חזור
ביכורים
פרק דאַנְדְּרוֹגִינוֹס
אַנְדְּרוֹגִינוֹס, שיש לו אברי רבייה של זכר ושל נקבה,
יֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים,
יֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים, דינים, שהוא שָׁוֶה בהם לָאֲנָשִׁים, ואינו נחשב כאישה;
וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לַנָּשִׁים,
וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לַנָּשִׁים, ולא לאנשים;
וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים וְנָשִׁים,
וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים וְנָשִׁים, שדינו גם כאיש וגם כאישה;
וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים אֵינוֹ שָׁוֶה לֹא לָאֲנָשִׁים וְלֹא לַנָּשִׁים.
וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים אֵינוֹ שָׁוֶה לֹא לָאֲנָשִׁים וְלֹא לַנָּשִׁים, שלא נותנים לו בהם דין איש ולא דין אישה.
שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים כֵּיצַד?
ומפרטים: מה ששנינו שאנדרוגינוס שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים כֵּיצַד?
מִטַּמֵּא בְּלוֹבֶן כָּאֲנָשִׁים,
מִטַּמֵּא בְּלוֹבֶן, אם פרשה ממנו שכבת זרע או זיבה, כָּאֲנָשִׁים.
וְנוֹשֵׂא אֲבָל לֹא נִישָּׂא, כָּאֲנָשִׁים.
וְנוֹשֵׂא אישה, וחי אתה חיי אישות, אֲבָל לֹא נִישָּׂא לאיש, כָּאֲנָשִׁים.
וְאֵינוֹ מִתְיַיחֵד עִם הַנָּשִׁים, כָּאֲנָשִׁים.
וְאֵינוֹ מִתְיַיחֵד עִם הַנָּשִׁים שאסורות עליו, כָּאֲנָשִׁים.
וְאֵינוֹ נֶעְטַף וּמְסַפֵּר כָּאֲנָשִׁים.
וְאֵינוֹ נֶעְטַף, אינו מכסה את ראשו בצעיף כדרך הנשים, וכן מְסַפֵּר את שערו כדרך אֲנָשִׁים, ולא כדרך נשים המגדלות את שערן.
וְאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לַמֵּתִים,
וְאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לַמֵּתִים, אסור לו להיטמא בטומאת מת, אם היה כהן.
וְחַיָּיב בְּ'בַל תַּקִּיף׳ וּבְ׳בַל תַּשְׁחִית׳, כָּאֲנָשִׁים.
וְכן חַיָּיב בְּאיסור ‘בַל תַּקִּיף׳ (“לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם״, ויקרא יט,כז), וּבְאיסור ‘בַל תַּשְׁחִית׳ (“וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ״, שם), כָּאֲנָשִׁים.
וְחַיָּיב בְּכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, כָּאֲנָשִׁים.
וְחַיָּיב בְּכָל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, כָּאֲנָשִׁים, ולא כנשים, שפטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן.
שָׁוֶה לַנָּשִׁים כֵּיצַד?
שָׁוֶה אנדרוגינוס בדיניו לַנָּשִׁים, כֵּיצַד?
מִיטַּמֵּא בְּאוֹדֶם כַּנָּשִׁים.
מִיטַּמֵּא בְּאוֹדֶם, בראיית דם נידה ודם זבה, כַּנָּשִׁים.
וְאֵינוֹ מִתְיַיחֵד עִם הָאֲנָשִׁים, כַּנָּשִׁים.
וְאֵינוֹ מִתְיַיחֵד עִם הָאֲנָשִׁים, כַּנָּשִׁים.
וְאֵינוֹ זוֹקֵק לְיִבּוּם, כַּנָּשִׁים.
וְאם מת אחיו ללא ילדים, וְאֵינוֹ זוֹקֵק את אלמנתו של האח לְיִבּוּם, שאינו צריך לייבם אותה או לחלוץ, והיא מותרת להינשא לכל אדם; כַּנָּשִׁים, כלומר, דינו לעניין זה כאחות המת ולא כאחיו.
