הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִּסְפִינָה אוֹ בְּאַסְדָּא, אוֹ שֶׁרָכְבוּ עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּגְדֵיהֶם נוֹגְעִים – הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים מִדְרָס.

הַזָּב וְהאדם הַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ יחד בִּסְפִינָה קטנה, אוֹ בְּאַסְדָּא (רפסודה), אוֹ שֶׁרָכְבוּ יחד עַל גַּבֵּי בְהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּגְדֵיהֶם של הזב ושל הטהור נוֹגְעִים זה בזה – הֲרֵי אֵלּוּ הבגדים טְמֵאִים 'מִדְרָס', טומאת משכב הזב, מפני שהכבדת הטהור על הספינה או על הבהמה עלולה להגביה מעט את הזב, והרי הזב 'נתלה' על הטהור ועל בגדיו (ואמנם, גם האדם הטהור נטמא מן הזב, אך לא טומאת מדרס, שאינה שייכת באדם אלא טומאת 'היסט', שעושה כל מה שהזב מזיז ראשון לטומאה).

יָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר, עַל הַסַּפְסָל, עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁל מִטָּה, וְעַל הָאַכְלוֹנָס, בִּזְמַן שֶׁהֵן מַחְגִּירִין;

יָשְׁבוּ הזב והטהור עַל הַנֶּסֶר (קרש, לוח), עַל הַסַּפְסָל, עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁל מִטָּה, מוט המחבר את חלקי המיטה או מחזקה, וְעַל הָאַכְלוֹנָס (מוט עבה), בִּזְמַן שֶׁהֵן, כל אחד מאלה, מַחְגִּירִין ('צולעים') אינם יציבים וקבועים במקומם;

עָלוּ בְּאִילָן שֶׁכֹּחוֹ רָע, בְּסוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ רָע, בְּאִילָן יָפֶה, בְּסוּלָּם מִצְרִי בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר,

וכן, אם עָלוּ הזב והטהור בְּאִילָן שֶׁכּוֹחוֹ רָע, חלש, שמתנודד כשעולים עליו, או שעלו בְּסוֹכָה (ענף גדול) שֶׁכֹּחָהּ רָע, ואפילו מחוברת בְּאִילָן יָפֶה, חזק; או שעלו יחד בְּסֻלָּם מִצְרִי, סולם קטן, בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, והוא זז מחמת העולים בו,

עַל הַכֶּבֶשׁ, וְעַל הַקּוֹרָה, וְעַל הַדֶּלֶת, בִּזְמַן שֶׁאֵין עֲשׂוּיִן בְּטִיט – טְמֵאִים. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר.

או עלו יחד עַל הַכֶּבֶשׁ, וְעַל הַקּוֹרָה, וְעַל הַדֶּלֶת השוכבת, כגון שבפתח ארובה, בִּזְמַן שֶׁאֵין עֲשׂוּיִן (מחוברים) בְּטִיט ולכן עלולים לזוז – טְמֵאִים בגדי הטהור משום מדרס. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר באלו האחרונים, שאין חוששים בהם לטומאת מדרס. והלכה כתנא הראשון.

מְגִיפִין אוֹ פּוֹתְחִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהֵא זֶה מֵגִיף וְזֶה פּוֹתֵחַ.

כאשר הזב והטהור מְגִיפִין (סוגרים) אוֹ פּוֹתְחִין שער יחד – בגדי הטהור נטמאים מדרס, שכן במהלך הפעולה המשותפת פעמים שהאחד נושא את כובד חברו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אין טמאים עַד שֶׁיְּהֵא זֶה מֵגִיף, וְזֶה פּוֹתֵחַ, שדווקא בהפעלת כוחות מנוגדים יש לחשוש לכך שאחד נשען או נתלה על חברו, אבל לא כששניהם פועלים בכיוון אחד. והלכה כחכמים.

מַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר.

כאשר הזב והטהור מַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר – טמאים בגדי הטהור, לא רק כאשר הטהור מעלה את הזב, והזב תלוי עליו, אלא אף כאשר הטמא מעלה את הטהור, יש פעמים שהוא נשען או נתלה עליו.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּהֵא הַטָּהוֹר מַעֲלֶה אֶת הַטָּמֵא.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אין טמא עַד שֶׁיְּהֵא הַטָּהוֹר מַעֲלֶה אֶת הַטָּמֵא, והטמא נתלה בטהור, אבל כשהטמא מעלה את הטהור, אין לחשוש שהוא נתלה או נשען עליו. והלכה כחכמים.

מַפְשִׁילִין בַּחֲבָלִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיִּהְיֶה זֶה מוֹשֵׁךְ הֵילָךְ וְזֶה מוֹשֵׁךְ הֵילָךְ.

כאשר הזב והטהור מַפְשִׁילִין בַּחֲבָלִין, הטמא והטהור שוזרים חבלים ביחד – בגדי הטהור נטמאים מדרס, שמצוי הוא, שהאחד נשען על חברו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיִּהְיֶה זֶה מוֹשֵׁךְ הֵילֵךְ לכאן, וְזֶה מוֹשֵׁךְ הֵילֵךְ לכאן, אז עלול האחד 'לשאת' את חברו. והלכה כחכמים.

אוֹרְגִים, בֵּין בְּעוֹמְדִין בֵּין בְּיוֹשְׁבִין, אוֹ טוֹחֲנִין.

