוֹבְתוֹר, הַתְּרָדִים וְהַלְּעוּנִים — אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

הַלֶּפֶת וְהַנָּפוּץ, וְהַכְּרוּב והַתְּרוֹבְתוֹר (מין קטן של כרוב), הַתְּרָדִים (סלק עלים) וְהַלְּעוּנִים — אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא: הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית, הַבָּצָל וְהַבְּצַלְצוּל, וְהַתּוּרְמוֹס וְהַפְּלַסְלוֹס — אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא ואמר: הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית (מין שום), הַבָּצָל וְהַבְּצַלְצוּל (מין בצל), וְהַתּוּרְמוֹס וְהַפְּלַסְלוֹס (מין תורמוס) — אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה. ואין הלכה כר' עקיבא.

וּבָאִילָן: הָאֲגָסִים וְהַקְּרֻסְתּוּמֵלִין, וְהַפְּרִישִׁים וְהָעוּזְרָדִים — אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

וּבָאִילָן: הָאֲגָסִים וְהַקְּרֻסְתּוּמֵלִין, וְהַפְּרִישִׁים וְהָעוּזְרָדִים– אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

הַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָד, הַפַּרְסְקִים וְהַשְּׁקֵדִין, וְהַשִּׁיזָפִין וְהָרִימִין; אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה — כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

הַתַּפּוּחַ וְהַחַזְרָד, הַפַּרְסְקִים (האפרסקים) וְהַשְּׁקֵדִין, וְהַשִּׁיזָפִין וְהָרִימִין; אַף עַל פִּי שֶׁהם דּוֹמִין זֶה לָזֶה, בכל זאת הם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה, שאינם נחשבים בני אותו מין.

הַצְּנוֹן וְהַנָּפוּץ, הַחַרְדָּל וְהַלַּפְסָן, וּדְלַעַת יְוָנִית עִם הַמִּצְרִית וְהָרְמוּצָה; אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה — כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

הַצְּנוֹן וְהַנָּפוּץ, וכן הַחַרְדָּל וְהַלַּפְסָן (חרדל בר), וּדְלַעַת יְוָנִית עִם דלעת הַמִּצְרִית או עם הדלעת הָרְמוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁהם דּוֹמִין זֶה לָזֶה, בכל זאת מינים שונים הם, והם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב, כֶּלֶב הַכּוּפְרִי וְהַשּׁוּעָל, הָעִזִּים וְהַצְּבָאִים, הַיְּעֵלִים וְהָרְחֵלִים, הַסּוּס וְהַפֶּרֶד, הַפֶּרֶד וְהַחֲמוֹר, הַחֲמוֹר וְהֶעָרוֹד; אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה — כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב, כֶּלֶב הַכּוּפְרִי (כלב בר) וְהַשּׁוּעָל (תן), הָעִזִּים וְהַצְּבָאִים, הַיְּעֵלִים וְהָרְחֵלִים (הכבשים), הַסּוּס וְהַפֶּרֶד (כלאיים של סוס וחמור), הַפֶּרֶד וְהַחֲמוֹר, הַחֲמוֹר וְהֶעָרוֹד (חמור בר), אַף עַל פִּי שֶׁזוגות אלה דּוֹמִין זֶה לָזֶה, בכל זאת הם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה.

אֵין מְבִיאִין אִילָן בְּאִילָן, יָרָק בְּיָרָק, וְלֹא אִילָן בְּיָרָק, וְלֹא יָרָק בְּאִילָן.

אֵין מְבִיאִין אִילָן בְּאִילָן, אין מחברים ענף של אילן ממין אחד לגזע של אילן אחר, וכן אין מביאים יָרָק בְּיָרָק ממין אחר, וְלֹא אִילָן בְּיָרָק, וְלֹא יָרָק בְּאִילָן.

רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר יָרָק בְּאִילָן.

רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר להרכיב יָרָק בְּאִילָן. והלכה כדעת התנא הראשון.

אֵין נוֹטְעִין יְרָקוֹת בְּתוֹךְ סַדָּן שֶׁל שִׁקְמָה, אֵין מַרְכִּיבִין פֵּיגָם עַל גַּבֵּי קִדָּה לְבָנָה — מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרָק בְּאִילָן.

