חזור
כלים
פרק והָעוֹשֶׂה שְׁלשָׁה פִּטְפּוּטִים בָּאָרֶץ, וְחִבְּרָן בְּטִיט לִהְיוֹת שׁוֹפֵת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵירָה – טְמֵאָה.
הָעוֹשֶׂה שְׁלשָׁה פִּטְפּוּטִים ('רגליים') עשויים טיט בָּאָרֶץ, וְחִבְּרָן זה לזה בראשם כעין חצובה או לקרקע, בְּטִיט, כדי לִהְיוֹת שׁוֹפֵת (להניח) עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵירָה – טְמֵאָה. שדינו של מתקן זה ככירת חרס, המקבלת טומאה מאווירה, כגון אם נפלה נבלת שרץ טמא בין הפטפוטים.
קָבַע שְׁלשָׁה מַסְמְרִין בָּאָרֶץ לִהְיוֹת שׁוֹפֵת עֲלֵיהֶן הַקְּדֵרָה, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בְּרֹאשׁוֹ מָקוֹם שֶׁתְּהֵא הַקְּדֵרָה יוֹשֶׁבֶת – טְהוֹרָה.
אבל אם קָבַע (תקע) שְׁלשָׁה מַסְמְרִין בָּאָרֶץ כדי לִהְיוֹת שׁוֹפֵת עֲלֵיהֶן הַקְּדֵרָה, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בְּרֹאשׁוֹ של כל מסמר מָקוֹם, כדי שֶׁתְּהֵא הַקְּדֵרָה יוֹשֶׁבֶת עליו – טְהוֹרָה. מפני שהמסמרים עשויים מתכת, וכבר שנינו בסוף הפרק הקודם, שכירה של מתכת טהורה.
הָעוֹשֶׂה שְׁתֵּי אֲבָנִים כִּירָה וְחִבְּרָם בְּטִיט – טְמֵאָה.
הָעוֹשֶׂה, המתקין, שְׁתֵּי אֲבָנִים לשמש ככִירָה, להבעיר ביניהן אש ולהניח עליהן קדרה, וְחִבְּרָם זו לזו או לקרקע בְּטִיט – טְמֵאָה, מקבלת טומאה, שהטיט המחבר מחשיב את האבנים לכירת חרס.
רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁלִישִׁית, אוֹ עַד שֶׁיִּסְמוֹךְ לְכוֹתֶל.
רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אבן שְׁלִישִׁית, אוֹ עַד שֶׁיִּסְמוֹךְ את שתי האבנים לְכוֹתֶל. ואין הלכה כמותו.
אַחַת בְּטִיט וְאַחַת שֶׁלֹּא בְּטִיט – טְהוֹרָה.
אם אבן אַחַת מחוברת בְּטִיט לקרקע או לאבן אחרת, וְאבן אַחַת מותקנת שֶׁלֹּא בְּטִיט – הכירה טְהוֹרָה.
הָאֶבֶן שֶׁהָיָה שׁוֹפֵת עָלֶיהָ וְעַל הַתַּנּוּר, עָלֶיהָ וְעַל הַכִּירָה, עָלֶיהָ וְעַל הַכּוּפָּח – טְמֵאָה.
הָאֶבֶן שֶׁהָיָה שׁוֹפֵת, מניח את הקדרה, עָלֶיהָ וְעַל הַתַּנּוּר שבצדה, או עָלֶיהָ וְעַל הַכִּירָה, או עָלֶיהָ וְעַל הַכּוּפָּח, ומבעיר אש מתחת – טְמֵאָה, מקבלת טומאה, שהיא נעשית חלק ממתקני בישול אלה.
עָלֶיהָ וְעַל הָאֶבֶן, עָלֶיהָ וְעַל הַסֶּלַע, עָלֶיהָ וְעַל הַכּוֹתֶל – טְהוֹרָה.
אבל אם היה שופת עָלֶיהָ וְעַל הָאֶבֶן, עָלֶיהָ וְעַל הַסֶּלַע המחובר לקרקע, או עָלֶיהָ וְעַל הַכּוֹתֶל – טְהוֹרָה, כפי ששנינו במשנה הקודמת.
וְזוֹ הָיְתָה כִּירַת הַנְּזִירִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁכְּנֶגֶד הַסֶּלַע.
וְזוֹ הָיְתָה כִּירַת הַנְּזִירִים שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, שהייתה עשויה מאבן שֶׁכְּנֶגֶד הַסֶּלַע.
כִּירַת הַטַּבָּחִים,
כִּירַת הַטַּבָּחִים, המבשלים תבשילים רבים,
בִּזְמַן שֶׁהוּא נוֹתֵן אֶבֶן בְּצַד אֶבֶן, נִטְמֵאת אַחַת מֵהֶם – לֹא נִטְמְאוּ כּוּלָּן.
בִּזְמַן שֶׁהוּא, הטבח, נוֹתֵן כמה אבנים בשורה, אֶבֶן בְּצַד אֶבֶן, כדי לשפות עליהן כמה קדרות, אף על פי שהאבנים מחוברות זו לזו בטיט, אם נִטְמֵאת אַחַת מֵהֶן – לֹא נִטְמְאוּ כּוּלָּן, שכל זוג אבנים נידון ככירה בפני עצמה.
שָׁלשׁ אֲבָנִים שֶׁעֲשָׂאָן שְׁתֵּי כִּירַיִם,
שָׁלשׁ אֲבָנִים שֶׁהציבן וחיברן זו בצד זו, ועֲשָׂאָן שְׁתֵּי כִּירַיִם, שהאבן האמצעית רחבה, ומשמשת עם כל אחת מהאבנים החיצוניות כמקום שפיתה לקדרה.
