הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה כָּל שֶׁהוּא.

הַזִּיז, בליטה היוצאת מהבניין, מעל פתח הבית מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה שתחתיו לתוך הבית כָּל שֶׁהוּא, בכל גודל שהוא, גם אם איננו בולט מן הכותל טפח, מפני שהוא נחשב כהרחבה של פתח הבית שתחתיו.

הַגִּיזְרָה וְהַגַּבְלִית, בְּפוֹתֵחַ טֶפַח.

הַגִּיזְרָה, משטח הבולט מן הבניין כגון גזוזטרה, וְהַגַּבְלִית (מרפסת צרה) – בְּפוֹתֵחַ טֶפַח.

אֵיזֶהוּ הַזִּיז? שֶׁפָּנָיו לְמַטָּה. וְהַגִּיזְרָה, שֶׁפָּנֶיהָ לְמַעְלָה.

אֵיזֶהוּ הַזִּיז? זה שֶׁפָּנָיו (החזית שלו) לְמַטָּה, שמתרחב או מכוּפף בקצהו כלפי מטה. וְהַגִּיזְרָה – שֶׁפָּנֶיהָ לְמַעְלָה. היא אינה נחשבת כחלק מהפתח שתחתיה אלא כאוהל בפני עצמו, ולפיכך, נדרש שיהיה בה שיעור טפח.

וּבַמֶּה אָמְרוּ: "הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה כָּל שֶׁהוּא"? בְּזִיז שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מִן הַפֶּתַח שְׁלשָׁה נִדְבָּכִין, שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח.

ומבהירים: וּבַמֶּה, באיזה זיז, אָמְרוּ לעיל: "הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה כָּל שֶׁהוּא"? בְּזִיז שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מִן הַפֶּתַח שְׁלשָׁה נִדְבָּכִין, שורות אבנים, ולא יותר, שֶׁהֵם יחד שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח (96 ס"מ).

יָתֵר מִכָּאן – מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה בְּפוֹתֵחַ טֶפַח.

יָתֵר מִכָּאן, אם היה הזיז גבוה יותר – מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה בְּפוֹתֵחַ טֶפַח ולא בפחות.

הָעֲטָרוֹת וְהַפִּתּוּחִים מְבִיאִין אֶת הַטּוּמְאָה בְּפוֹתֵחַ טֶפַח.

הָעֲטָרוֹת, בליטות מעוצבות כעין זר, וְהַפִּתּוּחִים (גילופים) הבולטים מן הקיר, מְבִיאִין אֶת הַטּוּמְאָה בְּפוֹתֵחַ טֶפַח.

זִיז שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה בְּפוֹתֵחַ טֶפַח.

זִיז שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח שנסתם – מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה בְּפוֹתֵחַ טֶפַח.

שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַלּוֹן – רוּם אֶצְבָּעַיִים,

זיז שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַלּוֹן, חלון רגיל העשוי לשימוש, שמביא את הטומאה, אם יש בו פותח טפח (ראו לעיל פי"ג מ"א), מביא את הטומאה, אם הוא נמצא ברוּם אֶצְבָּעַיִים (כ-4 ס"מ) מעל החלון ולא יותר.

שֶׁעַל גַּבֵּי מְלֹא מַקְדֵּחַ – כָּל שֶׁהוּא.

זיז שֶׁעַל גַּבֵּי נקב ששיעורו להביא טומאה מְלֹא מַקְדֵּחַ, כשהוא עשוי למאור (שם) – כָּל שֶׁהוּא, בכל גובה שהוא, ואפילו גבוה הרבה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְלוֹאוֹ.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גובה הזיז מעל החלון, המביא את הטומאה, הוא כמְלוֹאוֹ, כגודלו של החלון, אם מלוא מקדח – כמלוא מקדח, ואם בפותח טפח – טפח. והלכה כתנא הראשון.

