רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁנֵי מִקְוָאוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפְלוּ לָזֶה לוֹג וּמֶחֱצָה, וְלָזֶה לוֹג וּמֶחֱצָה, וְנִתְעָרְבוּ – כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִקְרָא עֲלֵיהֶן שֵׁם פְּסוּל.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁנֵי מִקְוָאוֹת צמודים שֶׁאֵין בָּהֶם, בכל אחד מהם, אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפְלוּ שלושה לוגין מים שאובים, לָזֶה לוֹג וּמֶחֱצָה, וְלָזֶה לוֹג וּמֶחֱצָה, וְנִתְעָרְבוּ המקוואות, כגון שנפלה המחיצה שביניהם, ונעשו בור אחד שיש בו ארבעים סאה כשרים – כְּשֵׁרִים כמקווה אחד, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִקְרָא עֲלֵיהֶן שֵׁם פְּסוּל, שלא היה שלב בו נפלו שלושה לוגים למקווה פחות מארבעים סאה.

אֲבָל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפְלוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין, וְנֶחֱלַק לִשְׁנַיִם – פָּסוּל, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא עָלָיו שֵׁם פְּסוּל.

אֲבָל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפְלוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין, ונפסל להמשיך למלא בו מים כשרים, וְנֶחֱלַק המקווה לִשְׁנַיִם, כגון שנעשתה בו מחיצה – פָּסוּל, ולא ניתן להכשיר כל אחד מהם על ידי השלמתו לארבעים סאה, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא עָלָיו שֵׁם פְּסוּל כשהיו בו שלושה לוגים יחד.

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר. שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כָּל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפְלוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין, וְחָסַר אֲפִילּוּ קֹרְטוֹב – כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁחָסְרוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין.

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר, מפני שבכל אחד מהם יש פחות משלושה לוגים שאובים. שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כלל: כָּל מִקְוֶה שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפְלוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מים שאובים בדיוק, ונפסל, וְחָסַר אחר כך אֲפִילּוּ קֹרְטוֹב (מידה זעירה) של מים – המקווה כָּשֵׁר להשלים אותו לארבעים סאה כשרים, מִפְּנֵי שֶׁבקורטוב שנחסר ממנו חָסְרוּ לוֹ (ממנו) אותם שְׁלֹשָׁה לוּגִּין שפוסלים אותו.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לְעוֹלָם הוּא בִּפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלוֹאוֹ וְעוֹד.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לְעוֹלָם הוּא נשאר בִּפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלוֹאוֹ, כמלוא הכמות הכשרה שהייתה בו, וְעוֹד משהו, וכך ברור, שנותרו בבור פחות משלושה לוגים שאובים, וניתן למלא מחדש ארבעים סאה כשרים. והלכה כחכמים וכרבי יוסי.

כֵּיצַד?

כֵּיצַד ניתן להכשיר מקווה חסר שנפלו לתוכו שלושה לוגים מים שאובים?

הַבּוֹר שֶׁבֶּחָצֵר וְנָפְלוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין –

הַבּוֹר שֶׁבֶּחָצֵר שיש בו מים כשרים פחות מארבעים סאה, וְנָפְלוּ לוֹ (לתוכו) שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מים שאובים –

לְעוֹלָם הוּא בִּפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלוֹאוֹ וְעוֹד;

לְעוֹלָם הוּא נשאר בִּפְסוּלוֹ, שלא ניתן להשלים אותו לארבעים סאה כשרים, עַד שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ מְלוֹאוֹ, הכמות שהייתה בו תחילה, וְעוֹד קצת, כמבואר במשנה הקודמת,

אוֹ עַד שֶׁיַּעֲמִיד בֶּחָצֵר אַרְבָּעִים סְאָה וְיִטְהֲרוּ הָעֶלְיוֹנִים מִן הַתַּחְתּוֹנִים.

אוֹ עַד שֶׁיַּעֲמִיד בֶּחָצֵר אַרְבָּעִים סְאָה כשרים בבור נפרד, הממוקם נמוך יותר, ויחבר בין המקוואות, וְכך יִטְהֲרוּ המים הָעֶלְיוֹנִים שבבור הפסול מִן הַתַּחְתּוֹנִים שבבור הכשר.

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה פּוֹסֵל, אֶלָּא אִם כֵּן פָּקַק.

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה פּוֹסֵל, אֶלָּא אִם כֵּן פָּקַק (סתם) את הבור הכשר מכל צד אחר, וכן את החריץ שביניהם, ורק כך הם נחשבים בור אחד כשר. והלכה כתנא הראשון.

בּוֹר שֶׁהוּא מָלֵא מַיִם שְׁאוּבִין, וְהָאַמָּה נִכְנֶסֶת לוֹ וְיוֹצְאָה מִמֶּנּוּ – לְעוֹלָם הוּא בִּפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיִּתְחַשֵּׁב שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּיר מִן הָרִאשׁוֹנִים שְׁלֹשָׁה לוּגִּין.

בּוֹר שֶׁהוּא מָלֵא מַיִם שְׁאוּבִין, וְהָאַמָּה (תעלת מים), שזורמים בה מים כשרים, נִכְנֶסֶת לוֹ מצד אחד וְיוֹצְאָה מִמֶּנּוּ מצד שני – לְעוֹלָם הוּא נשאר בִּפְסוּלוֹ, עַד שֶׁיִּתְחַשֵּׁב, שיחושב באופן יחסי, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּיר מִן המים הָרִאשׁוֹנִים שְׁלֹשָׁה לוּגִּין.

