אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כּוֹבֶד רֹאשׁ.

אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כּוֹבֶד רֹאשׁ כלומר, מתוך רצינות ויראה.

חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם.

מספרים: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת ואחר כך מִתְפַּלְּלִים, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם, שהרי הם עומדים לפני הקדוש ברוך הוא.

אֲפִילּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ — לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. וַאֲפִילּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ — לֹא יַפְסִיק.

ומשום שהמתפלל עומד לפני מלך מלכי המלכים, אֲפִילּוּ היה הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ — לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. וַאֲפִילּוּ היה נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ — לֹא יַפְסִיק.

מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְשׁוֹאֲלִין הַגְּשָׁמִים בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים.

מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים, שמשבחים את הקדוש ברוך הוא שמוריד הגשם, בִּברכה של תְחִיַּת הַמֵּתִים, וְשׁוֹאֲלִין (מבקשים) את הַגְּשָׁמִים לא בברכה זו, אלא בְּבִרְכַּת 'מברך הַשָּׁנִים', שבה מבקשים על הפרנסה.

וְהַבְד ָּלָה — בְּ"חוֹנֵן הַדַּעַת".

וְאת ברכת ההַבְדָּלָה, שעושים במוצאי שבת ויום טוב, אומרים בְּתוך ברכת 'חוֹנֵן הַדַּעַת', הראשונה בברכות ימי החול.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אוֹמְרָהּ את ההבדלה כבְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אחרי שלוש ברכות הראשונות.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּהוֹדָאָה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מקומה של ההבדלה הוא בְּהוֹדָאָה, בברכת 'מודים'. והלכה כדברי התנא הראשון.

הָאוֹמֵר: "עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ",

הָאוֹמֵר בתפילה: "עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ", כלומר, כשם שציווית במצוות שילוח הקן (דברים כב,ו-ז), לא לקחת את האם עם הבנים, כך תרחם גם עלינו;

וְ"עַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ",

וְכן האומר: "עַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ", שמשמעו — ולא על הרע;

"מוֹדִים מוֹדִים" —

וכן האומר: "מוֹדִים מוֹדִים" פעמיים, שנשמע כמאמין בשתי רשויות —

מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ.

מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ.

הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְטָעָה — יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו.

הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה כשליח ציבור, וְטָעָה בתפילתו, והתבלבל ואינו יכול להמשיך להתפלל כראוי — יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו (במקומו).

וְלֹא יְהֵא סַרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.

וְהאחר שמבקשים ממנו לעבור, אף שמדרך הנימוס נאה לו שיסרב, לֹא יְהֵא סַרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, מכיוון שהקהל זקוק לו בדחיפות.

מִנַּיִן הוּא מַתְחִיל? מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה בָּהּ.

מִנַּיִן הוּא מַתְחִיל להתפלל? מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה בָּהּ הראשון, כדי שיאמר ברכה שלמה.

הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים "אָמֵן", מִפְּנֵי הַטֵּירוּף.

הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, והגיע לברכת כהנים — לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים אָמֵן, יחד עם הציבור, מִפְּנֵי הַטֵּירוּף (הבלבול) שמא יישכח ממנו המשך הדברים.

וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.

ומטעם זה, אִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אחר אֶלָּא הוּא העובר לפני התיבה — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שמא לא יוכל להמשיך בתפילה.

וְאִם הַבְטָחָתוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ — רַשַּׁאי.

וְאִם הַבְטָחָתוֹ כלומר, אם הוא בטוח שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ כראוי — הרי זה רַשַּׁאי לשאת את כפיו.

הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה — סִימָן רַע לוֹ,

הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה בתפילה — סִימָן רַע לוֹ שטעה.

וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא — סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶל אָדָם כְּמוֹתוֹ.

וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא שטעה בתפילה — סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶל אָדָם כְּמוֹתוֹ, ושליח הציבור הוא שליח של כל הקהל.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְאוֹמֵר: "זֶה חַי", וְ"זֶה מֵת".

וכעין זה אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְאוֹמֵר לאחר מכן: חולה זֶה שהתפללתי עליו חַי, כלומר, יתרפא ויחיה, וְזֶה מֵת.

אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ?

אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ מי יחיה ומי ימות?

אָמַר לָהֶם: אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי — יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקוּבָּל, וְאִם לָאו — יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטוֹרָף.

אָמַר לָהֶם: אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי, שהיא סדורה בפי ואיני טועה ומתבלבל בה — יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקוּבָּל, שנתקבלה התפילה עבורו. וְאִם לָאו, אם אין תפילתי שגורה בפי — יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטוֹרָף, שנטרפה ונדחתה התפילה שאני מתפלל עבורו, ובוודאי ימות.