תַּנּוּר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְעֵינוֹ קְמוּרָה לַחוּץ, וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו קוֹבְרֵי הַמֵּת –

תַּנּוּר חרס שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַבַּיִת, צמוד לכותל, וְעֵינוֹ, פתח יציאת העשן, קְמוּרָה לַחוּץ, שיש קמרון (גגון) מעליה, וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו קוֹבְרֵי הַמֵּת, עברו עם המת מעל העין הבולטת החוצה –

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הַכֹּל טָמֵא.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הַכֹּל טָמֵא, התנור והבית, שהטומאה נכנסת דרך עין התנור לתנור, ומן התנור לבית דרך פתח התנור.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הַתַּנּוּר – טָמֵא, וְהַבַּיִת – טָהוֹר.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הַתַּנּוּר – טָמֵא, וְהַבַּיִת – טָהוֹר.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף הַתַּנּוּר טָהוֹר.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף הַתַּנּוּר טָהוֹר. והלכה כבית הלל.

אֲרוּבָּה שֶׁבֵּין הַבַּיִת לָעֲלִיָּה,

אֲרוּבָּה (חור) בתקרה שֶׁבֵּין הַבַּיִת לָעֲלִיָּה, לקומה השנייה, וגודלה טפח על טפח,

וּקְדֵרָה נְתוּנָה עָלֶיהָ וּנְקוּבָה בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה –

וּקְדֵרָה של חרס נְתוּנָה עָלֶיהָ, על פי הארובה מלמעלה, וּנְקוּבָה הקדרה בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה, יש בה נקב, שאם מניחים את הקדרה בתוך משקה, נכנס המשקה דרכו, ומת מונח בבית –

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הַכֹּל טָמֵא.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הַכֹּל טָמֵא, הקדרה וכן כל מה שנמצא בעלייה.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הַקְּדֵרָה טְמֵאָה, וַעֲלִיָּה טְהוֹרָה.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הַקְּדֵרָה – טְמֵאָה, וַעֲלִיָּה – טְהוֹרָה.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף הַקְּדֵרָה טְהוֹרָה.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף הַקְּדֵרָה טְהוֹרָה. והלכה כבית הלל.

הָיְתָה שְׁלֵימָה,

הָיְתָה הקדרה שְׁלֵימָה, ולא נקובה –

בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: מַצֶּלֶת עַל הַכֹּל.

בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: מַצֶּלֶת (מצילה) עַל הַכֹּל, שכל מה שנמצא בעלייה טהור.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינָהּ מַצֶּלֶת אֶלָּא עַל הָאוֹכָלִים וְעַל הַמַּשְׁקִים וְעַל כְּלֵי חָרֶס.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינָהּ מַצֶּלֶת אֶלָּא עַל הָאוֹכָלִים וְעַל הַמַּשְׁקִים וְעַל כְּלֵי חֶרֶס המצויים בעלייה, אבל אינה מצילה על כלי מתכת וכלי עץ שבעלייה, אלא צריך לטהרם מטומאת מת שבעה ימים בהזייה של מי פרה אדומה ביום השלישי והשביעי. וטעם הדבר, מפני שקדרה של עם הארץ, סתם אדם שאינו מקפיד על טהרה, היא בחזקת טמאה, וכלי טמא אינו חוצץ בפני הטומאה, וכל מה שבעלייה נטמא. ובאוכלים ובמשקים ובכלי חרס של עם הארץ, אין חשש שה'חברים' המקפידים על הטהרה יבואו להשתמש בהם, כיוון שלא ניתן לטהר אותם על ידי טבילה במקווה. ואילו כלי מתכת ועץ וכד', שניתן לטהרם בטבילה, היו החברים רגילים לשאול מהם ולטבול אותם כדי להשתמש בהם (ראו מסכת עדויות פ"א מי"ד), ויש לחשוש, שאם נטהר את הכלים הללו לעם הארץ, ישאיל אותם גם לחבר ככלים טהורים מטומאת מת, אף שבאמת הם צריכים הזאה בשלישי ובשביעי, וייכשל החבר בטומאת מת.

חָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.

ומסופר, חָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.

לָגִין שֶׁהוּא מָלֵא מַשְׁקִין טְהוֹרִין,

אם בעלייה היה מונח לָגִין, מעין בקבוק, של מתכת או עץ, שֶׁהוּא מָלֵא מַשְׁקִין טְהוֹרִין,

הַלָּגִין – טָמֵא טוּמְאַת שִׁבְעָה,

הַלָּגִין – טָמֵא טוּמְאַת שִׁבְעָה, שנטמא בטומאת המת שבבית, ואין הקדרה שבארובה מצילה עליו.

וְהַמַּשְׁקִין – טְהוֹרִין.

