יֵשׁ מְבִיאִין אֶת הַטּוּמְאָה וְחוֹצְצִין,

יֵשׁ דברים המְבִיאִין אֶת הַטּוּמְאָה לכל מה שמתחתיהם וְגם חוֹצְצִין בפניה מלעבור מעבר להם,

מְבִיאִין אֶת הַטּוּמְאָה וְלֹא חוֹצְצִין,

יש דברים המְבִיאִין אֶת הַטּוּמְאָה וְלֹא חוֹצְצִין,

חוֹצְצִים וְלֹא מְבִיאִים,

יש שחוֹצְצִים וְלֹא מְבִיאִים,

לֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין.

ויש שלֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין.

אֵלּוּ מְבִיאִים וְחוֹצְצִים:

ומפרטים, אֵלּוּ מְבִיאִים וְחוֹצְצִים:

הַשִּׁידָּה וְהַתֵּיבָה וְהַמִּגְדָּל, כַּוֶּורֶת הַקַּשׁ, כַּוֶּורֶת הַקָּנִים, וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית,

הַשִּׁידָּה וְהַתֵּיבָה וְהַמִּגְדָּל, סוגים שונים של ארונות, כַּוֶּורֶת העשויה מקַּשׁ, כַּוֶּורֶת העשויה מקָּנִים, וּבוֹר (מכל גדול למים) של סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית, שהיא גדולה ומיועדת להפלגה ממושכת,

שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שׁוּלַיִם, וְהֵן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח, שֶׁהֵם כּוֹרַיִים בְּיָבֵשׁ.

כל הדברים הללו, כשֶׁיֵּשׁ לָהֶן שׁוּלַיִם (תחתית שטוחה), שהם קבועים ואינם מתגלגלים, וְהֵן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה (כ-332 ליטר) בְּלַח, בנוזלים, שֶׁהֵם כּוֹרַיִים (שני כורים, שישים סאה) בְּדבר יָבֵשׁ הנגדש מעל הכלי. בתנאים אלה הם אינם מקבלים טומאה (מסכת כלים פט"ו מ"א) ולפיכך חוצצים.

וִירִיעָה, וּסְקוֹרְטְיָא, וּקְטָבֹלְיָא, וְסָדִין, וּמַפָּץ, וּמַחֲצֶלֶת, שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֹהָלִים,

וכן ירִיעָה של עור, וּסְקוֹרְטְיָא (סינר עור) וּקְטָבֹלְיָא (מצע עור), וְסָדִין פשתן, וּמַפָּץ, מחצלת דקה מגומא ארוג או שזור, וּמַחֲצֶלֶת מקנים, שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֹהָלִים, פרוסים כאוהל על עמודים וכדומה, אז הם חוצצים בפני הטומאה.

וְעֵדֶר בְּהֵמָה טְמֵאָה וּטְהוֹרָה, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף, וְהָעוֹף שֶׁשָּׁכַן,

וְכן, עֵדֶר צפוף של בְּהֵמָה טְמֵאָה ושל בהמה טְהוֹרָה, וּמְכוֹנוֹת (עדרים) של חַיָּה ושל עוֹף, והטומאה נמצאת בין רגליהם של אלו, והם מאהילים עליה בגופם, וְהָעוֹף היחיד שֶׁשָּׁכַן, באופן קבוע,

וְהָעוֹשָׂה מָקוֹם לִבְנָהּ בַּשִּׁבֳּלִים,

וְכן חלל שנוצר על ידי אישה או חיה הָעוֹשָׂה מָקוֹם לִבְנָהּ בּין השִּׁבֳּלִים,

הָאִירוֹס, וְהַקִּיסּוֹם, וְיַרְקוֹת חֲמוֹר, וּדְלַעַת יְוָנִית,

וכן הָאִירוֹס, וְהַקִּיסּוֹם, וְיַרְקוֹת חֲמוֹר, וּדְלַעַת יְוָנִית, מיני ירקות שעליהם רחבים ומתקיימים לאורך זמן.

וְאוֹכָלִים טְהוֹרִים.

וְכן אוֹכָלִים טְהוֹרִים, שלא הוכשרו לקבל טומאה.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לֹא הָיָה מוֹדֶה בְּאוֹכָלִים טְהוֹרִין, חוּץ מִן הָעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לֹא הָיָה מוֹדֶה בְּאוֹכָלִים טְהוֹרִין, שלדעתו, אינם נחשבים כאוהל, חוּץ מִן הָעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה, גוש עגול גדול של תאנים דרוסות שהיה משמש לעתים לצל, ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי.