וְאֵינוֹ חוֹלֵק עִם הַבָּנִים,
וְאֵינוֹ חוֹלֵק, אינו נוטל חלק בירושת אביו עִם הַבָּנִים, כאחד הבנים;
וְאֵינוֹ חוֹלֵק בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, כַּנָּשִׁים.
וְאם היה כהן, אֵינוֹ חוֹלֵק, אינו נוטל חלק בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, במה שהכהנים מקבלים מן הקרבנות; כַּנָּשִׁים.
וּפָסוּל לְכָל עֵדוּת שֶׁבַּתּוֹרָה, כַּנָּשִׁים.
וּפָסוּל לְכָל עֵדוּת שֶׁבַּתּוֹרָה, בין עדות בדיני ממונות ובין בדיני נפשות, כַּנָּשִׁים.
וְאֵינוֹ נִבְעָל בָּעֲבֵירָה, כַּנָּשִׁים.
וְאֵינוֹ נִבְעָל בָּעֲבֵירָה, כַּנָּשִׁים. כלומר, אין דין הבא עליו כדין הבא על הזכר, אלא כבא על אישה באיסור.
וּפָסוּל מִן הַכְּהוּנָה, כַּנָּשִׁים.
ואם היה כהן ונבעל כאשה – פָסוּל מִן הַכְּהוּנָה, ואסור לאכול תרומה, כַּנָּשִׁים, כדין בת כהן, שאם נבעלה באיסור – אסורה לאכול תרומה.
שָׁוֶה לָאֲנָשִׁים וְלַנָּשִׁים כֵּיצַד?
שָׁוֶה אנדרוגינוס לָאֲנָשִׁים וְלַנָּשִׁים, כֵּיצַד?
חַיָּיב עַל נִזְקוֹ כְּאִישׁ וְאִשָּׁה.
אדם שהזיק לו חַיָּיב לשלם עַל נִזְקוֹ, כְּמי שמזיק כל אִישׁ וְאִשָּׁה.
וְחַיָּיב בְּכָל הַנִּזָָּקִין כְּאִישׁ וְאִשָּׁה.
וְאם הזיק הוא, או רכושו, לאחרים – חַיָּיב בְּכָל תשלומי הַנִּזָּקִין, כְּכל אִישׁ וְאִשָּׁה.
וְהָהוֹרְגוֹ בְּמֵזִיד נֶהֱרָג, בְּשׁוֹגֵג – גּוֹלֶה לְעָרֵי מִקְלָט.
וְהָהוֹרְגוֹ בְּמֵזִיד – נֶהֱרָג, חייב מיתה; וההורגו בְּשׁוֹגֵג – גּוֹלֶה לְעָרֵי מִקְלָט, כמי שהרג איש או אישה.
וְאִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת עָלָיו דַּם טוֹהַר כָּאֲנָשִׁים וְכַנָּשִׁים.
וכשנולד אנדרוגינוס אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת עָלָיו דַּם טוֹהַר, נוהגת בדיני טומאת יולדת, כָּאֲנָשִׁים וְכַנָּשִׁים, גם כדין יולדת זכר וגם כדין יולדת נקבה. שאישה היולדת זכר – טמאה שבעה ימים, וטהורה שלושים ושלושה ימים שלאחריהם, גם אם היא רואה דם. ואם ילדה נקבה – טמאה שבועיים, וטהורה ששים וששה ימים (ויקרא יב,ב – ה). והיולדת אנדרוגינוס טמאה שבועיים, כיולדת נקבה, ולאחר מכן טהורה רק עד היום הארבעים, כיולדת זכר.
וְנוֹחֵל בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל כָּאֲנָשִׁים וְכַנָּשִׁים.