אֵין נוֹטְעִין יְרָקוֹת בְּתוֹךְ סַדָּן (גזע קצוץ) שֶׁל עץ השִׁקְמָה, שנותר בקרקע. וכן אֵין מַרְכִּיבִין פֵּיגָם, שיח ריחני, עַל גַּבֵּי קִדָּה לְבָנָה — מִפְּנֵי שֶׁהוּא הרכבת יָרָק בְּאִילָן.

אֵין נוֹטְעִין יִחוּר שֶׁל תְּאֵנָה לְתוֹךְ הַחֲצוּב שֶׁיְּהֵא מְקֵירוֹ, אֵין תּוֹחֲבִין זְמוֹרָה שֶׁל גֶּפֶן לְתוֹךְ הָאֲבַטִּיחַ, שֶׁתְּהֵא זוֹרֶקֶת מֵימֶיהָ לְתוֹכוֹ — מִפְּנֵי שֶׁהוּא אִילָן בְּיָרָק.

אֵין נוֹטְעִין מכניסים יִחוּר (ענף) שֶׁל תְּאֵנָה לְתוֹךְ פקעת של הַחֲצוּב (החצב) כדי שֶׁיְּהֵא החצב מְקֵירוֹ, מספק לו נוזלים, כדי שיוכל להתפתח. וכן אֵין תּוֹחֲבִין זְמוֹרָה שֶׁל גֶּפֶן לְתוֹךְ הָאֲבַטִּיחַ, כדי שֶׁתְּהֵא האבטיח זוֹרֶקֶת מֵימֶיהָ לְתוֹכוֹ — מִפְּנֵי שֶׁהוּא כעין הכלאת אִילָן בְּיָרָק.

אֵין נוֹתְנִין זֶרַע דְּלַעַת לְתוֹךְ הַחַלָּמִית, שֶׁתְּהֵא מְשַׁמַּרְתּוֹ — מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרָק בְּיָרָק.

אֵין נוֹתְנִין בחורף זֶרַע דְּלַעַת לְתוֹךְ גבעול הַחַלָּמִית, כדי שֶׁתְּהֵא מְשַׁמַּרְתּוֹ מן הקור — מִפְּנֵי שֶׁהוּא הרכבת יָרָק בְּיָרָק.

הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת תַּחַת הַגֶּפֶן,

הַטּוֹמֵן לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת תַּחַת הַגֶּפֶן, רק לשם שמירה באדמה, ולא כדי שישרישו,

אִם הָיוּ מִקְצָת עָלָיו מְגוּלִּין — אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְלֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית, וְלֹא מִשּׁוּם מַעַשְׂרוֹת, וְנִיטָּלִים בַּשַּׁבָּת.

אִם הָיוּ מִקְצָת עָלָיו של הירק מְגוּלִּין, שנראה לכול שאין זו זריעה, אלא רק הטמנה — אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם כִּלְאַיִם של ירק באילן, ולא משום כלאי הכרם; וְלֹא מִשּׁוּם איסור זריעה בשנה השְׁבִיעִית (שנת השמיטה), שנאמר: "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע" (ויקרא כה,ד); וְלֹא מִשּׁוּם מַעַשְׂרוֹת, שאם הצמיחו עלים אינו צריך להפריש מעשרות ממה שצמח; וְנִיטָּלִים משם בַּשַּׁבָּת, שאין בכך משום מלאכת קצירה.

הַזּוֹרֵעַ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה כְּאַחַת — הֲרֵי זֶה כִּלְאָיִם.

הַזּוֹרֵעַ גרגר חִטָּה וגרגר שְׂעוֹרָה כְּאַחַת — הֲרֵי זֶה כִּלְאָיִם.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ כִּלְאַיִם, עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵי חִטִּים וּשְׂעוֹרָה, אוֹ חִטָּה וּשְׁתֵּי שְׂעוֹרִים, אוֹ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכוּסֶּמֶת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ כִּלְאַיִם עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵי חִטִּים וּשְׂעוֹרָה, אוֹ חִטָּה וּשְׁתֵּי שְׂעוֹרִים, אוֹ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכוּסֶּמֶת. כלומר, רק אם כבר יש שם זרע אחד, שהוא נחשב "שדך", נאסר להוסיף ולזרוע שם כלאיים. אבל זריעת שני מינים כשלעצמה — אין בה משום "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם". והלכה כדברי התנא הראשון.