אָדָם וְכֵלִים נַעֲשִׂין אֹהָלִין לְטַמֵּא, אֲבָל לֹא לְטַהֵר.

אָדָם וְכֵלִים נַעֲשִׂין (נחשבים) אֹהָלִין לעניין טומאת מת, אבל רק לְטַמֵּא, להביא את הטומאה לכל מה שמתחתם, אֲבָל לֹא לְטַהֵר, שאינם חוצצים בפני הטומאה.

כֵּיצַד? אַרְבָּעָה נוֹשְׂאִין אֶת הַנִּדְבָּךְ; טוּמְאָה תַּחְתָּיו – כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִין. טוּמְאָה עַל גַּבָּיו – כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים.

ומפרטים: כֵּיצַד דברים אלו באים לידי ביטוי? אַרְבָּעָה בני אדם נוֹשְׂאִין אֶת הַנִּדְבָּךְ, לוח אבן, שאינו מקבל טומאה: טוּמְאָה, כגון כזית מן המת, תַּחְתָּיו – כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִין, שמכיוון שהוא נישא על ידי אדם אינו חוצץ בפני הטומאה, ולכן כל הכלים שמעליו נטמאים. וכן בכיוון ההפוך: טוּמְאָה עַל גַּבָּיו – כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו לכל אורכו טְמֵאִים, שאינו חוצץ בפני הטומאה, ומצד אחר הוא מביא את הטומאה לכל הכלים שמתחתיו.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, שלדעתו אדם או אוהל הנסמך על אדם, חוצץ בפני הטומאה. ואין הלכה כרבי אליעזר.

נָתוּן עַל אַרְבָּעָה כֵּלִים, אֲפִילּוּ כְּלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה; טוּמְאָה תַּחְתָּיו – כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִים. טוּמְאָה עַל גַּבָּיו – כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים.

וממשיכה המשנה, שכן הדין לגבי כלים: שאם היה הנדבך נָתוּן עַל אַרְבָּעָה כֵּלִים, אֲפִילּוּ כְּלֵי גְלָלִים, עשויים מגללי בהמות, כְּלֵי אֲבָנִים, וכן כְּלֵי אֲדָמָה, שכל אלה אינם מקבלים טומאה כלל, טוּמְאָה תַּחְתָּיו – כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְמֵאִים. טוּמְאָה עַל גַּבָּיו – כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים.

נָתוּן עַל אַרְבָּעָה אֲבָנִים, אוֹ עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים; טוּמְאָה תַּחְתָּיו – כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְהוֹרִין. טוּמְאָה עַל גַּבָּיו – כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִין.

וכל זה דווקא באדם וכלים, שהם נעשים אוהלים לטמא ולא לטהר, אבל כאשר הנדבך נָתוּן עַל אַרְבָּעָה אֲבָנִים, אוֹ עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, כגון בהמה, פרט לאדם, טוּמְאָה תַּחְתָּיו – כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְהוֹרִין, שהנדבך עצמו חוצץ בפני הטומאה, ומכיוון שאינו נישא על ידי אדם או כלים, אין הטומאה חודרת דרכו. וכן בכיוון ההפוך: טוּמְאָה עַל גַּבָּיו – כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִין.

קוֹבְרֵי הַמֵּת שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בְּאַכְסַדְרָה, וְהֵגִיף אֶחָד מֵהֶן אֶת הַדֶּלֶת וּסְמָכוֹ בְּמַפְתֵּחַ;

קוֹבְרֵי הַמֵּת הנושאים את מיטת המת, שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בְּתוך אַכְסַדְרָה, שדרת עמודים מקורה שלפני הבית, וְלפני שעברו שם, הֵגִיף (סגר) אֶחָד מֵהֶן אֶת הַדֶּלֶת של הבית, וּסְמָכוֹ בְּמַפְתֵּחַ, החזיק את הדלת סגורה באמצעות מפתח;

אִם יָכוֹל הַדֶּלֶת לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ – טָהוֹר. וְאִם לָאו – טָמֵא.

אִם יָכוֹל הַדֶּלֶת לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שהיא נשארת סגורה גם ללא עזרת האדם או המפתח – טָהוֹר הבית וכל מה שבתוכו, שהדלת חוצצת בפני טומאת המת שבאכסדרה. וְאִם לָאו – טָמֵא.