כאשר הזב והטהור אוֹרְגִים יחד, בֵּין בְּעוֹמְדִין בשעת האריגה בֵּין בְּיוֹשְׁבִין, אוֹ טוֹחֲנִין ביחד, נטמאים בגדי הטהור.

רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר בְּכוּלָּן, חוּץ מִן הַטּוֹחֲנִין בְּרֵחַיִם שֶׁל יָד.

רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר בְּכוּלָּן, מפני שהן מלאכות שאין בהן הישענות של זה על זה, חוּץ מִן הַטּוֹחֲנִין בְּרֵחַיִם שֶׁל יָד, שם מפעילים את כל כוח הגוף, ופעמים שאחד מהם 'נתלה' על ידי חברו. והלכה כתנא הראשון.

פּוֹרְקִין מִן הַחֲמוֹר אוֹ טוֹעֲנִין; בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָם כָּבֵד – טְמֵאִין. בִּזְמַן שֶׁמַּּשָׂאָם קַל – טְהוֹרִין.

כאשר הזב והטהור פּוֹרְקִין משא מִן הַחֲמוֹר אוֹ טוֹעֲנִין עליו משא – יש הבדל: בִּזְמַן שֶׁמַּשָֹּׂאָם כָּבֵד – טְמֵאִין, ששניהם מפעילים את כל כוח הגוף זה על זה. בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָם קַל – טְהוֹרִין, שאין האחד מכביד על חברו.

וְכוּלָּן טְהוֹרִין לִבְנֵי הַכְּנֶסֶת, וּטְמֵאִין לַתְּרוּמָה.

וְכוּלָּן, כל העושים בשיתוף עם הזב, ששנינו, שבגדיהם טמאים מדרס – אין זה אלא חשש שמא נשען או נתלה עליהם הזב, ולכן טְהוֹרִין לִבְנֵי הַכְּנֶסֶת, לאנשים הבאים לבית הכנסת, המחמירים על אכילת מאכליהם בטהרה, וּטְמֵאִין דווקא לַתְּרוּמָה, לכהנים אוכלי התרומה, שחייבים מעיקר הדין לאכול אותה בטהרה.

הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִּסְפִינָה גְּדוֹלָה.

הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ יחד בִּסְפִינָה גְּדוֹלָה, אין כובדו של האחד משפיע על חברו.

אֵיזוֹ הִיא סְפִינָה גְּדוֹלָה? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָמִיט בָּאָדָם.

אֵיזוֹ הִיא סְפִינָה גְּדוֹלָה? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָמִיט בָּאָדָם, שאינה מוטה ומתנודדת כאשר אדם עולה או מתיישב עליה.

יָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר, עַל הַסַּפְסָל, עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁל מִטָּה, וְעַל הָאַכְלוֹנָס, בִּזְמַן שֶׁאֵינָן מַחְגִּירִין;

וכן, אם יָשְׁבוּ הזב והטהור יחד עַל הַנֶּסֶר (לוח), או עַל הַסַּפְסָל, או עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁל מִטָּה, מוט המחבר את חלקי המיטה, וְעַל הָאַכְלוֹנָס ( מוט עבה) – בִּזְמַן שֶׁאֵינָן מַחְגִּירִין ('צולעים');

עָלוּ בְּאִילָן שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה, בְּסוֹכָה שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה,

או עָלוּ בְּאִילָן שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה, חזק, וכן בְּסוֹכָה, בענף גדול, שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה,

וּבְסוּלָּם צוֹרִי אוֹ מִצְרִי בִּזְמַן שֶׁהוּא קָבוּעַ בְּמַסְמֵר;

וּבְסוּלָּם צוֹרִי, סולם כבד ויציב, אוֹ בסולם מִצְרִי, שהוא קטן, בִּזְמַן שֶׁהוּא קָבוּעַ במקומו בְּמַסְמֵר;

עַל הַכֶּבֶשׁ, עַל הַקּוֹרָה, וְעַל הַדֶּלֶת, בִּזְמַן שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין בְּטִיט אֲפִילּוּ מִצַּד אֶחָד –

וכן אם עלו עַל הַכֶּבֶשׁ, עַל הַקּוֹרָה, וְעַל הַדֶּלֶת – בִּזְמַן שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין, מחוברים במקומם בְּטִיט, אֲפִילּוּ עלו עליהם שניהם מִצַּד אֶחָד, והם עלולים להכביד על הכבש, או זה על זה –

טְהוֹרִין.

כל אלו טְהוֹרִין.

הַטָּהוֹר מַכֶּה אֶת הַטָּמֵא – טָהוֹר.

האדם הַטָּהוֹר שמַכֶּה אֶת הַטָּמֵא – טָהוֹר, טהורים בגדיו ממדרס, שהרי בגדי הטהור אינם נושאים את הטמא,

הַטָּמֵא מַכֶּה אֶת הַטָּהוֹר – טָמֵא, שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הַטָּהוֹר – הֲרֵי הַטָּמֵא נוֹפֵל.

ואילו הַטָּמֵא שמַכֶּה אֶת הַטָּהוֹר – טָמֵא, מפני שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הַטָּהוֹר לאחור, הֲרֵי הַטָּמֵא נוֹפֵל, הרי שהזב כנשען על הטהור בשעת הכאתו, ובגדי הטהור המוכה כמו 'נושאים' את הטמא.