הַחֶרֶס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי אָזְנוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ חִדּוּד וְהַחִדּוּד מַכְרִיעוֹ – טָהוֹר.

שבר הַחֶרֶס שיש לו בית קיבול, אלא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי אָזְנוֹ, ידית האחיזה שבו, שהיא מכבידה עליו, אוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ חִדּוּד, עוקץ, וְהַחִדּוּד מַכְרִיעוֹ, מטה אותו הצידה – טָהוֹר. מפני שאי אפשר להשתמש בבית הקיבול שלו כפי שהוא.

נִטְּלָה הָאוֹזֶן, נִשְׁבַּר הַחִדּוּד – טָהוֹר.

ואף אם לאחר מכן נִטְּלָה הָאוֹזֶן, או נִשְׁבַּר הַחִדּוּד – נשאר טָהוֹר. שכלי חרס שנשבר ונטהר שעה אחת, שוב אין לו טומאה לעולם.

רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא.

רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא מכאן ולהבא, שהרי במצבו החדש הוא ראוי לקבל. ואין הלכה כמותו.

חָבִית שֶׁנִּפְחֲתָה וְהִיא מְקַבֶּלֶת עַל דָּפְנוֹתֶיהָ, אוֹ שֶׁנֶּחְלְקָה כְּמִין שְׁתֵּי עֲרֵיבוֹת –

חָבִית שֶׁנִּפְחֲתָה, נשבר חלק ממנה, וְהִיא מְקַבֶּלֶת רק כאשר היא מושכבת עַל דָּפְנוֹתֶיהָ, אוֹ שֶׁנֶּחְלְקָה לאורכה ונעשית כְּמִין שְׁתֵּי עֲרֵיבוֹת, קערות לישה רחבות –

רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר,

רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר, מפני שאינה יכולה לקבל כדרכה.

וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין.

וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין, שאף חבית שלמה, עשויים להשתמש בה לעתים כשהיא מושכבת על צדה. וכן הלכה.

חָבִית שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵּל בַּחֲצִי קַב גְּרוֹגְרוֹת –

חָבִית שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה, שנעשתה רעועה, ומפני כן אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִטַּלְטֵּל כשהיא מלאה בַּחֲצִי קַב (כ-0.7 ליטר) גְּרוֹגְרוֹת (תאנים מיובשות) –

טְהוֹרָה.

טְהוֹרָה, מפני שכעת אין משתמשים בה כלל.

גִּיסְטְרָא שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת מַשְׁקִין, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אוֹכָלִין – טְהוֹרָה, שֶׁאֵין שִׁירַיִן לַשִּׁירַיִן.

גִּיסְטְרָא, חבית שנשבר חלקה העליון, ומניחים אותה תחת כלי אחר לקבל את הנוזלים הנוטפים ממנו, והיא מקבלת טומאה, במקרה שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה ונסדקה וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת (יכולה להכיל) מַשְׁקִין, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אוֹכָלִין – טְהוֹרָה, שאין אנשים משתמשים בה עוד, שֶׁאֵין שִׁירַיִן לַשִּׁירַיִן, שאין משתמשים בשבר כלי לאחר שנשבר בעצמו אלא זורקים אותו.

אֵיזוֹ הִיא גִּיסְטְרָא? כֹּל שֶׁנִּיטְּלוּ אָזְנֶיהָ.

אֵיזוֹ הִיא גִּיסְטְרָא? כֹּל חבית שֶׁנִּטְּלוּ אָזְנֶיהָ, הידיות שלה שבצד הצוואר, שנשבר חלקה העליון, ואינה ראויה לשימוש רגיל.

הָיוּ בָּה חִדּוּדִים יוֹצְאִין, כָּל הַמְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים – מִטַּמֵּא בְּמַגָּע וּכְנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בָּאֲוִיר.

אם לא הייתה שפת השבר חלקה, אלא הָיוּ בָּה חִדּוּדִים יוֹצְאִין, כָּל חידוד, או חלק מחידוד, הַמְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים, שאילו הייתה מלאה זיתים, היו הזיתים מוחזקים באותו מקום – הריהו נחשב חלק מהגיסטרא, שמִטַּמֵּא בְּמַגָּע, והחלל שכְנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בָּאֲוִיר.

וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים – מִטַּמֵּא בְּמַגָּע וְאֵין כְּנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בָּאֲוִיר.

