menu
small logo

חזור

כלים

פרק יא

כְּלֵי מַתָּכוֹת, פְּשׁוּטֵיהֶן וּמְקַבְּלֵיהֶן – טְמֵאִין.

כְּלֵי מַתָּכוֹת, גם פְּשׁוּטֵיהֶן, כלים פשוטים (ישרים), שאין להם בית קיבול, וגם מְקַבְּלֵיהֶן, שיש להם בית קיבול, טְמֵאִין (מקבלים טומאה).

נִשְׁבְּרוּ – טָהֲרוּ.

נִשְׁבְּרוּ – טָהֲרוּ, שהרי כבר אינם 'כלים'.

חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כְּלִי – חָזְרוּ לְטוּמְאָתָן הַיְּשָׁנָה.

חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כְּלִי – חָזְרוּ לְטוּמְאָתָן הַיְּשָׁנָה, מגזרת חכמים.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא לְכָל טוּמְאָה, אֶלָּא לְטוּמְאַת הַנֶּפֶשׁ.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא לְכָל טוּמְאָה הם חוזרים אֶלָּא רק לְטוּמְאַת הַנֶּפֶשׁ בלבד, אם נטמאו בטומאת מת.

כָּל כְּלִי מַתָּכוֹת שֶׁיֵּש לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ – טָמֵא,

כָּל כְּלִי מַתָּכוֹת שֶׁיֵּש לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, ואינו מוגדר כחלק של כלי אחר – טָמֵא, אף אם הוא פשוט, שאין לו בית קיבול.

חוּץ מִן הַדֶּלֶת, וּמִן הַנֶּגֶר, וּמִן הַמַּנְעוּל,

חוּץ מִן הַדֶּלֶת של מתכת, וּמִן הַנֶּגֶר (הבריח), וּמִן הַמַּנְעוּל,

וְהַפּוֹתָה שֶׁתַּחַת הַצִּיר, וְהַצִּיר,

וְהַפּוֹתָה (כעין כוס שקועה בקרקע) שֶׁתַּחַת הַצִּיר, וְהַצִּיר שבמזוזה או במפתן, שהדלת סובבת עליו,

וְהַקּוֹרָה וְהַצִּינּוֹר,

וְהַקּוֹרָה (קורת בניין) העשויה מתכת, וְהַצִּינּוֹר של מרזב;

שֶׁנַּעֲשׂוּ לַקַּרְקַע.

שֶׁכל אלה נַּעֲשׂוּ לשימוש הקַּרְקַע או למחובר לקרקע, ולכן הם טהורים.

הָעוֹשֶׂה כֵּלִים מִן הָעֶשֶׁת, וּמִן הַחֲרָרָה,

הָעוֹשֶׂה כֵּלִים חדשים מִן הָעֶשֶׁת, גוש גולמי של מתכת, וּמִן הַחֲרָרָה, כיכר מתכת עגולה,

וּמִן הַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל, וּמִן הַטַּסִּין, וּמִן הַצִּפּוּיִין,

וּמִן הַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל, שכבת מתכת דקה העוטפת את אופן העץ של העגלה, וּמִן הַטַּסִּין, לוחות דקים של מתכת, וּמִן הַצִּפּוּיִין של מתכת שהיו על כלים אחרים,

מִכַּנֵּי כֵלִים, וּמֵאוֹגְנֵי כֵלִים, מֵאָזְנֵי כֵלִים,

מִכַּנֵּי (בסיסי) כֵלִים, וּמֵאוֹגְנֵי כֵלִים (מסגרת או חישוק שמוסיפים על שפת הכלי), מֵאָזְנֵי (ידיות) כֵלִים,

מִן הַשְּׁחוֹלֶת, וּמִן הַגְּרוּדוֹת –

מִן הַשְּׁחוֹלֶת, קצוות בולטים שמסירים מן הכלי לאחר ייצורו, וּמִן הַגְּרוּדוֹת, מה שמגרדים מן הכלי בתהליך הייצור –

טְהוֹרִין.

