הַמְקַדֵּשׁ, וְנָפַל הַקִּדּוּשׁ עַל יָדוֹ אוֹ עַל הַצַּד, וְאַחַר כָּךְ נָפַל עַל הַשּׁוֹקֶת – פָּסוּל.

הַמְקַדֵּשׁ, הנותן את אפר הפרה על המים, וְנָפַל הַקִּדּוּשׁ (האפר) עַל יָדוֹ של האדם, אוֹ עַל הַצַּד (הדופן) של הכלי, וְאַחַר כָּךְ נָפַל עַל המים שבתוך הַשּׁוֹקֶת, הכלי שבו נתונים המים – פָּסוּל, המים פסולים לטהרת המת, מפני שהאפר לא ניתן על המים מכוחו של האדם.

נָפַל מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת לַשּׁוֹקֶת – פָּסוּל.

וכן, אם נָפַל ונשפך האפר מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת, הקנה שבו האפר נתון, לַשּׁוֹקֶת שבה המים – פָּסוּל, מפני שהאפר לא ניתן למים במכוון מכוח אדם אלא נפל מעצמו.

נָטַל מִשְּׁפוֹפֶרֶת וְכִסָּה, אוֹ שֶׁהֵגִיף אֶת הַדֶּלֶת – הַקִּדּוּשׁ כָּשֵׁר, וְהַמַּיִם פְּסוּלִים.

נָטַל אדם אפר פרה מִשְּׁפוֹפֶרֶת כדי לקדש את המים, וְלפני שקידש כִסָּה אותה, אוֹ שֶׁהֵגִיף (סגר) אֶת הַדֶּלֶת – הַקִּדּוּשׁ (האפר) עצמו כָּשֵׁר, וְאילו הַמַּיִם פְּסוּלִים, שכל התעסקות במלאכה אחרת לפני קידוש המים פוסלת אותם (ראו פ"ד מ"ד).

זְקָפָהּ בָּאָרֶץ – פָּסוּל. לְתוֹךְ יָדוֹ – כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר.

אם לאחר שנטל אפר מהשפופרת זְקָפָהּ, העמיד אותה, בָּאָרֶץ לידו וקידש את המים – האפר שבשפופרת פָּסוּל, מפני שאיננו נחשב שמור, ונאמר בו “למשמרת״ (במדבר יט,ט). אבל אם זקפה לְתוֹךְ יָדוֹ השנייה, תוך שהוא מקדש את המים – כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר להשגיח עליה באופן זה.

הָיָה קִדּוּשׁ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם –

הָיָה הקִדּוּשׁ (האפר) צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם שהתקדשו –

רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: נוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ.

רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: נוֹטֵל את האפר הצף וּמְקַדֵּשׁ בו מים אחרים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל אפר שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם וקידשם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ שנית.

זָלַף אֶת הַמַּיִם וְנִמְצָא קִדּוּשׁ מִלְּמַטָּן,

וכן נחלקו, כאשר זִלֵּף (שפך בנחת) אֶת הַמַּיִם המקודשים מן הכלי לכלי אחר, וְנִמְצָא הקִדּוּשׁ (האפר) מִלְּמַטָּן, בתחתית הכלי –

רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מְנַגֵּב וּמְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ.

רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מְנַגֵּב (מייבש) את האפר וּמְקַדֵּשׁ בו מים אחרים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם וקידשם, שוב אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ. והלכה כחכמים.

הַמְקַדֵּשׁ בַּשּׁוֹקֶת וְהַטְּפִי בְּתוֹכָהּ; אַף עַל פִּי שֶׁפִּיו צַר כָּל שֶׁהוּא – הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ מְקוּדָּשִׁין.

הַמְקַדֵּשׁ בַּשּׁוֹקֶת, וְהַטְּפִי, כלי בעל פייה צרה, המשמש לטפטוף, בְּתוֹכָהּ; אַף עַל פִּי שֶׁפִּיו של הטפי צַר מאוד, ואפילו הוא כָּל שֶׁהוּא, והאפר לא חדר לתוכו – הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ מְקוּדָּשִׁין, מפני שהם נחשבים כחלק מן המים שבשוקת.

אִם הָיָה סְפוֹג, הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ פְּסוּלִים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יְזַלֵּף עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַסְּפוֹג.

אִם הָיָה סְפוֹג מונח בתוך השוקת – הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ, בתוך הספוג, לא התקדשו, ופְסוּלִים להזאה. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יְזַלֵּף, יוציא את המים שבשוקת מעט מעט, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַסְּפוֹג, ויעצור קודם לכן, כדי שלא יתערבו במים ויפסלו אותם.

נָגַע בַּסְּפוֹג, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהֵן, פְּסוּלִין.

אם נָגַע האדם בַּסְּפוֹג – חוששים שמא נפלטו ממנו מים, ולפיכך אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהֵן, ואפילו בכמות מרובה, הרי הם פְּסוּלִין.

נָתַן יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, אוֹ עֲלֵי יְרָקוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם לֶחָבִית – פְּסוּלִים.

נָתַן הממלא את יָדוֹ אוֹ את רַגְלוֹ אוֹ עֲלֵי יְרָקוֹת הראויים למאכל, כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם על גביהם לֶחָבִית – המים פְּסוּלִים מלטהר בהם.

עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי אֱגוֹז, כְּשֵׁרִים.

אבל נתן עֲלֵי קָנִים או עֲלֵי אֱגוֹז, כדי שיעברו על גביהם לחבית – המים כְּשֵׁרִים.

זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טוּמְאָה – פָּסוּל.

זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טוּמְאָה, כמו איבר מאיברי האדם או עלי ירקות, שהם משמשים למאכל ומקבלים טומאה – פָּסוּל מלהשתמש בו למים.

וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה – כָּשֵׁר.

וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה, כמו עלים שאינם ראויים למאכל – כָּשֵׁר.

הַמְפַנֶּה אֶת הַמַּעְיָן לְתוֹךְ הַגַּת, אוֹ לְתוֹךְ הַגֵּבִים –

הַמְפַנֶּה אֶת מי הַמַּעְיָן לְתוֹךְ הַגַּת, בור חצוב סלע לדריכת יין, אוֹ לְתוֹךְ הַגֵּבִים, גומות טבעיות, שעושה חריץ שדרכו עוברים המים לשם – המים אינם נחשבים עוד "מַיִם חַיִּים",

פְּסוּלִים לְזָבִים, וְלִמְצֹרָעִים, וּלְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאוּ בִּכְלִי.

ולכן, פְּסוּלִים לטבילת זָבִים בתוכם, וכן להזאה על מְצוֹרָעִים, וּלְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאוּ בִּכְלִי לשם כך כאשר היו 'מים חיים'.