קָנֶה שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה –

קָנֶה (מוט) שֶׁמושכב מעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח, אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה –

מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה, ואפילו יש בו רק כָּל שֶׁהוּא, בכל רוחב שהוא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אַל יַחֲמוֹר זֶה מִן הַזִּיז.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אַל יַחֲמוֹר, יהיה חמור, זֶה מִן הַזִּיז שעל גבי הפתח, ששיעורו בפותח טפח.

זִיז שֶׁהוּא סוֹבֵב אֶת כָּל הַבַּיִת וְאוֹכֵל בַּפֶּתַח שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת;

זִיז שֶׁהוּא סוֹבֵב אֶת כָּל הַבַּיִת, וְאוֹכֵל, תופס מקום, בַּפֶּתַח, מעל הפתח, ברוחב שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת (6 ס"מ), שהוא שלושת רבעי טפח;

טוּמְאָה בַּבַּיִת – כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְמֵאִים.

אם יש טוּמְאָה מן המת בַּבַּיִת – כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו, שתחת הזיז סביב הבית, טְמֵאִים, מפני שאותו מקצת זיז שכנגד הפתח נחשב כהמשך האוהל של הפתח.

טוּמְאָה תַּחְתָּיו –

אם הטוּמְאָה תַּחְתָּיו, תחת הזיז –

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֵר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת, שהכול כאוהל אחד. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֵר, שלדעתו, זיז שמקיף את הבית איננו נחשב כחלק מהפתח, על כן אין הטומאה עוברת מן הזיז אל הבית. והלכה כרבי יהושע.

וְכֵן בְּחָצֵר שֶׁהִיא מוּקֶּפֶת אַכְסַדְרָה.

וְכֵן הדין בְּחָצֵר שֶׁהִיא מוּקֶּפֶת בתוכה אַכְסַדְרָה, תקרה על עמודים, בחזית הבתים הפתוחים לחצר; אם היא אוכלת בפתח הבתים שלוש אצבעות, כשהטומאה בבתים, היא עוברת אל האכסדרה, וכשהטומאה באכסדרה – רבי אליעזר מטמא את הבית, ורבי יהושע מטהר.

שְׁנֵי זִיזִין זֶה עַל גַּבֵּי זֶה,

שְׁנֵי זִיזִין הבולטים מכותל הבית, זֶה עַל גַּבֵּי זֶה,

וְיֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וּבֵינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח;

וְיֵשׁ בָּהֶן, בכל אחד מהם, פּוֹתֵחַ טֶפַח, שטח של טפח על טפח לפחות, וּבֵינֵיהֶן רווח לא פחות מפּוֹתֵחַ טֶפַח;

טוּמְאָה תַּחְתֵּיהֶן – תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא.

הייתה טוּמְאָה מונחת תַּחְתֵּיהֶן, מתחת לזיז התחתון – כל מה שתַּחְתֵּיהֶן טָמֵא, שהרי זה אוהל לטומאה. וכל השאר טהור, שכן הזיז התחתון חוצץ בפני הטומאה.

בֵּינֵיהֶם – בֵּינֵיהֶן טָמֵא.

אם הטומאה בֵּינֵיהֶם, בין שני הזיזין – בֵּינֵיהֶן בלבד טָמֵא, שהרי שני הזיזים חוצצים בפני הטומאה.

עַל גַּבֵּיהֶן – כְּנֶגְדּוֹ עַד לָרָקִיעַ טָמֵא.

הייתה הטומאה עַל גַּבֵּיהֶן, מעל הזיז העליון – כל מה שכְּנֶגְדּוֹ, כנגד הטומאה עצמה, עַד לָרָקִיעַ טָמֵא, אבל לא כנגד הזיז כולו, שהרי אין דבר שמאהיל, והשאר טהור, שהזיז העליון הוא אוהל שחוצץ בפני הטומאה.

הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח,

הָיָה הזיז הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן בשיעור פּוֹתֵחַ טֶפַח;

טוּמְאָה תַּחְתֵּיהֶן אוֹ בֵּינֵיהֶן – תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא.

אם טוּמְאָה תַּחְתֵּיהֶן אוֹ בֵּינֵיהֶן – תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא, כי הזיז העליון העודף מאהיל על כל השטח שתחתיו.