הכלים שעשה מכל אלה טְהוֹרִין, ואין לחשוש בהם ל'טומאה ישנה', מפני שנעשו ממתכת שאינה מקבלת טומאה.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אַף מִן הַקְּצוּצוֹת.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אַף העושה כלים מִן הַקְּצוּצוֹת, חתיכות מתכת שקצצו מכלים בתוך תהליך עשייתם. ואין הלכה כמותו.

מִשִּׁבְרֵי כֵלִים, מִן הַגְּרוּטִים, וּמִן הַמַּסְמְרוֹת שֶׁיָּדוּעַ שֶׁנַּעֲשׂוּ מִכְּלִי – טְמֵאִין.

ואולם, העושה כלים מִשִּׁבְרֵי כֵלִים, מכלים שנשברו, מִן הַגְּרוּטִים (גרוטאות), כלים וחלקי כלים שיצאו מכלל שימוש, וכן העושה כלים מִן הַמַּסְמְרוֹת שֶׁיָּדוּעַ שֶׁנַּעֲשׂוּ בעבר מִכֵּלִים – הכלים החדשים טְמֵאִין, שמא הכלים המקוריים היו טמאים, וכעת שעשה ממנה כלים – חזרה טומאתם הישנה.

מִן הַמַּסְמְרוֹת –

העושה כלים מִן הַמַּסְמְרוֹת סתם, שאין ידוע אם באו מכלים –

בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין.

בֵּית שַׁמַּאי מְטַמְּאִין, שמא באו מחלקי כלים טמאים, וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. והלכה כבית הלל.

בַּרְזֶל טָמֵא שֶׁבְּלָלוֹ עִם בַּרְזֶל טָהוֹר;

בַּרְזֶל שמקורו בכלי טָמֵא, שֶׁבְּלָלוֹ עִם בַּרְזֶל טָהוֹר, התיך אותם יחד, ועשה מהם כלי;

אִם רוֹב מִן הַטָּמֵא – טָמֵא, וְאִם רוֹב מִן הַטָּהוֹר – טָהוֹר.

אִם רוֹב הבלילה מִן הברזל הַטָּמֵא – הכלי טָמֵא מגזרת טומאה ישנה, וְאִם הרוֹב מִן הַטָּהוֹר – הכלי טָהוֹר.

מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – טָמֵא.

ואם היחס בין החומרים הוא מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – טָמֵא, שאף בזה גזרו חכמים טומאה ישנה.

וְכֵן מִן הַחֲלָמָא וּמִן הַגְּלָלִים.

וְכֵן לעניין עשיית כלים אחרים מחומר המקבל טומאה ומחומר שאינו מקבל טומאה, וכגון העשוי מִן הַחֲלָמָא (טיט עבה), שמקבל טומאה, וּמִן הַגְּלָלִים, שאין בהם טומאה, שאף בזה הולכים אחר הרוב, ואם הוא מחצה למחצה – מקבל טומאה.

קְלוֹסְטְרָא – טְמֵאָה, וּמְצוּפָּה – טְהוֹרָה.

קְלוֹסְטְרָא (בריח, מוט נעילה של דלת שראשו כעין כדור) העשויה ברזל – טְמֵאָה. שאף על פי שהבריח עצמו טהור (לעיל משנה ב), הכדור שבראשו מחשיבו כלי, משום שאפשר להשתמש בו למלאכות אחרות כגון כתישה. אבל אם הקלוסטרא עשויה מברזל טהור וּמְצוּפָּה בברזל טמא – טְהוֹרָה. כי עיקר הכלי עשוי חומר שאינו מקבל טומאה.

הַפִּין, וְהַפּוּרְנָה – טְמֵאִין.

הַפִּין, זיזים שנכנסים לתוך מנעול, וְהַפּוּרְנָה, ה'מנעול' שהפין ננעל בתוכו (ומשחררים אותו על ידי המפתח) – טְמֵאִין, שלכל אחד יש שם בפני עצמו, ונחשב כלי בפני עצמו.