וְכֹל חידוד או חלק ממנו שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים, שהזיתים לא יהיו מוחזקים בו, מפני שיש שם רווח גדול בין החידודים – אין הוא נחשב חלק מן הכלי, ולפיכך מִטַּמֵּא בְּמַגָּע, מפני שהוא מחובר לכלי, וְאולם אֵין החלל שכְּנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בָּאֲוִיר.

הָיְתָה מוּטָּה עַל צִדָּהּ כְּמִין קַתֶּדְרָה, כָּל הַמְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים – מִטַּמֵּא בְּמַגָּע וּכְנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בָּאֲוִיר.

הָיְתָה הגיסטרא מוּטָּה עַל צִדָּהּ כְּמִין קַתֶּדְרָה, מושב לאדם נכבד, שיש לה דפנות משלושה צדדים, והצד הפתוח מוגבה מעט, וכך נוצר בה בית קיבול, כָּל מקום הַמְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים – נחשב חלק מן הכלי, שמִטַּמֵּא בְּמַגָּע, וּכְנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בָּאֲוִיר, כדין תוך כלי.

וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים – מִטַּמֵּא בְּמַגָּע וְאֵין כְּנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בָּאֲוִיר.

וְכֹל מקום שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים – מִטַּמֵּא בְּמַגָּע, וְאֵין כְּנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בָּאֲוִיר.

שׁוּלֵי קוּרְפָיוֹת וְשׁוּלֵי קוֹסִים הַצִּידוֹנִיִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסוּמָּכִין – טְמֵאִין, שֶׁלְּכָךְ נַעֲשׂוּ מִתְּחִילָּתָן.

שׁוּלֵי (תחתיות) הקוּרְפָיוֹת, וְשׁוּלֵי קוֹסִים הַצִּידוֹנִיִּים, מיני כלים מחודדים בתחתיתם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לֵישֵׁב שֶׁלֹּא מְסוּמָּכִין על דבר אחר – טְמֵאִין, מפני שֶׁלְּכָךְ נַעֲשׂוּ מִתְּחִילָּתָן, שישבו על מעמד התומך אותם או יאחזו ביד.

כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלשׁ שְׂפָיוֹת,

כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלשׁ שְׂפָיוֹת (שפות) סביב לפיו, זו לפנים מזו, כך הוא דינם:

הַפְּנִימִית עוֹדֶפֶת – הַכֹּל טָהוֹר.

אם הייתה השפה הַפְּנִימִית עוֹדֶפֶת בגובהה על שתי השפות האחרות – הַכֹּל מחוץ לה טָהוֹר, שאינו נחשב לתוך הכלי אלא לגבו, ואין כלי חרס מקבל טומאה מגבו.

הַחִיצוֹנָה עוֹדֶפֶת – הַכֹּל טָמֵא.

ואם הייתה השפה הַחִיצוֹנָה עוֹדֶפֶת – הַכֹּל לפנים ממנה טָמֵא, שנחשב לתוך הכלי, ואם הגיעה טומאה לאוויר שלפנים ממנה – הכלי כולו טמא.

הָאֶמְצָעִית עוֹדֶפֶת – מִמֶּנָּה וְלִפְנִים טָמֵא, מִמֶּנָּה וְלַחוּץ טָהוֹר.

ואם הייתה הָאֶמְצָעִית עוֹדֶפֶת – מִמֶּנָּה וְלִפְנִים טָמֵא, ומִמֶּנָּה וְלַחוּץ טָהוֹר.

הָיוּ שָׁווֹת,

ואם לא הייתה אף אחת מהן עודפת, אלא הָיוּ שלושתן שָׁווֹת –

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חוֹלְקִין הָאֶמְצָעִית.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חוֹלְקִין את השפה הָאֶמְצָעִית, שכל מה שלפנים ממנה נחשב תוך הכלי, ומה שמחוץ לה אינו נחשב חלק מן הכלי.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַכֹּל טָהוֹר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַכֹּל טָהוֹר, מלבד החלל שבין שתי השפות שבו הטומאה נמצאת. וכן הלכה.

כְּלֵי חֶרֶס מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טוּמְאָה? מִשֶּׁיִּצָּרְפוּ בַּכִּבְשָׁן, וְהִיא גְּמַר מְלַאכְתָּן.

כְּלֵי חֶרֶס, מֵאֵימָתַי בתהליך יצירתם הם מְקַבְּלִין טוּמְאָה? מִשֶּׁיִּצָּרְפוּ, משיישרפו ויתחזקו בַּכִּבְשָׁן, תנור גדול וחם במיוחד המיועד לכך. וְהִיא גְּמַר מְלַאכְתָּן, עשייתם, אבל קודם לכן אינם מחוזקים דיים.