וְהַמַּשְׁקִין שבתוכו – טְהוֹרִין, כפי ששנינו (במשנה ג), שהקדרה מצילה על המשקים שבעלייה.

וְאִם פִּינָּן בִּכְלִי אַחֵר – טְמֵאִין.

וְאִם פִּינָּן, פינה את המשקים ושפך אותם בִּכְלִי אַחֵר שהיה בעלייה – טְמֵאִין, שהרי נטמאו מחמת הכלי הטמא.

הָאִשָּׁה שֶׁהִיא לָשָׁה בָּעֲרֵיבָה,

הָאִשָּׁה שֶׁהִיא לָשָׁה בצק בָּעֲרֵיבָה, קערת עץ גדולה, בעלייה,

הָאִשָּׁה וְהָעֲרֵיבָה – טְמֵאִים טוּמְאַת שִׁבְעָה,

הָאִשָּׁה וְהָעֲרֵיבָה – טְמֵאִים טוּמְאַת שִׁבְעָה, שהקדרה שעל פי הארובה לא הצילה עליהם.

וְהַבָּצֵק – טָהוֹר.

וְהַבָּצֵק שבערבה – טָהוֹר.

וְאִם פִּינַּתּוּ לִכְלִי אַחֵר – טָמֵא.

וְאִם פִּינַּתּוּ לִכְלִי אַחֵר – טָמֵא, שהרי נטמא מחמת הכלי הטמא.

חָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.

וכפי ששנינו במשנה הקודמת, חָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.

הָיוּ כְּלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, כְּלֵי אֲדָמָה – הַכֹּל טָהוֹר.

הָיוּ מונחים על פי הארובה, כְּלֵי גְלָלִים, העשויים מגללי בהמות, כְּלֵי אֲבָנִים, וכן כְּלֵי אֲדָמָה, שכל אלה אינם מקבלים כלל טומאה – הַכֹּל טָהוֹר, כל מה שבעלייה, כפי הכלל שבידינו, שכלי טהור חוצץ בפני הטומאה מלהתפשט.

הָיָה כְּלִי טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ וְלַחַטָּאת – הַכֹּל טָהוֹר, שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל הַחַטָּאת.

וכן אם הָיָה מונח על פי הארובה כְּלִי חרס טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ וְלַחַטָּאת, שנעשה בטהרה על מנת להשתמש בו לקדשים או למי אפר פרת חטאת (פרה אדומה) – הַכֹּל טָהוֹר, כל מה שבעלייה, אף שהכלים אצל עם הארץ. וטעם הדבר, שֶׁהַכֹּל, ואף עמי הארץ שאינם מקפידים ואינם נאמנים על טהרה, נֶאֱמָנִין עַל הַחַטָּאת ועל הקודש, ואין לחשוש, שהביא את הטומאה לעלייה.

מִפְּנֵי שֶׁהַכֵּלִים טְהוֹרִין וּכְלֵי חֶרֶס טְהוֹרִין,

וכל זה מִפְּנֵי, כלומר מסתמך על מה שאמרו חכמים, שֶׁהַכֵּלִים האלו, כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה, הם טְהוֹרִין, אינם מקבלים טומאה. וכן כְלֵי חֶרֶס שנעשו לקודש ולחטאת טְהוֹרִין, ולכן, כשהם על פי ארובה, מצילים על הכלים שבעלייה.

וּמַצִּילִין עִם דַּפְנוֹת אֹהָלִים.

ומוסיפים: וכן מַצִּילִין כלים אלה מטומאת מת כשהם עִם דַּפְנוֹת אֹהָלִים, כאשר יש דפנות של מבנה, והכלי משלים אותן לאוהל, כאשר יבואר במשנה הבאה.

כֵּיצַד?

כֵּיצַד?

הַבּוֹר וְהַדּוּת שֶׁבַּבַּיִת וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלָיו – טָהוֹר.

הַבּוֹר, וְכן הַדּוּת, בור שדפנותיו מצופות אבן, שֶׁבַּבַּיִת, שיש לו דופן בולטת מעל פני הקרקע, ויש בו כלים, וּכְפִישָׁה, מעין סל רחב ושטוח, שאינו מקבל טומאה, נְתוּנָה עָלָיו, על פי הבור, ומת אדם בבית – טָהוֹר כל מה שבבור, אדם, כלים ואוכלים.

אִם הָיְתָה בְּאֵר חֲלָקָה, אוֹ כַּוֶּורֶת פְּחוּתָה, וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלֶיהָ – טָמֵא.

אבל אִם הָיְתָה בְּאֵר חֲלָקָה, שאין לה דופן מעל פני הקרקע, אוֹ כַּוֶּורֶת דבורים, עשויה כעין גליל גדול מאוד, שהיא פְּחוּתָה, שנחתך חלקה העליון, וּכְפִישָׁה נְתוּנָה עָלֶיהָ, על פי הבאר או הכוורת, והם בבית שיש בו מת – טָמֵא מה שבבאר או בכוורת; שאין הכפישה מצילה אלא עם דפנות אוהלים, ובמקרים אלה אין דפנות לבאר, וכן דפנות הכוורת אינן משמשות לאוהל.