וְהַקְּלוֹסְטְרָא,

וְהַקְּלוֹסְטְרָא האמורה לעיל – נחלקו התנאים בדינה לעניין טלטולה בשבת:

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שׁוֹמְטָהּ מִפֶּתַח זֶה וְתוֹלָהּ בַּחֲבֵרוֹ בַּשַּׁבָּת.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אין מטלטלים אותה כרגיל, אלא שׁוֹמְטָהּ ומפילה מִפֶּתַח זֶה, וְתוֹלָהּ בַּחֲבֵרוֹ בַּשַּׁבָּת.

רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הִיא לוֹ כְּכָל הַכֵּלִים, וּמִטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר.

רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הִיא לוֹ כְּכָל הַכֵּלִים שמלאכתם להיתר, וּמִטַּלְטֶלֶת בֶּחָצֵר בשבת.

עַקְרָב שֶׁל פְּרוּמְבְּיָא – טְמֵאָה.

'עַקְרָב' שֶׁל פְּרוּמְבְּיָא (רסן), חלק המתכת של רסן הבהמה שנכנס לתוך פיה – טְמֵאָה, ככלי מתכת שיש לו שם בפני עצמו.

וּלְחָיַיִם – טְהוֹרִים.

והלְחָיַיִם, לוחות המתכת הניתנים על לחיי הבהמה – טְהוֹרִים. מפני שאינם משמשים את האדם, אלא עשויים לקישוט הבהמה. ועוד, שהם חלק מן הרתמה, ואין להם שם בפני עצמם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא בִּלְחָיַיִם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא בִּלְחָיַיִם, ככלי שיש לו שם לעצמו.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין טָמֵא אֶלָּא עַקְרָב.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין טָמֵא אֶלָּא עַקְרָב. וכן הלכה.

ובִשְׁעַת חִבּוּרָן – הַכֹּל טָמֵא.

ובִשְׁעַת חִבּוּרָן של הלחיים אל מערכת הרתמה – הַכֹּל טָמֵא. שאז נחשב הכול לכלי אחד, שחלקיו ממתכת, ועשוי לשימוש האדם.

פִּיקָה שֶׁל מַתֶּכֶת –

פִּיקָה (מעין כדור) שֶׁל מַתֶּכֶת התחובה בכוש (פלך), כלי הטווייה, כדי לייצב אותו –

רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.

רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא כדין כלי מתכת שיש לו שם בפני עצמו, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, מפני שאינה כלי לעצמו אלא חלק מן הכוש. וכן הלכה.

וּמְצוּפָּה – טְהוֹרָה.

ופיקה העשויה עץ וּמְצוּפָּה במתכת – טְהוֹרָה.

הַכּוּשׁ, וְהָאִימָה, וְהַמַּקֵּל, וְסִימְפּוֹנְיָה, וְחָלִיל, שֶׁל מַתֶּכֶת – טְמֵאִין,

הַכּוּשׁ (הפלך), וְהָאִימָה (המקל שכורכים עליו את הצמר הגולמי לצורך הטווייה), וְהַמַּקֵּל שרודים בו את הבהמה, וְסִימְפּוֹנְיָה (כלֵי נגינה), וְחָלִיל, שֶׁל מַתֶּכֶת – טְמֵאִין.

וּמְצוּפִּין – טְהוֹרִים.

ואם הם עשויים עץ, וּמְצוּפִּין במתכת – טְהוֹרִים, שהרי אין בהם בית קיבול.

סִימְפּוֹנְיָה, אִם יֵשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל כְּנָפַיִם – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה.

ומוסיפים: סִימְפּוֹנְיָה, אִם יֵשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל לכְּנָפַיִם (חלקים דמויי כנפיים שמרכיבים עליה לצורך הנגינה) – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ טְמֵאָה, אף אם הייתה של עץ ורק מצופה מתכת, מפני שכלי עץ שיש בו בית קיבול הריהו מקבל טומאה.