עַל גַּבֵּיהֶן – כְּנֶגְדּוֹ עַד לָרָקִיעַ טָמֵא.

טומאה עַל גַּבֵּיהֶן – כְּנֶגְדּוֹ, מה שכנגד הטומאה עצמה, עַד לָרָקִיעַ טָמֵא, וכל השאר טהור.

הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פָּחוֹת מִטֶּפַח,

הָיָה הָעֶלְיוֹן עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פָּחוֹת מִטֶּפַח;

טוּמְאָה תַּחְתֵּיהֶן – תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא.

אם טוּמְאָה תַּחְתֵּיהֶן – תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא, מפני שהעודף של הזיז העליון מביא את הטומאה לכל מה שמתחתיו ומתחת התחתון.

בֵּינֵיהֶן אוֹ תַּחַת הַמּוֹתָר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא.

ואולם אם הייתה הטומאה בֵּינֵיהֶן, אוֹ הייתה תַּחַת הַמּוֹתָר, החלק העודף של העליון, ואינה תחת הזיז התחתון – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תַּחְתֵּיהֶן וּבֵינֵיהֶן טָמֵא, כי עודף העליון מביא טומאה לכל מה שמתחתיו ומתחת הזיז התחתון.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בֵּינֵיהֶן וְתַחַת הַמּוֹתָר – טָמֵא, וְתַחְתֵּיהֶן – טָהוֹר.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: במקרה זה, רק מה שבֵּינֵיהֶן וְתַחַת הַמּוֹתָר – טָמֵא, מפני שהזיז העליון מאהיל על הטומאה ומביא אותה לכל שטחו. וְאולם תַחְתֵּיהֶן, מתחת הזיז התחתון – טָהוֹר. והלכה כרבי יהושע.

יֵשׁ בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח;

אם יֵשׁ בָּהֶן, בשני הזיזים, פּוֹתֵחַ טֶפַח, וְאֵין בֵּינֵיהֶן חלל פּוֹתֵחַ טֶפַח, שהזיז העליון בתוך טפח מעל התחתון;

טוּמְאָה תַּחְתֵּיהֶן – תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא.

אם טוּמְאָה תַּחְתֵּיהֶן – תַּחְתֵּיהֶן טָמֵא, שהתחתון הוא גג האוהל, וחוצץ בפני הטומאה.

בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן – כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא.

הייתה הטומאה בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן של הזיזים – כְּנֶגְדּוֹ, רק מה שכנגד הטומאה עצמה עַד הָרָקִיעַ טָמֵא, וכל השאר טהור, שהרי הזיז העליון אינו אוהל להביא את הטומאה תחתיו, מפני שאין תחתיו חלל טפח, וגם לא לחצוץ בפני הטומאה. ואילו הזיז התחתון שיש בו טפח נחשב אוהל וחוצץ בפני הטומאה מלהתפשט תחתיו.

אֵין בָּהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח;

אם אֵין בָּהֶן, בזיזים, שיעור פּוֹתֵחַ טֶפַח;

בֵּין שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, בֵּין שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח;

אזי בֵּין שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, בֵּין שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח;

טוּמְאָה תַּחְתֵּיהֶן, בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן – טוּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת.

בין אם הטוּמְאָה תַּחְתֵּיהֶן, בֵּינֵיהֶן אוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, בכל שלושת האופנים – הטוּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, ומטמאת מה שכנגדה בלבד, שהרי אין כאן אוהל.

וְכֵן שְׁתֵּי יְרִיעוֹת שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ פּוֹתֵחַ טֶפַח.

ומוסיפים: וְכֵן הדין, ככל הציורים של מציאות הטומאה האמורים כאן, הוא הדין גם בשְׁתֵּי יְרִיעוֹת של אוהל מתוח שֶׁהֵן גְּבוֹהוֹת זו על גבי זו מִן הָאָרֶץ בפוֹתֵחַ טֶפַח, כלומר שגם התחתונה גבוהה טפח מהקרקע, דינן כשני זיזים זה על גבי זה.