וְאם היה אנדרוגינוס כהן – נוֹחֵל בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, מקבל מתנות כהונה שמחוץ למקדש, כגון תרומה וחלה, כָּאֲנָשִׁים וְכַנָּשִׁים.
וְהָאוֹמֵר: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה אִישׁ וְאִשָּׁה״ – הֲרֵי זֶה נָזִיר.
וְאדם הָאוֹמֵר כשהוא רואה אנדרוגינוס: “הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה אִישׁ וְאִשָּׁה״, כלומר, אני מקבל על עצמי בנדר להיות נזיר, אם האדם הזה הוא איש וגם אישה – הֲרֵי זֶה נָזִיר.
אֵינוֹ שָׁוֶה לֹא לָאֲנָשִׁים וְלֹא לַנָּשִׁים, כֵּיצַד?
מה ששנינו שאנדרוגינוס אֵינוֹ שָׁוֶה לֹא לָאֲנָשִׁים וְלֹא לַנָּשִׁים, כֵּיצַד?
אֵין חַיָּיבִים עַל טוּמְאָתוֹ וְאֵין שׂוֹרְפִין עַל טוּמְאָתוֹ,
אֵין חַיָּיבִים עַל טוּמְאָתוֹ, וְאֵין שׂוֹרְפִין עַל טוּמְאָתוֹ, לא כאנשים ולא כנשים. כלומר, למרות ששנינו לעיל (משנה א ומשנה ב), שאם פרשה ממנו זיבה (“לובן״) כדרך איש זב, או דם (“אודם״) כדרך אישה נידה, שהוא טמא, ואסור לו להיכנס למקדש או לגעת בתרומה ובקדשים; אם נכנס למקדש בטומאתו בשוגג – אינו חייב קרבן, וכן אם נגע בתרומה – אין שורפים אותה, מפני שהוא ספק זכר או נקבה.
וְאֵינוֹ נֶעֱרָךְ, לֹא כָּאֲנָשִׁים וְלֹא כַּנָּשִׁים.
וְאֵינוֹ נֶעֱרָךְ, אין נוהגים בו נדרי ערכין, לֹא כָּאֲנָשִׁים וְלֹא כַּנָּשִׁים. שהנודר בלשון “ערכו של פלוני עלי להקדש״, ואותו פלוני הוא אנדרוגינוס – פטור מתשלום, שדין ערכין נוהג רק בזכר ודאי או בנקבה ודאית.
וְאֵינוֹ נִמְכָּר בְּעֶבֶד עִבְרִי, לֹא כָּאֲנָשִׁים וְלֹא כַּנָּשִׁים.
וְאֵינוֹ נִמְכָּר בְּעֶבֶד עִבְרִי כלל, לֹא כָּאֲנָשִׁים, שנמכרים לעבדים בהיותם בוגרים, וְלֹא כַּנָּשִׁים, שאב רשאי למכור את בתו לשפחה בהיותה קטנה.
וְאִם אָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה אִישׁ וְאִשָּׁה״ – הֲרֵי זֶה נָזִיר.
וְאִם אָמַר אדם כשראה אנדרוגינוס: “הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה לא אִיש וְלא אִשָּׁה״ – הֲרֵי זֶה נָזִיר, מפני שאין זה איש ודאי, ולא אישה ודאית.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְלֹא הִכְרִיעוּ בּוֹ חֲכָמִים אִם אִישׁ אִם אִשָּׁה.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַנְדְּרוֹגִינוֹס בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְלֹא הִכְרִיעוּ בּוֹ חֲכָמִים אִם הוא אִישׁ אִם אִשָּׁה.
אֲבָל טוּמְטוּם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא סָפֵק אִישׁ, סָפֵק אִשָּׁה.
אֲבָל טוּמְטוּם, שאברי הרבייה החיצוניים שלו מכוסים – אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא הוא סָפֵק אִישׁ סָפֵק אִשָּׁה, כלומר, מדובר באיש או באישה, אלא שאנו איננו יודעים מה הוא.