קֶרֶן עֲגוּלָּה – טְמֵאָה, וּפְשׁוּטָה – טְהוֹרָה. אִם הָיְתָה מְצוּפִית שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת – טְמֵאָה.

קֶרֶן, כלי נשיפה העשוי מקרן בעל חיים כאשר היא עֲגוּלָּה – טְמֵאָה, מפני שיש לה בית קיבול, ואם היא פְשׁוּטָה (ישרה) – טְהוֹרָה, כדין כלי עצם שאין להם בית קיבול (לעיל פ"ב מ"א). ואולם אִם הָיְתָה המְצוּפִית (הפייה) שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת – טְמֵאָה המצופית, אף על פי שהיא פשוטה, שהיא נחשבת כלי בפני עצמו, שהרי ניתן להשמיע בה קולות.

הַקַּב שֶׁלָּהּ – רַבִּי טַרְפוֹן מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.

הַקַּב שֶׁלָּהּ, הצד הרחב של הקרן, אם היה של מתכת – רַבִּי טַרְפוֹן מְטַמֵּא ככלי לעצמו, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, והלכה כמותם.

וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן – הַכֹּל טָמֵא.

וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן כאשר המצופית והקב מחוברים בקרן – הַכֹּל טָמֵא, ככלי אחד של מתכת.

כַּיּוֹצֵא בּוֹ: קְנֵי מְנוֹרָה – טְהוֹרִין,

כַּיּוֹצֵא בּוֹ: קְנֵי מְנוֹרָה כשהם נפרדים – טְהוֹרִין, שהם פשוטים ואין להם שם בפני עצמם.

הַפֶּרַח וְהַבָּסִיס – טְמֵאִים.

הַפֶּרַח שבראש המנורה, שעליו מונח הנר, וְהַבָּסִיס של המנורה – טְמֵאִין, שיש להם בית קיבול.

וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן – הַכֹּל טָמֵא.

וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן במנורה – הַכֹּל טָמֵא, אף הקנים, שאז הכול נכלל תחת השם 'מנורה'.

קַסְדָּא – טְמֵאָה. וּלְחָיַיִם – טְהוֹרִים. אִם יֵשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל מַיִם – טְמֵאִים. כָּל כְּלֵי הַמִּלְחָמָה – טְמֵאִים: הַכִּידוֹן, הַנִּיקוֹן, וְהַמַּגָּפַיִין, וְהַשִּׁרְיוֹן – טְמֵאִין.

קַסְדָּא, כובע מתכת של חייל – טְמֵאָה, מקבלת טומאה. והלְחָיַיִם, טסי המתכת המגנים על צדי פניו של הלוחם – טְהוֹרִים, שאינם נחשבים כלי. אבל אִם יֵשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל מַיִם, שהם קעורים, והלוחמים משתמשים בהם לשתיית מים – טְמֵאִים, שנחשבים כלי המשמש בפני עצמו. כָּל כְּלֵי הַמִּלְחָמָה העשויים מתכת טְמֵאִים. ולכן, הַכִּידוֹן (חנית, רומח), הַנִּיקוֹן (להב), וְהַמַּגָּפַיִין ממתכת להגנת הרגלים, וְהַשִּׁרְיוֹן – טְמֵאִין.

כָּל תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים – טְמֵאִים: עִיר שֶׁל זָהָב, קַטְלָיוֹת, נְזָמִים, וְטַבָּעוֹת, וְטַבַּעַת בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָהּ חוֹתָם וּבֵין שֶׁאֵין לָהּ חוֹתָם, נִזְמֵי הָאַף.

כָּל תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים העשויים מתכת טְמֵאִים, וכגון: 'עִיר שֶׁל זָהָב' (תכשיט כעין כתר), קַטְלָיוֹת (שרשראות), נְזָמִים (עגילי האוזן), וְטַבָּעוֹת. ומעירים: טַבַּעַת טמאה, בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָהּ חוֹתָם, שהיא משמשת ככלי, וּבֵין שֶׁהיא לנוי, ואֵין לָהּ חוֹתָם, שהיא משמשת לנוי. וכן נִזְמֵי הָאַף מקבלים טומאה, כשהם ממתכת.