הַזִּיזִין, וְהַגִּזְרִיּוֹת, וְהַשּׁוֹבָכוֹת, וְהַשְּׁקִיפִים, וְהַסְּלָעִים, וְהַגְּהָרִים, וְהַשְּׁנָנִים,

הַזִּיזִין, בליטות היוצאות מן הבניין, וְהַגִּזְרִיּוֹת (גזוזטראות, מרפסות), וְהַשּׁוֹבָכוֹת של יונים, וְהַשְּׁקִיפִים, וְהַסְּלָעִים, וְהַגְּהָרִים, וְהַשְּׁנָנִים, סוגים שונים של בליטות וחורים טבעיים שנוצרו בסלעים,

וְהַסְּכָכוֹת, וְהַפְּרָעוֹת, שֶׁהֵן יְכוֹלִים לְקַבֵּל מַעֲזִיבָה רַכָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וְכן הַסְּכָכוֹת, וְהַפְּרָעוֹת, שמהותן תתבאר לקמן במשנה, חוצצות בפני הטומאה בתנאי שהן יכולות לשמש כאוהל, שֶׁהֵן יְכוֹלִים לְקַבֵּל על גביהם מַעֲזִיבָה (שכבת קירוי) רַכָּה דקה, שאינה כבדה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַעֲזִיבָה בֵּינוֹנִית.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַעֲזִיבָה בֵּינוֹנִית. והלכה כחכמים.

אֵלּוּ הֵן הַסְּכָכוֹת, אִילָן שֶׁהוּא מֵיסֵךְ עַל הָאָרֶץ.

ומפרטים: אֵלּוּ הֵן הַסְּכָכוֹת – אִילָן שֶׁהוּא מֵיסֵךְ (סוכך) בענפיו עַל הָאָרֶץ.

וְהַפְּרָעוֹת, הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר.

וְהַפְּרָעוֹת הן קוצים או אבנים הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר.

אֵלּוּ מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין:

אֵלּוּ מְבִיאִין את הטומאה למה שתחתם, וְלֹא חוֹצְצִין בפני הטומאה מלעבור דרכם:

הַשִּׁידָּה, וְהַתֵּיבָה, וְהַמִּגְדָּל, כַּוֶּורֶת הַקַּשׁ, כַּוֶּורֶת הַקָּנִים, וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית,

הַשִּׁידָּה, וְהַתֵּיבָה, וְהַמִּגְדָּל, וכן כַּוֶּורֶת הַקַּשׁ, כַּוֶּורֶת הַקָּנִים, וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית,

שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּלַיִם, וְאֵינָן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח שֶׁהֵם כּוֹרַיִים בְּיָבֵשׁ,

כל אלו, בשעה שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּלַיִם, וְכן אם אֵינָן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה בְּלַח, שֶׁהֵם כּוֹרַיִים בְּיָבֵשׁ, שמכיוון שהם מקבלים טומאה, אינם חוצצים.

וִירִיעָה, וּסְקוֹרְטְיָא, וּקְטָבֹלְיָא, וְסָדִין, וּמַפָּץ, וּמַחֲצֶלֶת, שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין אֹהָלִים,

וכן ירִיעָה, וּסְקוֹרְטְיָא, וּקְטָבֹלְיָא, וְסָדִין, וּמַפָּץ, וּמַחֲצֶלֶת, שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין אֹהָלִים, שאינם פרוסים על עמודים או דפנות אלא מתוחים על חלון או ארובה.

וּבְהֵמָה וְחַיָּה שֶׁמֵּתוּ, וְאוֹכָלִים טְמֵאִים.

וכן בְהֵמָה וְחַיָּה שֶׁמֵּתוּ, וְאוֹכָלִים טְמֵאִים שהוכשרו לקבל טומאה, כל אלו שהאהילו על טומאת מת מביאים את הטומאה למה שתחתם, ואולם אינם חוצצים בפני הטומאה.

מוּסָף עֲלֵיהֶם הָרֵחַיִם שֶׁל אָדָם.

מוּסָף עֲלֵיהֶם, על הדברים הרשומים כאן, ששנינו כדוגמתם לעיל במשנה א, גם הָרֵחַיִם שֶׁל אָדָם, הקטנים, שאנשים טוחנים בהם, ולא רחיים של בהמה.

אֵלּוּ חוֹצְצִים וְלֹא מְבִיאִין:

אֵלּוּ חוֹצְצִים בפני הטומאה, וְלֹא מְבִיאִין את הטומאה לכל מה שמתחתם:

מַסֶּכֶת פְּרוּסָה,

מַסֶּכֶת פְּרוּסָה, חוטי השתי הפרוסים זה בצד זה בנול האריגה, לפני שמעבירים דרכם את חוטי הערב,

וַחֲבִילֵי הַמִּטָּה,

וַחֲבִילֵי הַמִּטָּה, מערכת החבלים שמותחים בין קורות המיטה,

וְהַמַּשְׁפָּלוֹת,

וְהַמַּשְׁפָּלוֹת, מעין סלים גדולים העשויים רשת,

וְהַסְּרִיגוֹת שֶׁבַּחֲלוֹנוֹת.

וְהַסְּרִיגוֹת (רשתות) שֶׁבַּחֲלוֹנוֹת.

