חזור
אהלות
פרק באֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל:
אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּטומאת אֹהֶל, את הנמצא עמם תחת אותו אוהל, וכן את מה שמאהיל עליהם, או שהם מאהילים עליו:
הַמֵּת, וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת, וְכַזַּיִת נֶצֶל,
הַמֵּת בשלמותו, וְכַזַּיִת מִן הבשר של הַמֵּת, וְכַזַּיִת נֶצֶל, נוזל בשר המת שקרש,
וּמְלוֹא תַּרְוָוד רָקָב, הַשִּׁדְרָה, וְהַגֻּלְגּוֹלֶת,
וּמְלוֹא תַּרְוָוד, כף גדולה, רָקָב מן המת, לאחר שנרקב והתפורר, עמוד הַשִּׁדְרָה, וְכן הַגֻּלְגּוֹלֶת,
אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי,
אֵבֶר מִן הַמֵּת וְכן אֵבֶר שפרש מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, שאם היה באדם חי, היה האיבר חוזר ונרפא.
רוֹבַע עֲצָמוֹת מֵרוֹב הַבִּנְיָן אוֹ מֵרוֹב הַמִּנְיָן, וְרוֹב בִּנְיָנוֹ וְרוֹב מִנְיָנוֹ שֶׁל מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם רוֹבַע – טְמֵאִין. כַּמָּה הוּא רוֹב מִנְיָנוֹ? מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה.
רוֹבַע הקב עֲצָמוֹת (כ-345 סמ"ק) שיש בו מֵרוֹב הַבִּנְיָן של השלד – עצמות השוקיים, הירכיים, השדרה והצלעות, אוֹ מֵרוֹב הַמִּנְיָן של העצמות, וְכן עצמות שיש בהן רוֹב בִּנְיָנוֹ וְרוֹב מִנְיָנוֹ שֶׁל מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם רוֹבַע הקב – טְמֵאִין. כַּמָּה הוּא רוֹב מִנְיָנוֹ? מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה עצמות, שהן רוב של מאתיים ארבעים ושמונה איברי האדם (שיש בהם עצם), ששנינו לעיל פ"א מ"ח.
רְבִיעִית דָּם, וּרְבִיעִית דַּם תְּבוּסָה,
רְבִיעִית הלוג דָּם (86 מ"ל) שיצא מן המת, וּרְבִיעִית דַּם תְּבוּסָה, דם מאדם שנפצע ומת, כאשר מקצת מהדם יצא בחיים, ומקצתו לאחר מיתה (לקמן פ"ג מ"ה),
מִמֵּת אֶחָד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשְּׁנֵי מֵתִים.
ובתנאי שרביעית הדם כולה מִמֵּת אֶחָד מטמאה באוהל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אף רביעית דם שיצאה מִשְּׁנֵי מֵתִים שונים. ואין הלכה כרבי עקיבא.
דַּם קָטָן שֶׁיָּצָא כֻּלּוֹ –
דַּם של קָטָן שֶׁיָּצָא כֻּלּוֹ –
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: רְבִיעִית.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא מטמא באוהל, אף אם אין בו רביעית. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: רק אם יש בו רְבִיעִית. ואין הלכה כרבי עקיבא.
כַּזַּיִת רִמָּה בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים.
כַּזַּיִת רִמָּה, תולעים האוכלות את בשר המת, בֵּין שהיא חַיָּה בֵּין מֵתָה – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. ואין הלכה כרבי אליעזר.
אֵפֶר שְׂרוּפִים – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שִׁעוּרוֹ בְּרוֹבַע, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.
אֵפֶר של אנשים שְׂרוּפִים – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שִׁעוּרוֹ לטמא באוהל בְּרוֹבַע הקב (כ-345 סמ"ק), וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין. ואין הלכה כרבי אליעזר.
מְלוֹא תַּרְוָוד וְעוֹד עֲפַר קְבָרוֹת – טָמֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר.
מְלוֹא תַּרְוָוד (כף גדולה) וְעוֹד קצת, של עֲפַר קְבָרוֹת, שרקב המת מעורב בעפר הקבר – טָמֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. ואין הלכה כרבי שמעון.
מְלוֹא תַּרְוָוד רָקָב שֶׁגְּבָלוֹ בַּמַּיִם, אֵינוֹ חִבּוּר לְטוּמְאָה.
מְלוֹא תַּרְוָוד רָקָב, אף על פי שֶׁגְּבָלוֹ (לש אותו) בַּמַּיִם, אֵינוֹ חִבּוּר לְטוּמְאָה, שהנוגע בחלק ממנו אינו נחשב כנוגע בכולו, בשונה מטומאת אוהל, שהאוהל מאהיל על הכול כאחד.
אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל:
אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל:
עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרַס, אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגּוֹלֶת שֶׁחָסְרוּ.
עֶצֶם יחידה שגודלה לפחות כַּשְּׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, חוצה לארץ, וּבֵית הַפְּרַס, שדה שהיה בו קבר ונחרש, ומפוזרות בו עצמות. אֵבֶר מִן הַמֵּת וְכן אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, שאם היה עליהם בשר כראוי, מטמאים אף באוהל (לעיל משנה א). וכן עמוד הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגּוֹלֶת שֶׁחָסְרוּ.
כַּמָּה הוּא חֶסְרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חוּלְיוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ חוּלְיָה אַחַת.
ומפרטים: כַּמָּה הוּא חֶסְרוֹן בַּשִּׁדְרָה, שבגללו אינה מטמאה באוהל? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חוּלְיוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ חוּלְיָה אַחַת. והלכה כבית הלל.