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מַטִּילִין לַמִּקְוֶה, זֶה לוֹג וּמֶחֱצָה וְזֶה לוֹג וּמֶחֱצָה,

שְׁנַיִם, שני בני אדם, שֶׁהָיוּ מַטִּילִין (שופכים) מים שאובים לַמִּקְוֶה שאין בו ארבעים סאה, זֶה הטיל לוֹג וּמֶחֱצָה, וְזֶה לוֹג וּמֶחֱצָה;

הַסּוֹחֵט אֶת כְּסוּתוֹ וּמַטִּיל מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה,

וכן, הַסּוֹחֵט אֶת כְּסוּתוֹ הספוגה מים לתוך מקווה שאין בו ארבעים סאה, וּמַטִּיל הבגד מים מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה, ובסך הכול שלושה לוגים;

וְהַמְּעָרֶה מִן הַצַּרְצוּר וּמַטִּיל מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה –

וְכן הַמְּעָרֶה (שופך) מים מִן הַצַּרְצוּר, כד שיש בפיו משפך בעל נקבים, וּמַטִּיל מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה, בקילוחים נפרדים –

רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.

רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר בכל אלה את המקווה, אם יוסיף לו מי גשמים עד לשיעור ארבעים סאה. שלדעתו, אין שלושה לוגים פוסלים אם לא נשפכו יחד, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא אָמְרוּ "מַטִּילִין", אֶלָּא: "מַטִּיל".

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לחכמים, כשפסלו שלושה לוגים מים שאובים: לֹא אָמְרוּ הלכה בעניין זה בלשון "מַטִּילִין", אֶלָּא "מַטִּיל שלשה לוגים", ומשמע הטלה אחת דווקא.

אָמְרוּ לוֹ: לֹא כָּךְ וְלֹא כָּךְ אָמְרוּ, אֶלָּא: “שֶׁנָּפְלוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין".

אָמְרוּ לוֹ חכמים: לֹא כָּךְ וְלֹא כָּךְ אָמְרוּ, אֶלָּא "מקווה שֶׁנָּפְלוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין" – בכל אופן שנפלו. וכך הלכה.

מִכְּלִי אֶחָד מִשְּׁנַיִם וּמִשְּׁלֹשָׁה – מִצְטָרְפִין. וּמֵאַרְבָּעָה – אֵין מִצְטָרְפִין.

ומסייגים: אם נשפכו אל המקווה שלושה לוגים שאובים מִכְּלִי אֶחָד או מִשְּׁנַיִם וּמִשְּׁלֹשָׁה כלים – מִצְטָרְפִין לפסול. וּמֵאַרְבָּעָה כלים או יותר – אֵין מִצְטָרְפִין.

בַּעַל קֶרִי הַחוֹלֶה שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם,

בַּעַל קֶרִי, שיצא ממנו זרע, הַחוֹלֶה, שקשה לו לטבול במקווה, כפי שתיקנו חכמים לבעל קרי להתיר לו להתפלל וללמוד תורה, שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו בשפיכה תִּשְׁעָה קַבִּין מַיִם (כ-12.5 ליטר), שהקלו על חולה שיעשה כך במקום טבילה;

וְטָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רוּבּוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם שְׁאוּבִין,

וְאדם טָהוֹר שֶׁנָּפְלוּ עַל רֹאשׁוֹ וְעַל רוּבּוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם שְׁאוּבִין, שגזרו חכמים, שייחשב טמא לעניין אכילת תרומה (ראו לעיל פ"ב מ"ב);

מִכְּלִי אֶחָד מִשְּׁנַיִם וּמִשְּׁלֹשָׁה – מִצְטָרְפִין. מֵאַרְבָּעָה – אֵין מִצְטָרְפִין.

אם נפלו המים מִכְּלִי אֶחָד, או מִשְּׁנַיִם וּמִשְּׁלֹשָׁה – מִצְטָרְפִין לעניינים אלו. אך אם נפלו מֵאַרְבָּעָה כלים – אֵין מִצְטָרְפִין.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל הַשֵּׁנִי עַד שֶׁלֹּא פָּסַק הָרִאשׁוֹן.

ומוסיפים: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים להחמיר, ששניים ושלושה כלים מצטרפים? בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל לשפוך מהַשֵּׁנִי, עַד שֶׁלֹּא פָּסַק הכלי הָרִאשׁוֹן את השפיכה, אבל אם התחיל לאחר שפסק הראשון, אינו מצטרף.

וּבַמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּין לְרַבּוֹת. אֲבָל נִתְכַּוֵּין לְרַבּוֹת, אֲפִילּוּ קֹרְטוֹב בְּכָל הַשָּׁנָה – מִצְטָרְפִין לִשְׁלֹשָׁה לוּגִּין.

וּבַמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שארבעה כלים ויותר אינם מצרפים לפסול את המקווה? בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּין לְרַבּוֹת (להוסיף) מים במקווה, אֲבָל אם נִתְכַּוֵּין לְרַבּוֹת, אֲפִילּוּ שפך קֹרְטוֹב, מידה קטנה מאוד, בְּמשך כָל הַשָּׁנָה – מִצְטָרְפִין לִשְׁלֹשָׁה לוּגִּין.