וְכֵן חָבִית שֶׁל גְּרוֹגְרוֹת אוֹ קוּפָּה שֶׁל תֶּבֶן שֶׁהֵן נְתוּנוֹת בְּחַלּוֹן,

וְכֵן חָבִית שֶׁל גְּרוֹגְרוֹת (תאנים מיובשות) אוֹ קוּפָּה (סל גדול) שֶׁל תֶּבֶן, שֶׁהֵן נְתוּנוֹת בְּחַלּוֹן וסותמות את פתחו,

אִם יְכוֹלִין הַגְּרוֹגְרוֹת וְהַתֶּבֶן לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָן – טְהוֹרִין. וְאִם לָאו – טְמֵאִין.

אִם יְכוֹלִין הַגְּרוֹגְרוֹת וְהַתֶּבֶן לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָן, כגון שהם דחוסים, כך שגם לאחר שתינטל החבית או הקופה לא יפלו – טְהוֹרִין, כלומר חוצצים בפני הטומאה. וְאִם לָאו – טְמֵאִין.

בַּיִת שֶׁחֲצָצוֹ בְּקַנְקַנִּים וְטָח בְּטִיחַ,

בַּיִת שֶׁיש בו מת, וחֲצָצוֹ, בנה בתוכו מחיצה, בְּאמצעות קַנְקַנִּים, המונחים זה על גב זה עד התקרה, וְטָח (ציפה) את 'קיר' הקנקנים בְּטִיחַ, שכבת טיט;

אִם יָכוֹל הַטִּיחַ לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ – טָהוֹר. וְאִם לָאו – טָמֵא.

אִם יָכוֹל הַטִּיחַ לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, גם לאחר שיינטלו הקנקנים – טָהוֹר כל מה שנמצא בעבר השני של המחיצה, וְאִם לָאו – טָמֵא.

כּוֹתֶל הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַבַּיִת – יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה.

כּוֹתֶל הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַבַּיִת, שנבנה לצורך הבית – יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה.

כֵּיצַד?

ומפרטים: כֵּיצַד?

כּוֹתֶל שֶׁהוּא לָאֲוִיר וְהַטּוּמְאָה בְּתוֹכוֹ; מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים – הַבַּיִת טָמֵא, וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן – טָהוֹר.

כּוֹתֶל שֶׁהוּא לָאֲוִיר, כלומר קיר חיצוני, וְהַטּוּמְאָה, כגון כזית מן המת, נמצאת בְּתוֹכוֹ, בעובי הקיר. אם היא נמצאת מֵחֶצְיוֹ של הכותל וְלִפְנִים, בחצי שכלפי הבית – הַבַּיִת, כל אשר בבית, טָמֵא, וְהאדם הָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן, מעל הכותל – טָהוֹר, שהטומאה נידונת, כאילו היא בתוך הבית, ואינה מטמאת מה שחוצה לו.

מֵחֶצְיוֹ וְלַחוּץ – הַבַּיִת טָהוֹר, וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן – טָמֵא.

אבל אם הטומאה היא מֵחֶצְיוֹ של הכותל וְלַחוּץ – הַבַּיִת טָהוֹר, שהטומאה נחשבת מחוץ לבית, וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן – טָמֵא, שהטומאה בוקעת ועולה.

מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – הַבַּיִת טָמֵא.

אם הטומאה נמצאת מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, באמצע הכותל – הַבַּיִת טָמֵא.

וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן – רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.

וְהָעוֹמֵד מִלְמַעְלָן – רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, שמחמירים כאילו הטומאה גם בבית וגם מחוצה לו. וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין אותו, שלדעתם, הטומאה נחשבת כמצויה בבית.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַכּוֹתֶל לַבַּיִת.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַכּוֹתֶל לַבַּיִת, כלומר גם כאשר הטומאה נמצאת כולה מחציו ולחוץ – הבית טמא, והעומד מלמעלה טהור. והלכה כחכמים.

כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָתִּים וְהַטּוּמְאָה בְּתוֹכוֹ;

כּוֹתֶל שֶׁמפריד בֵּין שְׁנֵי בָתִּים, וְהַטּוּמְאָה בְּתוֹכוֹ, בעובי הכותל;

בַּיִת הַקָּרוֹב לַטּוּמְאָה – טָמֵא. וְהַקָּרוֹב לַטָּהֳרָה – טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – שְׁנֵיהֶם טְמֵאִין.