אֵלּוּ לֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין:

אֵלּוּ לֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין:

הַזְּרָעִים וְהַיְּרָקוֹת הַמְחוּבָּרִים לַקַּרְקַע,

הַזְּרָעִים וְהַיְּרָקוֹת הַמְחוּבָּרִים לַקַּרְקַע, כאשר העלים שלהם מאהילים על הטומאה,

חוּץ מִן הַיְּרָקוֹת שֶׁמָּנוּ.

חוּץ מִן הַיְּרָקוֹת שֶׁמָּנוּ לעיל במשנה א, שהם מביאים וחוצצים.

וְכִיפַּת הַבָּרָד, וְהַשֶּׁלֶג, וְהַכְּפוֹר, וְהַגְּלִיד, וְהַמֶּלַח.

וְכִיפַּת הַבָּרָד, וְהַשֶּׁלֶג, וְהַכְּפוֹר, וְהַגְּלִיד (קרח), וְהַמֶּלַח, כאשר יש כיפה מכל אחד מאלה שמאהילה על הטומאה.

וְהַדּוֹלֵג מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,

וְכן האדם הַדּוֹלֵג (מדלג) ברגל אחת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם ומאהיל על גבי הטומאה בדילוגו,

וְהַקּוֹפֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,

וְהַקּוֹפֵץ בשתי רגליו מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,

וְהָעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטַלִּית הַמְנַפְנֶפֶת,

וְהָעוֹף הַפּוֹרֵחַ (מעופף) מעל גבי הטומאה, וְטַלִּית הַמְנַפְנֶפֶת, מתנפנפת באוויר, מעל גבי הטומאה,

וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם.

וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם ומאהילה על הטומאה שתחתיה.

קָשַׁר אֶת הַסְּפִינָה בְּדָבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲמִידָהּ,

אבל אם קָשַׁר אֶת הַסְּפִינָה בְּדָבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲמִידָהּ במקום אחד, מבלי שתזוז ממקום למקום,

כָּבַשׁ אֶת הָאֶבֶן עַל גַּבֵּי הַטַּלִּית –

או שכָּבַשׁ (הניח ביציבות) אֶת הָאֶבֶן עַל גַּבֵּי הַטַּלִּית שלא תזוז ממקומה –

מְבִיאָה אֶת הַטּוּמְאָה.

הרי היא מְבִיאָה אֶת הַטּוּמְאָה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַבַּיִת שֶׁבַּסְּפִינָה, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אף הַבַּיִת שֶׁבַּסְּפִינָה השטה על פני המים, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה, אם מאהיל על מת שבים ועל כלים שבספינה, ואף על פי שהוא עצמו קבוע במקום אחד. ואין הלכה כרבי יוסי.

שְׁתֵּי חָבִיּוֹת וּבָהֶן כִּשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים, מוּקָּפוֹת צָמִיד פָּתִיל וּמוּנָּחוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת –

שְׁתֵּי חָבִיּוֹת חרס וּבָהֶן כִּשְׁנֵי חֲצָיֵי זֵיתִים מבשר המת, חצי זית בכל אחת, שבצירוף שניהם יש שיעור המטמא באוהל, והן מוּקָּפוֹת (מכוסות) בכיסוי שהוא צָמִיד פָּתִיל (צמוד ומהודק), וּמוּנָּחוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת –

הֵן טְהוֹרוֹת וְהַבַּיִת טָמֵא.

הֵן טְהוֹרוֹת, שהצמיד פתיל מונע מהטומאה שמחוצה להן להיכנס לתוכן, וְהַבַּיִת טָמֵא כל מה שנמצא בו, כי צמיד פתיל מונע מן הטומאה להיכנס לכלי אך לא לצאת ממנה, ושני חצאי כזית מן המת שבאוהל אחד מצטרפים (לעיל פ"ג מ"א).

נִפְתְּחָה אַחַת מֵהֶן –

אם נִפְתְּחָה אַחַת מֵהֶן, מן החביות –

הִיא וְהַבַּיִת טְמֵאִים, וַחֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה.

הִיא וְהַבַּיִת טְמֵאִים, וַחֲבֶרְתָּהּ טְהוֹרָה.

וְכֵן שְׁנֵי חֲדָרִים שֶׁהֵן פְּתוּחִין לַבַּיִת.

ומוסיפים: וְכֵן הדין בשְׁנֵי חֲדָרִים צדדיים שֶׁהֵן פְּתוּחִין, שיש להם פתח, לַבַּיִת, שאם יש בכל אחד מהן חצי זית של מת, והפתחים שלהם נעולים – הם טהורים, שהרי בכל אחד מהם חצי כזית, והבית טמא, כי הטומאה עתידה לצאת אליו. ואם נפתח אחד הפתחים – החדר שנפתח גם הוא טמא כחלק מן הבית, וחברו טהור.