נִטְמֵאת אַחַת מִן הַחִיצוֹנָה; הָאֶמְצָעִית הַמְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הַטְּמֵאָה – טְמֵאָה. הַמְשַׁמֶּשֶׁת הַטְּהוֹרָה – טְהוֹרָה.
אם נִטְמֵאת אַחַת מִן הַחִיצוֹנָה, אחת מן האבנים החיצוניות; אזי מחצית האבן הָאֶמְצָעִית הַמְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הכירה הַטְּמֵאָה – טְמֵאָה, ומחציתה השנייה, הַמְשַׁמֶּשֶׁת את הכירה הַטְּהוֹרָה – טְהוֹרָה.
נִיטְּלָה הַטְּהוֹרָה – הוּחְלְטָה הָאֶמְצָעִית לַטּוּמְאָה. נִיטְּלָה הַטְּמֵאָה – הוּחְלְטָה הָאֶמְצָעִית לַטְּהוֹרָה.
אם לאחר מכן נִיטְּלָה האבן החיצונה הַטְּהוֹרָה ממקומה – הוּחְלְטָה (נקבעה) כל האבן הָאֶמְצָעִית לַטּוּמְאָה, שכולה חלק מן הכירה הטמאה. ולהפך, אם נִיטְּלָה האבן החיצונה הַטְּמֵאָה – הוּחְלְטָה הָאֶמְצָעִית לַטְּהוֹרָה.
נִטְמְאוּ שְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת, אִם הָיְתָה הָאֶמְצָעִית גְּדוֹלָה – נוֹתֵן לָזוֹ כְּדֵי שְׁפִיתָה מִכָּאן וְלָזוֹ כְּדֵי שְׁפִיתָה מִכָּאן, וְהַשְּׁאָר טָהוֹר. וְאִם הָיְתָה קְטַנָּה – הַכֹּל טָמֵא.
אם נִטְמְאוּ שְׁתַּיִם, שתי האבנים, הַחִיצוֹנוֹת; אִם הָיְתָה הָאֶמְצָעִית גְּדוֹלָה – נוֹתֵן באמצעית מקום לָזוֹ כְּדֵי שְׁפִיתָה מִכָּאן, וְלָזוֹ כְּדֵי שְׁפִיתָה מִכָּאן, והוא טמא, וְכל הַשְּׁאָר, שאינו משמש לשפות עליו, טָהוֹר. וְאִם הָיְתָה האבן האמצעית קְטַנָּה, ללא מקום מיותר – הַכֹּל טָמֵא, שכולה משמשת לכירות הטמאות.
נִיטְּלָה הָאֶמְצָעִית, אִם יָכוֹל לִשְׁפּוֹת עָלֶיהָ יוֹרָה גְּדוֹלָה – טְמֵאָה. הֶחֱזִירָהּ – טְהוֹרָה.
אם נִיטְּלָה הָאֶמְצָעִית, ונשארו שתי האבנים החיצוניות, הטמאות; אִם יָכוֹל לִשְׁפּוֹת עָלֶיהָ, על הכירה הרחבה שנוצרה ביניהן יוֹרָה (דוּד) גְּדוֹלָה – הרי זו כירה טְמֵאָה. אם לאחר מכן הֶחֱזִירָהּ את האמצעית למקומה – טְהוֹרָה, כאילו הכירה הרחבה נותצה, ותחתיה נבנו שתי כירות חדשות.
מֵירְחָהּ בְּטִיט – מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה מִשֶּׁיַּסִּיקֶנָּה כְּדֵי לְבַשֵּׁל עָלֶיהָ אֶת הַבֵּיצָה.
ומשעה שמֵירְחָהּ בְּטִיט וחיברה לארץ, מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה מכאן ולהבא מִשֶּׁיַּסִּיקֶנָּה, את כל אחת מהכירות, כְּדֵי לְבַשֵּׁל עָלֶיהָ אֶת הַבֵּיצָה, כדין כירה חדשה.
שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁעֲשָׂאָם כִּירָה וְנִטְמְאוּ, סָמַךְ לְזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן וּלְזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן – חֶצְיָהּ שֶׁל זוֹ טְמֵאָה וְחֶצְיָהּ טְהוֹרָה, וְחֶצְיָהּ שֶׁל זוֹ טְמֵאָה וְחֶצְיָהּ טְהוֹרָה.
שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁעֲשָׂאָם כִּירָה וְנִטְמְאוּ, ואחר כך סָמַךְ לְזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן וּלְזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן, ובכך נוצרו למעשה שלוש כירות, שהאמצעית שבהן טמאה, והאבנים האמצעיות משמשות כל אחת לשתיים מהן – חֶצְיָהּ שֶׁל אבן זוֹ, המשמש לכירה האמצעית, טְמֵאָה, וְחֶצְיָהּ המשמש לכירה החיצונית טְהוֹרָה. וְכן חֶצְיָהּ שֶׁל אבן זוֹ טְמֵאָה, וְחֶצְיָהּ טְהוֹרָה.
נִיטְּלוּ טְהוֹרוֹת – חָזְרוּ אֵלּוּ לְטוּמְאָתָן.
נִיטְּלוּ האבנים החיצוניות הטְהוֹרוֹת – חָזְרוּ אֵלּוּ, האמצעיות, לְטוּמְאָתָן כבתחילה, שכל אחת טמאה לגמרי, שמשמשת רק את הכירה הטמאה.