הבַּיִת הַקָּרוֹב לַטּוּמְאָה – כל מה שבו טָמֵא. וְהבית הַקָּרוֹב לַטָּהֳרָה, לחצי הכותל שאין בו טומאה – טָהוֹר. הייתה הטומאה מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, באמצע הכותל – שְׁנֵיהֶם טְמֵאִין.

טוּמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן וְכֵלִים בַּכּוֹתֶל; מֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טוּמְאָה – טְמֵאִין. מֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טָהֳרָה – טְהוֹרִין. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – הֲרֵי הֵן טְמֵאִין.

וכן להפך, הייתה הטוּמְאָה נמצאת בְּאֶחָד מֵהֶן (מהבתים), וְכֵלִים שקועים בַּכּוֹתֶל; אם נמצאים מֵחֶצְיוֹ של הכותל וּכְלַפֵּי טוּמְאָה – טְמֵאִין. מֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טָהֳרָה – טְהוֹרִין. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – הֲרֵי הֵן טְמֵאִין.

מַעֲזִיבָה שֶׁבֵּין הַבַּיִת לָעֲלִיָּה, טוּמְאָה בְּתוֹכָהּ;

מַעֲזִיבָה, שכבת הטיט שבתקרה, שֶׁמפרידה בֵּין הַבַּיִת לָעֲלִיָּה, לקומה השנייה, והטוּמְאָה בְּתוֹכָהּ, בעובי המעזיבה;

מֵחֶצְיָהּ וּלְמַטָּן – הַבַּיִת טָמֵא וַעֲלִיָּה טְהוֹרָה. מֵחֶצְיָהּ וּלְמַעְלָן – הָעֲלִיָּה טְמֵאָה וְהַבַּיִת טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין.

אם הייתה הטומאה מֵחֶצְיָהּ, מחצי גובהה, וּלְמַטָּן – הַבַּיִת טָמֵא וַעֲלִיָּה טְהוֹרָה. אם הייתה מֵחֶצְיָהּ וּלְמַעְלָן – הָעֲלִיָּה טְמֵאָה וְהַבַּיִת טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין.

טוּמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן וְכֵלִים בַּמַּעֲזִיבָה;

וכן להפך, אם הייתה טוּמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן, בבית או בעלייה, וְכֵלִים בַּמַּעֲזִיבָה;

מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טוּמְאָה – טְמֵאִין. מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טָהֳרָה – טְהוֹרִין. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – הֲרֵי הֵן טְמֵאִין.

מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טוּמְאָה – טְמֵאִין. מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טָהֳרָה – טְהוֹרִין. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – הֲרֵי הֵן טְמֵאִין.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַמַּעֲזִיבָה לָעֲלִיָּה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַמַּעֲזִיבָה לָעֲלִיָּה גם מה שנמצא בחצי המעזיבה התחתון. ואין הלכה כרבי יהודה.

טוּמְאָה בֵּין הַקּוֹרוֹת וְתַחְתֶּיהָ כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם;

הייתה הטוּמְאָה בֵּין הַקּוֹרוֹת שבתקרה, וְתַחְתֶּיהָ (תחת הטומאה) שכבה דקה ביותר של תקרה, אפילו כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם;

אִם יֵשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח – הַכֹּל טָמֵא.

אִם יֵשׁ שָׁם, במקום שהטומאה נמצאת בו, פּוֹתֵחַ טֶפַח, חלל שיש בו רוחב טפח (8 ס"מ) על אורך טפח על גובה טפח – הַכֹּל טָמֵא, כל אשר בבית ועלייה, כדינו של קבר סתום, שמטמא כל מה שסביבו (להלן פ"ז מ"א).

אִם אֵין שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח – רוֹאִין אֶת הַטּוּמְאָה כְּאִלּוּ הִיא אוֹטֶם.

אִם אֵין שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח – רוֹאִין אֶת הַטּוּמְאָה כְּאִלּוּ הִיא נמצאת באוֹטֶם (בניין אטום), והיא מטמאת רק מה שכנגדה למטה ולמעלה, אבל מה שנמצא בצדדים טהור (שם).

הָיְתָה נִרְאֵית בְּתוֹךְ הַבַּיִת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – הַבַּיִת טָמֵא.

הָיְתָה הטומאה נִרְאֵית בְּתוֹךְ הַבַּיִת, שאינה מכוסה, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, בין שיש שם פותח טפח או לא – הַבַּיִת טָמֵא, אבל העלייה טהורה, שהרי המעזיבה שמעל הקורות חוצצת בפני הטומאה.