וּבַגֻּלְגוֹלֶת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כִּמְלוֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת.
וכמה הוא חיסרון בַגֻּלְגּוֹלֶת, שבגללו אינה מטמאה באוהל? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כִּמְלוֹא עובי חור שעושה מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: די אם יש בחלק החסר כְּדֵי (כשיעור) שֶׁיִּנָּטֵל מִן הגולגולת של הַחַי וְיָמוּת. והלכה כבית הלל.
בְּאֵיזֶה מַקְדֵּחַ אָמְרוּ? בַּקָּטָן שֶׁל רוֹפְאִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּגָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה.
ומבררים: בְּאֵיזֶה מַקְדֵּחַ אָמְרוּ בית שמאי? בּמקדח הקָּטָן שֶׁל רוֹפְאִים, המשמש לניתוחים, אלו דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּמקדח הגָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה שהייתה במקדש (שעוביו כ-2.5 ס"מ) ששימש לקדיחה בקירות וכדומה.
הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.
הַגּוֹלֵל, האבן שנותנים על פי הקבר, וְהַדּוֹפֵק, אבן או לוח שתומך אותה, מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְטַמְּאִין אף בְּמַשָּׂא.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם יֵשׁ תַּחְתֵּיהֶן עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא. וְאִם לָאו – אֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם יֵשׁ תַּחְתֵּיהֶן עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא. וְאִם לָאו – אֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.
אֵיזֶהוּ הַדּוֹפֵק? אֵת שֶׁהַגּוֹלֵל נִשְׁעָן עָלָיו.
אֵיזֶהוּ הַדּוֹפֵק? אֵת שֶׁהַגּוֹלֵל נִשְׁעָן עָלָיו.
אֲבָל דּוֹפֵק דּוֹפְקִין – טָהוֹר.
אֲבָל דּוֹפֵק דּוֹפְקִין, אבנים שתומכות את הדופק עצמו – טָהוֹר.
אֵלּוּ שֶׁאִם חָסְרוּ טְהוֹרִין:
אֵלּוּ מן הדברים המטמאים במת, שֶׁאִם חָסְרוּ, שאין בהם השיעור האמור בהם – טְהוֹרִין, אינם מטמאים כלל:
כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וְכַזַּיִת נֶצֶל,
כַּזַּיִת מִן הבשר של הַמֵּת, וְכַזַּיִת נֶצֶל, נוזל בשר המת שקרש,
וּמְלוֹא תַּרְוָוד רָקָב,
וּמְלוֹא תַּרְוָוד רָקָב,
וּרְבִיעִית דָּם, וְעֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה,
וּרְבִיעִית הלוג דָּם, וְעֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה,
וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁחָסַר עַצְמוֹ.
וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁחָסַר עַצְמוֹ, שחסר מקצת מן העצם של אותו איבר.
הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת מִשְּׁנֵי מֵתִים,
הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת מִשְּׁנֵי מֵתִים, חצי חוליות השדרה ממת זה, וחצי ממת זה,
וּרְבִיעִית דָּם מִשְּׁנֵי מֵתִים,
וּרְבִיעִית דָּם מִשְּׁנֵי מֵתִים,
וְרוֹבַע עֲצָמוֹת מִשְּׁנֵי מֵתִים,
וְרוֹבַע עֲצָמוֹת מִשְּׁנֵי מֵתִים,
וְאֵבֶר מִן הַמֵּת מִשְּׁנֵי מֵתִים,
וְאֵבֶר מִן הַמֵּת מִשְּׁנֵי מֵתִים,
וְאֵבֶר מִן הַחַי מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים –
וְאֵבֶר מִן הַחַי מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים –
רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.
רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, סבור שהם מצטרפים לטמא בטומאת אוהל, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, סבורים שאינם מצטרפים לטמא באוהל. והלכה כחכמים.
עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם –
עֶצֶם שיש בו שיעור כַּשְּׂעוֹרָה, ששנינו במשנה ג, שהוא מטמא במגע ובמשא, שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, ואין בכל אחד כשעורה –
רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר.
רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, סבור שהוא טמא, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר. והלכה כרבי עקיבא.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: לֹא אָמְרוּ "עֲצָמוֹת כַּשְּׂעוֹרָה", אֶלָּא: "עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה".
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לנמק את דבריו: הרי לֹא אָמְרוּ חכמים "עֲצָמוֹת כַּשְּׂעוֹרָה", אֶלָּא "עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה".
רוֹבַע עֲצָמוֹת שֶׁנִּדַּקְדְּקוּ, וְאֵין בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה –
רוֹבַע הקב עֲצָמוֹת, ששנינו במשנה א, שהוא מטמא באוהל, שֶׁנִּדַּקְדְּקוּ (נכתשו) העצמות שבו, וְאֵין בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה –
רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין.
רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר לגמרי, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין, שלדעתם, הוא מטמא במגע ובמשא ובאוהל. והלכה כחכמים.
אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם – טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא.
אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם – טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. ואין הלכה כרבי יוסי.
וּמוֹדֶה, שֶׁאִם נִיטַּל חֲצָאִים – שֶׁהוּא טָהוֹר.
וּמוֹדֶה רבי יוסי שֶׁאִם נִיטַּל חֲצָאִים, בתחילה נחתך חצי איבר מן החי, ואחר כך נחתך שאר האיבר – שֶׁהוּא טָהוֹר, משום שמעולם לא היה בו כשיעור לטמא.