קַטְלָה שֶׁחוּלְיוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתָּכוֹת, בְּחוּט שֶׁל פִּשְׁתָּן אוֹ שֶׁל צֶמֶר, נִפְסַק הַחוּט – הַחוּלְיוֹת טְמֵאוֹת, שֶׁכָּל אַחַת וְאַחַת כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

קַטְלָה (שרשרת) שֶׁהחוּלְיוֹת שֶׁלָּהּ הן שֶׁל מַתָּכוֹת ומושחלות בְּחוּט שֶׁל פִּשְׁתָּן אוֹ שֶׁל צֶמֶר, ונִפְסַק (נקרע) הַחוּט – הַחוּלְיוֹת טְמֵאוֹת, מפני שֶׁכָּל אַחַת וְאַחַת כְּלִי תכשיט בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

חוּט שֶׁל מַתָּכוֹת, וְחוּלְיוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְשֶׁל זְכוּכִית, נִשְׁתַּבְּרוּ הַחוּלְיוֹת, הַחוּט בִּפְנֵי עַצְמוֹ קַיָּים – טָמֵא.

ובמקרה הפוך, כאשר החוּט שֶׁל מַתָּכוֹת, וְהחוּלְיוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וְשֶׁל זְכוּכִית, ונִשְׁתַּבְּרוּ הַחוּלְיוֹת וְהַחוּט בִּפְנֵי עַצְמוֹ קַיָּים – טָמֵא, כדין כלי מתכת, שאף ללא החוליות עליו הוא נחשב כלי בפני עצמו.

שְׁיָרֵי קַטְלָא, כִּמְלוֹא צַוַּאר קְטַנָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ טַבַּעַת אַחַת – טְמֵאָה, שֶׁכֵּן תּוֹלִין בַּצַּוָּאר.

שיעור שְׁיָרֵי קַטְלָא שנפסקה, לעניין טומאה – כִּמְלֹוא היקף צַוַּאר של ילדה קְטַנָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ טַבַּעַת אַחַת שנשארה על שיירי קטלא – טְמֵאָה, שֶׁכֵּן תּוֹלִין בַּצַּוָּאר. ואין הלכה כמותו.

נֶזֶם שֶׁהוּא עָשׂוּי כִּקְדֵירָה מִלְּמַטָּן וְכַעֲדָשָׁה מִלְמַעְלָן, וְנִפְרַק –

הנֶזֶם שֶׁהוּא עָשׂוּי כּצורת קְדֵירָה מִלְּמַטָּן, בחלקו התחתון, וְכַעֲדָשָׁה (עיגול) מִלְמַעְלָן, בחלקו העליון, וְנִפְרַק הנזם לחלקיו –

כִּקְדֵרָה טָמֵא מִשּׁוּם כְּלִי בֵּית קִבּוּל, וְכַעֲדָשָׁה טָמֵא בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

החלק שהוא כִּקְדֵרָה טָמֵא, מִשּׁוּם שהוא כְּלִי שיש לו בֵּית קִבּוּל, אף שאינו תכשיט לעצמו, וְהחלק שהוא כַעֲדָשָׁה טָמֵא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מפני שהוא תכשיט.

צִינּוֹרָא – טְהוֹרָה.

והצִינּוֹרָא, האנקול, שתולים בה את הנזם באוזן – טְהוֹרָה, שאינה כלי לעצמו.

הֶעָשׂוּי כְּמִין אֶשְׁכּוֹל, וְנִפְרַק – טָהוֹר.

נזם הֶעָשׂוּי גרגרים גרגרים כְּמִין אֶשְׁכּוֹל, וְנִפְרַק לגרגריו – טָהוֹר, שכל גרגר אינו כלי לעצמו.