בַּיִת הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכּוֹתֶל – יִדּוֹן כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם.

בַּיִת הַמְשַׁמֵּשׁ אֶת הַכּוֹתֶל, כאשר כותל לא נבנה לצורך הבית, כותל זה יִדּוֹן לעניין טומאת המת כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם.

כֵּיצַד?

ומפרטים: כֵּיצַד?

כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי כוּכִין, אוֹ בֵּין שְׁתֵּי מְעָרוֹת;

כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי כוּכִין, כוכי קבורה קטנים החצובים בסלע, אוֹ בֵּין שְׁתֵּי מְעָרוֹת, שנוצר מאליו כתוצאה מחציבת הכוכים או מחפירת המערות בשני צדיו;

טוּמְאָה בַּבָּתִּים, וְכֵלִים בַּכּוֹתֶל, וַעֲלֵיהֶם כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם – טְהוֹרִין.

אם הייתה הטוּמְאָה בַּבָּתִּים, בכוכים או במערות, וְכֵלִים שקועים בַּכּוֹתֶל, וַעֲלֵיהֶם, על הכלים, מכסה שכבה דקה של סלע אפילו כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם – טְהוֹרִין, ששכבה זו חוצצת בפני הטומאה.

טוּמְאָה בַּכּוֹתֶל, וְכֵלִים בַּבָּתִּים, וְעָלֶיהָ כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם – טְהוֹרִין.

וכן הדין במקרה ההפוך: טוּמְאָה בַּכּוֹתֶל, וְכֵלִים בַּבָּתִּים, וְעָלֶיהָ כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם – טְהוֹרִין.

טוּמְאָה תַּחַת הָעַמּוּד –

הייתה הטוּמְאָה מצויה תַּחַת הָעַמּוּד, והיא רצוצה בחלל שאין בו טפח על טפח –

טוּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.

טוּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת ומטמאת כל מה שכנגדה, אך מה שבצדדים טהור.

כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח – טְהוֹרִים.

הייתה הטומאה תחת העמוד, הכֵּלִים שֶׁמונחים תַּחַת הַפֶּרַח (עיטורי הבניין) שבראשו – טְהוֹרִים, שהטומאה הרצוצה אינה מטמאת אלא כנגדה, למעלה ולמטה, ולא מה שבצדדים.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַמֵּא.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַמֵּא. ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי.

הַטּוּמְאָה וְהַכֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח;

הַטּוּמְאָה וְהַכֵּלִים שֶׁתַּחַת הַפֶּרַח;

אִם יֵשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח – טְמֵאִין. וְאִם לָאו – טְהוֹרִין.

אִם יֵשׁ שָׁם, תחת הפרח המאהיל, שיעור של פּוֹתֵחַ טֶפַח – טְמֵאִין. וְאִם לָאו – טְהוֹרִין.

שְׁנֵי פַרְדַּסְקִים זֶה בְּצַד זֶה, אוֹ זֶה עַל גַּב זֶה;

שְׁנֵי פַרְדַּסְקִים, ארונות גומחה בכותל הבית, זֶה בְּצַד זֶה, אוֹ זֶה עַל גַּב זֶה, והם נעולים;

נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן –

אם נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן והטומאה שם –

הוּא וְהַבַּיִת טָמֵא, וַחֲבֵרוֹ טָהוֹר.

הוּא וְהַבַּיִת טָמֵא, כל מה שבתוכם, וַחֲבֵרוֹ – מה שבתוכו טָהוֹר, שהמחיצה שבינו לבין חברו, ודלתותיו לבית חוצצות בפני הטומאה.

וְרוֹאִין אֶת הַפַּרְדַּסְקִין כְּאִילּוּ הוּא אוֹטֶם,

וְרוֹאִין אֶת הַפַּרְדַּסְקִין כְּאִילּוּ הוּא אוֹטֶם (קיר אטום), שהחלל שבתוכו נמדד כחלק מעובי הכותל,

יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה לְהָבִיא אֶת הַטּוּמְאָה לַבַּיִת.

והוא יִדּוֹן מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה לְהָבִיא אֶת הַטּוּמְאָה לַבַּיִת, שאם הטומאה בחציו הקרוב לחלל הבית – הבית טמא, ואם בחציו החיצון – הבית טהור (ראו לעיל מ"ג).