אִם הָיָה נֶסֶר חָלָק, אוֹ סְרִידָה שֶׁאֵין לָהּ גַּפַּיִים – טָהוֹר, שֶׁאֵין הַכֵּלִים מַצִּילִים עִם דַּפְנוֹת אֹהָלִים עַד שֶׁיְּהֵא לָהֶן דְּפָנוֹת.

ומוסיפים: ומה שהוצרכו דפנות אוהלים כדי להציל הוא דווקא בכלי (שאינו מקבל טומאה), אבל אִם הָיָה נֶסֶר (קרש) חָלָק, אוֹ סְרִידָה, מעין מגש עץ ללישת בצק, שֶׁאֵין לָהּ גַּפַּיִים (צדדים, מסגרת), שאינם נחשבים כלל לכלי, וכיסה בהם את פי הבאר או הכוורת – טָהוֹר. ועוד מוסיפים: שֶׁאֵין הַכֵּלִים מַצִּילִים עִם דַּפְנוֹת אֹהָלִים עַד שֶׁיְּהֵא לָהֶן לכלים עצמם דְּפָנוֹת.

וְכַמָּה תְּהֵא הַדּוֹפֶן – טֶפַח. הָיָה לָהּ חֲצִי טֶפַח מִכָּאן וַחֲצִי טֶפַח מִכָּאן – אֵינָהּ דּוֹפֶן, עַד שֶׁיְּהֵא לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד.

וְכַמָּה תְּהֵא גבוהה הַדּוֹפֶן כדי שתציל – טֶפַח (8 ס"מ). הָיָה לָהּ חֲצִי טֶפַח מִכָּאן וַחֲצִי טֶפַח מִכָּאן, חצי טפח דופן הכלי וחצי טפח בולט מדופן האוהל – אֵינָהּ דּוֹפֶן, עַד שֶׁיְּהֵא לָהּ טֶפַח מִמָּקוֹם אֶחָד.

כְּשֵׁם שֶׁמַּצִּילִין מִבִּפְנִים, כָּךְ מַצִּילִין מִבַּחוּץ.

כְּשֵׁם שֶׁמַּצִּילִין הכלים הללו (שנמנו במשניות הקודמות) מן הטומאה עם דפנות האוהל, כשהם מִבִּפְנִים, בתוך הבית – כָּךְ מַצִּילִין כשהם מִבַּחוּץ.

כֵּיצַד?

ומפרטים: כֵּיצַד?

כְּפִישָׁה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל הַיְּתֵדוֹת מִבַּחוּץ;

כְּפִישָׁה, מעין סל רחב ושטוח, שאינה מקבלת טומאה, שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל הַיְּתֵדוֹת וגבוהה מן הקרקע, והיא צמודה לכותל הבית מִבַּחוּץ, ויש בתוכה כלים;

טוּמְאָה תַּחְתֶּיהָ – כֵּלִים שֶׁבַּכְּפִישָׁה טְהוֹרִים.

אם יש טוּמְאָה תַּחְתֶּיהָ, כגון כזית מן המת – כֵּלִים שֶׁבַּכְּפִישָׁה טְהוֹרִים, מפני שהיא צמודה לכותל הבית, שהוא דופן אוהל.

אִם הָיָה כּוֹתֶל חָצֵר אוֹ כּוֹתֶל גִּנָּה – אֵינוֹ מַצִּיל.

ומוסיפים: וכל זה דווקא בכותל של בית, המשמש, בדרך כלל, כדופן אוהל עם התקרה שמעליו, ואז הכלי שמאהיל על הטומאה מציל יחד אתו מבחוץ. אבל אִם הָיָה כּוֹתֶל חָצֵר אוֹ כּוֹתֶל גִּנָּה, שבדרך כלל, אינם חלק מאוהל – הכלי הצמוד אליו אֵינוֹ מַצִּיל.

קוֹרָה שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה מִכּוֹתֶל לְכוֹתֶל וּקְדֵרָה תְּלוּיָה בָּהּ;

קוֹרָה שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה לאורכה מִכּוֹתֶל לְכוֹתֶל ונשענת עליהם משני צדיה, וּקְדֵרָה העשויה חרס, והיא טהורה, תְּלוּיָה בָּהּ מלמטה;

טוּמְאָה תַּחְתֶּיהָ, כֵּלִים שֶׁבַּקְּדֵרָה –

טוּמְאָה תַּחְתֶּיהָ תחת הקדרה, כֵּלִים שֶׁבַּקְּדֵרָה –

רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין.

רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. והלכה כחכמים.